יום רביעי, 24 במאי 2023

מָנוֹחַ ,אִשְׁתּוֹ וְהַבְּשׂוֹרָה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מָנוֹחַ ,אִשְׁתּוֹ וְהַבְּשׂוֹרָה.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

וַיְהִי בִּתְקוּפַת שִׁלְטוֹן הַפְּלִישְׁתִּים

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֲטָאֵיהֶם שְׁקוּעִים

אִישׁ מִצָּרְעָה  מִשֵּׁבֶט  הַדָּנִי

שְׁמוֹ מָנוֹחַ  מְאֹד שְׁאַפְתָּנִי.

 

יָמִים חוֹלְפִים   חֲשׂוּךְ בָּנִים

אִשְׁתּוֹ עָקְרָה  חַסְרַת אוֹנִים

לְפֶתַע יָרַד מַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם

בְּשׂוֹרָה בִּשֵּׂר שִׂמֵּחַ כִּפְלַיִם

 

 אֵשֶׁת  מָנוֹחַ הֵסִירָה דִּמְעָה

מִהֲרָה  לְבַשֵּׂר זוֹ הַיְּדִיעָה

חָשָׁה בִּלְבּוּל אִי רְגִיעָה

שִׁנְּתָה מְעַט דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה.

 

עֲתִידָהּ הִיא לָלֶדֶת בֶּן

לְכָךְ חַיֶּבֶת חִישׁ לְהִתְכּוֹנֵן

מִיַּיִן וְשֵׁכָר  וְטֻמְאָה תִּתְרַחֵק

לָהּ בֵּן נָזִיר -עָתִיד לְהִיווָּלֵד.

 

 מָנוֹחַ  חִישׁ מַעֲלֶה חִיּוּךְ

 מִבּוֹרֵא עוֹלָם  יְבַקֵּשׁ חִיזּוּק

 סַקְרָן לִרְאוֹת  זֶה הָאִישׁ

 אֲשֶׁר  בְּפָנָיו אֱמֶת יַמְחִישׁ.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַפְטָרָה לְפָרָשַׁת נָשֹׂא- סֵפֶר שׁוֹפְטִים י"ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 במאי 2023

פרשת במדבר- הייעוד המשותף של האומה ועבודת הלוויים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


 

פרשת במדבר- הייעוד המשותף של האומה ועבודת הלוויים.

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הציווי למנות את עדת ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מונים את  בני ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שבט יששכר לומדי תורה  באוהלם/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ משה מקדיש את הלוויים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים להקדשתם/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את כלי המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c


ציורי  תנ"ך/ שבט  נפתלי/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ שבט יהודה ודגלו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל נודדים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מקדש  את הלווים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)




חומש במדבר  : הספר הרביעי מתוך חמישה חומשי תורה - מתאר את קורות עם ישראל בשנות נדודיהם במדבר - החל מהשנה השנייה לצאת ישראל ממצרים עד שנת הארבעים , עת היו חונים בערבות מואב.

פרשה זו נקראת בדרך כלל בשבת שלפני חג מתן תורה - מתקנת עזרא הסופר משום :"תכלה שנה וקללותיה" הכוונה: הצורך ליצור חיץ בין  דברי התוכחה שנאמרו בפרשת בחוקותיי לבין חג  השבועות - שהוא  ,ע"פ  חז"ל: ראש השנה לפירות האילן.

כפי שנאמר במשנה מסכת ראש השנה, פרק א' משנה ב':

"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת: על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם", ובחג נידונין על המים".

בפרשת במדבר - משה מצטווה למנות את עם ישראל כפי שנאמר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל- מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  שְׂאוּ, אֶת -רֹאשׁ כָּל -עֲדַת בְּנֵי- יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל- זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל- יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן". [במדבר  א, א'- ד]

ציווי מעניין נוסף: הקדשת הלוויים לשרת במשכן:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל- מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  הַקְרֵב, אֶת -מַטֵּה לֵוִי, וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן; וְשֵׁרְתוּ, אֹתוֹ.  וְשָׁמְרוּ אֶת -מִשְׁמַרְתּוֹ, וְאֶת- מִשְׁמֶרֶת כָּל- הָעֵדָה, לִפְנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד--לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ, אֶת-כָּל- כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת -מִשְׁמֶרֶת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְנָתַתָּה, אֶת-הַלְוִיִּם, לְאַהֲרֹן, וּלְבָנָיו:  נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".[במדבר ג'. ה' -י']

השאלות הן:

א] אימתי ניתן למנות את עם ישראל?

ב] מה התכלית של הקדשת הלוויים?

תשובות.

הציווי למנות את עם ישראל במדבר.

מעניין לציין: כי חומש במדבר  נקרא גם בשם :"חומש הפקודים" מהטעם שבתחילתו וגם לקראת סופו - בפרק כ"ו מתואר  המפקד שערך משה לעם ישראל על פי ציווי ה'.

על פי רש"י -  המדרש מתאר: כי הדבר נעשה מתוך חיבת עם ישראל בעיני ה': "מתוך חיבתם לפניו מונה אותם כל שעה ,כשיצאו  ממצרים- מנאם, וכשנפלו בעגל [ שנענשו ונגפו בעוון העגל שמות ל"ב , ל"ה] מנאם לידע מניין הנותרים וכשבא להשרות שכינתו עליהם [במשכן שהוקם] מנאם"

ספורנו סבור: כי  ספירת עם ישראל נועדה למטרה אירגונית- צבאית למפקד  שנערך לשבטי ישראל במדבר - "לסדרם שיכנסו לארץ מיד איש על דגלו... שיפנו [שיברחו] הכנענים  מפניהם"

על פי דברי רש"י וספורנו ניתן להבין את הסיבה לספירה , אך בגמרא  שואלים: האם תמיד ניתן למנות  את עם ישראל?

לדעת המפרשים : בעושין רצונו - "לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר"

"רַבִּי יוֹנָתָן רָמִי: כָּתוּב: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וכתיב "כחול הַיָּם אֲשֶׁר יִמַּד  יִסָּפֵר" ? כָּאן בְּעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם" [גְּמָרָא, יוֹמָא כ"ב, כ']

ּלְדַעַת הַמְּפָרְשִׁים : בְּעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ - "לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר"

ּלְהַלָּן הֶסְבֵּר עַל יְדֵי מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי נְעָרִים שֶׁהָיוּ מִתְווַכְּחִים זֶה עִם זֶה: זֶה אוֹמֵר: "אֵין בְּכָל הָעִיר אִישׁ עָשִׁיר כְּמוֹ אָבִי, כִּי יֵשׁ לוֹ כַּמָּה כִּיסִים  מְלֵאֵי כֶּסֶף הַמֻּנָּחִים אֶצְלוֹ תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לָהֶם לְמַשָּׂא וּמַתָּן, מִלְּבַד מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמַשָּׂא - וּמַתָּן עַצְמוֹ עֹשֶׁר מֻפְלָג!

ְרֵעֵהוּ מֵשִׁיב לוֹ לֵאמֹור: דַּע אָחִי, כִּי נֶגֶד אָבִי אֵין זֶה נֶחֱשָׁב לְעָשִׁיר כָּל מְאוּמָה, כִּי אַתָּה רָאִיתָ אֵצֶל אָבִיךְ כַּמָּה כִּיסִים מְלֵאִים מַטְבְּעוֹת - לֹא אֶפְחַד מִמְּךָ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף רַב, אֲבָל דַּע, כִּי אֵצֶל אָבִי הַיָּקָר מֻנָּחִים צִיבּוּרִים ,צִיבּוּרִים נְיָרוֹת. אֲשֶׁר גַּם נְיָר אֶחָד מֵהֶם עוֹלֶה בְּמִסְפָּרוֹ שִׁבְעָתַיִם עַל כָּל הֲמוֹן הָעֲשִׁירוּת אֲשֶׁר רָאִיתָ בְּבֵית אָבִיךְ, כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַנְּיָרוֹת, כִּי גַּם כִּי קְטַנִּים הֵם בְּמַהוּתָם, כַּמָּה רַבִּים הֵם בְּאֵיכוּתָם!

הַנִּמְשָׁל: כֵּן הַדָּבָר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם [רָצוֹן ה'] אָז יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, כְּסוֹפֵר וּמוֹנֶה מַטְבְּעוֹת: אַחַת, שְׁתַּיִם,, שָׁלוֹשׁ...,אֲבָל  בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֵין לָהֶם מִסְפָּר, כִּי אָז כָּל אֶחָד נֶחֱשָׁב לְצָבָא רַב, כְּמַאֲמַר:

"וְלִי--מַה- יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל;    מֶה עָצְמוּ, רָאשֵׁיהֶם. אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן";  [תְּהִלִּים קל"ט, י"ז, י"ח]

רוֹצֶה לוֹמַר: אֶסְפֹּר אוֹתָם וְעִם כֹּל זֶה לֹא אוּכַל לְדַעַת מִסְפָּרָם, "כִּי מֵחֹל יִרְבּוּן, בִּהְיוֹת אֶחָד עוֹלֶה אֲלָפִים, כְּמוֹ כֶּסֶף - הַנְּיָרוֹת הַנָּ"ל"

ההסבר: כי בזמן שעם ישראל עושים רצונו של מקום  - הם  שווים  הרבה יותר וקשה להעריך את המספר  המדויק שלהם ולכן לא ניתן לספור אותם באופן מדויק.[ מתוך ספר "משלי יעקב"/ מאת: רבי יעקב דובנא]

תכלית הקדשת הלוויים.

שבט לוי כולל שלוש משפחות:

 

א] משפחת גרשון,

ב] משפחת קהת - שממנה יצאו משה ואהרון שהוא וצאצאיו הם כוהנים,

ג] משפחת מררי.

תפקיד הלוויים היה: לשרת במשכן , לשאת את הכלים- לסייע לאהרון ולבניו - בשמירת משמרת הקודש. לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן - בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה - שירת הלוויים. היו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות ויש מהם שהיו אחראים על  משא המשכן וכליו,

ראוי לציין  מעלות  חשובות  המאפיינות את שבט לוי:

א] שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,כפי שכתוב: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים - כפי שכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. [שם ל"ב, כ"ח]

ב] שבט לוי זוכים לאחר מילוי כל  הציוויים שקיימו = בברכת משה: שנאמר "וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

נתקיים בהם הכתוב:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א,]

ג] שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת  דור המדבר.                                        ד] בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה.

הרב  ניסנבוים סובר: בעוד שאת כל  השבטים פקד משה     "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה" הרי לגבי הלוויים הוא הצטווה לפקוד "מבן חודש ומעלה" , הטעם לכך הוא: כי יוצאי צבא רגילים ניתן לחנך למילוי תפקידם כשהם גדולים - אך לגבי הלוויים המיועדים להיות מנהיגי העם ומוריו - יש להתחיל לחנך אותם למען מילוי משימות חייהם -בעודם תינוקות בני חודש.

יש לציין, כי בהשוואה למספר השבטים האחרים ,הלוויים היו במספר מועט יותר.

ה"כלי יקר" מסביר:" יש אומרים שלכך לא נתרבו הלוויים כדי שיהיה נקל לישראל  לפרנסם וזה טעם רחוק [שאינו סביר] כי אין מעצור לה' להושיע ולפרנס משרתיו עושי רצונו"

לכן לדעת ה"כלי יקר" צפה הקב"ה שלא יהיו כולם [כל בני לוי ] צדיקים על כן העביר רבים מהם מן העולם ונשארו המעטים שהם הטובים וזאת מהטעם שהעוסקים בארון הברית יהיו צדיקים.

הרמב"ן טוען: היות ועם ישראל סבלו קשות בשעבוד מצרים דווקא שם קרו להם נסים:

כמו שנאמר:" כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" אך שבט לוי שלא היה בשעבוד מצרים - הם התרבו באופן טבעי ולא באופן נסי כשאר בני ישראל- מטעם זה לא נמנה שבט לוי עם שבטי ישראל!

לסיכום, לאור האמור לעיל: תכלית מפקד עם ישראל במדבר כמו גם הקדשת הלוויים ועבודת הכוהנים - למען ייעוד האומה הישראלית -לשמש אור לגויים על - ידי קיום התורה  ולזכות בהשראת השכינה :

:לנצח - כציווי ה' "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" [שמות  כ"ה, ח']     


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מֹשֶׁה וְהַלְּוִיִּים / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מֹשֶׁה וְהַלְּוִיִּים

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֵת שָׁמַע צִוּוּיֵי שָׁמַיִם

 מֹשֶׁה  שִׁנֵּס מָתְנַיִם

 כָּאֲרִי הִתְייַצֵּב עַל הַסְּלָעִים

 כְּהֶרֶף עַיִן קֵרֵב הַלְּוִיִּים.

 

מֵעַל הַמִּשְׁכָּן הִתְקַבְּצוּ עֲנָנִים

זוֹהֲרִים בְּצִבְעָם יַחְדָּיו מֵרְנָנִים

הַמַּלְאָכִים נֶחְפָּזִים חִישׁ חוֹגְגִים

בַּגִּיל וּרְעָדָה הַקְדָּשַׁת הַלְּוִיִּים.

 

לְפֶתַע כְּאַיָּלִים הוֹפִיעוּ הַלְּוִיִּים

עֲטוּרִים מַלְבּוּשִׁים מַלְכוּתִיִּים

לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן יַחְדָּיו מוּכָנִים

בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ לְצִוּוּי מַקְשִׁיבִים.

 

לְאַהֲרֹן וּבָנָיו נְתוּנִים

עַל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן מְמֻנִּים

לְמֹשֶׁה מַנְהִיגָם נֶאֱמָנִים

עֹל שָׁמַיִם לָעַד מְקַבְּלִים.

 

 בָּא יָבוֹא הַיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ

 בִּירוּשָׁלַיִם יִתְנוֹסֵס מִקְדָּשׁ

 שִׁירַת הַלְּוִיִּים תִּבְקַע רָקִיעַ

הֶהָמוֹן יִתְאַסֵּף וְלָהֶם יָרִיעַ!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 במאי 2023

פרשת בהר – בחוקותיי, אימתי נשב לבטח בארצנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בהר – בחוקותיי, אימתי נשב לבטח בארצנו?

 מאמר מאת: אהובה  קליין.

יצירותיי לפרשיות:



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/  ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן

 גם לחיית השדה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל..  תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/"כי  ימוך אחיך.." /ציירה: אהובה  קליין (c{ [שמן על בד] 




ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שילוח העבד העברי  לחופשי בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (C)


ציורי תנ"ך/  "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' " [ויקרא כ"ו, ב]




ציורי תנ"ך/ שמירת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/  וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)






ציורי תנ"ך / "ואכלתם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא  כ"ו, ה]




ציורי תנ"ך/ ברכת השלום והשובע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ברכת השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ברכת השראת השכינה על ישראל/  ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי תלכו"/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/  "אם בחוקותיי תלכו.."/ ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה

 קליין(c)

ציורי תנ"ך/ברכת הפריון- עם ישראל מתרבה/ ציירה: אהובה קליין (c)


יצירותיי ליום ירושלים:


ציורי תנ"ך: ציירה: אהובה קליין (c)

"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.." [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  בית המקדש כגן פורח/ ציירה: אהובה קליין (c)




השבת אנו קוראים שתי פרשיות   "בהר- בחוקותי "

פרשת "בהר" פותחת  בפסוקים: " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל -מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  דַּבֵּר אֶל -בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת - תְּבוּאָתָהּ.  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה:  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת -עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ". [ויקרא  כ"ה, א'-ו']

פרשת "בחוקתי" פותחת בפסוקים:

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת -בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן -הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".ויקרא כ"ו, ג'-ז]

השאלות הן:

א] מה  מבטא ההר בכלל ומה המיוחד בהר סיני?

ב] המשותף לפרשת בהר ולפרשת בחוקותי?

ג] הדרך להשיג את קירבת אלוקים.

תשובות.

משמעותו של כל הר והייחוד בהר סיני.

ההר- הוא שטח מורם מעל הקרקע , בולט בנוכחותו וכבר ממרחקים ניתן לראותו . בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות לסוגים שונים של הרים.

"הר האלוקים", "הר הבית", "הר  הזיתים". "הר ציון", "הר עשיו", "הר חרמון". "הר גריזים".....

קבלת התורה  הייתה על הר סיני , ישראל היו עומדים מול ההר, על כך אומר ישעיהו הנביא: "כָּל - יֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא- נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ".[ישעיהו י"ח, ג']  - כוונת הנביא ישעיהו: כשם שעם ישראל ראה נסים על הר סיני  בעת קבלת התורה  - כך עתיד עם ישראל לראות נסים בהר ציון .

כפי שנאמר לגבי הגאולה העתידית:"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת-הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַיהוָה, הַמְּלוּכָה". [עובדיה א', כ"א]

דוד המלך שואל : מי יעלה בהר ה' ?  כפי שנאמר: "מִזְמוֹר, לְדָוִד:    יְהוָה, מִי -יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי -יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק;    וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ". [תהלים  ט"ו, א-ג]

ההרים והגבעות הם גבוהים גם מבחינה רוחנית.

כדאי לדעת: אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב - מכונים בשם: הרים ואילו האימהות: שרה, רבקה ,לאה ורחל נקראות: גבעות.

כדברי ישעיהו הנביא:" "...וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת  מֹאזְנָיִם". [ישעיהו מ', י"ב]

הייחוד של הר סיני: זהו ההר הנמוך בהרים וזאת כדי  ליידע אותנו על חשיבות הענווה והצניעות.

התורה מתבוננת על  מידת הגאווה כדבר שלילי.

צפניה הנביא מגלה לנו - כי בעתיד יבוא יום ואלוקים יסיר מעם ישראל את הגאווה:

"בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ, אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ, בִּי:  כִּי -אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ, וְלֹא -תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד, בְּהַר קָדְשִׁי". [צפניה ג', י"א]

הרמב"ן באיגרתו - איגרת הרמב"ן: מתאר את חשיבות מידת הענווה:

"וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָווָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּידּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'". וּבַעֲבוּר הָעֲנָווָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִיתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ..."[ חשוב לומר את האיגרת הזאת במלואה-פעם אחת בשבוע]

בהר סיני - עם ישראל קיבל את התורה – באחדות מלאה – כפי שנאמר בלשון יחיד : ".. וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']

מתוך המילה:"  וַיִּחַן העם" נלמד - כי בני ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד - בעת מעמד הר סיני-היינו- קבלת התורה.

" וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז']המשמעות של בני ישראל הייתה:

על פי ספורנו: "נעשה ונשמע". "נעשה לתכלית שנשמע בקולו, כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. (ע"פ אבות א, ג), כעניין "עושי דברו לשמוע בקול דברו" (תהלים ק"ג, כ)

על פי רשב"ם: נעשה ונשמע. נעשה מה שדיבר וגם נשמע מה שיצוונו עוד מכאן ולהבא.

המשותף בין פרשת בהר לפרשת בחוקותי :

בעוד שבפרשת בהר התורה מתארת את המצוות ורש"י טוען: כמו שמצוות שמיטה נאמרה על הר סיני - על כל פרטיה ודקדוקיה - כך כל מצוות התורה נאמרו על  הר סיני.

בפרשת בחוקתי  מתארת התורה את פסוקי התוכחה לישראל במידה שיפרו , חלילה, את  שבועתם  שנשבעו ביום מעמד הר סיני.

ברוב הקהילות נוהג בעל הקורא לקרוא פסוקים אלה - בקול נמוך ובחיפזון ויש גם כאלה היוצאים באותו זמן מבית הכנסת - מתוך חשש לעקוב  אחר פסוקים אלה - זאת עד סוף קריאת פסוקי התוכחה.

ה"חפץ חיים" אומר על כך: המנהג הזה הוא משל לאדם שהוזהר להימנע מללכת בדך מסוימת המלאה במכשולים - דוגמת קוצים וברקנים ומיני חיות  טורפות - אך האיש עושה עצמו שאינו מקשיב לכל המזהירים  ובשעה שפוסע  בדרך המסוכנת מכסה את ראשו בכסות - כדי שלא יראה את כל המכשולים בדרכו ואת החיות המהלכות בה - אדם זה אינו מעלה בדעתו כי התנהגות זאת גורמת לא רק  להקטנת הסכנות- אלה אף מגדילה את הסכנות והאיומים כלפיו.

כך הם אותם אנשים היוצאים מבית הכנסת בעת קריאת פסוקי התוכחה.

הדרך להשיג את קרבת אלוקים.

בפרשת בחוקותיי: נאמרו אוצרות של ברכות ביניהם: הברכה שעליה חוברו  שירים רבים מאת משוררים - זוהי  ברכת השלום שהכול מייחלים לבואה ולמימושה - מזה דורות ושנים:. "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד"

חז"ל מעירים על תחילת  פסוקי הברכות המתחילים באות א'

"אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ,....ומסתיימים באות ת': " וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". מכאן לומדים אנו: כי על עם ישראל  מוטל לקיים את כל המצוות בתורה מא' עד ת' - כתנאי להשגת כל הברכות.

על מנת לקיים  בפועל את כל התורה - חייב לזכור כל יהודי כי קבלת התורה בהר סיני - הוא  חוזה נצחי בין עם ישראל לקב"ה - על פי המילים שאמרו כאיש אחד  בלב אחד: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

דוד המלך  מדבר על-חשיבות  יראת אלוקים: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים  קי"א י]

רק אדם – בשר ודם. הנחשב לנזר הבריאה ומורם מעל כל בעלי חיים זכה  ביראת ה'.

ניתן להגיע ליראת אלוקים - על ידי התבוננות במעשה הבריאה האלוקי - בדומה לאבי האומה - אברהם אבינו שגילה את האמונה באל אחד וזכה להפיץ את האמונה  לכל הדורות.

במסכת אבות [ג', ט']  נאמר: "רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;ְ כָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַייֶּמֶת,.

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד כי על ידי קיום מצוות התורה זוכים לכל הברכות ובמיוחד לשלום בארצנו הקדושה  שעליה השכינה שורה  כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.  בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;" [ תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

יהי רצון שנזכה בקרוב לקיים את התורה ככתבה ולשונה כנבואת הנביא: עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה, " [עמוס, ח', י"א]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר