יום שלישי, 14 ביוני 2022

פרשת שלח-המרגלים- והקשר להפטרה[ בספר יהושע ב]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח -המרגלים- והקשר להפטרה.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)


Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"



ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




"דבר אל--בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על--כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על- ציצית הכנף פתיל תכלת"

[במדבר ט"ו,ל"ח]

ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה [יהושע ב']


 

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']


ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]

פרשת שלח מתארת את רצון העם לרגל את ארץ ישראל וה' נותן על כך הסכמה  למשה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". [במדבר  י"ג, א- ד]

בהפטרה אנו קוראים על שליחת שני מרגלים על ידי יהושע: לראות  את הארץ ואת יריחו כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית- אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב--וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה.  וַיֵּאָמַר, לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר:  הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לַחְפֹּר אֶת-הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶל-רָחָב לֵאמֹר:  הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ--כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, בָּאוּ.  וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ; וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה.  וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ--לֹא יָדַעְתִּי, אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם". [יהושע ב, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע נשלחו המרגלים ביד משה לתור את הארץ?

ב] מה הייתה מטרת יהושע בשליחת המרגלים  ליריחו?

תשובות.

משה שולח מרגלים  לתור את הארץ?

"נתיבות שלום" מסביר: הציווי של ה' אל משה: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים"   יש בכך כוונה - כי הדבר יהיה  כפי דעתו של משה - שהרי ,למשה הייתה מטרה שונה בשליחת המרגלים, לעומת  דעת המרגלים:

מטרת משה לא הייתה מטרה גשמית - לבדוק את טיב הארץ, אלא לבדוק את מצבה הרוחני , הרי קדושת ארץ ישראל היא  גבוהה ביותר, אך לעומת זה כוחות הסט"א = הטומאה היו גדולים ביותר ומרוכזים בארץ ישראל, כפי שמתואר:  עמלק היה יושב בארץ הנגב והחיתי היבוסי והאמורי  יושבים בהר והכנעני היה יושב על הים ועל יד הירדן.

כל אלה נחשבו לכוחות הקליפה הגדולים שהקיפו את ארץ ישראל-לכן  היה צורך לרגל- כדי לדעת מה כוח הקליפה הזה בבחינה רוחנית כדי לדעת ולהכירם. ומהי הדרך הנכונה להילחם נגדם.

זו הכוונה במילים:" וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה.." מהו כוח –היינו- הקליפה ומהי הדרך לשבור כוחות אלה.

כמו כן , לבדוק אם היא טובה ,או רעה. כי יש ארצות שטיבם לגדל אנשים טובים בעלי תכונות נפש טובה, אך מנגד יש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים שתכונת נפשם רעה- לכן שלח משה את המרגלים לבדוק מה מזגה הרוחני טרם יכנסו לארץ ישראל - כדי לדעת כיצד להתגבר על כוחות הטומאה ,מהטעם הזה היה צורך לשלוח דווקא את  ראשי העם שביכולתם להעריך מהו המצב הרוחני  בארץ.

הרב שמואל אליהו מביא את דעתם של רבי יוסף  קארו והמגיד: אדמת ארץ ישראל יש בה מעלה מיוחדת - שמכפרת על עם ישראל - יש בה משהו מטהר- ההולך בה ארבע אמות מכפר לעולם הבא -

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". [דברים ל"ב, מ"ג] הקב"ה  שולח את המרגלים בעבור חטאיהם  לפי שחטאו בחטא העגל , גם במצרים היו ב - מ"ט שערי טומאה. חכמים היו מנשקים את אדמתה- אלא שגם בחומר של ארץ ישראל  יש קדושה. ארץ חמדה טובה.

אלו דברים של קודש הקודשים, ומה שהם לא תקנו - עלינו מוטל לתקן.

מנגד, מטרת המרגלים  הייתה שונה - מטרה גשמית: לפי שהיו סבורים כי ההנהגה הנסית של ה' הייתה רק עד הכניסה לארץ ,אך בארץ ישראל עם ישראל ישוב להיות אומה טבעית - בדומה לכל ארצות הגויים. ועל כן הם שאפו לדעת איך יכבשו את הארץ באופן  טבעי.

מטעם זה, אלוקים הסכים שמשה  ישלח מרגלים על פי  דעתו - כדי לבחון את המצב הרוחני בארץ וכיצד להתגבר על כוחות הסט"א משום כך  נגזרה מיתה על המרגלים שלא זכו להיכנס לארץ ישראל היות ולא הייתה להם אמונה בכוחה העל טבעי של הארץ !

מסיבה זו  אינם יכולים לרשת את הארץ. אלא רק הדורות הבאים שהאמינו בכוחה העל טבעי של הארץ -זכאים יהיו  לרשת אותה , מתוך כוח האמונה הפשוטה - יזכו לבוא ולרשת את הארץ.

דוד המלך אומר על המרגלים:

"וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ". [תהלים ק"ו, כ"ד] המשמעות: שהם לא האמינו בהנהגה העל טבעית של ה'  בארץ ישראל , זוהי כפירה בקדושת הארץ. היו סבורים שההנהגה בארץ היא כמו בשאר הארצות  והרי כאשר נכנסו הדורות הבאים לארץ ישראל נבקע להם הירדן לפי שבכניסתם לארץ חשו את ההנהגה הנסית של ה'. כפי שכתוב:

" אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [ דברים י"א, י"ב]

מטרת יהושע בשליחת המרגלים.

תפקידו של יהושע להכניס את עם ישראל אל תוך ארץ ישראל- דבר  שלא זכה לו משה. לכן הוא שולח שני מרגלים שמטרתם נושאת אופי צבאי,  הם נשלחים מן השיטים - שהוא מקום קרוב לארץ ישראל- השליחות נועדה לבדוק מהיכן נוחה הארץ להיכבש ? כדרך ששולח שר צבא - חלק מחייליו לרגל את הארץ.

נאמר: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר.."

על המילה: "חֶרֶשׁ" כמה פירושים מעניינים:

א] המלבי"ם סבור: כי  יהושע שולח את שני המרגלים "חרש"- בשתיקה - כדי שהדבר לא יתפרסם בכל בני ישראל. אלא רק יהושע היה בסוד העניין - הוא מצווה אותם בעיקר לבדוק את יריחו לפי שמשם רצו להיכנס לתוך הארץ.

ב] שואלים חז"ל: מדוע נאמר: "חרש לאמור"?  כי המרגלים נוהגים ללכת חרש- בשקט ובהסתר ולא בגלוי שאם לא ינהגו כך, עד מהרה, חס ושלום, יתגלו לאויב ויתפשו.

ג] חז"ל מביאים  פירוש מעניין במדרש רבה: "אל תקרי חרש אלא חרש"- כלומר עשו את עצמם כקדרים המוכרים כלי חרס,  מתנהגים כאנשים פשוטים -ללא כל חשיבות מיוחדת.

ג]  על פי רש"י - יהושע ביקש מהמרגלים שיעשו עצמם חרשים וכך יוכלו להאזין לדברים שאנשי המקום לא יסתירו מהם שהרי יחשבו שהם אינם שומעים..

מרגלים אלה מגיעים לביתה של רחב.

מדרש אגדה תנחומא [ שלח א]: שני המרגלים היו: פנחס וכלב בן יפונה.

פנחס עמד לפני השליחים של מלך יריחו ולא ראוהו - לפי שהיה כמלאך.

מי הייתה רחב?

על פי תרגום יהונתן [שמביא רש"י]: היא הייתה אישה פונדקאית- מוכרת מיני מזונות.

לפי הסבר זה: מתאים ההסבר שהיא הייתה בעלת  פונדק אורחים הבאים  בשערי בעיר.

על פי פשוטו של מקרא לכאורה המקום מתאים ביותר למעשה זנות בהיותו בשערי העיר.

המלבי"ם מוסיף ששמה - "רחב" הייתה מפורסמת בשמה כי ידעה סודות רבים של אנשי  הארץ. ורבים שהיו עוברים שם נכנסים  ושכבו שם.

על פי פרשנים: ביתה היה צמוד  לחומה.

יש הסוברים שהיא אכן עסקה במקצוע העתיק בעולם ,לפי שתמוה הדבר שברגע שהמרגלים הגיעו - הדבר הראשון שעשו נכנסו  לביתה ונאמר ששכבו שם.

מלך יריחו שמע על מרגלים אלה וסבור היה: שבאו לרגל אחר  סודות הארץ לפיכך -  שלח שליחים אל רחב ודרש שהיא תוציא אותם החוצה, אך היא החביאה אותם ולשליחים אמרה: שהמרגלים כבר עזבו את המקום בחשכה בדיוק בזמן שעמדו לנעול את השער של העיר  – אך לא ידוע לה לאן הלכו?  אנשים אלה הלכו  לשער - עד מקום מעבר המים של הירדן וסגרו את השער אחריהם כי אולי המרגלים הם עדיין בתחום יריחו.

אך למעשה לאחר שרחב בחכמתה  סילקה את השליחים כעת החביאה את המרגלים בעליית הגג וטמנה אותם בצמר גפן.

טרם שנתם ,עלתה רחב אל המרגלים ובקשה מהם שישבעו לה בה': היות ועשתה עמם חסד ויודעת שהארץ תיכבש על ידי עם ישראל - מבקשת שבה ובמשפחתה לא  יפגעו בזמן הכיבוש. אכן הם הבטיחו לה שכך ינהגו.

היא הורידה אותם בעזרת חבל בעד החלון והאיצה בהם שיסתלקו מהר והציעה להם להימלט לכיוון ההר ושם להסתתר במשך שלושה ימים. עד חלוף הסכנה. הם  בקשו ממנה

א] לקשור את חוט השני בחלונה - כסימן היכר לביתה.

ב] שתאסוף את כל משפחתה המורחבת לתוך ביתה.

ג] עליה לשמור בסוד את קשירת החבל האדום בחלון.

היא הסכימה ולאחר שהורידה אותם, עשו כדבריה וברחו להסתתר בהר . כאשר חזרו אל יהושע אמרו לו: שלפי כל הנסים שקרו להם- הם יודעים- כי תושבי המקום חוששים מפני ישראל וה' יעזור להם לכבוש את יריחו.

לסיכום לאור האמור לעיל: לומדים אנו על הקשר להפטרה בספר יהושע: מדובר בשליחת מרגלים בפרשתנו וגם בספר יהושע - שם נשלחו המרגלים בידי יהושע- ביוזמתו למטרה צבאית לחשוף את נקודות התורפה בעיר יריחו שהייתה מבוצרת היטב והשליחות הסתיימה  באופן חיובי.

מנגד,  שליחת המרגלים בידי משה - הייתה בציווי ה'- אך הסתיימה באופן  רע - שנתן את  אותותיו עד ימינו אנו, יהי רצון שעם ישראל יקיים את מצוות התורה הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו ויתקיימו דברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;  וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו     וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אִישָּׁה בְּפֻונְדַּק דְּרָכִים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

אִישָּׁה בְּפֻונְדַּק דְּרָכִים.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְליַיְן ©


וַיְהִי הַיּוֹם נִשְׁלְחוּ מְרַגְּלִים

בִּידֵי יְהוֹשֻׁעַ מִן הַשִּׁטִּים

לָתוּר בְּאֶרֶץ סוֹדוֹת וְרָזִים

לְתוֹךְ יְרִיחוֹ בַּלַּאַט נִכְנָסִים.

 

לְפֶתַע , יְגַלּוּ פֻּונְדָּק דְּרָכִים

חִישׁ עַל הַדֶּלֶת נוֹקְשִׁים

אִשָּׁה נָאָה בִּפְנֵיהֶם נִצֶּבֶת

מְעִיפָה מַבָּט, לִרְצוֹנָם שׁוֹאֶלֶת.

 

זֹאת רָחָב  - לָהּ לֵב זָהָב

אוֹתָם טָמְנָה בַּעֲלִיַּת הַגַּג

 הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה כְּנָפַיִם

 מֶלֶךְ יְרִיחוֹ חֲשָׁשׁ כִּפְלַיִם.

 

עַתָּה שָׁלַח אֵלֶיהָ שְׁלִיחִים

פָּקַד עָלֶיהָ לְהוֹצִיא הַזָּרִים

מִפֶּתַח בֵּיתָהּ יָצְאָה מְחַייֶּכֶת

הָאֱמֶת  לָהֶם אֵינָהּ מַגֶּדֶת.

 

אֵינָהּ יוֹדַעַת הֵיכָן נֶעֶלְמוּ

שֶׁמָּא מִשַּׁעַר הָעִיר נִמְלְטוּ

הַצָּעָתָהּ: לְמַהֵר בְּעִקְבוֹתָם

לְהַשִּׂיגָם בְּמִסְתּוֹר  מֵחֲבוּאָם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה [בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ פֶּרֶק ב] לְפָרָשַׁת  שְׁלַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]  

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 8 ביוני 2022

פרשת בהעלותך- מדוע צעק משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בהעלותך- מדוע צעק משה?

 

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי  לפרשה.


ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה:  אהובה  קליין (c)




ציורי תנ"ך/ השליח מבשר למשה: כי אלדד ומידד נשארו במחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המתאוננים/עונשם ותפילת משה.(c)/ ציירה: אהובה קליין.




ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- לשם הקדשתם  לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  צעקת משה אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עונשה של  מרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical painting

God goes  before them  on a pillar of cloud



ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורח תנ"ך/ השימוש בחצוצרות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מבקש מיתרו להישאר במדבר עם בני ישראל-

אך הוא מסרב/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך - מדוע צעק משה?

מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים בפרשתנו:  נגע הצרעת - בה לקתה מרים - אחות משה ואהרון כפי שהכתוב מתאר:

"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל- אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי -אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם.  וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.  וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.  וַיִּחַר- אַף יְהוָה בָּם, וַיֵּלַךְ.  וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.  יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה:  בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.  אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ.  וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ. 

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף.  וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד- הֵאָסֵף מִרְיָם". [במדבר  י"ב, א- ט"ז]

השאלות הן:

א] במה חטאה מרים?

ב] מה הייתה  תשובת ה' ועונשה?

ג] כיצד התפלל משה לרפואתה?

תשובות.

חטאה של מרים.

נאמר בתורה : "לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ:  אֲנִי, יְהוָה".  [ויקרא י"ט, ט"ז]

אדם המדבר לשון הרע על זולתו - דומה לרוכל המוכר את סחורתו בשוק, או מפיץ את סחורתו בבתים - בדומה לכך אדם העוסק ברכילות - הולך ממקום למקום מלקט שמועות רעות ומפיץ זאת בקרב החברה - בכך הוא גורם נזק עצום לזולת.

 

על עוון זה ישנה אזהרה בתורה: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע-הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת:  כְּכֹל אֲשֶׁר-יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם--תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.  זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". [דברים , כ"ד, ח-ט]

מכאן הסיקו חז"ל: כי עבור רכילות נענשים בנגע הצרעת.

עוד נאמר: "ולפני  עיוור לא תיתן מכשול"[ויקרא י"ט, י"ד]

הכוונה לאדם שמכשיל את חבריו במכשול רוחני וכך אותו חוטא בדיבור לשון הרע  בנוסף  לחטאו -  גורם לשומע לחטוא.

עוד נאמר:

"הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".[דברים  ח', י"א]

זוהי אזהרה לבעלי גאווה ולגסי רוח, אשר נוהגים ללעוג לזולת, אנשים אלה מחשיבים עצמם למושלמים ומחפשים את החסרונות אצל האחרים . חכמים קובעים [במסכת סוטה ה].חטא הגאווה כה חזק שהוא נחשב לעבודה זרה ומי שחטא בעוון כבד זה - אינו זוכה לקום בתחיית המתים.

אם כן נשאלת השאלה  כיצד חטאה מרים בלשונה?

נאמר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח". 

רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על מדרש בספרי - המביא דוגמאות לכך  ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" [בראשית מ"ב, ל]   או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]

כוונת מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו - ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים הייתה ליד  ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת  ציפורה אמרה:  אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה - הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש - באופן שמשה פרש ממני.

כאשר שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.

רש"ר מביא את דברי הספרי  המוסר לנו את דברי חז"ל:

"שמרים ואהרון גינו את משה משום ש"פרש מן האישה" וזו עובדה שרק עתה נודעה להם, כאשר אותה  הנבואה נחה על שבעים  הזקנים - הם ראו בפרישה זו –עוול שנעשה לאישה, משום שהיו סבורים שנבואת משה אינה מחייבת אותו לפרוש מהאישה, שכן הם עצמם והאבות לפניהם נמצאו ראויים לשמוע את דברי ה' ללא שיוטלו עליהם סייגים בחיי נישואיהם.

אולם נעלם מעיניהם ההבדל בין דרגת משה לדרגתם שלהם, ולא היו  ידועות להם ההוראות שניתנו לאחר מתן תורה. לעם נאמר:

"לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם:  שׁוּבוּ לָכֶם, לְאָהֳלֵיכֶם". [דברים ה, כ"ו] ובכך הותר לחזור לחיי  משפחה ויחסי אישות, בעוד שמשה נצטווה להישאר בפרישות שכן נאמר לו: "וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ"  [שם  ה, כ"ז]

מה הכוונה- "אישה כושית"?

רש"י מסביר: יש לך אישה שהיא  נאה - אך אינה נאה במעשיה ויש לך אישה שהיא נאה במעשיה ולא ביופייה - אבל מרים הייתה נאה בכל - גם ביופייה החיצוני וגם במעשיה.

"אישה כושית" -על שם  יופייה נקראה  ציפורה - אשת משה: "אישה כושית" – בדומה לאדם שקורא לבנו הנאה: "כושי"- כדי שלא תשלוט בו עין הרע ומרים אמרה- כי משה גירש אותה.

עונשה של מרים ותפילת משה.

 תגובת ה' הייתה:

"וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה". 

רש"ר סבור : במילים אלה רצה ה' להסביר ולהדגיש: כי לעומת נביאים אחרים- ה' נראה להם בחלום - הרי משה זוכה  להתגלות ישירה , פי ה' מדבר אל פי משה! לא במראה ולא בחלום!

עונשה של מרים : נגע הצרעת - לבן כשלג וכאשר אהרון התקרב אל מרים ובדק את הצרעת הוא הבחין שזה אחד מסוגי הצרעת המוזכרים בתורה - המציינים את האדם שלקה בו - כמי שה' כועס עליו.

תפילת משה:

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ". 

רש"י מסביר: באה התורה ללמדנו: דרך ארץ, השואל דבר מחברו צריך להגיד שניים, או שלושה  דברי תחנונים ורק אחרי זה יבקש את בקשותיו.

ומוסיף ואומר: מפני מה לא האריך משה בתפילה? זאת כדי שלא יאמרו בני ישראל: כשאחותו של משה נמצאת בצרה משה מרבה עליה בתפילה ,לכן רצה משה לקבל תשובת ה' האם תפילתו התקבלה.

דעת מקרא מבאר: זוהי תפילה הכוללת חמש מילים וכל מילה –היא בת הברה אחת בלבד.

אונקלוס מתייחס למילה: "נָא"- המופיע פעמיים בתפילת משה,

הראשונה : מלשון בקשה.

והשנייה: מלשון :עתה.

רבינו בחיי מסביר את אופן תפילת משה על מרים אחותו:

משה הצטער מאד על אחותו  והתפלל עליה  והתפילה הייתה באמירה מוחלטת ולא במחשבה,

וזה על פי רז"ל: שאומרים: "המתפלל, צריך שיחתוך בשפתיו - וטעם החיתוך- כדי שיצטיירו האותיות ברוח פיו של אדם - בקול, רוח ודיבור, ותעלה התפילה מצוירת ברוח לפניו יתלה"

ממשיך רבינו בחיי לבאר: אתה אלוקים - שהכוח בידך שלח רפואה – עתה – לה למרים ויש בתפילה זו - דין כלול ברחמים.

ספורנו סבור: משה פונה אל ה' ומבקש:" בבקשה אני שואל שתרפא עכשיו את מרים ולא נצטרך לביישה – להוציאה מחוץ למחנה.

ה' אמר למשה אחר תפילתו על  מרים.

"וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף". 

אמרו חז"ל: במידה שאדם מודד, בה מודדים לו, מרים המתינה למשה הקטן בהיותו בתיבה מוסתר ביאור - לפיכך המתינו לה בני ישראל במדבר - עד שנרפאה מן הצרעת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מרים שלא התכוונה לפגוע בציפורה אשת משה ודיברה עליה שלא מתוך כוונה רעה, אלוקים הקפיד עליה והעניש אותה בצרעת, משה הצטער מאד על אחותו והסתפק בתפילה קצרה ,אך בעלת עוצמה - באופן של צעקה - אל ה'- וזאת בשקול דעת וחכמה - תפילתו התקבלה בשמים ומרים אומנם נענשה , אך הייתה במחנה בסגר של שבעה ימים בלבד- העם המתין לה  מתוך כבוד והערכה.

מעתה נזכור את מילות שלמה המלך: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ"  [משלי כ"א, כ"ג]

 יצירותיי להפטרה:

ההפטרה זכריה. פרק ב.




ציורי תנ"ך/ "רוני ושמחי בת ציון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חזון סמל המדינה בעיני זכריה הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר