פרשת וישב - מה גנוז בשנאת האחים ליוסף ?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יוסף רועה את צאן אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ האחים מבחינים בהגעתו של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]
בפרשה זו יוסף -
בציווי יעקב אביו - הולך לתור אחר אחיו הרועים בשדה ולדרוש בשלומם
כפי שהכתוב מתאר: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק;
וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ
בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה,
מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו. וַיִּשְׁמַע
רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן,
אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר,
וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ: לְמַעַן,
הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו;
וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר
עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ
אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ
עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד.." [בראשית ל"ז, י"ח-
כ"ה]
השאלות הן:
א] מהיכן נבעה שנאת
האחים ליוסף?
א] מה משמעות השלכת
יוסף לבור?
ב] התנהגות האחים
לאחר השלכת יוסף לבור?
תשובות.
שנאת האחים
ליוסף.
הסבר יפה לסיבת
שנאת האחים כלפי יוסף כותב הרב
אליהו שלזינגר בספרו "אלה הדברים" על התורה.
שתי הסיבות
העיקריות לשנאה זו כלפי יוסף היו:
א] "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת- דִּבָּתָם
רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם".[ בראשית
ל"ז, ב]
ב] וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף
מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת
פַּסִּים. "וַיִּרְאוּ אֶחָיו,
כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ,
דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". [בראשית
ל"ז, ג- ד]
נשאלת השאלה -
האם בגלל שתי סיבות – ישנה הצדקה להרוג את
יוסף?
אלא הייתה סיבה נוספת
לשנאתם .
אברבנאל ו"בעל
העקדה" מסבירים: השבטים ראו – כי אברהם, ראש לכל האבות והיו לו בנים רבים: יצחק,
ישמעאל ובני קטורה, אולם, רק יצחק נבחר להיות חלק של כלל ישראל, כפי שהכתוב
מציין:
"וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל
אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ
זָרַע". [שם, כ"א,
י"ב] ליצחק היו שני בנים- יעקב ועשיו, אך מתוך השניים - רק יעקב נבחר להמשיך
את שושלת האבות ולבנות את בית ישראל ,לעומתו עשיו נדחה ולא זכה לשום חלק בכלל
ישראל.
לכן , כשראו האחים
שיוסף מוציא דיבה רעה עליהם ,מלשין עליהם שהם אוכלים אבר מן החי ומזלזלים בבני
השפחות וחשודים על עריות,
בנוסף , יעקב אהב את יוסף אהבה יתרה, נפל עליהם פחד נוראי - משום כך חששו שיעקב יעביר את כוחו כממשיך השרשרת
של כלל ישראל -רק ליוסף ואילו שאר האחים
לא ישתייכו בתוך כלל ישראל.
זה הטעם לכך ששנאו
אותו ,זממו להורגו ולסלקו מדרכיהם. בדומה לכך שיעקב לקח את הברכות מעשיו בדרך
רמייה ,היות ועשיו שאף לקבל את הברכות מיצחק אביו - באמצעות הצייד הכפול שלו- הן
בשדה והן בפיו- צד ומרמה את אביו כמצטייר
בעיניו צדיק וישר דרך. באופן זה החליטו
אחי יוסף להבטיח את המשך השושלת של
יעקב בתוך כלל ישראל , הסבר זה מתאים לתוכן הפסוקים ולהסברו של רש"י: הטוען:
כי יוסף - היה בן זקונים ליעקב וכל מה שלמד אצל שם ועבר - מסר רק ליוסף, מכך הסיקו
האחים שיעקב מעוניין לדחותם וההוכחה - שלימד
את יוסף בלבד תורה ופסח עליהם.
חז"ל אומרים: שכל השנאה של האחים כלפי יוסף וכל הפעולות שהתלוו לתחושתם כלפיו - נבעה מתוך ההחלטה של ההשגחה העליונה
בשמים כדי לקיים את הבטחת ה' :
"וַיֹּאמֶר
לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם
וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג].
השלכת יוסף
לבור.
על פי רש"י: מהמילים:" וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ"
– מלשון "נכלים" ערמומיות ניתן להסיק: שהאחים- הפעילו מחשבות
ותחבולות להרע לו ולהורגו.
וכאשר אמרו: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ"- ענתה להם רוח הקודש:
"וְנִרְאֶה,
מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" לפי שגזירת ה' הייתה לקיים חלומותיו וכוונותיהם של
האחים הייתה להורגו ולבטל את חלומותיו. לכן אומר הכתוב: נראה רצון מי יצא לפועל? רצון ה': שיתגשמו חלומות יוסף?
או, רצון האחים להרוג את יוסף? ולא ניתן לפרש את דברי האחים: כביכול מה יהיו
חלומותיו של יוסף לאחר שיהרגוהו!
לפי רש"י, ראובן
הבכור רצה למנוע את ההריגה על ידי שיבוא הוא אחר כך להעלותו מן הבור ולהשיבו
לאביהם. יוצא, אפוא, שראובן היה שונה משאר
אחיו בדעותיו - לפי שהבין שהאשמה תוטל עליו בהיותו הבכור.
יוסף מושלך לבור
כשהאחים מפשיטים מעליו את כותונת הפסים, הבור היה ריק ממים, אך מלא בנחשים
ועקרבים.
ה"אוזניים
לתורה" [רבי זלמן סורוצקין.]מסביר: מעלת הבור הייתה:
שהיה ריק ממים, ואילו החיסרון - ששרצו בו נחשים ועקרבים והסכנה רבה לזה שמצוי
בקרבתם ,אך בתורה לא מפורש שהיו בבור נחשים ועקרבים, אלא הכתוב מציין את חוסר
המים. חז"ל מסיקים: אם על הבור התורה לא מציינת בפירוש את החיסרון דהיינו-
הנחשים והעקרבים -קל וחומר שעל בני אדם עלינו לדבר במעלותיהם באופן ברור ואם יש הכרח לספר את חסרונותיהם עלינו רק לרמוז על כך ולא באופן גלוי ומפורש.
הרמב"ן אומר: [על סמך מסכת שבת כ"ב]
שהיו נחשים ועקרבים בתוך החורים של
הבור, או בתחתית הבור והם לא ידעו על כך , שאילו היו מבחינים בהם
ורואים שהם אינם מזיקים לו, היה הדבר ברור
להם שנעשה ליוסף נס כי הוא צדיק גמור והיו יודעים שהזכות שלו מצילה אותו מכל רע
ואיך יגעו במשיח ה' שהוא חפץ בו ומצילו. כפי שנאמר:
"אֱלָהִי
שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא--וְלָא חַבְּלוּנִי; כָּל-קֳבֵל,
דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי,.." [דניאל ו, כ"ג] אבל הדבר הזה לא היה ידוע להם.
רבינו בחיי מביא מדרש: הבור של יעקב נתרוקן ממים אל בניו, שלא ידעו תורה, נאמר:
שאין בבור מים והכוונה שאין בהם
דברי תורה - שנמשלה למים לפי שנאמר: "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" [ישעיהו נ"ה, א] ההוכחה: שלא ידעו על האיסור שכתוב בתורה: "כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ, גֹּנֵב
נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ, וּמְכָרוֹ--וּמֵת
הַגַּנָּב הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ". [דברים כ"ד, ז]
התנהגות
האחים בתום השלכת יוסף לבור.
נאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם"
רבינו בחיי - מסביר בשני פירושים:
א] האחים קבעו עצמם
בסעודה.
ב] ובמדרש תהלים :"אמר הקב"ה אתם מכרתם
אחיכם בתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם" הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך מאכל ומשתה, שנאמר: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה
מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו.." [מגילת אסתר א, ג] והמן בא ולוקח אתכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ
לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה". [מגילת אסתר ג, ט"ו]
כלומר - בזמן שנגזר
לאבד ולהשמיד את היהודים, המלך והמן
חוגגים במאכל ומשתה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק על אחי יוסף ,כי בנוסף לאותם גורמים שהביאו אותם לשנאתם – האהבה היתרה של
אביהם וחלומותיו, הרי היה גם גורם גנוז- והוא: הפחד שרק הוא ימשיך את שושלת
אבותיהם ואילו הם ידחו הצידה - כדוגמת עשיו.
שנאתם וקנאתם
הייתה בגדר:
"הַקִּנְאָה,
ְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם"
[מסכת
אבות ד, כ"א]
