השירה הנצחית
מאת: אהובה קליין ©
משה בציווי עליון
ביום חייו האחרון
כרועה המקבץ עדרו
אוסף עמו לליבו.
ראשי שבטים וזקנים
שוטרים ילדים ונשים
סקרנותם בוקעת רקיע
צמאים מילותיו לִגְמֹועַ.
פוסע על הסלעים
לעיני כל הנצבים
מציג ניגון צלילים
תורה עתיקת יומין.
שירה נצחית קדושה
באצבע אלוקים כתובה
מענה משמשת לעד
לתרעומת כאב ורעד.
שירת חיים מסתלסלת
סודות היקום מנגנת
לאורך שנים ודורות
מורה דרכים ופתרונות.
הערה: השיר בהשראת פרשת נצבים- וילך [חומש דברים]
Biblical paintings by Ahuva Klein
God bless you
* כל
הזכויות שמורות לאהובה קליין ©
פרשת
כי תבוא -
ברוך אתה בבואך- אימתי ?
מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
פרשה זו נאמרת
אחרי שקראנו בשבת שעברה את פרשת "כי תצא", ויתכן
שיש בכך רמז , דווקא טרם ראש השנה הבא
עלינו לטובה- לשאיפתנו- לצאת מאפלה לאורה - ולבוא לקראת השנה החדשה.
אכן, הפרשה מתארת לנו
את אפשרות הבחירה שניתנה לנו - בין ברכה לקללה,
הכול תלוי במעשים שלנו ובדרך שאנו מחליטים לבחור – כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע
בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל,
כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ
כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:
כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ,
וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ
אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים
עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ" [דברים כ"ח, א-ה]
השאלות הן:
א] מהו התנאי להשגת
הברכות?
ב] מה המשמעות של: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ"?
תשובות.
התנאי להשגת הברכות
כפי
שהכתוב מציין:
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- מִצְוֺתָיו,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.."
דעת
מקרא
מסביר: כי המילה:" וְהָיָה"
: כך יתקיים הדבר,- רק "אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"-
זהו לשון תנאי, לשון שידול, כמו שנאמר: "רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כִּי-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ.." [דברים ט"ו, ה-ו]
וכך
נאמר גם:
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם,
הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם,
וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".[ דברים י"א, י"ג]
עוד נאמר:
"הַיּוֹם
הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:
לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו
וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". [דברים כ"ו, ט"ו- ט"ז]
"דעת מקרא" מוסיף ואומר:
המילה: "וּבָאוּ"- וי"ו ראשונה- היא תשובת התנאי לעם ישראל: אם
תשמעו בקול ה'- אז יבואו הברכות ויחולו
עליכם כל הישועות ולא רק שיגיעו ,אלא ישיגו אתכם - לשון מליצה- כאילו- הברכות רודפות אחרי
האדם ולא אתה רודף אחריהן אינך רודף כדי להשיגן. הכוונה שהטובה תגיע אליך
ללא יגיעה. וכל זה רק כאשר תשמע בקול אלוקיך.
רבי שמעון בן חלפתא אמר: "כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים,
עונשו חמור- ממי שלא למד דבר.
משל
למלך שהיה לו פרדס, הכניס בתוכו שני אריסים, [איכרים- המשמשים עבדים לאדון] אחד
היה נוטע עצים ומקצצן ואחד לא היה נוטע כל
עיקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ?- כך כל מי
שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה- עונשו
חמור יותר ממי שלא למד כל עיקר, מנין? שנאמר : "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק
בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת.." [ישעיהו כ"ו, י]אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן
זהו לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]
אם
כן, יכול אדם להגיע למסקנה מוטעית: שמא יגיד ,חלילה, כי יותר טוב ,לא ללמוד תורה,
כי אם אינו לומד מגיע לו פחות עונש - ממי
שלומד ואינו מקיים.
אך
האמת היא : דברי חז"ל:" בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: "נשאת
ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? מכאן שדנים את האדם אחרי מותו בעולם הבא- אם למד,
או לא?
רבי ישראל מאיר מראדין ["חפץ חיים"] היה אומר:
לקב"ה יש באמתחתו שפע של ברכות- אך ברכת כל הברכות היא: " כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ".
אשרי
האיש אשר מתברך בכך מן השמים ,כי מי שזוכה בברכה זו- ממילא זוכה ביתר הברכות
שהתורה מבטיחה.
הרב
יצחק ניסנבוים אומר רעיון דומה: "כִּי
תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". גם זו ברכה הכלולה בתוך הברכות המובטחות לישראל- כי מדרכו של עולם שיש גם מקרים שבועטים
,חלילה-בה' מרוב הטובה כפי שנאמר בשירת "האזינו"- "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"
[דברים ל"ב, ט"ו] כלומר מרוב
הטוב שיש לאדם, מורד בה'- חלילה. לכן ישנה
כאן הבטחה מהתורה: שגם כאשר יבואו כל הברכות על ישראל- לא יפגע הדבר בכל היהודים
הדבקים בדבר ה' ,אלא הם יוסיפו לשמוע בקול ה' גם
בימי השפע- כשם ששמעו בקולו גם
בתקופות קשות.
"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ";
רש"י
מסביר: ברכה זו- על פי דברי חז"ל [בבא מציעא
ק"ז, ע"א]"שתהא יציאתך מן העולם [פטירתך מן העולם] בלא חטא- כביאתך
לעולם [כמו שנולדת טהור- ללא חטא] על פי זה- מתברכים היהודים שומרי המצוות - שיזכו
לעזרה משמים בכל מהלך חייהם בעולם הזה ,שלא
יכשלו בדבר עבירה.
רבי
אברהם אבן עזרא סבור: כי ניתנת הבטחה לשומרי המצוות שתהיה
להם הצלחה בכל מעשה ידיהם - בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
הרש"ר
[רבי שמשון רפאל הירש] מפרש רעיון דומה: הכוונה- שתתברך בכל מה שתעשה בביתך
בחיי המשפחה ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מעשיך מחוץ לביתך.
תרגום
יונתן בן עוזיאל
מבהיר: ברכה זו הכוללת את כל תחומי החיים- הן הרוחני והן הגשמי כאחד וכך הוא אומר:
"ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם, וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם"
ה"חיזקוני" מפרש: מדובר בנושא המלחמה- כפי שנאמר בחומש במדבר, שם משה מתפלל
לה' למען השגת מנהיג שירש אותו:" אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר
יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת
יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר, כ"ז, י"ז]
לעניות דעתי: "בָּרוּךְ אַתָּה,
בְּבֹאֶךָ" – הכוונה: מבורך היהודי
אשר בא לארץ ישראל - אל ארץ נחלת אבותיו - אשר עליה נאמר:
"אֶ֕רֶץ
אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]
זוהי ארץ אשר בניגוד
לשאר הארצות- השכינה שורה בה לעד – וכאשר יהודי בא אליה- הוא זוכה לכל הברכות, מתוך כך שהוא
דבק בתורה הקדושה ומקיים את מצוותיה- הלכה ולמעשה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין
אדם לרעהו.
כמו שנאמר בהמשך
בכתובים, אותו יהודי ההולך בדרך הישר- מבורך בבואו לכל מקום, בין אם יבוא לעיר, בן
אם יבוא לשדה, יזכה לברכות גשמיות וגם רוחניות.
בספר "התמצית" של מאיר ינאי - ראיתי רעיון
יפה: כאשר האדם עובד את ה' בשמחה הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך ,כפי שאנו אומרים
בתפילת שחרית של שבת: "שמחים בצאתם וששים בבואם"
לקראת השנה החדשה-
הבאה עלינו לטובה, הקב"ה משקיף עלינו ממקום קודשו ומברך את בניו לקראת ההתחדשות כאומר לכל אדם- בוא אלי ואני אבוא אליך- "שובו אלי
ואשובה אליכם".
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי קיום המצוות – הלכה למעשה גורמות
לנו –לזכות להיות מבורכים – הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית
הדבק בתורה הקדושה –
בוחר בדרך חיים מבורכת והראיה שהתורה עצמה
פותחת באות השנייה: האות ב'- בראשית- מרמז לברוך אתה בבואך.
יהי רצון שנשכיל
לבחור בדרך הנכונה ולזכות להיות מבורכים לכל אשר נפנה.
כדברי שלמה המלך: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ
וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם". [משלי ב, י]
על
דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אמן ואמן.
ברוך
אתה בבואך
שיר מאת: אהובה קליין ©
בבוא נשמתך לעולם
טהורה באופן מושלם
עיניך דומעות כמפל
בהגיחך מרחם מוגן.
לדרך התורה תפנה
מעיין חכמתה תידלה
מצוותיה תקיים באהבה
תעלה במעלות הענווה.
ברכת תורה תעשיר
אותך בשדה ובעיר
ברוך תהיה בבואך
וברוך אתה בצאתך.
הערה: השיר בהשראת פרשת כי
תבוא [חומש דברים].
פרשת
כי תצא - סוגי מלחמות
בפרשה - וכיצד לנצח ?
מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]
ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)
הפרשה פותחת בנושא : מלחמה נגד אויב – אך גם מסיימת בנושא מלחמה. בפסוק הראשון נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ-וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר...." " [דברים כ"א, י- י"א]
ואילו בסוף הפרשה
נאמר: "זָכוֹר,
אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ
כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא,
אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת
הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח". [דברים כ"ה, י"ז-י"ט]
השאלות הן:
א] באיזו מלחמה מדובר
בתחילת הפרשה?
ב] מיהו עמלק וכיצד יש להילחם בו?
תשובות.
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"
רש"י
מסביר:
מדובר – במלחמת רשות כי לגבי מלחמה
על ארץ ישראל אין לומר: "וְשָׁבִיתָ
שִׁבְיוֹ" שהרי נאמר כבר:
"רַק,
מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא
תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה". [דברים – כ, ט"ז]
חז"ל מתייחסים ללשון היחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"
ומסבירים: יש כאן מסר חשוב מאד לעם ישראל, כי אפשר לנצח אויב – אך ורק על ידי
אחדות העם – כאיש אחד בלב אחד ועל כך אמרו חז"ל: "דורו של אחאב כולם
עובדי עבודה זרה היו, ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת, היו מנצחים
במלחמה" [ירושלמי מסכת פאה א', א]
הוסיפו חז"ל בדבריהם: לעולם אל יגיד האדם: כיצד אוכל לנצח אויב כה אדיר המתייצב
נגדי? אלא, בין אם מדובר באויב גלוי לעין -הבא נגדך עם נשק ובין אם מדובר באויב
שאינו נראה לעין- הכוונה- ליצר הרע אשר מופיע בכל עת ומנסה להכשיל את האדם - עליך לצאת כנגדו במיטב
הכוחות- כדי לנצחו במלחמה!
רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: נאמר: בלשון יחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ":
הטעם לכך, ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה
שאתה מגלה לצאת כנגד האויב ולהילחם בו-
כשהוא עדיין על אדמתו וככל שאתה מתכנן ויוזם תכניות ותחבולות -טרם יבוא האויב כנגדך, גדל הסיכוי:
שהתוצאה תהיה בע"ה: "וּנְתָנוֹ
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"! ,היינו,
ניצחון מובטח לך!
הוא הדין גם לגבי
המלחמה הפרטית של האדם נגד יצר הרע. כל עוד לא נתת אפשרות לדריסת רגל ליצר הרע
לבוא אל סביבתך הקרובה, קל יהיה לך להתגבר עליו - מפני תכסיסיו ומזימותיו הרעות.
אך אם לא תעמוד כנגדו, אלא תאפשר להיכנס לסביבתך, קשה מאד יהיה
עליך להרחיקו ממך ואז תהיה זקוק למאמצים
מיוחדים ורחמי שמים כדי לנצחו!
רבי נפתלי מרופשיץ נשאל פעם על ידי חסידיו: כיצד ניתן למנוע את רדיפת יצר הרע אחרי האדם
כדי שלא יסיטהו מדרכו הישרה אל דרך רעה
,חלילה?
ענה להם הצדיק: עד
שאתם דואגים שמא יצר הרע ירדוף אחריכם,
דאגו תחילה- שאתם לא תרדפו אחריו!
הבעש"ט מסביר: "שעה
שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי, היצר הרע - למוד תלמד ממנו לקח, כיצד
לנהל את המלחמה ובאותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך [כדי
להביא אותך לשבי] תשתמש אתה כדי לשבות אותו". [מעיינה של תורה]
חז"ל
עונים על השאלה: כיצד ניתן להתגבר על היצר הרע: "אמר הקב"ה לישראל בניי
בראתי יצר הרע - בראתי לו תבלין, אם אתם עוסקים
בתורה, אין אתם נמסרים בידו שנאמר: "הֲלוֹא
אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ,
תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל- בּוֹ". [בראשית ד, ז]
רבינו בחיי מתייחס למילה: "וּנְתָנוֹ"- המופיע בפסוק הבא: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ;
וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ואומר: היה צריך להיות כתוב: "ונתנם"-
אלא הכוונה: כאשר יוצאים למלחמה כנגד
אויב- יוצאים מאוחדים כאיש אחד!
מלחמת
עמלק:
נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ
עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים
אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.."
עמלק
הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע פילגשו.
ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו
אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב
לו בכל זמן ועל סמך העבר ניתן להסיק - כי
הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן לראות זאת גם בפרשה: לאחר שנעשים לעם ישראל
ניסים ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע
למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר הוא בא לפני משה בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי
ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]
הכלי
יקר מבהיר: רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים
ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם:
"רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא
תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו
לידי רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם
מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה
לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא כאשר הוא רואה איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות
לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול
לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא
חודר ומרחיב את הפרצה וגורם לנזקים
גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם
יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון
ומיד יוצא למלחמה נגדנו.
הרמב"ם
אומר:
כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה. את עמלק ניתן לפגוש גם
אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן
היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד
עם עשרת בניו.
הרמב"ן
טוען:
כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא בא
כמתגבר על ה'- זהו מאבק נגד ה' .
דבר
נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו - מבלי כל התגרות מצד עם ישראל.
המלבי"ם מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך
כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"
רש"י מסביר על ידי שלושה פירושים:
את במילים: "אֲשֶׁר
קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"
א]
לשון מקרה.
ב] לשון
קרי- לשון טומאה
ג] על
פי תנחומא:
לשון
קור וחום, שעמלק היקרך לפני אחרים,- היינו הראה מקום לאחרים- משל: לאמבטיה עם מים
רותחים שאין כל בריה מסוגלת להיכנס לתוכה, עד שבא בן בליעל אחד קפץ לתוכה ולמרות
שנכווה - הקרה את האמבטיה עם המים
הרותחים- בפני אויבים אחרים.
רש"י גם מדגיש את חולשת עם ישראל בעת הירידה
הרוחנית שלהם– הם חסרי כוח במובן "הַנֶּחֱשָׁלִים"
– ובחילופי אותיות הכוונה :הנחלשים.
מדרש
תנחומא וגם ורבנן מסבירים: כי היה שבט אחד
, שבט דן - היו כולם עובדי גילולים- שנאמר: "וְאַתָּה,
עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים"
ובספרי
נאמר: מלמד שעמלק היה פוגע בעיקר באנשים שנחלשו
והתרחקו מדרכי ה' - "מתחת כנפי הענן"
עם עמלק יש לנהוג בקפידה ללא רחמים:
כדברי
רש"י: יש
למחות את האויב הזה - מאיש עד אישה ,מעולל
ועד יונק משור ועד שה ,שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה- לומר: בהמה זו משל
עמלק הייתה" וכך נהג שמואל הנביא עם שאול כפי שמתואר: [בספר שמואל- א, ט"ו
,ג]:
"עַתָּה
לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל,
עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר
וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר".
דברי
שמואל אלה מכוונים לצווי ה'- על מחיית עמלק-
"תִּמְחֶה
אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" שלא יהיה שם עמלק אפילו על בהמה!
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להבחין
בכמה סוגי מלחמות בפרשה: מלחמת רשות,
מלחמת מצווה - דוגמת מלחמת עמלק,
ומלחמה
פרטית של האדם כנגד יצר הרע - המנסה באופן
תמידי להכשיל אותו בכל עת, חלילה.
המסקנה: חייבים אנו להיות עבדי ה' ,ללכת באורחותיו ומצוותיו ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד,
זוהי העוצמה הנדרשת מאתנו לאורך כל ימינו- כפי שנאמר: "בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם"
[דברים י"ד]
ההפטרה:
[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.
