יום שלישי, 18 בדצמבר 2018

יוסף ופמלייתו שבים למצרים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 יוסף ופמלייתו שבים למצרים.

 שיר מאת: אהובה קליין.(c)



 רקיע  עטור ענני שכינה

עוטף יוסף  ושיירתו באהבה

שרעפים ממעל מלווים שובם

לארץ ניכר מקום מושבם.



שלמים  ברוחם  ונפשם

על  מימוש זכותם בקניין

מילוי בקשת אביהם הנאמן

בסיוע אלוקים היחיד והרחמן.



יעקב נקבר במערת המכפלה

שם הקדושה שורה ומתעלה

נרכש בכסף מלא מעפרון

קבוע לנצח באדמת חברון.



שם בכו הזילו דמעה

לאביהם התחננו ביקשו מחילה

חיצי כאב  - פילחו ליבם

געגוע לאב - המסור לחינוכם.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת  ויחי[ חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical  paintings

Joseph and Benjamin meet  in Egypt


"וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן--בָּכָה, עַל-צַוָּארָיו".    
 בראשית מ"ה, י"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 בדצמבר 2018

פרישת ויגש- הפגישה הדרמטית בין יוסף ובנימין -והמסר/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש - הפגישה הדרמטית בין יוסף ובנימין והמסר?

 מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי  לפרשה.


ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה מציע את כל טוב מצרים ליוסף ומשפחתו/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ יעקב זוכה לפגוש את יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף ובנימין  במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

אחד הנושאים שבפרשה: התוודעות יוסף אל  אחיו והחיבוק עם בנימין, כפי שהכתוב  מתאר:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.  וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.  כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר.  וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" [ בראשית מ"ה, ד- ח']

וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.  וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי, אֶת-כָּל-כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם, וְאֵת, כָּל-אֲשֶׁר רְאִיתֶם; וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-אָבִי, הֵנָּה.  וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן--בָּכָה, עַל-צַוָּארָיו.  וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.  וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר, בָּאוּ, אֲחֵי יוֹסֵף; וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ:  טַעֲנוּ, אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי; וְאֶתְּנָה לָכֶם, אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִכְלוּ, אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ". [שם, מ"ה,  ד'- י"ט]

השאלות הן:

א] כיצד הרגיע יוסף  את אחיו?

ב] כיצד התרחשה פגישת יוסף ובנימין?

תשובות.

יוסף מרגיע את אחיו.

יוסף פונה אל אחיו במילות הרגעה ושכנוע:  "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.  וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.........."

מפרשים רבים, כגון :אברבנאל, ריב"ש, ספורנו, סוברים: יוסף מסביר לאחיו: אל תחשבו שמכירתי היתה מקרה, אלא אתם שימשתם מכשיר בידי אלוקים להגשים באמצעותכם את  תכליתו: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"  לכן, אומר אברבנאל: לא מסופר שה' העניש את האחים על המכירה, או שאביהם- יעקב הוכיחם על מעשיהם.  אלא הנקודה היא: שגם אם כל אדם- יש  לו בחירה  חופשית,  הרי ישנו מצב בו ה' יטה את בחירת האדם  למטרה מסוימת, האחים בחרו לשנוא את יוסף ובאופן זה - התגלגל יוסף למצרים- במטרה למלא שליחות זו.

"העקדה" מסביר את דברי יוסף באופן שונה: הוא אינו משחררם מאשמת המכירה, שם את הדגש על המילה: "הנה" והכוונה- הנה אתם מכרתם אותי ולמרות מעשיכם- הכול התגלגל באופן שונה , בעצם, "לא אתם שלחתם אותי הנה". אלא הקב"ה התערב כאן וכל  המעשה הרע שלכם נהפך למשהו טוב- המכירה- הפכה לשליחות.

בעלי הרמז סוברים: כי יוסף התכוון לומר לאחיו- "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ"-הכוונה:  לעת עתה אין לכם  על מה להתעצב- כי הוא ידאג למזונם ,אך בהמשך ההשתלשלות בשלב האחרון - יש סיבה לדאגה ועצבות.- כי גלות מצרים מתקרבת, למרות שיוסף ראוי היה  לרדת למצרים בשלשלאות ברזל, אך   התגלגל הדבר בצורה של: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"

"שפתי כהן"  מגלה רמזים נוספים בדברי יוסף וטוען שהמילה: "למחיה"  מורכבת מהאותיות: ל' ,מ' [בגימטרייה- שבעים] חיה [נפש]-  לפי שירדו למצרים שבעים נפש. ולגבי המילים: "לשום לכם שארית"-בגלות מצרים עם ישראל ינצל מבחינה לאומית - כי בעיני המצרים הם יהיו תועבה ולא יתבוללו בהם, ובסופו של דבר  :"ולהחיות לכם לפליטה גדולה" בסוף הגלות- ישראל יצאו לפליטה גדולה למרחב של  חירות.

פגישת יוסף ובנימין במצרים.

בהמשך התוודעות  יוסף אל אחיו, התורה מתמקדת בפגישה בינו  לבין בנימין

רש"י מסביר: את כוונת דברי יוסף במילים:

"וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם".  

כאן יוסף משווה בין האחים לבנימין ומדגיש: כשם שאין לו כל רגש  של שנאה אל בנימין, שהרי בנימין  לא היה שותף במכירת יוסף   לישמעאלים , באותה מידה אינו חש תרעומת  וכל שנאה  כלפי יתר האחים. על אף שמכרוהו,  אין יוסף נוטר כלפיהם שנאה וכעס.

יוסף בוכה על צווארי בנימין ובנימין בוכה על צווארי יוסף,

על כך מסביר רש"י:

בכייתו של יוסף הייתה על שני בתי מקדש - הבית הראשון והבית השני שעתידים להבנות בחלקו של בנימין - בנחלת הארץ וסופם להיחרב.

ואילו בנימין בכה על צוואריו של יוסף - ובכיו  היה על  משכן שילה שעתיד להיבנות בחלקו של יוסף ובסופו של דבר- ייחרב.

הצדיק רבי יחזקאל מקוזמיר שואל: מדוע יוסף בוכה על  בתי המקדש שהיו בחלקו של בנימין ואילו בנימין בוכה על משכן שילה שבנחלת יוסף? מן הראוי היה שכל אחד מהם  יבכה על חורבן הבית  שנמצא בחלקו-היינו-  יוסף יבכה על חורבן משכן שילה ואילו בנימין יבכה על חורבנם של בתי המקדש בתחום חלקו?

התשובה היא: אדם מישראל חייב להצטער ולבכות על אסון הפוקד את חברו יותר מאשר להצטער על אסונו שלו ,ואפילו אם אדם מגיע למדרגה הגבוהה של קבלת ייסורים באהבה, אל נא יקבל באהבה ייסורים של הזולת.

שאלה נוספת : מדוע השניים בוכים  דווקא בשעת שמחה - כשהם נפגשים מבכים את החורבן בעתיד?

אלא, כאשר הם נפגשו חשו כי הפירוד עד כה נגרם בגלל שנאת חינם- מיד ראו ברוחם את החורבן שבא  כתוצאה משנאת- חינם לכן בכו, כי שנאת חינם  היא אשר גרמה לתוצאות אלה- ובעתיד חגרום גם לחורבן.

רבינו בחיי מבהיר – כי יוסף נפל על צווארי בנימין ובנימין נפל על צווארי יוסף- כמנהג אחים שהם בני אם אחת - ואהבתם  איש לרעהו עזה., כמו שכתוב בשיר השירים: "מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי"  [שיר השירים ח, א]

"החיזקוני" מסביר: כי נאמר "צווארי"- בלשון רבים כי כל אחד מהם בכה משני צדדי הצוואר.

הרב יחזקאל שינפלד מביא הסבר מעניין בספרו: "שו"ת הפרשה" מדוע בכו שני האחים- יוסף ובנימין בשעת שמחה?

התשובה: חכמינו מסבירים: כי בעולם הזה אין האדם צריך לנהוג בשמחה מושלמת- גם שמחה הכי גדולה- צריכה להיות מוגבלת ואם אין הדבר מתנהל בצורה זו -  שמחה מופרזת  נראית כפריקת עול מלכות שמים.

הגמרא במסכת ברכות [ל, א] מספרת על  מר בריה דרבינא שערך חתונה לבנו, וראה כי שמחת החכמים רבה מידי והיא מצטיירת כפריקת עול, מיד הביא כוס יקרה ששוויה היה - ארבע מאות זוז ושבר אותה  לפניהם, החכמים  היו עצובים. בעלי התוספות כתבו: כי מעשהו זה של  מר בריה דרבינא - הוא המקור לכך שנוהגים לשבור כוס בזמן החופה של זוג הנכנסים בברית נישואים.

וזאת כדי להגביל את השמחה. ועוד  מסופר בגמרא: שאביי ישב לפני רבה ועשה רושם כאחד ששמח שמחה יתרה.

אמר לו רבה: הרי כתוב: "וגילו ברעדה", ענה לו אביי: התפילין שנמצאים עלי- משמשים עדות , הם עדות  שממשלת קוני ומשרתו עלי  והם מזכירים לי שאין לפרוק עול גם בשעת שמחה!

יתכן שיוסף ובנימין  ששמחתם הייתה כה גדולה בזמן פגישתם- חששו  כי למראית עין –היא תיראה כפריקת עול מלכות שמים- לכן הזכירו את עתיד  החורבן והצער וכך הדבר יגרום לכך-שלא יתנתקו מעול מלכות שמים-  ביודעם   כי זקוקים הם לרחמי שמים גם בעתיד.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי יוסף היה  אדם חכם ונבון- אשר רוח אלוקים בו, לכן מלבד יכולתו לפתור חלומות- הוא הבין כי עליו להתייחס אל אחיו בכבוד ואף השווה את אהבתו אל בנימין לאהבתו שלו כלפי אחיו ולא נהג איפה ואיפה, וזאת למרות שאחיו היו שותפים למכירתו, ובנימין לא לקח חלק  בדבר ולכן ראוי יוסף למילים:

 "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".

[תהלים קי"א, י']

המסר הנלמד מההתרחשות. לא לנקום ולא לנטור שנאה כלפי הזולת, אלא לנהוג בכבוד ועל כך  בחכמה ננהג אם  נתפלל  אל ה':

"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי". [תהלים נ"א, י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף ובנימין/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יוסף ובנימין
 שיר מאת: אהובה קליין ©
יוסף לאחיו מתוודע
בנשמתו  כואב יָגע
מתרחק מכעס ואש

ליבו ים  גּוֹעֵשׁ רוגש.


עיניו לחות כמעיין
גם כלפי אחיו נאמן
בנימין יחבק בחוזקה
אחים מבטן ולידה.

בתי מקדשות   מבכה
על צווארי בנימין נוטה
גם זה הקטן  יבכה
על חורבן שילה מִתְעַנֶּה .
 הערה: השיר בהשראת פרשת  ויגש [חומש בראשית.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף כדגם להצלחה/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף - כדגם  להצלחה בחיים - בעין התנ"ך.

מאת: אהובה קליין.

כל אדם באשר הוא- שואף להגשים את מטרותיו ולהצליח בחיים, השאלה היא: האם ישנה  נוסחה - לפיה ניתן לממש  שאיפות אלה?

תשובה לכך, ניתן למצוא  בספר הספרים .אחת הדוגמאות הבולטות : יוסף בן זקוניו של יעקב , אשר הצליח לנסוק לפסגת ההצלחה למרות הייסורים והקשיים הרבים שעבר במהלך חייו.

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה לעיני החרטומים/ ציירה: אהובה קליין (c)


הפרשנים מסבירים - מהו המתכון להצלחה זו:

על פי רש"י: אחת  הסיבות להצלחת יוסף הייתה מהטעם: ששם ה' היה תמיד  שגור בפיו.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: כי התורה  רוצה לציין את גודל צדקותו שגם כאשר היה במצב שההצלחה האירה לו פנים - לא שכח את הקב"ה.           בנושא זה אמר בעל "החפץ חיים": כי בברכת החודש בכל שבת "מברכין" אנו מבקשים מבורא עולם – "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא" ושוב  חוזרים ומבקשים : "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים"- השאלה היא: מדוע אנו מבקשים על יראת שמים פעמיים באותה תפילה? הטעם הוא: שלאחר שאנו מבקשים יראת שמים, אנו מבקשים: "חיים של עושר וכבוד" אך כאשר האדם סופג את העושר והכבוד- אז לא נשאר הרבה מיראת השמים הראשונה שה'  העניק לו - ועל כן הוא צריך לבקש שנית חיים של אהבת תורה ויראת שמים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי במשפט:" וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי".   המילה "ויהי" מופיעה שלוש פעמים- וזאת מהטעם שיוסף עלה שלוש מדרגות ואחר כך גם אדונו נתן לו שלושה מיני ממשלה בהתאם לתוספת  ההצלחה שראה ביוסף.

בשלב ראשון ההצלחה הייתה דבוקה רק ליוסף ,בשלב שני הצלחת יוסף גרמה גם להצלחת אדונו ובשלב שלישי- ההצלחה התרחבה גם לבני ביתו של אדוניו.

לכן יוסף מצא חן בעיני  אדוניו והוא הפך אותו  לפקיד על  כל בני ביתו. הוא הבין שכל ההצלחה שהגיעה אליו ולבני ביתו בזכות יוסף והצלחתו.

רבינו בחיי אומר על המילים: "וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי," -  המשיל הכתוב את יוסף לארון הברית לפי שכתוב:  " וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם, הַגִּתִּי--שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-עֹבֵד אֱדֹם, וְאֶת-כָּל-בֵּיתוֹ. [שמואל- ב, ו, י]

הברכה שרתה בבית אדונו  של יוסף: בבית- בממון וכלים נאים וגם בשדה בתבואות, פירות ונטיעות.

הרב  שמשון רפאל הירש טוען :האחים המבוגרים של יוסף שחיו בבית אביהם ומשפחתם, לא נזקקו  לקרבתו המיוחדת של ה', אך יוסף בהיותו מרוחק ומנודה אשר גלה לסביבה זרה , היה זקוק לדאגתו ושמירתו המיוחדת של ה' ,לכן תמיד היה קרוב אל ה' ובמחיצתו וכך זכה  להיות איש מצליח ,עם כל זה היה צריך לעבור ניסיונות – כדי לעוררו ולטהרו מהחולשות הגשמיות שהיו דבוקים בו במצבים שמחים יותר.

אין זה פלא שה' היה עם יוסף וזאת  - מפני שגם יוסף היה עם ה' וכאשר מטרותיו של אדם רצויות בפני מטרות ה' אזי ה' מסייע לאדם בהשגת מטרותיו.

רש"ר מסביר: כי המילה: "צלח"- היא דומה למילה :"סלח"- הסליחה מתירה את הקשר של החטא ומאפשרת התקדמות אל עבר המטרות של האדם ,לכן גם המילה: "צלח"  -משמעותה: התגברות על  המכשולים  והתקדמות  אל עבר המטרות בחיים.

הכתב סופר מבאר [בהקדמת דברי הגמרא, שבת ל ]- כי אין השכינה שורה, אלא  מתוך שמחה, הקב"ה מתרחק מאנשים כעסנים ומתקרב אל אנשים שאמונתם חזקה ויציבה ומבינים שגם אם עוברים ייסורים בעולם  הזה- הכול  לטובה.

לכן גם בזמן שיוסף היה  נתון בצרה – ה' השרה את  השכינה עליו, מדוע? כי תמיד  היה בשמחה ואיך היה שרוי בשמחה בזמן צרה? זאת  מי שהחשיב את עצמו לאיש מצליח וידע בוודאות שמאת ה' הייתה זאת- כדי להטיב את  אחריתו וקיבל הכול באהבה ושמחה ,לכן ה' השרה עליו את שכינתו וכך זכה לצאת מבית האסורים טרם עת.

כל הצלחתו של יוסף נבעה מאמונתו החזקה בבורא עולם - שהכול לטובה והשמחה שהיה שרוי בה - גרמה לו - שהשכינה תשרה עליו בכל צעד ושעל ותגרום לו להצליח והברכה שהייתה שרויה עליו  עברה גם לאדוניו ובני ביתו כפי שכתוב: "וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה".

 יפים הם דברי דוד המלך והולמים גם את יוסף:

"וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל- פַּלְגֵי- מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". [בראשית, א, ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף בר במצרים -על פי עצת יוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף בר במצרים לעיני יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

                                        

Collecting grain in Egypt

 

"וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד--עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר, כִּי-אֵין מִסְפָּר"

 [בראשית מ"א, מ"ט]. 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בדצמבר 2018

פרשת מקץ- סוף מעשה במחשבה תחילה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

       פרשת מקץ - סוף מעשה במחשבה  תחילה.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף פותר  חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ איסוף תבואה במצרים בעצת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף יושב במרכבת המשנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 בפרשה זו:

יוסף פותר נכונה את שני חלומות פרעה ומציע: עצה נבונה  כיצד  ליישם את  הפתרון בפועל על מנת לשמור על יציבות הכלכלה במצרים.

וכך נאמר בלשון הכתוב:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה.  כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה:  חֲלוֹם, אֶחָד הוּא.  וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת, שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים--יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה.  הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ.  וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן:  כִּי-כָבֵד הוּא, מְאֹד.  וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם--כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.  וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.  וְיִקְבְּצוּ, אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים--וְשָׁמָרוּ.  וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ, בָּרָעָב".[בראשית  מ"א, כ"ה- ל"ו]

השאלות הן:

א] כיצד פתר יוסף את החלום ומה הציע לפרעה?

ב] מה החליט פרעה?

תשובות.

פתרון החלומות והצעת יוסף.

על פי המפרשים - יש בחלום לפעמים  מראה נבואי ומה שחרטומי מצרים לא הצליחו לפענח את הנקודה הנבואית בחלומות פרעה - יוסף הצליח - כי הייתה לו סייעתא דשמיא - עזרת האלוקים יוסף מדגיש לפרעה :"בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה"

יוסף מדגיש כי הפתרון הוא מאת אלוקים  ולאחר שפרעה מתאר בפניו את שני חלומותיו :

חלום א: על שפת היאור רועות פרות יפות מראה ואחר כך באות פרות רזות מאד ובולעות את הפרות טובות המראה.

חלום ב: שבע שיבולים רזות  בולעות שבע שיבולים  יפות מאד.

הפתרון על פי יוסף – פתרון אחד: שבע הפרות הטובות  ושבעת השיבולים  היפות - מסמלות שבע שנים טובות – שבע שנים של שובע במצרים.

ואילו שבע הפרות הכחושות ושבע השיבולים  הצנומות ושדופות הקדים - מסמלות  את שבע  השנים הקשות - שנות רעב שתבואנה אחר כך.

עצתו של יוסף היא:  "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"

ובנוסף:על פרעה למנות  פקידים על ארץ מצרים ובמשך שבע השנים הטובות לאסוף  ולאגור  תבואה בכמות  רבה  כדי  שבשבע שנות הרעב  אחר כך  לא יחסר מזון במצרים.

מעניין לעיין בדעת המפרשים- כיצד מסבירים את יכולת יוסף לפתור בצורה כה מדויקת את החלומות:

הרמב"ן מסביר: ארץ מצרים יונקת את מימיה מהיאור, היאור הוא המקור לשובע ולרעב ,פרעה ראה בחלומו  פרות יפות מראה עולות מן היאור, הן סמלו את החרישה , השיבולים הטובות  סמלו את קציר התבואה - על פי מראות אלה יוסף הסיק שמדובר בשבע  שנות שובע ,אך כשראה פרות רעות מראה והיאור עלה רק מעט - זה סימל בשבילו כי לא יהיה חריש והשיבולים  הדקות שדופות הקדים סימלו: כי תבוא רוח קדים ותשרוף את התבואה ולא יהיה קציר, השובע  יהיה במצרים ואילו הרעב יהיה בכל הארצות.

מהמילה  "ותעמודנה"  הסיק הרמב"ן: כי לא יהיה הפסק בין שנות השובע לשנות הרעב.

ישנם מפרשים המסבירים שפרעה אינו  מדייק בתיאור החלום, אלא  מתאר במעט שינויים.

 ה"כלי יקר"- מתייחס לשנויים בתיאור החלום על ידי  פרעה ופותר זאת על פי הסברו: היות ופרעה דימה את   היאור לאלוה  הוא לא סיפר  כי הוא   עומד על היאור וזאת על מנת לתת כבוד לאלוהיו. ולכן גם לא סיפר כי הפרות רעות המראה עלו "מן היאור" היות ולא רצה לייחס דבר רע  לאלוהיו. כי היה סבור  שהיאור הוא מקור  הטוב בלבד. ואין יוצא ממנו משהו רע. ויתכן שחשב שיש אל אחר המביא רעה.

מהטעם הזה, פרעה לא הזכיר  בדבריו: "ותעמודנה הפרות הטובות  על יד הפרות הרעות"  כי אז היו חושבים  כאילו הייתה התמודדות ביניהן והרע  גבר על  הטוב, וניצח את אלוהיו,  לכן פרעה שינה ואמר: "ותבאנה אל קרבן" כאילו הפרות נכנסו לתוכן בעצמן מתוך רצונן הטוב.

אברבנאל לעומתו טוען: כי אין ערך לשינויים באופן מהותי כפי שפרעה מספר את חלומותיו ליוסף ,אלא פרעה פשוט קיצר לפי צורך העניין את התיאור.

החלטת פרעה.

פרעה מתפעל מהפתרון וממנה את יוסף  להיות משנה למלך-שידאג לכלכלת מצרים.

רש"י מסביר: שואל פרעה: אם נלך ונתאמץ לחפש אדם חכם ונבון כיוסף האם נצליח למצוא אדם  חכם בדרגתו?! באומרו ליוסף: "אין נבון וחכם כמוך"! אין אלו דברי שבח בלבד, אלא להדגיש: מאחר ולא ניתן למצוא איש כה ערכי  כיוסף, פרעה מחליט: "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק דבר"  [בראשית  מ"א, ל"ט]

יוסף מועלה לדרגת ניהול בדומה למעמדו של אליעזר עבד אברהם: שנאמר- "ובן משק ביתי" [שם ט"ו, ב] יוסף  יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד- פרעה יהיה גדול ממנו והכל יקראו לעברו: מלך.

בעל כתב סופר: מסביר בדומה לרש"י: פרעה מתפעל מעצת יוסף באומרו האם יתכן למצוא עוד אדם כזה שהשילוב בו כה פלאי - מצד אחד - איש מעשים ומצד שני יש בו רוח אלוקים! דבר זה משכנע את פרעה למנות את יוסף לתפקיד כה בכיר במצרים.

רבינו בחיי מצדיק את בחירת יוסף לניהול כלכלת מצרים: "ואמר נבון, שידע לנהל את עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף בידו  ולתת להם לחם כדי חיותם למכור המותר לארצות ,לאסוף ממון לפרעה, ואמר חכם: שידע לקיים התבואה שלא תירקב שיערב בכל מין דבר המקיים אותו בטבעו,

ויוסף אמר כן בעבור שיבחר בו המלך, כי החכם עינו בראשו, כן פירש הרמב"ן"

כוונת רבינו בחיי: יוסף הוא אדם חכם ומחושב היטב ולכן עליו אפשר לסמוך שינהל את כלכלת מצרים באחריות מרבית ומחושבת.

רש"ר מבהיר: כי תחילה  פרעה מפקיד את יוסף על ביתו ורק אחר כך על הרבים.

בדרך כלל "חכמה" קודמת ל"בינה"

אך יוסף בדבריו אל פרעה מחליף את המילים ואומר: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על - ארץ מצרים" [שם , מ"א, ל"ג]

כוונתו: דרוש כאן אדם מיוחד שיקדים רפואה למכה ,לכן תחילה עליו להיות נבון ואחר כך את המסקנה שהסיק מתוך הבינה- יבצע אותה בחכמה- מתוך הערכה  נכונה של התנאים המעשיים. ומתאימים גם דברי חז"ל:" אם אין  דעת אין בינה ואם אין בינה אין דעת" [מסכת אבות ,ג, י"ז]

מוסיף הרש"ר:המילה:"חכם"- היא קרובה ל: "אגם" והמשמעות: שהחכם קולט כל מה שלפניו, החכם האמתי- הוא מי שלומד את המהות והתכלית, החכמה העליונה ביותר: זוהי חכמת התורה.

לכן חכם זה ישמש מנהל, יגביל את צריכת המזון בשנים ההן ,עליו לדאוג להטיל מס חומש על הציבור ,את המס הזה יטיל  פרעה בכבודו ובעצמו, האפוטרופוס פטור מכל תפקיד שעלול לעורר את שנאתם אליו - את כל מלאכת הפקידות- יבצעו הפקידים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אין פלא,  אפוא, שפרעה ממנה את יוסף למשנה למלך -  בהיותו חכם ונבון  ומחושב ,ורק עליו ניתן לסמוך שינהל את כלכלת מצרים בנאמנות  ויושר ,הבחירה הייתה נכונה!

הכתוב מוכיח זאת במילים:

"וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד--עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר, כִּי-אֵין מִסְפָּר"!

            ראוי יוסף לאימרה: "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה "

            [כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, מְחֻשָּׁב וּמְתֻכְנָן מֵראשׁ, אֵין מִקְרִיּוּת]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר