יום רביעי, 13 בדצמבר 2023

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה  זו קורה דבר מדהים, פרעה מגלה את חכמתו של יוסף - לאחר שפותר לו בהצלחה את חלומותיו והוא מתפעל בפני עבדיו על כך – כפי שנאמר:   "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל -צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".[בראשית, מ"א, ל"ז- מ"ב]

השאלות הן:

א] כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומות פרעה?

ב] באיזה אופן פרעה מבחין בחכמת יוסף?

תשובות.

חרטומי מצרים מנסים  לפתור את חלומות פרעה.

על פי ספר הישר: ניסו חרטומי מצרים לפתור את חלומות פרעה בכמה אופנים.

להלן כמה דוגמאות:

א] "אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן וְתִבְלַעְנָה אוֹתָן וְעֵינְךָ רוֹאוֹת לָאוֹת - כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּבָּנֶה- יֶחֶרְבוּ כֻּלָּנָה  בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ".

ב] "שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת - שִׁבְעָה מְלָכִים הֵם אֲשֶׁר יַעַמְדוּ עַל מִצְרַיִם מִזֶּרַע  הַמֶּלֶךְ, וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת- שֶׁבַע שָׂרִים יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהִשְׁחִיתוּם. וְשֶׁבַע הַשִּׁיבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵם שִׁבְעָה שָׂרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִפְּלוּ בְּיַד שִׁבְעָה שָׂרִים אוֹיְבֵיהֶם בִּלְתִּי חֲזָקִים בְּמִלְחַמֶות אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ"

מַסְקְנַת פַּרְעֹה: "וְיֶדַע הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ כִּי לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו נְכוֹנָה, בְּכָל דִּבְרֵיהֶם יַחַד כִּי מֵאֵת ה' הָיְיתָה זֹּאת לְסַכֵּל אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי מִצְרַיִם, לְמַעַן צֵאת יוֹסֵף מִן בֵּית הָאֲסוּרִים וּלְמַעַן גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם.

וְיָרֵא הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין דּוֹבֵר אֵלָיו נְכוֹנָה בְּכָל הַחֲכָמִים וְהַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, וְיַחַר אַף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְחָכְמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיוֹצִיאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים מִלְּפָנָיו. וְיָצְאוּ כֻּלָּם בְּבֹשֶׁת וּכְלִמָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיַעבְירוֹ קוֹל בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר יָמוּתוּ כָּל הַחֲכמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֹא יִחְיֶה מֵהֶם אִישׁ, וְיָקוּמוּ שָׂרֵי הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְיִשְׁלְפוּ כֻּלָּם אִישׁ חַרְבּוֹ ,וְיָחֵלּוּ לְהַכּוֹת בְּחַרטֻומֵּי מצָּרִים וַחֲכָמֶיהָ"

פרעה מבחין בחכמת  יוסף.

רש"י  מסביר: פרעה שואל בפני עבדיו : גם אם נתאמץ לגלות אדם דוגמת יוסף, האם יעלה בידנו למצוא כמוהו?

פרעה אומר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ" את זאת אומר פרעה לאחר שיוסף  אמר לו בסוף פתרון  שתי החלומות: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".

כלומר- מן הראוי שפרעה ימנה איש חכם על  מצרים, לכן אומר פרעה ליוסף: הרי לא נמצא אדם הראוי לכך בחכמה ובתבונה כמוך ולכן אני ממנה אותך בעצמך לתפקיד זה - של ניהול הכלכלה במצרים.

על פי המדרש: השרים טענו: כי לפי חוקי מצרים אין עבד זכאי למשול ולכן ענה  להם פרעה: שאין יוסף עבד ככל  העבדים- היות והוא יוצא מן הכלל ואין חוק זה חל עליו כלל. על כך שאלו השרים את פרעה: אם כך הדבר- היה מתבקש סעיף מיוחד בחוק הזה- שעבד מחונן בכישרונות  מיוחדים זכאי למשול? ענה להם פרעה: גם אם נלך עד סוף העולם לחפש- לא נמצא  אדם כמותו והרי  מחוקקי החוק לא ידעו לציין  את החוק הזה? משום שלא העלו בדעתם שניתן למצוא אדם מהסוג הזה בעולם.

גדולי המוסר טוענים: מסתבר שגם פרעה הבין שאדם שיש בו יראת שמים ודעת אלוקים - הוא  גם נבון וגם חכם ו"מדיניאי" משובח ...

הגאון מהר"ל חריף: מתמקד בסיבה לשם "צופנת פענח"- כפי שכתוב: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ,"

מתברר שהייתה  טענה בפי המצרים כלפי פרעה שהמשיל עליהם עבד לכן פרעה נקט בשני רעיונות:

א] הוא חשב על רעיון שיקרא ליוסף בשם: "צָפְנַת פַּעְנֵחַ", הכוונה שהוא מסוגל  לפענח צפונות ברוח הקודש שלו ואם כך דרגתו גבוהה- לא ניתן להחשיבו לעבד כי " אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל" [קידושין ע']

ב] פרעה נתן ליוסף את ביתו של אדונו- פוטיפרע: וזאת מהסיבה: שדין בעבד שאם "השיאו רבו אישה יוצא לחרות" [מסכת גיטין] כי האדון לא היה משיא את ביתו לעבד,

"וַיִּתֶּן - לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת - פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

והיות ובמצרים  לא היה  מן הנימוס לשחרר עבד ,מכאן הראיה שפוטיפר השיא ליוסף את ביתו - שמעולם לא היה עבד.

"שפת אמת" סובר: יוסף זכה להגיע לדרגה גבוהה של גילוי צפונות- היות והיה מאד צנוע ומסתיר את צדקותו מעיני הבריות. וזו הכוונה למילה: "צָפְנַת"- מהטעם שהיה מסתיר ומצניע עצמו,

"פַּעְנֵחַ"- זכה להגיע למדרגה של גילוי צפונות.

ה"נתיבות שלום"  מסביר: פרעה הבחין  - לאחר שיוסף פתר את החלומות - כי יוסף הגיע להשגת הדעת - הכוללת חכמה ותבונה - חכמת המוח ובינת הלב,

כי יוסף הוא מידת היסוד -  הוא היה כה צדיק וטהור שהשיג  בלי שום פגם  את מידת הדעת - הכוונה שהמוח  היה בשלימות וגם הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה- כי יוסף היה חכם ונבון ופרעה שהבחין בכך - קיבל את עצותיו ולכן, אֵין -נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּך"[להלן מ"א, ל"ט- מ']

נראה שה' תמיד היה לימינו של יוסף כנאמר:

"יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ." [תהלים  קכ"א, ה']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 יוֹסֵף וּפָרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם פַּרְעֹה  נִסְעָר

חֲלוֹמוֹת חָלַם לִבּוֹ נִשְׁבַּר

עֵת שַׁחַר תִּפָּעֵם רוּחוֹ 

נֶאֱבַק לְהַשְׁקִיט נַפְשׁוֹ.


חִישׁ הִזְעִיק חֲכָמִים.

קִבֵּץ אֵלָיו חַרְטֻומִּים

דִּבְרֵיהֶם הֶעֱלוּ חֶרֶס

עָלָיו – הִפִּילוּ הֶרֶס.


מִבֵּית הָאֲסוּרִים יוֹסֵף יוֹפִיעַ

פִּתְרוֹנוֹת   לְפַרְעֹה   יַצִּיעַ.

הוֹד וְהָדָר לְבוּשׁוֹ

שָׁלֵם בְּמוֹחוֹ וְלִבּוֹ.


לִימִינוֹ  צֵל אֱלוֹקִים

בְּאֵר מַיִם חַיִּים

לוֹ חֲכָמָה בִּינָה וׇדַעַת 

מֵאִיר פָּנִים שׁוֹפֵעַ נַחַת .


כְּהֶרֶף עַיִן פִּתְרוֹנוֹת

פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת

שִׂמְחַת פַּרְעֹה הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

תְּבוּנַת יוֹסֵף תְּשׁוּרַת מַלְאָכִים.

  הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: מִקֵּץ [חֹמֶשׁ בְּרֵאשִׁית]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 6 בדצמבר 2023

פרשת וישב- הסוד להצלחה בניסיונות החיים/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב- הסוד להצלחה בניסיונות החיים.

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולחג חנוכה:



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם  את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]


הפרשה פותחת בפסוק: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" [פרק  ל"ז, א'].

על כך אומר רש"י: "וישב"- לשון מנוחה ומרגוע .לאחר שיעקב שב מגלותו כדי להתיישב בארץ מגורי אביו - רצה לשבת בשלווה ,אך באותו זמן קפץ עליו רוגזו של יוסף - ענייו מכירתו של יוסף.

בשעה שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה  אמר הקב"ה: הרי  מידת  הדין מקטרגת לפניי ואומרת : 'לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם - השכר הטוב המוכן בשבילם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה': כלומר: לא די לצדיקים השכר הגבוה  שממתין להם בעולם הבא - הם רוצים לשבת בשלווה בעולם הזה.

יוסף היה  בן הזקונים ואהוב על יעקב אבינו, רועה צאן שהתחבר עם בני השפחות - בני בלהה ובני זילפה - נשי אביו,  והיה  מוציא דיבה – על אחיו –בני לאה בפני אביו.

השאלות הן:

א] מה היו הגורמים לשנאת האחים כלפי יוסף?

ב] כיצד הודיעו האחים ליעקב על "מות יוסף"?

תשובות.

שנאת האחים אל יוסף.

שנאת אחיו הלכה וגברה כאשר ראו אותו מגיע  אליהם בשליחות אביהם - ותגובתם:

"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:  הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.  וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ:  לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו" [פרק ל"ז, י"ח-כ"ג]

שנאת האחים אל יוסף  נבעה מתוך אהבתו המיוחדת של יעקב אל יוסף ותפירת כותנת הפסים.

על פי מדרש אגדה: כותנת הפסים רמזה על  צרות שעתידים לקרות ליוסף בעתיד:

שנמכר לפוטיפר, לסוחרים ולישמעאלים.

לפי דעת רש"י: יעקב אהב מאד את יוסף היות והיה בן זקונים ונולד לו לעת זקנתו.

אונקלוס מפרש: כי היה בן חכם וכל מה שיעקב למד בבית מדרש של שם ועבר – לימד את יוסף.

לפי פירוש נוסף: היה "זיו איקונין שלו " -  אור פניו של יוסף - היה דומה לפני אביו.

כל היחס המועדף של יעקב ליוסף - גרם לקנאה מצד האחים-עד כי לא יכלו לדברו לשלום, וחלומותיו הגבירו את השנאה  כלפיו.

כאשר האחים ראו את יוסף מגיע אליהם לשדה, מיד- התנכלו להמיתו -  על פי רש"י: היו להם מחשבות ותחבולות להרע ליוסף.

רבינו בחיי אומר: כי האחים היו עסוקים במחשבות כיצד יביאו את המצב לכך שיוסף ימות ובלבד שהם עצמם לא ימיתוהו בידיהם.

חכמים דרשו: כי האחים תחילה רצו  לשסות בו את הכלבים, ויתכן שכך עשו לפני שהתקרב אליהם, אבל כאשר לא עלה בידיהם להוציא לפועל את תכניתם, החליטו להורגו.

אם כן ניתן להדגיש כי שלושה גורמים  העיקריים  גרמו לקנאה ושנאת אחי יוסף כלפיו:

א] אהבת אביהם יעקב - את יוסף בהיותו בן זקונים.

ב] כותונת  הפסים שיעקב עשה לו.

ג] חלומות יוסף שסיפר  ושיתף  את אחיו:

1] אחד עשר אלומות , {אחיו} - משתחוות לאלומתו.

2] אחד עשר כוכבים, הירח והשמש  המשתחווים  לו.

חשןב לציין: בעוד שרעיון האחים היה להרוג את יוסף כפי שנאמר: "ויאמרו איש  אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו  ונראה מה - יהיו  חלומותיו"?

עצת ראובן הייתה: לא להרוג את יוסף, אלא להצילו: "וישמע ראובן ויצילהו מידם...... ויד אל-תשלחו - בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל- אביו" [שם ל"ז, כ"א-כ"ג]

רש"י אומר:  כי רוח הקודש מעידה על ראובן: כי הוא אמר את דבריו  -  אך ורק במטרה להציל את יוסף ממיתה - שהרי הוא יעלה אותו מן הבור ואם יקרה משהו רע ליוסף ,עלולים בסופו של דבר להאשים  בחטא - את ראובן לפי שהוא הבכור שבאחים.

רבינו בחיי טוען: ראובן הקפיד על אחיו שלא יחטאו בשפיכת  דם - ולכן מנע מהם להרוג את יוסף.

הודעת האחים ליעקב על מות יוסף

הדבר  הנורא ביותר- הוא: שליחת הכותנת לאביהם:

"וַיִּקְחוּ, אֶת -כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת -הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם וַיְשַׁלְּחוּ אֶת -כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל-אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, זֹאת מָצָאנוּ:  הַכֶּר-נָא, הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא--אִם-לֹא.  לג וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, יָמִים רַבִּים וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל -בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיֹּאמֶר, כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה; וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ, אָבִיו"[ להלן ל"ז, ל"א -ל"ו]

יש להבין, מדוע טבלו האחים את הכותונת של יוסף דווקא  בדם של שעיר עיזים?

רש"י עונה: הם בחרו דווקא בשעיר עיזים- כי דמו דומה לדמו של אדם - ומתוך כך ישתכנע יעקב - כי אכן  נטרף יוסף.

תגובת יעקב הייתה - אכן זוהי כותונת בנו:

"וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף"

 רש"י עונה על  השאלה המתקשה בה : למה  הוצרך יעקב להקדים ולהגיד: "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ"בזמן שבסוף מסיים במילים: "טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף "?

התשובה: אלא הופיע בו נצנוץ של רוח הקודש שבסופו של דבר – תתגרה בו אשת פוטיפר.

מדוע  לא גילה ה' ליעקב – כי יוסף חי? התשובה לכך:

מפני  שאחי יוסף - החרימו וקללו את כל מי שיגלה ליעקב אודות מכירתו ואף שיתפו לקב"ה להצטרף אליהם במעמד הטלת חרם ונידוי  ואכן רק ליעקב לא התגלה העניין ,אבל יצחק ידע שיוסף חי, אך לא גילה זאת ליעקב בנו מהסיבה: איך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו'?

מתברר  עד שהתבשר  יעקב- שעוד יוסף חי  עברו כ"ב שנה וזה מיום שיוסף נפרד ממנו עד שירד למצרים לראותו שוב ומספר השנים האלה - הם כמספר השנים שיעקב לא קיים מצוות כיבוד אב ואם [מסכת מגילה י"ז] לפי שנעדר מביתו בציווי אמו באותם שנים.

מי בא לנחם את יעקב באבלו? על כך ישנה מחלוקת:

רבי יהודה סובר:

כי אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט, חוץ מדינה שנולדה לבדה. ולכן באו הבנים והבנות.

רבי נחמיה סובר: נשי בניו של יעקב היו כנעניות ולא נולדו תאומות עם הבנים – ובנותיו - הכוונה : כלותיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל -  ניתן להסיק : כי גם יעקב וגם יוסף - עברו ייסורים וניסיונות לא קלים - אך בזכות לימוד התורה והאמונה בה' - שניהם זכו לעמוד בכל הקשיים והייסורים ושניהם ראויים לדברי זכריה הנביא:

לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת"

 [זכריה ד', ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר