יום רביעי, 20 בספטמבר 2023

פרשת האזינו- שירת האזינו- התחזית לעתיד./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת האזינו - שירת  האזינו - התחזית לעתיד.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ השמים מאזינים והארץ שומעת -לדברי משה / ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה קורה לשמים והארץ לעדות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך "שובה ישראל" / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך
"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)




 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני  התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly




ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)



" יערוף  כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"[דברים ל"ב,ב]

הטכניקה: שמן על בד



ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."

[יונה ד,ה-ו]


פרשה זו נאמרת ב : "שבת שובה" - שבת  קודם  יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

פותחת במילים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי- פִי". 

אך כדאי להתייחס לסוף פרשת וילך:

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת -הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת- מֶרְיְךָ, וְאֶת -עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-יְהוָה, וְאַף, כִּי-אַחֲרֵי מוֹתִי.  הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם". [דברים ל"א, כ"ד- ל']

השאלות הן:

א] כיצד מתחברת שירת האזינו - לפרשת "וילך" ?

ב] מדוע מזמין משה ,דווקא, את השמים ואת הארץ לעדות?

ג] מה תכלית - שירת האזינו?

תשובות.

הקשר בין פרשת "וילך" לפרשת: "האזינו"

מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה  הקודמת היא: ל"שירת האזינו"

בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.

הרמב"ן רואה בשירה זו נבואה ממש לכל מה שעתיד לקרות לעם ישראל מאז ומקדם ועד ימינו ממש וההוכחה לכך שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם":

המילה: "כל" מרמזת-כי השירה כוללת את כל העתידות .הכתיבה אומנם תמציתית ,אך מרמזת על כל מה שעתיד להתרחש.

הרמב"ן  מרוב התפעלותו מדגיש: "אילו הייתה השירה הזאת, מכתב אחד מן החוזים בכוכבים- שיגיד מראשית, ועד אחרית, כן היה ראוי להאמין מפני שהתקיימו בו כל הדברים עד הנה ,לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו,[הכוונה למשה] אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"

על פי דברי הרמב"ן: ניתן  להבין כי הוא רואה בשירה - נבואה ממש על מה שיקרה לעם  ישראל מהרגע שיכנסו לארץ עד בוא הגאולה. ובסופה של השירה  - הסבר לעונש שה' ישלם לאויבים. שהציקו לעם ישראל –הם ייענשו- למרות שהם היו שליחיו של ה' להעניש את ישראל- אשר עברו על המצוות. ה' השתמש באויבים כדי להשיב את עם ישראל לדרך הטובה. אך שנאת הגויים הייתה לה' יותר מאשר כלפי ישראל. מנקודת מבטם של האויבים - שנאתם  הייתה לא בגלל שישראל סרו מהדרך, אלא  כי קיבלו את התורה  לעבוד את ה'.

לכן על כך ה' ינקום בגויים והנקמה הזו  נועדה לגאולה האחרונה שעדיין לא התקיימה עד היום, אבל היות וכל מה שכתוב בשירה התקיים- ברור שגם הגאולה בעתיד בוא תבוא.

ספורנו סובר: כי באחרית הימים יבוא כיליון על עם ישראל ותישאר ממנה רק פאה וגם נותן רמז כי עם ישראל ינצלו בארץ אבותם כפי שכתוב: "בהר ציון תהיה פליטה".

 

עדות השמים והארץ.

 

על פי  רש"י: אמר משה: אני בשר ודם ועתיד למות ואם יאמרו ישראל: אנחנו לא קיבלנו את הברית, כלומר- לא קיבלנו את התורה? מי יבוא ויגיד שאין זה נכון? לכן העיד  את השמים  ואת הארץ שהם נצחיים וקיימים לעולם.

המיוחד בעדים נצחיים אלה, אם עם ישראל יקיים את המצוות- הוא יקבל שכר  משמים- כדברי זכריה הנביא: "הַגֶּפֶן תִּיתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ, וְהַשָּׁמַיִם, יִתְּנוּ טַלָּם"[מלשון- טל]; [זכריה ח, י"ב]

ואם חלילה יחטאו- ויתחייבו בעונש - יענשו על ידי שמים כדברי הכתוב:

"וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".

בתחילה ה' יעצור את השמים – לא יהיה מטר ואם ימשיכו לחטוא האומות יגרשו אותם מארץ ישראל.

רש"ר- [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: השמים והארץ הם מתמנים להיות עדים וכערבים על ברית ה' [קבלת התורה]ועל מה שיאמר אודות עתיד עם ישראל.

קיים הבדל בין המילה: "להאזין" לבין המילה "לשמוע":

"להאזין"- הפירוש - להטות אוזן. יש כאן עניין של הקשבה מצד המאזין אל האיש שמדבר.

אך "לשמוע" - אפשר לשמוע - גם אם לא מעוניינים בכך.

לדוגמא: איש  הולך ברחוב ופתאום שומע צעקות  - בוקעות מחלון של בית. השמים והארץ נדרשים לייצג את ברית ה' הייצוג הזה מתבצע בעיקר על ידי השמים. ורק בעקיפין על ידי הארץ.

השמים הם הפעילים ואילו הארץ בעיקרה - בלתי פעילה. בגלל שכל הברכה והקללה בהתפתחות הפיזית של הארץ, ובענייניי בני האדם- התלויים בהתפתחות זו, מתרחשות כתוצאה מהשינויים בחלל העולם המתרחשים והם במסגרת "השמים" .מחוץ ל"ארץ" ואלה כלולים במושג "השמים" לכן נאמר:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" הדרישה  העיקרית מופנית אל השמים- והם נדרשים "להטות אוזן" כדי לקלוט את הדברים שיאמרו, בניגוד לכך נאמר על האדמה: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" וזוהי תוצאה עקיפה ל"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם",

בספרי משווים את שירת משה לנבואת ישעיהו: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" [ישעיהו א', ב']

כך הסבירו: כיון שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" ולפי שהיה רחוק מן הארץ, אמר: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."בא ישעיהו וסמך לדבר ואמר: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ". "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" שהיה רחוק מן השמים. "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"- שהיה קרוב לארץ.

מכאן שהשמים הם הפעילים-  המעניקים את המתנות- ואילו הארץ היא בעיקרה בלתי פעילה-המקבלת. ומשה היה קרוב לשמים מפני ששליחותו הייתה דומה להשפעתם הפעילה והמעניקה - [טל, גשם, שמש].הוא נשלח אל שדה -ההתפתחות של האנושות- את זרעי האור והחום, האמת והחיים. השפעותיו הצפויות מלימודיו והבטחותיו של משה נמשלו למתנות שבאות - משמים. הגורמות לארץ- פוריות ושפע. לכן, משה היה רשאי לראות עצמו קרוב לשמים.

על כן, הוא היה מכוון  את דבריו לאוזני השמים. לעומתו ישעיהו הנביא - ניסח את דבריו על פי צורת הביטוי של רבו-  משה שעמד גבוה מאד מעליו. ישעיהו ראה את עצמו קרוב לארץ שהיא בלתי פעילה. הוא אינו אומר "ואדברה" אלא: כ"ִּי יְהוָה דִּבֵּר" לכן הוא אומר:

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" 

תכלית שירת האזינו.

ה"נתיבות שלום" מסביר: "שירת האזינו"- היא חשובה מאד בתורה הקדושה.

כמו שכתוב בפרשת "וילך":

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כִּי- אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.  וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"![דברים  ל"א, י"ט- כ"ב]

על פי ספר החינוך- הציווי לכתוב ספר תורה אשר בה כתובה השירה הזאת - משמע- שהשירה הזאת- היא עיקר התורה –שכל התורה קרויה על שמה. והיא מהווה למצב של הסתר פנים גדול- כלומר כשלא יבינו עם ישראל מדוע מתרחשים דברים קשים? יקראו את התשובה בשירה  הזאת!

בספרי נאמר: "גדולה שירה זו- שיש בה: עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא. יש בה מהעולם הזה ויש בה מהעולם הבא.

יש בה הבטחה מבוארת לגאולה העתידית.

הגאולה מובטחת לעם ישראל ללא שום תנאי!

הנקמה באויבים בוא תבוא כנאמר:

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ,  כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם;  וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו,  וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" [דברים ל"ב, מ"ג].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עֵדוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

עֵדוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים

לְעֵת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים

מְבַצֵּעַ נֶאֱמָנָה צִיוּוּיִים

חִישׁ מַקְהִיל הַשְּׁבָטִים.

 

דְּמָמָה שׁוֹרָה בַּקָּהָל

מֹשֶׁה מַבִּיט אֶל עַל

פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת

עָבַר, הוֹוֶה, עֲתִידוֹת.

 

מַצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם

קוֹרֵא לְהאַזְּנָתָם בְּאָזְנַיִם

תִּשְׁמַע הָאָרֶץ  אִמְרִי שְׂפָתַיִם

נְבוּאוֹת, מְסָרִים כִּפְלַיִם.

 

אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מַבִּיטִים

דְּבָרָיו אוֹתָם מַפְתִּיעִים

כִּי זִמֵּן בִּפְנֵיהֶם עֵדִים

לְנֵצַח נְצָחִים קַיָּימִים.

 

בָּהֶם תָּמִיד מִתְבּוֹנְנִים

יוֹמָם  וָלֵיל מַשְׁגִּיחִים :

הָרְאוּיִים  לִבְרָכָה וּמָטָר

אוֹ חָלִילָה לְקוֹץ וְדַרְדַּר .

הערה: השיר  בהשראת פרשת :"האזינו" [חומש דברים]      

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 בספטמבר 2023

ראש השנה- יום תרועה- יום הדין, האומנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ראש השנה- יום תרועה- יום הדין, האומנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לכבוד ראש השנה:




ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."

מתוך: "ונתנה תוקף"



 ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך, אברהם מבחין באיל / ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון- בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ תפילת דוד המלך- "אשא עיניי אל ההרים.."/ ציירה: אהובה קליין (c)[תהלים  קכ"א]
ציורי תנ"ך/ תפילת דוד-"והיה כעץ שתול...[תהלים א'. ג'] ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ קדושת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]





ציורי תנ"ך/  אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)



Biblical painting

"והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את פיה" [שמואל-א, א,י"ב]





ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל לבית ה' לאחר שנגמל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ גאולה בירושלים/ 
 (c)ציירה: אהובה קליין



ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


ראש השנה בפתח ואנו חשים היטב-את המתח באוויר - מידי פעם רוחות סתיו נושבות והימים, אט, אט מתקצרים - יש והשמים מתכסים בעננים  "וּבוֹשָׁה הַחַמָּה".

כאילו מסתירה פניה  וחשה  את -האווירה בתוכנו  אשר אינה יציבה המחלוקות בעם - מגבירות את אי השקט בתוך ארצנו – אך,  כאשר התפילות מתגברות וקול השופר  מהדהד , הדבר מעורר אותנו בבחינת: "אייכה" שחייב היהודי לשאול את עצמו: היכן הוא נמצא כעת מבחינה רוחנית? מה עליו לתקן טרם יום הדין - המשפט בו אלוקים שופט את הברואים  ואין משפט זה דומה כלל למשפט של שופטי- בני אדם - בשר ודם העלולים לטעות בשפיטתם את האזרח הקטן - לחייבו , או לזכותו - שלא כדין -  מה שאין כן אצל מלך מלכי המלכים: הבוחן  את האדם באופן פנימי  ומדויק כדברי ירמיהו הנביא: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב " [ירמיהו י"א, כ']

בפרשת שופטים [ ספר דברים] נאמר: "לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא - תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק , תִּרְדֹּף --לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" [דברים י"ט- כ"א]

אם אלוקים דורש משפט צדק משופטי בשר ודם - קל וחומר שאלוקים הוא מלך עליון השופט בצדק ללא רבב כדברי ישעיהו הנביא:

"אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק, מַגִּיד מֵישָׁרִים". [ישעיהו  מ"ה, י"ט]

המועד בו אנו חוגגים את ראש השנה  הוא: א' תשרי כפי שנאמר:  "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם". [במדבר כ"ט, א']

וכן נאמר: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִיכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ. כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ"[ויקרא, כ"ג, כ"ד]

השאלות הן:

א] מדוע נקרא ראש השנה בשם "יום הדין"?

ב] מה הטעם בתקיעת שופר בראש השנה?

תשובות.

ראש השנה - הוא יום הדין.

על פי התלמוד: מתברר כי היום הראשון של הבריאה היה: ביום כ"ה באלול .  ביום השישי לבריאה – א' תשרי -  נוצר אדם הראשון.

על פי מדרש חכמים [ויקרא רבה, פרשה  כ"ט] - באותו היום שברא אלוקים את אדם הראשון - הוא חטא ונידון על חטאו כפי שאמר לו אלוקים:

"וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ:  כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב".[בראשית ג',  י"ז- כ']

במדרש  נאמר:" אמר הקב"ה לאדם: זה סימן לבניך, כשם שעמדת  לפניי בדין ביום הזה, כך עתידים בניך לעמוד לפניי בדין ביום זה"

על פי זה, מתברר, כי החטא ודינו נבראו יחד עם האדם, מכיוון שאדם הראשון נידון ב : א' בתשרי - נקבע יום זה ליום דין - לכל הדורות.

את יום הדין אנחנו מבטאים באופן ברור ונרגש בפיוט: "ונתנה תוקף". הנה קטע קצר מתוך התפילה:

"וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף       קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא      נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּינָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וִיכּוֹן בְּחֶסֶד        כִּיסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא:  דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה.....וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרו מַעֲבִיר צֹאנוֹ  תַּחַת שִׁבְטוֹ..."

ניתן לחוש את היראה הגדולה שאדם מרגיש כאשר הוא נידון בדומה לצאן הנבחר לחיים, או למוות על ידי הרועה - הסופר  ובוחן את העדר. ישנם שלושה דברים שיהודי חייב לעשותם- על מנת לפתוח דף חדש היינו -  שער חדש לשנה החדשה והם - שלושת היסודות המופיעים בפיוט "ונתנה תוקף,.":

ּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה",

ההסבר:

א] יהודי  צריך לעשות תשובה - על ידי  שמביע חרטה על חטאיו.

ב] יתפלל את התפילות  המיועדות לראש השנה – מתוך כוונה מלאה ובתוכן גם תפילות דוד המלך מתוך תהלים.

נוהגים גם לומר את "תפילת חנה"- תפילה שחנה מודה לה' על כך  שהעניק לה את בנה שמואל - שאותו הקדישה שיהיה כל חייו בבית ה' ואכן היא מילאה את נדרה

כאשר נגמל שמואל- הביאה  אותו לבית ה'  אמרה לעלי הכהן:         "... חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי; אֲנִי הָאִשָּׁה, הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה. אֶל-הַנַּעַר הַזֶּה, הִתְפַּלָּלְתִּי; וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת-שְׁאֵלָתִי, אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ.  כח וְגַם אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה". [שמואל א', פרק  א', כ"ו - כ"ח]

אחר כך בתפילתה היא מודה לה' ומשבחת את גדולתו:

"וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר: עָלַץ לִבִּי בַּיְהֹוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיְהֹוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי – כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּיְהֹוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ......"

תפילת חנה כה עוצמתית שיש הנוהגים לאומרה - גם  בשאר ימות השנה..

ג] נהוג גם להרבות במתן  צדקה לעניים.

תקיעת השופר בראש השנה.

תקיעת השופר יש בה משהו מיוחד

ראשית היא מתבטאת בשם: "זִיכְרוֹן תְּרוּעָה"- תרועת השופר- מעוררת את  המתפללים כדברי הנביא עמוס:

"אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" [עמוס ג,ו]

מתברר כי בכל יהודי - פועמת בלב אהבה מוסתרת אל ה' וזוהי  האהבה - שירשנו מאבותינו ,אך בזמן תקיעת השופר מתגלה אהבה זו ופורצת החוצה ,אפילו, החל מהמדרגות הנמוכות באדם - השופר מעורר חרדה וזעזוע אפילו אצל כאלה שהם בבחינת "עם"- מלשון-  עוממות- הדבר דומה לאותו מפוח שמשלהב את הניצוץ ומוציא את האש מן הנסתר אל הגלוי.

עניין תקיעת השופר הוא משהו נצחי, בדומה לנצח ישראל !

ראשיתו בזמן שעם ישראל מקבל את התורה במעמד הר סיני , כפי שנאמר:

"אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ. עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ. וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּו חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ..., [מתוך תפילת מוסף לראש השנה [נוסח ספרד]

ואחריתו בשמיעת השופר בזמן  הגאולה העתידית של עם ישראל:

"וְהָיָה בְּיוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹובְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָים"

[מתוך המשך התפילה]

לסיכום, לאור האמור לעיל: יהי רצון ונשכיל כולנו  - לקראת יום הדין להתחבר לתורה הקדושה ולשוב מדרכנו –בה חטאנו- אל דרך חדשה של דבקות בקב"ה  כפי שנאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ."[דברים ד', ל"ה]

וכדברי דוד המלך: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים --   מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.

עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה --    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ".[תהלים קכ"א, א-ב]

נרבה  באהבת חינם ובאחדות העם ונזכה בע"ה -עוד השנה לגאולה:

"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָייְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה": 

[עובדיה א', כ"א]                                                  


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר