יום רביעי, 7 ביוני 2023

פרשת שלח- מהי רוח אחרת?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח- מהי רוח אחרת?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:




ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)




Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"





ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן  יפונה-'הולכים כנגד הזרם'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין (c) (שמן על בד)


ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 



ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורים להפטרה [יהושע ב']



ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']



ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]

פרשה זו עוסקת בשליחת המרגלים לתור את ארץ ישראל ומתארת את שובם למדבר ואת דבריהם: "וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם.  וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל - מֹשֶׁה וְאֶל - אַהֲרֹן וְאֶל - כָּל - עֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, אֶל - מִדְבַּר פָּארָן -- קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-  כָּל - הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת - פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ - לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא—וְזֶה - פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי - עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל - הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל - מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי -יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.  וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר- עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָ עָם:  כִּי - חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר -רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת.  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת - הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק—מִן - הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" [במדבר  י"ג, כ"ה- ל"ג]

השאלות הן:

א] מדוע משה רצה לשלוח מרגלים , מה הייתה תגובת המרגלים בשובם למדבר?

ב] מהו הטעם לתגובתם השונה של יהושע בו נון  וכלב בן יפונה?

תשובות.

רצון משה , שובם של המרגלים ותגובתם.

כאשר שבו המרגלים הם אמרו  למשה ואהרון לפני העם:

"בָּאנוּ, אֶל- הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק ....."

על פי מדרש חז"ל: "כך דרכם של  מספרי לשון הרע פותחים  בטוב ומשלימים ברע" באופן זה נהגו המרגלים כדי להוציא דיבת הארץ רעה באוזני בני ישראל.

מה ראו המרגלים  לפתוח בעמלק? משל לתינוק שחטא והיו מלקים אותו ברצועה, וכאשר מבקשים להפחידו מזכירים לו: אתה זוכר את המכות של הרצועה? כך היה עמלק - הוא שימש כרצועה רעה שהיא מאיימת ומפחידה את ישראל.

מדוע התיישב עמלק על הגבול בדרך כניסתם של  בני ישראל לתוך ארץ ישראל ?

התשובה: כי כך ציווה עשיו את  בניו לקדם את ישראל בדרך כניסתם לארץ? ועקר ממקומו הקבוע בהר וישב לו בדרך [בארץ הנגב] כצוואת עשיו כפי שנאמר: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה"[להלן י"ד, מ"ה]

המרגלים אמרו:"וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת- הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן- הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"מדוע אמרו זאת?

תשובה: אמר רב משרשיא: מרגלים שקרנים היו ,כשהיו הכנענים בוכים ואבלים תחת עצי  הארז ומבכים וכשראו אותם המרגלים הם עלו וישבו על האילנות ושמעו את הכנענים אומרים: "רואים אנו אנשים הדומים לחגבים באילנות".

"התפארת יהונתן" מסביר רעיון מעניין על המרגלים: על מה שנאמר לאברהם: "לך- לך"- שחז"ל דרשו: "להנאתך ולטובתך"

בדומה לכך ניתן לפרש את "שלח לך" שהרי נגזר על משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל, ואם הודות למרגלים, אשר הוציאו את דיבת הארץ רעה ועכבו את כניסת ישראל לארץ ארבעים שנה ,צמחה טובה למשה שניתן לו לחיות עוד ארבעים שנה.....

ה"נתיבות שלום" מסביר: הרי תמוה הדבר שהמרגלים רצו לתור את הארץ,  ידוע שבמדבר  הם היו רואים את כל ההנהגה הנסית של אלוקים: ענני הכבוד, עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום, אכילת המן. בכל יום בעצם נכחו לראות כי הקב"ה מנהיג את ישראל בהנהגה -בלתי טבעית - אם כן ,מה היה הטעם  לדעת אם העם היושב שם - חזק, או רפה, מדוע רצו לדעת אם הארץ טובה, או לא, הרי ה' הבטיח להם: כי היא ארץ זבת חלב ודבש? ועוד קשה העניין שמשה גם אהב את הרעיון כפי שכתוב  "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" [דברים  א, כ"ג] , עוד יש לשאול מדוע נשלחו  12 נשיאים - נשיא אחד לכל שבט?

אלא התשובה היא: למשה הייתה כוונה לבדוק איך ארץ ישראל מבחינה רוחנית. היות וקדושת ארץ ישראל היא גבוהה ביותר - הרי מנגד כוחות  הסט"א הגדולים ביותר היו מתרכזים בארץ ישראל : עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי - יושב בהר והכנעני - יושב על הים ועל יד הירדן - כל אלה  כוחות הקליפה הגדולים ביותר שהקיפו את ארץ ישראל. לכן היה צורך לרגל את הארץ - כדי לדעת ולברר מה כוח הקליפה הזאת  בבחינת: דע את שונאך מבחינה תורנית? מהיכן האויב וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

זה הפירוש למילים:" וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה" היכן נמצאים כוחות הקליפה וכיצד ניתן להתגבר עליהם?  כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים ויש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים, לכן משה רצה לראות מה מזגה הרוחני של הארץ- הטובה היא, או רעה?

לכן בהתאם לכך הייתה תגובת המרגלים: "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ" [תהלים ק"ו, כ"ד] לכאורה לא מאסו בארץ ישראל עצמה שהרי אמרו: "בָּאנוּ, אֶל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ..,"

הם מאסו בגלל העם היושב  עליה , אלא שארץ ישראל היא בדרגה עילאית כמו שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב] הנהגתה בידי אלוקים למעלה מן הטבע , אך הם לא האמינו בהנהגתה הבלתי טבעית של ארץ ישראל וזוהי הכפירה הגדולה בקדושת ארץ ישראל. הם מאסו בארץ  וסברו כי ארץ ישראל היא ארץ ככל הארצות והנהגתה מוגבלת באופן טבעי. ולכן מיד בכניסתם נבקע להם מי הירדן –כי החלה כבר לפעול ההנהגה העל טבעית.

רק בעזרת האמונה היהודי זוכה לקדושת הארץ , כי לפי  ערך מה שמתייגע להשריש בקרבו את האמונה בהנהגתה העל טבעית של הארץ - הוא זוכה לקדושת הארץ ומי שלא מאמין   בקדושת ארץ ישראל ! אינו יכול להתקיים בה. כך  המרגלים מנעו מעצמם להיכנס לארץ!

תגובת יהושע וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה

רש"י מתייחס לדברי  כָּלֵב האומר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".

 

עָלֹה נַעֲלֶה " – נאמר בכפילות, כדי להדגיש: את אמונתו במשה המנהיג - "עלה נעלה" לכל מקום אפילו בשמים!

 

בהמשך מסופר שיהושע וְכָלֵב קרעו את בגדיהם מרוב צער- "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם". 

 

אם כן, מדוע הם קרעו את בגדיהם ואילו משה ואהרון שדרגתם הייתה גבוהה יותר- - רק נפלו על פניהם?-שנאמר: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם"! על כך פירוש יפה: יהושע וְכָלֵב היו מן התרים את הארץ - הם  כבר היו בארץ ישראל וכלל הוא בידנו: אדם הבא לארץ ישראל - זוכה להתעלות בגדולה - בחכמה ובקדושה , בכך הם עלו באמת  בידיעתם על משה ואהרון.  [על פי אמרי- שפר לגאון רש"ק ז"ל]

 

הרש"ר [ רבי שמשון רפאל הירש] מסביר : מעניין הדבר, כי אלוקים העריך את  יהושע וכָּלֵב - שנקטו גישה חיובית לארץ ישראל, ולכן אמר ה' על כָּלֵב: שהייתה לו רוח אחרת- הייתה לו נאמנות ללא מורא למען האמת האלוקית ולכן זכה להיקרא: "עבד ה" זהו התואר הגבוה ביותר לאדם הפועל  למען ה'.

על פי דעת מקרא: כלב בן יפונה מצליח להשתיק את העם באומרו שאין זה מעניין מי העם היושב בארץ אנחנו נכבוש אותה!

יהושע וכלב בן יפונה אומרים לעם:

"... הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ --טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל -הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר- הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל- תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל- תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ",[להלן י"ד, ז'- י']

חז"ל מסבירים: [סנהדרין צ'"ז]" ר' אליעזר אומר, אם ישראל עושים תשובה - הם נגאלים, ואם לאו, הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן, ואז ישראל עושים תשובה וחוזרים למוטב כפי שנאמר [מסכת מגילה י"ד]: ' גדולה הסרת הטבעת שאחשוורוש הוריד מידו ונתנה להמן, יותר מארבעים ושמונה נביאים שהתנבאו לישראל, כי הנביאים לא הצליחו להחזיר את ישראל למוטב, ואילו נתינת הטבעת של אחשוורוש להמן החזירן למוטב".

מכאן, שעל ידי שאומות העולם גוזרים על עם ישראל גזרות רעות -גורמים לעם ישראל לחזור בתשובה.

כוונת משה רבינו הייתה: "אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם"- כמו שהלחם בסיס לחיים כי זה עיקר סעודתו של האדם כמו שכתוב [בראשית ל"ט, ו']

"וַיַּעֲזֹב כָּל- אֲשֶׁר- לוֹ, בְּיַד- יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם- הַלֶּחֶם אֲשֶׁר -הוּא אוֹכֵל"[נאמר על יוסף בבית פוטיפר]

לגבי אומות העולם הגוזרים עלינו גזרות נאמר עליהם: ,ה' סר צלם מעליהם" - הכוונה - באופן מעשי אין להם כוח להרע לנו - כי ה' איתנו. [ע"פ "אור שלום" ספר מאת: רבי שלום ברגר]

לסיכום , לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי המרגלים חטאו בהוצאת דיבה על הארץ - אך מנגד כלב בן יפונה ויהושע - הם בעלי אמונה חזקה –  והלכו נגד הזרם ההרסני של המרגלים כדברי ה':" וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְיתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל ־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר ־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה" [להלן כ", ד, י"ד]

לכן זכו להיכנס לארץ: "כִּי אִם - כָּלֵב בֶּן - יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן -נוּן".


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת שָׁבוּ הַמְּרַגְּלִים לַמִּדְבָּר

הֵשִׁיבוּ לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּבָר

רוּחַ רָעָה נָשְׁבָה בַּיְּשִׁימוֹן

הִכְעִיסָה שָׁמַיִם הֶעֶלְתָה חֲרוֹן.

 

דִּיבַּת הָאָרֶץ הוֹצִיאוּ רָעָה

הֲפָצַת שְׁקָרִים –כְּפִירָה נוֹרָאָה

צִיְּירוֹ עַצְמָם כַּחֲגָבִים

וְתוֹשָׁבֵי כְּנַעַן לַעֲנָקִים.

 

יִרְאָתָם גָּבְרָה מֵעֲמָלֵק

מִמֶּנּוּ בִּקְּשׁוּ לְהִתְחַמֵּק

בִּגְבוּל כְּנַעַן  יוֹשֵׁב וּמַרְתִּיעַ

מְהַוֶּה חַיִץ לָאָרֶץ לְהַגִּיעַ.

 

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

פֶּה אֶחָד נְחוּשִׁים לְהַפְתִּיעַ

יְלָדִים  מִילּוֹתֵיהֶם שׁוֹתִים בְּצָמָא

אַךְ הָעֵדָה כֻּלָּהּ יוֹצֶרֶת מְהוּמָה!

 

שְׁכִינָה יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם

מַרְעִיפָה הַשְׁרָאָה לִשְׁנַיִם:

עָלֹה נַעֲלֶה לָאָרֶץ הַטּוֹבָה

זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ טִיבָהּ.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת שְׁלַח [חֻמַּשׁ  בַּמִּדְבָּר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 31 במאי 2023

פרשת בהעלותך- גדולת משה ותכלית החצוצרות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בהעלותך- גדולת משה  ותכלית החצוצרות.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה:  אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעשות חצוצרות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השימוש בחצוצרות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ השליח מבשר למשה: כי אלדד ומידד נשארו במחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- לשם הקדשתם  לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עונשם של המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עונשה של  מרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  צעקת משה אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב למשה להישאר במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציור מתוך ההפטרה:[ספר זכריה ,פרק ב'] חזון סמל המדינה בעיני זכריה הנביא / ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה זו, אלוקים מצווה את משה ליצור שתי חצוצרות: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר. עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף--מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת - הַמַּחֲנוֹת.  וְתָקְעוּ, בָּהֵן –וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל - הָעֵדָה, אֶל - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאִם -בְּאַחַת, יִתְקָעוּ--וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.  וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה -- וְנָסְעוּ, הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים, קֵדְמָה.  וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, שֵׁנִית -- וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ, לְמַסְעֵיהֶם.  וּבְהַקְהִיל, אֶת - הַקָּהָל--תִּתְקְעוּ, וְלֹא תָרִיעוּ.  וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת; וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.  וְכִי - תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל -הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם.  וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [במדבר י', א'- י']

השאלות הן:

א] כיצד מתגלה משה כאיש  אשכולות ?

ב] מדוע  נועדו החצוצרות רק לתקופת משה במדבר ?

ג] מה תכליתן של החצוצרות?

תשובות.

גדולת משה.

מעניין לציין את תכונת  הענווה שמשה הצטיין בה.

כאשר נבחר למנהיג על ידי ה' , הוא לא התלהב לקבל את השליחות הזאת  בקלות – בטענה:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל -עַבְדֶּךָ:  כִּי כְבַד- פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי". [שמות ד, י'] אך לאחר שקיבל את המנהיגות לידיו - הוא מתגלה כמנהיג ראוי להערצה, נאמן לעמו  בכל רמ"ח אבריו, למרות שהיה כבד פה ולשון הוא עלה בסולם היראה והחכמה – לאורך כל הדרך הוא מתגלה כאדם ברוך כישרונות!

לעניות דעתי: הוא גם בקי  באומנות אלוקית. הוא פיסל את הלוחות השניים - על פי ציווי ה':

"וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה פְּסׇל־ לְךָ֛ שְׁנֵֽי־ לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל ־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת ־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל ־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ" [שמות  ל"ד, א']

משה מתגלה גם כרוקח של קטורת הסמים:"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל -מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה:  בַּד בְּבַד, יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ.  וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה, הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה; קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה לָכֶם.  וְהַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, תַעֲשׂוּ לָכֶם; קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ, לַיהוָה".[שמות ל', ל"ד- ל"ח]

כאן בפרשה משה מצטווה ליצור חצוצרות מכסף שמיועדות רק לתקופתו.

משה  מתגלה גם כשופט:

"וַיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת ־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל ־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד ־הָעָֽרֶב"׃[שמות י"ח, י"ג]

משה מתגלה כמרצה  עילאי ונושא דברים לעם ישראל: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל- כָּל -יִשְׂרָאֵל,.." [דברים א, א]

אלו רק קצת מתוך ים כישרונותיו!

השוני בן החצוצרות לשאר כלי המקדש .

על פי חז"ל [מסכת מנחות כ"ח] ' כל כלי המקדש שעשה משה רבינו בשעתו , יוכלו להשתמש בהם לדורות הבאים, חוץ משתי החצוצרות שעשה משה, שהן תהינה פסולות לדורות הבאים, ויצטרכו לעשות חצוצרות חדשים.

הטעם לפסילתן בדורות הבאים - לפי שבתקופת משה במדבר היה תפקידן :"למקרא העדה" כלומר לאסוף את העם  יחדיו כדי שישמעו את דבר ה'. אך בכל דור  ישנה דרך שונה לקרוא לעם להקשיב לדבר ה' - ההוכחה שלא נוהגים בדור  שלנו באופן זה - כי לכל דור יש את המנהג לאותה התקופה כיצד לקרוא לעדה. מהטעם הזה: החצוצרות שעשה משה רבנו באותה תקופה אינן נחשבות ככשרות לדורות הבאים -כי לכל דור יש את השיטה האופיינית  לתקופתו לרכז את הקהל כדי לקרבם  לה'.

תכליתן של החצוצרות

רבינו בחיי אומר: כי הסוד הגדול שהיה טמון בחצוצרות: ההבנה כי משה הוא אישיות מכובדת וגדולה ועניין החצוצרות היה לכבודו של משה כי : "כן תכסיס המלך שתוקעין לפניו בשופר כי כן יצווה לאסוף חילותיו, ובעבור שעלתה השגתו להתנבא בשם הגדול מידת הרחמים לכך ציווה  אותן לעשותן של כסף"

כלומר: משה היה  מתנבא  מכוח הקב"ה - במידת הרחמים, לכן נצטווה לעשות  את החצוצרות מכסף ולא ממתכות אחרות, שנאמר במסכת מנחות: החצוצרות היו - מן העשת של הכסף. הכוונה לגרוטאות של כסף כשר והיות  ומשה זכה לדיבור של הקב"ה פנים אל פנים ובמידת הרחמים - לכן מספרן של החצוצרות היו שתיים והיו מקשה אחת ותקיעה זו שהייתה לאסוף את העם - היא במידת הרחמים , מתוך אש כפי שכתוב: "ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך  האש," והתקיעה האחת שהייתה מיועדת לקריאת הנשיאים היה בכך -רמז אדיר על גדולתו וייחודו של משה שהיה שומע מתוך התקיעה את קולו של אלוקים.

מעניין כי החצוצרות נגנזו עוד בחייו וההוכחה לכך שבשעת פטירתו נאמר: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטרכם" [דברים ל"א] ונשאלת השאלה היכן היו החצוצרות  כשהמטרה היא להקהיל את העם?, אלא מתברר שנגנזו לקיים מה שנאמר": "אין שלטון ביום המוות" [קהלת ח]

עוד סיבה שהיו שתי חצוצרות: לפי שהיה בכך רמז לתקיעה ותרועה- כנגד:

"על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו"

דעת מקרא סובר : כי חצוצרה בדרך כלל עשויה מכסף - ושל בית המקדש – תמיד עשויה כסף [מסכת מנחות כ"ח, ע"א] יש להניח שעד כה לא נמצא כלי מעין זה בחפירות ,רק על גבי קשת טיטוס ניתן לראות זוג  חצוצרות.

כמו כן גם על גבי מטבע כסף מתקופת מרד בר כוכבא.

שימוש החצוצרות היה גם במסעות בני ישראל במדבר, אחד הסימנים על פיהם נסעו המחנות והיה בשימוש גם למקרא העדה והנשיאים ובשעת מלחמה, גם בהקרבת קורבנות.

התקיעה בשתי חצוצרות היה סימן שעל כל העדה להתקהל- זו הייתה תקיעה ללא תרועה.

אם היו תוקעים רק באחת החצוצרות זה  יהיה אות לנשיאים בלבד להיקהל. גם כאן התקיעה הייתה ללא תרועה.

על פי הספרי, סימן מסע המחנות: תקיעה, תרועה ותקיעה.

עוד על  תכליתן של החצוצרות:

ספורנו סובר :כי תכליתן של החצוצרות היו גם כמטרה לכיבוש הקרוב:

"בהיות הכוונה עתה לנסוע להכניסם לארץ, מיד ציווה בחצוצרות לתרועת מלך, גם בנסוע הארון, בנסוע המקדש ובצאתם להילחם"

הכוונה: זה צעד של משטר ומשמעת - הדרושים לצרכי מלכות.

גם על מקרא העדה והנשיאים אל פתח אוהל מועד ,לפני ה' רצוי שתהיה קריאתם באמצעות החצוצרות לכבוד המלך השם.

אבן עזרא סבור:

"תמיד בכל מלחמה יריעו הכוהנים בחצוצרות, כשם שהם מצווים על כך בנסיעתם זו"

רש"י סבור: בעקבות המדרש: כי תרועה זו היא מגינוני מלכות - היות ומשה נחשב למלכם של ישראל. כמו שנאמר: "ויהי בישורון מלך".

הרמב"ן  המסביר פעמים רבות לפי תורת הסוד אומר: כי התרועה מרמזת על מידת הדין "והיא המנצחת במלחמה" לכן הצטווינו להריע בזמן המלחמה גם יריחו נפלה  על ידי תרועות - כפי שנאמר ביהושע. אך תקיעה שהיא פשוטה מרמזת על מידת הרחמים.

כי ימינו פשוטה לקבל שבים, לכן ביום שמחתכם ומועדכם ותקעתם- ואילו אם יבוא אויב - אז והריעותם.

אברבנאל מוסיף דברים נוספים: תרועה היא - מתוך דחק ולחץ, כדי לזרז את השומעים ואילו תקיעה - מכריזה על גבורה ונצחון.

להלן,  רעיון חסידי מעניין:"ובהקהל את הקהל"- כאשר היו מאוחדים רבי משה אליקים מקוז'ניץ אומר: אז "תתקעו"- תהיו תקועים כיתד נאמן במקומכם, "ולא תרעו"- השונאים שלכם לא יוכלו להרע לכם.

לסיכום , לאור האמור לעיל, ניתן להסיק  כי עשיית החצוצרות בידי משה - הייתה חשובה ורב תכליתית לעם ישראל בתקופת הליכתם במדבר ומשה ראוי לדברי השבח: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים[דברים ל"ד, י']




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר