יום רביעי, 17 בינואר 2024

פרשת בא- מדוע נבחר משה להנהיג את ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בא- מדוע נבחר משה להנהיג את ישראל?

 מאמר  מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון   ניגשים פרעה מלך מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹוהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם".




ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)








ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/  " בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ....."/ ציירה: אהובה  קליין (Cֹ)[ שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קערת פסח- למצות/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו פותחת במילים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת -אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  וְכִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת-הָאָרֶץ; וְאָכַל אֶת-יֶתֶר הַפְּלֵטָה, הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן-הַבָּרָד, וְאָכַל אֶת-כָּל-הָעֵץ, הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן-הַשָּׂדֶה.  וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל-עֲבָדֶיךָ, וּבָתֵּי כָל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ, מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל-הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ" [שמות פרק  י. א'- י'].

השאלות הן:

א] מדוע אלוקים - בחר דווקא במשה לגאול את ישראל?

ב] מדוע נאמר למשה:" בֹּא אֶל-פַּרְעֹה.. כִּי -אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ" ?

תשובות.

משה נבחר לגאול את עם ישראל.

בפרשתנו -  מצליח – משה לגאול את עם ישראל ממצרים- וזאת שבזמן  תחילת פרשיות -  "שמות "וארא"- משה סירב להנהיג את עם ישראל - באמצעות טענות שונות, כגון: "לא איש דברים אנוכי". "שלח נא בידך תשלח" עד שלכאורה ה'  אומר לו: כי בלעדיו אין מנהיג אחר שתהיה ביכולתו לגאול את עם ישראל ממצרים ואם משה יסרב להוציאם ממצרים - אין ישראל נגאלים! לכן מתעוררת השאלה - מדוע משה נועד לשליחות זאת דווקא, הרי היו עוד אנשים הראויים לעם ישראל, כגון: יהושע בן- נון, אלדד ומידד, שבעים הזקנים- מדוע אף אחד מהם –לא התאים לכך?

התשובה לכך: לפי שמשה הוא היחיד שהיה כבר במצרים ואף יצא משם בדרך למדבר, ואין אסיר מוציא עצמו מבית האסורים - אלא רק מי שכבר היה בחוץ ובעצמו השתחרר משם -  רק הוא מסוגל לשחרר אחרים.

כמו שכתוב בגמרא: [מסכת ברכות ה] על רבי חייא בר אבא שהיה חולה ובא לבקרו רבי יוחנן אמר לו: האם הייסורים חביבים עליך? ענה לו: לא הייסורים ולא שכרם חביבים עלי. אמר לו רבי יוחנן: הושט לי את ידך- ואכן רבי חייא נתן לו את ידו ורבי יוחנן הקים אותו מחוליו.

הגמרא ממשיכה לתאר: כי בפעם אחרת חלה רבי יוחנן - בא לבקרו רבי חנניא, שאל אותו: חביבים עליך הייסורים? ענה לו: לא הייסורים ולא שכרם חביבים עלי.

תגובת רבי חנניה: ביקש מר' יוחנן: שיביא לו את ידו ואכן  נתן לו את ידו והקימו מחוליו.

שואלת הגמרא: מדוע צריך רבי חנניא להקים את רבי יוחנן ממיטת חוליו שהרי בעבר רבי יוחנן בעצמו הקים את רבי חייא. האם הוא אינו ראוי להקים את עצמו מחוליו?

הגמרא עצמה מתרצת: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" כך הדין לגבי כל אחד  שנמצא כבול במצרים- אינו יכול להוציא את עצמו משם אפילו אם יהיה נביא גדול. אלא רק מי שהיה שם ויצא מעול מצרים - יש בכוחו להוציא אנשים אחרים, היחיד שעשה כך - הוא משה רבינו שברח ממצרים אל המדבר וזאת לאחר שהרג את האיש המצרי וטמן אותו בחול.

במצרים  כולם היו עבדי פרעה כי מצרים הייתה ארץ של עבדים, היא נקראת: "בית עבדים" , לא רק מהטעם שבני ישראל היו עבדים לפרעה במצרים ,אלא גם בגלל שהמצרים עצמם היו עבדים לפרעה – לפי שבשנות הרעב  יוסף קנה את כל המצרים - עבדים לפרעה מלבד כוהני  הדת שלא היו משועבדים - אך מלבדם כל המצרים היו  משועבדים לפרעה. [על פי הספר "השקפה ומוסר על פרשת השבוע" / הרב מידד אייל הררי]

לעניות דעתי ישנן עוד סיבות לבחירתו - הנה כמה מהן:

א] למשה היו מידות טובות ויראת שמים, בתחילת דרכו היה רועה צאן וגילה יחס נאמן ולבבי לצאנו.

ב] היה מתעניין בזולת  - והיה יוצא אל אחיו במצרים.

ג] סייע לבנות יתרו לדלות מים מן הבאר.

ד] היה בעל ענווה גדולה - ולא התלהב לקבל את תפקיד המנהיגות על ישראל.

ה] חשש שיפגע באהרון אחיו המבוגר ממנו שהיה במצרים כבר בתפקיד משלו.

ו] פעל באחדות מלאה עם אהרון.

ה' אומר למשה: " בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"? 

ה"שפת אמת"  סובר: שהקב"ה כביכול מרגיע את  משה לקראת השליחות הקשה אל מלך מצרים ואומר לו: בוא איתי ושנינו יחדיו - נלך אל פרעה.

הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק מסביר : אין ה' אומר למשה: "לך אל פרעה"- מהטעם: כי מעולם אין   מתרחקים מה'- ואין אפשרות לאדם להתרחק מהבורא - לפי שנאמר:" מְלֹא כָל-הָאָרֶץ, כְּבוֹדוֹ". [ישעיהו  ו', ג'] לכן ה'  קורא למשה ומציע לו לבוא יחד אתו אל פרעה , כך ה' מבטיח למשה שיצטרף אליו בכל עת..

הצדיק רבי יחיאל מיכל מזולוצ'וב  [תלמיד הבעל- שם טוב]: אומר על המילים: "בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ": האומר על עצמו: "אני"- בבחינת אני ואפסי עוד,  סימן הוא: ש"הכבדתי את לבו"- שאין לבו- לב בשר ,אלא כד מלא דם כמו כבד שנמצא בבטן האדם.

"בעל הטורים" מסביר: כשהיה ה' אומר למשה ללכת לביתו של פרעה היה אומר לו:" בא " וכשהיה אומר לו ללכת אל היאור היה אומר לו :"לך".

המילה: "בא" עולה בגימטרייה ג'- רמז לפרעה כי יביא עליו עוד ג' מכות.

ה"נתיבות שלום" מסביר: על פי הרמב"ם את הפסוק:

"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ..... ".

אפשר שאדם חוטא חטא גדול, או חטאים רבים עד שירצה לתת את הדין ,אך מונעים ממנו לעשות תשובה- וזאת כדי שימות ויאבד בחטאו שעשה לכן כתוב: ואני אחזק את לב פרעה וזאת מהטעם : שכבר בתחילת הדרך הוא חטא והרע לישראל. לכן ניתן הדין למנוע את התשובה ממנו עד שנפרע ממנו - לפיכך חיזק ה' את ליבו. אם כן מדוע ה' שלח את משה בכל זאת אל פרעה?

התשובה לכך: הייתה  כאן מטרה להראות לבאי עולם  שבזמן שה' מונע חזרה בתשובה - הוא  אינו יכול לשוב – אלא ימות בחטאו - שעשה בתחילת דרכו  ברצונו.

החיד"א מסביר: עדיין כן היה בכוחו לעשות תשובה ולכן ה' שלח את משה להתרות בפרעה - למרות שהכביד את לבו:

וההסבר מעניין במיוחד: יש לאדם שני סוגים של כוחות אל טבעיים מוסתרים ממנו.: א] במקרה של סכנה גשמית : האדם פתאום מגלה כי יש לו  כוחות שלא ידע עליהם קודם- אלא הם מתגלים דווקא בזמן  אמת כגון: לפתע הוא בים נקלע  לסכנת חיים - והוא כמעט טובע - אך  מיד  עולים במוחו – תחבולות  שלא ידע עליהם קודם. אז נוקט בפעולות  - וניצל!

ב] יש גם כוחות אל טבעיים רוחניים חבויים אצל האדם - ודווקא בזמן סכנה רוחנית הוא מצליח בעזרתם להינצל- זאת מתוך כוח האמונה בה'.

לסיכום, משה נבחר על פי רצון ה' ועל כך ראוי לומר :

"כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַייִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שמואל-א, ט"ז ]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לִפְנֵי פַּרְעֹה./ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  לִפְנֵי פַּרְעֹה./ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אַחִים

בִּפְנֵי פַּרְעֹה נִצָּבִים

אֲלֵיהֶם נוֹשֵׂא פָּנָיו

אַךְ לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו.

 

שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי  הַמַּנְהִיגִים

מְזַלְזֵל בָּאֱלוֹקִי הָעִבְרִים

נוֹעֵל פִּיו בְּמַנְעוּלִים

גַּאֲוָתוֹ מַרְקִיעָה שְׁחָקִים.

 

 

מֹשֶׁה מַנְהִיג נֶאֱמָן

לַה' מְצַיֵּת בְּכָל זְמַן

הוּא וְאָחִיו מְשַׁדְּרִים

כַּוָּונָתָם -אַחְדוּת דֵּעִים.

 

מֹשֶׁה כְּבַד פֶּה וְלָשׁוֹן

אַהֲרֹן לְצִדּוֹ יַהֲלוֹם

לוֹ יְשַׁמֵּשׁ כְּלִי דִּבּוּר

עָצְמַת- שְׁנֵיהֶם צוּר.

 

ה' צִלָּם  עַל יַד יְמִינָם

רוּחוֹ מְלַווָּה דַּרְכָּם

בִּינָה וְדַעַת לָהֶם מַעֲנִיק

אוֹצָר נִצְרָךְ לְכָל מַנְהִיג.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת בָּא [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 בינואר 2024

פרשת וארא - הקשר בין השעבוד לתורה והארץ/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וארא - הקשר בין השעבוד לתורה והארץ.

מאת: אהובה קליין ©

 יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך / התגלות  אלוקית למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)



"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו', ה]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ "ונתתי אותה לכם מורשה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מופת התנין על ידי משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מכת הדם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת הצפרדעים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מכת הברד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]



ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)

הפרשה פותחת בהבטחת ה' למשה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ.  וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי.  לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.  וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.  וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה."

השאלות הן:

א] מה בין השעבוד - לתורה והבטחת הארץ לעם ישראל?

ב] מדוע הוזכרו אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב?

תשובות.

הקשר בין השעבוד להבטחת הארץ ומתן תורה.

נאמר: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם"

בעל "חידושי הרי"ם" סובר:  הקב"ה חש: כי כל עוד עם ישראל מסוגל לסבול את הגלות - אין הגאולה  מסוגלת להגיע ,לכן ה' מבטיח כי יוציא  את בני ישראל  מהסבלנות שיש להם כלפי המצרים ומסביר: ואגרום לכם להמאיס בעינכם את הגלות - עד שתחושו שאין אתם  יכולים לשאתה עוד ובאופן זה יפתחו שערי  הגאולה. בהמשך נאמר: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם,... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ"

חז"ל מעירים על כך: נאמר במסכת ברכות [ה', א"א] "תורה ארץ ישראל [והעולם הבא] לא ניתנו לישראל, אלא על ידי ייסורים" דברים אלה מבוססים על ההבטחה שהבטיח ה' למשה בתחילת פרשת "וארא": "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" הכוונה למתן תורה:

"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ" - זו הכניסה לארץ ישראל, בפסוקים אלה ה' מבטיח הבטחה מפורשת שהשעבוד הקשה שעם ישראל יעבור במצרים - עתיד לעשות את העם ראוי לקבל את שתי המתנות היקרות ביותר: התורה והארץ.

אברהם יצחק ויעקב המופיעים בדברי ה'

נאמר: "וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם".

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין –["הנציב מוולוז'ין] מבאר: כי הבטחת ארץ ישראל לא ניתנה רק לדור שיצא ממצרים, אלא לכל הדורות הבאים העתידים לקום בארץ ישראל לכן נאמר: "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה."

המשמעות היא:  ארץ ישראל היא ירושה לעם ישראל מאת: ה' ואתם תורישו אותה לבניכם..

"הכתב והקבלה" אומר בדומה לכך: כשם שהתורה ניתנה לא רק לדור שעמדו לרגלי הר סיני, אלא ניתנה לכל הדורות בהמשך - בדומה לכך גם ארץ ישראל ניתנה – כמורשה עולמית לכל הדורות  שעתידים לקום  בהמשך בארץ ישראל.

"בעל הטורים "אומר: בכל התורה כולה אנו מגלים רק פעמיים בלבד: את המילה: "מוֹרָשָׁה"- בפרשת "וארא" נאמר על ארץ ישראל: וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה."

ובפרשת :"וזאת הברכה" כתוב על התורה: "תּוֹרָה צִיוָּוה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים ל"ג, ד']

על ידי זה מוכח: שהתורה באה לקשור את ארץ ישראל לתורת ישראל ולהגיד: שבזכות התורה ירשו עם ישראל את ארץ ישראל - כפי שנאמר בתהלים:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.

בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

אמרו חז"ל: "גדולה תורה - שבזכותה ישראל נגאלין מן האומות"

על פי מדרש חז"ל: "רבי שמעון  בן יוחאי :"פתח: "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ" [חבקוק ג', ו'] כלומר:

מדד הקב"ה כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל, אלא - ארץ ישראל: מדד הקב"ה את כל העיירות ולא מצא עיר שראויה שייבנה בה  בית מקדש, אלא ירושלים.

הזכרת אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

אור החיים מסביר :מדוע הקב"ה  מזכיר את האבות באופן מפורט - אברהם, יצחק ויעקב?

מתברר שכל אחד מהם מצטיין במשהו ייחודי:

אברהם  מוזכר , מפאת הכרתו בקב"ה מבלי שזכה תחילה משהו ממנו - מבלי שהכיר  את מידות ה' והנהגותיו תחילה, על כך הערכתו  של ה'  אליו כפי שמוזכר  בישעיהו [מ"א, ח]:"ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי"

אברהם אהב והיה דבק  בה' , על אף הניסיונות שה' ניסהו .

את יצחק הקב"ה הזכיר בשל ניסיון העקדה - שהיה מוכן להגיש את צווארו למאכלת בעודו שוכב על המזבח.

יעקב הוזכר  בשל ייחודו -היות: "ולא  יצתה ממנו טיפה מאוסה כישמעאל ועשיו"- כלומר מיעקב לא יצא זרע רע- אלא כולם היו טובים - בהשוואה לאברהם שיצא ממנו אחד צדיק- יצחק, אך גם רע - ישמעאל. אצל יצחק היה הטוב - יעקב - והרע היה עשיו.

המשותף לאבות - שה' ניגלה אליהם באל שדי שהוא בדרגה פחותה מהדרגה שה' התגלה למשה-שהוא בשם ה' באומרו: "אני ה'.

בכך רצה ה' להודיע למשה שהוא כפוי טובה כלפי ה' ,היות ולא העריך מספיק את הדרגה הגבוהה באמצעותה פנה אליו ה' בדברים  ואילו הוא  דיבר אל ה' "במיעוט דרך ארץ"

רש"י אומר רעיון דומה: אלוקים  לא נגלה ליצחק מפני היותו  הבן של  אברהם ולא פנה אל יעקב מכוח היותו נכדו של אברהם-אלא כל אחד מהם הוא :"אב" בפני עצמו מתוך מעמדו הייחודי שזכה  לדבר עם השכינה.

מפרשים רבים טוענים: כי ההתגלות אל  משה הייתה בעוצמה גדולה יותר מאשר ההתגלות  אל האבות.

רעיון מעניין זה אומר הכוזרי [במאמר שני סימן ב' ] הדבר נובע מפני שבדורו של משה כבר  עם ישראל היו "רבים"  והספק היה מכרסם בלבבם ובדעתם. לעומת זאת, האבות היו טהורים בליבם, למרות שבמהלך חייהם עברו תקופות קשות ורעות-אמונתם הייתה חזקה בה' ולא נפגמה לעולם. לכן ה' פנה בעוצמה רבה יותר אל משה ודורו על מנת לשכנע אותם באמונה בו.

ישנו מדרש על המילים: "וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם".

"אמר הקב"ה למשה: חבל על האבות הקדושים אשר אבדין ולא משתכחין, דהיינו:  שאבדו לנו מהעולם הזה ,אך לא כמו כל אבדה  שאפשר למצוא תחתה  אחרת. צדיק שאבד מהעולם לא משתכחין, לא נמצא אחר וזאת אף על פי שדור, דור ודורשיו, דור, דור וחכמיו, מכל מקום, כל צדיק יש לו הדרך שלו בעבודת ה' והתכונה המיוחדת לו - ההבנה המיוחדת שלו וההשפעה המיוחדת שיש לו "כלומר כל צדיק יש לו השפעה בסגנונו  האופייני לו.

בגמרא נאמר: "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד מראה באצבעו ואומר: "זה ה' אשר קיוונו לו נגילה ונשמחה בישועתו" , כל צדיק זוכה לראות את השכינה ואומר: זה ה'- כלומר: אמנם בעוד היינו חיים כל אחד עבד את ה' בסגנונו האישי - האופייני לו - אבל לכולם הייתה כוונה אחת לעבוד ולעשות את רצון ה'. [מתוך ספר "אמרי דניאל על התורה"/ דניאל פלבני]

לסיכום, לאור הנאמר לעיל, לעניין השעבוד במצרים הייתה תוכנית אלוקית כפי שהודיע ה' לאברהם:"

"יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג]

וכל זה במטרה לקבל את התורה, אחרי שהעם הזדכך בגלות מצרים – הידועה ככור ברזל -  נהפך לעם וזכה לשתי מתנות יקרות: לאדמת ארץ ישראל ולתורה הקשורים זה בזה לפי שנאמר:  אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד"     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר