יום שלישי, 9 בינואר 2024

מֹשֶׁה מַקְשִׁיב לָהּ'/ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 

מֹשֶׁה מַקְשִׁיב לָהּ'/ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ  בַּיְּשִׁימוֹן

פִּיו תְּפִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן

מֵעַל רֹאשׁוֹ  עַנְנֵי שְׁכִינָה

כְּגַלִּים מְחוֹלְלִים מְנִיעִים סְפִינָה.

 

 לְפֶתַע קוֹלוֹת אֱלוֹקִים

 רָמָ"ח אֲבָרָיו מְזַעְזְעִים

 אַט נֶעֱצַר עַל הַסְּלָעִים

 מַקְשִׁיב  לְאֵלֶּה הַדְּבָרִים:

 

שְׁבוּעַת- מִלִּים כְּדורְבָּנוֹת

בְּחַדְרֵי לִבּוֹ מִשְׁתַּמְּרוֹת

הַבְטָחָה כֹּה  נַעֲלָה

אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת גְּאֻלָּה.

 

 עִם הַנֶּצַח בְּגָלוּת מִצְרַיִם

 זוֹעֵק מַרְעִיד שָׁמַיִם

 אֱלוֹקִים שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין

 הַבְטָחוֹתָיו מְהֵרָה יַגְשִׁים.

 

בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת

קַבַּרְנִיטִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִבְנֵיהֶם יַעֲנִיק

הַתּוֹרָה לָעַד אוֹתָם תַּחֲזִיק.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וָאֵרָא [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 3 בינואר 2024

פרשת שמות- "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמות-  "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



 "וְלֹא    יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר

 וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד"  [שמות ב, ג]

ציורי תנ"ך/ יוכבד ומרים ומשה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה-מאזינות לגזרותיו / ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ המיילדות העבריות בפעולת הצלת התינוקות/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המיילדות מספרות את סיבת הצלת הבנים לפרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ משה הקטן נמסר לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה הקטן גדל בבית פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׁ)



ציורי תנ"ך/ משה רועה צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ משה יוצא לראות  בסבלות אחיו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה  בדרך  למצרים- לידו- ציפורה והבנים רכובים על החמור/ ציירה: אהובה קליין (c)



"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בני ישראל אינם שומעים למשה/ ציירה: אהובה קליין.(c) 

פרשת שמות - הפרשה הראשונה בספר פותחת  בפסוקים:

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.  רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.  ִשָּׂשכָר זְבוּלֻון, וּבִנְיָמִן.  דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.  וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.  וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם". [שמות א, א- ח']

המילה הראשונה "וְאֵלֶּה" מתחילה בוו החיבור - במטרה לרמוז: כי ספר בראשית - הוא ספר האבות ואילו ספר שמות- הוא ספר הבנים.

התורה מתארת את פרעה - כמלך  חדש המתרשם מקצב התרבות עם ישראל במצרים והדבר מהווה בעיניו  בעיה המטרידה  את מחשבותיו . הוא גוזר גזרות קשות על עם ישראל, אך הדבר אינו מועיל  כפי שהכתוב מתאר:

"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שמות א', י"ב]

לכן הוא פונה אל המיילדות העבריות בבקשה :

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.   וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת -הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים-

וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן, מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ  הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי-חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד. וַיְהִי, כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת -הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם, בָּתִּים.  וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן". [שמות א, ט"ו-כ"ב]

השאלות הן:

א] מה מאפיין את פרעה מלך מצרים?

ב] מאין שאבו המיילדות את כוחן?

תשובות

פרעה מלך מצרים.

נאמר: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף.  וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס.  וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [שמות א', ח'- י"ג]

רש"י סובר: יש מחלוקת  בין רב ושמואל: "אחד אמר: שמדובר במלך חדש ממש – לפי שכתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ"

ואחד אמר: שאותו מלך היה ,אלא התחדשו גזרותיו וההוכחה לדבריו: שלא כתוב "וימת וימלוך" [סוטה י"א]

לגבי המלך החדש שנאמר עליו: "אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף".  על כך מתעוררת השאלה: כיצד יתכן שאותו מלך חדש לא הכיר את יוסף? וכי לא שמע על יוסף שהציל את מצרים מהרעב ? והיה מישנה למלך  "והיה לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים" ? מתברר שאותו מלך חדש עשה את עצמו כאילו לא ידע על יוסף,

אונקלוס אכן - כך סובר: שאותו מלך חדש - עשה את עצמו כאילו לא ידע את יוסף , וביטל את החוקים שעשה יוסף לטובת בני ישראל.

על פי שמות רבה [א', ט'] "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם"

חז"ל שואלים : מדוע נקרא "מלך חדש" הרי זה היה פרעה? אלא שבאו המצרים ואמרו לפרעה: בוא ונזדווג  לאומה זו ! אמר להם: שוטים אתם, עד עכשיו משלהם אנחנו אוכלים, והיאך נזדווג להם? אילו לא יוסף - לא היינו חיים! כיון שלא שמע להם [המלך לא הקשיב לדבריהם] הורידוהו מכיסאו שלושה חודשים, עד שאמר להם: כל מה שאתם רוצים לעשות, הריני עושה, והשיבו אותו[השיבו אותו למלוך] לכן כתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ",

בהמשך המלך פרעה מטיל גזרות על עם ישראל, אך הוא מבחין שהדבר אינו מועיל : "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

על כך אומרים חז"ל: הרי כתוב "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹוץ";

זוהי לשון עתיד: מכאן לומדים כי אין התורה מדברת על בני ישראל במצרים בלבד , אלא על עם ישראל בכל דור ודור כאשר האויבים  מציקים לעם ישראל ורוצים חלילה להשמידנו- ככל שירצו לענות ולהצר לנו-"כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ";עם ישראל יצא מכור הסבל ועינויים – יותר מחושל ומלוכד שבעתיים!

מקור כוחן של המיילדות.

ישנו פירוש מעניין המסביר: פרעה ידע כי כל זמן שהמיילדות היו נקראות בשמותיהן העבריים: "יוכבד" ו"מרים" לא יהיה  ביכולתו לבקש  גזרה כה אכזרית - להמית, חלילה את ילדי ישראל לכן, תחילה  ציווה לשנות את שמותיהן ל"שפרה" ו"פועה" היה בטוח כי בשמות מצריים - הדבר עשוי  לשנות את מהותן ואופיין עד כי תהיינה מוכנות לרצוח  את ילדי ישראל ורק אחרי זה נתן להן את הציווי" אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה." 

השם של האדם - זו המהות שלו - טמיעת השם משפיעה על הטמיעה הפנימית של אופיו ורוחו של האדם. [הה"צ רצ"א מדינוב]

למרבה הפלא, המיילדות סירבו לקיים את גזרתו של פרעה- סוד כוחן היה טמון ביראת האלוקים שלהן, וההוכחה לכך- שנאמר: "ותיראנה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את – הילדים"[שם ,א, י"ז]

מסיבה זו - גם היה להן כוח ואומץ לענות לפרעה כאשר שאל אותן מדוע החיו את הילדים ?"ותאמרנה המיילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות  -  העבריות כי חיות הנה בטרם אליהן המיילדת וילדו"  [שם, א, י"ט]כאן המיילדות משמשות סמל ודוגמא מוחשית לעבודה רוחנית.

לכן קיבלו את שכרן על יראת האלוקים שלהן כפי שנאמר: "ויהי כי  יראו המיילדות את האלוקים ויעש להן בתים" הדבר מוסבר גם במדרש רבה על הפסוק: "וייטב אלוקים למיילדות" [פרשה א, ט"ז]

הרי נאמר: "ויאמר לאדם: הן יראת ה' היא חוכמה" [איוב כ"ח, כ"ח] ושכר היראה- היא תורה והיות ויוכבד הייתה יראה מהקב"ה - העמיד ה' ממנה את משה שניתנה התורה על ידו.

התורה  נקראת גם על שמו: "זכרו תורת משה עבדי" [מלאכי ג]

מרים יצא ממנה בצלאל  - שהיה מלא חוכמה כפי שכתוב: "ואמלא אותו רוח אלוקים" ועשה ארון לתורה שנקראת: טוב.

ורש"י אומר : כי השכר שהמיילדות קיבלו - בתי כהונה, בתי- לוויה ובתי מלכות.

מכאן לומדים :לאיזה  כוח עצום זוכה אדם בעל יראת אלוקים

ולאילו מעלות הוא מגיע.

גם דוד המלך מזכיר את עניין היראה:

"ראשית חוכמה יראת אלוקים, שכל טוב לכל- עושיהם, תהילתו עומדת  לעד".  [תהילים קי"א, י]

לסיכום לאור האמור לעיל:  ניתן להסיק: כי באמצעות יראת שמים - ניתן להפוך גזרות לברכות וישועות בכל עת! כאז כן עתה בימים אלו בה אנחנו  נלחמים כנגד אויבים אכזרים –כדברי דוד המלך:

"יִרְאַת יְהוָה, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים י"ט, י']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פַּרְעֹה וְהַמְּייַלְּדוֹת/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פַּרְעֹה וְהַמְּייַלְּדוֹת

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ בְּמִצְרַיִם

יִשְׂרָאֵל מִתְרַבִּים כַּמַּיִם

פַּרְעֹה  כּוֹעֵס נִסְעָר כִּפְלַיִם.

 

 חִיֵּפשׂ דְּרָכִים וְלֹא הִסֵּס

לְבַצֵּר פִּתֹם  וְגַם רַעַמְסֵס

עַל יִשְׂרָאֵל הַטִּיל עַבְדוּת

לְלֹא רַחֲמִים- בִּטֵּל חֵירוּת.

 

 חִישׁ הִזְעִיק המְּיַילדוֹת

 פּוּעָה וְשִׁפְרָה הָעִבְרִיּוֹת

 אוֹתָן צִיָווה לְיַשֵּׂם גְּזֵרוֹת:

 לְהָמִית בָּנִים לְהַחֲיוֹת בָּנוֹת.

 

אַךְ מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלוֹקִים

בְּחָכְמָתָן תַּחֲיֶינָה הַיְּלָדִים

בִּפְנֵי פַּרְעֹה מִצְטַדְּקוֹת

לֹא כְּנָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת ,הָעִבְרִיּוֹת.

 

 אֱלוֹקִים מֵיטִיב לִמְייַלְּדוֹת

 מַעֲנִיק  תְּשׁוּרוֹת יְקָרוֹת

 בָּתֵּי כְּהֻנָּה לְוִיָּה וּמַלְכוּת

 כְּתָרִים אַדִּירִים -לזוֹ הַשְּׁלִיחוּת.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת :שְׁמוֹת [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר