לקראת יום עצמאות השבעים למדינת ישראל/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לקראת יום עצמאות השבעים למדינת ישראל - בעין המקרא.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לכבוד יום העצמאות  למדינת ישראל:

ציורי תנ"ך/ "לזרעך נתתי את הארץ הזאת.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא  יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

יום העצמאות השבעים- למדינת ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ישראל באחרית הימים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט ועליון על כל האויבים/ ציירה:  אהובה קליין

(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 אין הדבר מובן מאליו כי אנו חוגגים השבוע  את יום עצמאות השבעים למדינת ישראל.  

לאורך כל ההיסטוריה - עם ישראל ידע עליות ומורדות, ופעמים שהשמחה הייתה מעורבת בעצב ,לא תמיד  הדברים מובנים  וגם אם ישאלו שאלות- לעיתים לא נקבל עליהם  תשובות מיד.

המספר שבעים - הוא מספר טיפולוגי- מספר עם ייחוד של קדושה ומופיע פעמים רבות בהקשרים שונים בתנ"ך:

להלן מס' דוגמאות:

שבעים פנים לתורה,

שבעים שמות לירושלים.

שבעים  פרים היו מקריבים בחג סוכות בזמן בית המקדש ,כנגד שבעים אומות.

שבעים שמות בני נח - כנגד שבעים אומות העולם.

שבעים לשונות.

 כאשר יעקב יורד מצרימה עם פמלייתו   התורה מציינת את מספרם:

"כׇּל־ הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים" [בראשית  מ"ו, כ"ז].

בני ישראל הנודדים במדבר מגיעים למקום הנקרא אילים, כפי שנאמר:

"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם". [שמות ט"ו, כ"ז]

שבעים זקנים- הוו את הסנהדרין.

אחד הדברים שנאמרו  עליהם "אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי המתורגמן" [גמרא: בבלי סנהדרין י"ז, ע"א].

 דוד המלך מדבר על תוחלת חיי האדם:

"יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה,    וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה.."

 המספר שבעים- בגימטרייה- האות ע'.

מכאן רמז  להתבונן על ארצנו - בעין טובה ולראות את כל הטוב  שבה.

הידעתם שארצנו הקטנה מככבת מידי יום , בחדשות העולם ,לעומת זאת - ישנן הרבה מדינות גדולות ועשירות - שכמעט ואינן מופיעות  בתקשורת.

אין זה סוד, שאנו מוקפים על ידי שבעים זאבים - הלוטשים עיניהם לעבר מדינתנו הקטנה והמיוחדת ולא זו בלבד, אלא מידי פעם אף מאיימים עלינו ובנוסף עסוקים בהכנות  למלחמה  נגדנו, עליהם אומר דוד המלך: "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה". [תהלים ל"ז, ט"ו]

מתברר שיש משהו בארצנו , שאין דוגמתו בשום מקום בתבל כפי שהתורה מתארת לנו: "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"א- י"ב]

ההסבר: בהיות עם ישראל עם נבחר – אשר כרת ברית  נצחית עם ה' במעמד  הר סיני- דוגמת ברית נישואין בין חתן לכלה, עם ישראל התחייב לקבל את התורה - עוד בטרם הייתה בידו, באומרו - כאיש אחד בלב אחד: "וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז]

מכאן והלאה- עם ישראל חייב לקיים את התחייבותו כלפי ה'  לעד , מנגד - הקב"ה מביט על עם ישראל בכל יום ויום וזוכים אנו לברכת שמים- לגשמים בעתם –ובתנאי שנציית לציוויי ה', אך כאשר   עם ישראל מפר, חלילה את הברית הנצחית - קיומנו בארצנו הקדושה -  מוטל בסכנה.

על מנת להיות איתנים בצדקת דרכנו - עלינו להיות מחוברים אל תורתנו הקדושה ולזכור את  הבטחת ה' לאבותינו: אברהם יצחק  ויעקב והבטחה שניתנה למשה - גדול הנביאים – מנהיגם של ישראל.

הבטחת הארץ ניתנת לאברהם: "וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעמו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם"  [בראשית י"ג, י"ד -ט"ז]

הקב"ה חוזר על הבטחתו  לאברהם סמוך לברית בן הבתרים: "ויאמר אליו אני  ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה:"[שם  ט"ו,ז]

ובברית בן הבתרים הקב"ה חוזר על הבטחת הארץ כפי שנאמר: "וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת..." [שם  ט"ו ,י"ח-כ"א]

כשאברהם בן תשעים ותשע שנים ,ה' משנה את שמו: מאברם לאברהם - נאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים"

ה' מבטיח למשה את הבטחת הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻורֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

חז"ל אומרים: במסכת  ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא"

לאור כל האמור לעיל , הדבר המתבקש הוא - להיות דבקים במצוות התורה ולהאמין בכל מה שהובטח לאבותינו ולנו למען נמשיך לחיות פה  בארץ ישראל. כדברי דוד המלך: "וַיּיתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻומִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻוקָּיו --  וְתוֹרֹותָיו  ינְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מולדתי חוגגת עצמאות/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מולדתי חוגגת עצמאות.

אהובה קליין ©

מולדתי חוגגת עצמאות

בליבה  צל שנות גלות

ציפתה לבניה בכיליון עיניים

אדמתה נשמרה  בחסדי שמים.

מארבע כנפות  מתקבצים

עם שרידי חרב מיוסרים

בזרועות פתוחות מתקבלים

בקשיים ומאבקים  נתקלים.

חזון הנביאים קורם עור וגידים

יהודים חוגגים שנת השבעים

שבעים פנים לתורה

ישראל מפיצה אורה.

כיונה אינה  יודעת מנוח

לאורך הדרך אוגרת  כוח

 מייחלת לשלום  וגאולה

שואפת לשמוח ומתעלה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Washing a dress with leprosy

" וְהַבֶּגֶד אוֹ-הַשְּׁתִי אוֹ-הָעֵרֶב אוֹ-כָל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר תְּכַבֵּס, וְסָר מֵהֶם, הַנָּגַע--וְכֻבַּס שֵׁנִית, וְטָהֵר".

 [ויקרא, י"ג, נ"ח]

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע במים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע- מצורע- מה הקשר בין נגע הצרעת- לשבת ויום טוב?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע מצורע- מה הקשר בין נגע הצרעת –לשבת ויום טוב ?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ היולדת וקרבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע: "בדד ישב מחוץ למחנה"/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע במים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"צרעת" היא אחד הנושאים שבפרשה - כאשר היא יכולה להופיע בביתו של אדם, בבגדיו וגם בגופו.

לגבי הצרעת בבגדים נאמר: "וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת:  בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.  אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר.  וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב אוֹ בְכָל-כְּלִי-עוֹר--נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְהָרְאָה, אֶת-הַכֹּהֵן.  וְרָאָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַנָּגַע; וְהִסְגִּיר אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים." [ויקרא י"ג, מ"ז-נ"א]

השאלות הן:

א] באילו  סוגי בגדים יתכן הנגע- ומה הסימן לכך?

ב] אימתי הבגד טעון כיבוס ואימתי שרפה?

ג] עבור מה באו נגעים אלה?

תשובות.

נגע הצרעת בבגדים.

רבינו בחיי מסביר: על פי דעת רבותינו - אין בגדי צמר מטמאים בנגעים, אלא מבהמה טהורה, אך לא בצמר בהמה טמאה. ואם היה הבגד מעורב מצמר בהמה טמאה וצמר בהמה טהורה , אז תלוי, אם רובו של הצמר מבהמה טהורה-  במצב זה- הוא מטמא בנגעים, אך אם רובו של הצמר מבהמה טמאה,  אינו מטמא בנגעים.

רש"ר מסביר: שצבע הנגע הוא: ירוק חזק ואדום כהה מאד.

כאשר בגד נגוע של נוכרי בא לרשות ישראל- צריך להראותו לכהן תחילה שיפסוק בדבר.

אין הכוונה רק לבגד של אדם כמלבוש, אלא גם לווילון, או מפרש של  ספינה וכדומה., או חוטי שתי וערב שנטוו ועדיין לא נארגו.

ספורנו  אומר: "וכבר באה הקבלה שלא ידונו בנגעי בגדים זולתי הלבנים בלתי צבועים כלל"

ועוד מוסיף: "וכן קיבלו ז"ל שאין בגדי גויים מטמאים בנגעים".

הטיפול בבגד.

בגד שנראה בו הנגע לאחר הכיבוס - ראוי לקרוע חלק זה מהבגד ואם יראה הנגע בהמשך - סימן שהוא ממשיך לפרוח ובגד זה טעון שרפה. אך אם הנגע יעלם על ידי כיבוס במים לאחר הכיבוס יש לטבול את הבגד במים וכך יהיה טהור.

הסיבה לנגעים.

ה"כלי יקר" מסביר: נגעים המופיעים על קירות הבית, או על הבגדים- אין זה דרך הטבע- כי אין בהם גורמים שעלולים להביא לנגעים, אין בהם לחות ולא דם וכיוצא בזה ומכאן שהמסקנה היא: כי כל הנגעים האלה באים בתור עונש והוא הדין גם לגבי נגעי הגוף, רז"ל אמרו שהנגעים בקירות הבית באים על צרות עין אך בנוגע לנגעים בבגדים  לא הביעו דעה.

אך  ה"כלי יקר" סבור: כי הנגעים בבגדים באים מפאת גסות רוח, כי האדם צריך לכבד את עצמו בלבוש מכובד ובמסכת שבת[ קיט, ע"א] אומרים רז"ל: הרי הקב"ה הוא מכובד לכן יש לכבדו בכסות נקייה. ועל כן דין הבגד בשרפה- היות וכל מי שמתגאה - נידון באש כמו שנאמר בפרשת צו: "הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" כי כך דרך האש לעלות כלפי מעלה- כמו זה העולה במעלה. ויש בכך הוכחה כששורפים את החמץ טרם הפסח.

ואילו טהרת הבגד על ידי המים מסמל את גדר הענווה- לפי שתכונת המים לרדת ממקום גבוה למקום נמוך.

לכן הכתוב הזכיר בגד פשתים וצמר וכלי עור, אך לא הזכיר  בגדי  משי העשויים מתולעת שני. וזאת מהטעם: שהתולעת מרמזת על גדר הענווה וטהרת המצורע באזוב ותולעת שני , מכאן ההוכחה: שאין הנגע מצוי בבגדי תולעת שני.

בכל מיני נגעים אין טומאה אלא בפשיון- אם פשה הנגע [אם הנגע התפשט], רמז להרחקת הגסות בכל דרך שהיא.

ספורנו אומר רעיון דומה: שהנגעים בבגדים  ובבתים באים על עבירות שבידי   אותם בעלים כדי להעיר את אוזניהם- על עבירות שעשו – כמו שסיפרו ז"ל שיקרה בענייני שביעית- כאומרם: "בא  וראה כמה קשה אבקה של שביעית: אדם נושא ונותן בפירות שביעית- סוף מוכר את מטלטליו,לא הרגיש - סוף מוכר את שדהו" וכל זה מתוך רחמי ה' על עמו, במילים אחרות- הכוונה: שאם אדם חוטא, הוא נענש בהדרגה- מן הקל אל הכבד. אלא אם כן תפס את עצמו כבר בשלב ראשוני של העונש ומבין שעליו לפשפש במעשיו ולגלות במה חטא ולתקן, אך אם הוא מתעלם מהעונש בהתחלה ועובר לסדר היום- העונש  מבורא עולם- הולך ומחמיר.

עוד מוסיף ספורנו -  שבהיות האדם  נזר הבריאה -עליו להידמות בדרכיו לדרכי הבורא כפי שאלוקים העיד באומרו: "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ" [בראשית א, כ"ו] האדם שנברא בצלם אלוקים – הוא בעל בחירה ועליו להידמות במידותיו למידות הבורא – העושה חסד ואמת ובהם עושה צדקה ומשפט, כי זו התכלית של בורא עולם, כפי שכתוב: "וצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". [משלי י, כ"ה]

אך כאשר האדם מתפתה לתאוותיו הגשמיות ופועל לפיהן, אלוקים מענישו בעונש נצחי, או  בלתי נצחי -בהתאם למשפט האלוקי- כפי שנאמר: "כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע". [שמות כ"ג, ז]

אך אם האדם חוטא בשגגה, יבואו עליו ייסורים על ממונו, או גופו- על פי החכמה האלוקית- במטרה להעיר את אוזנו לתקן את מעשיו, כפי שנאמר:  "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן". [איוב ל"ו, י]

אך מי שמתעורר- בדרך כלל –הם יחידי סגולה.

מאחר והקב"ה בחר בעם ישראל כבניו- יש לו  מהם-ציפיות לקיים את התורה ככתבה ולשונה- מהכוח אל הפועל- כפי שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".[ דברים ז', ו]

לכן ישנה אזהרה לעם ישראל בטרם ייענש על חטאיו: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ. [שמות ט"ו, כ"ו]

על כן הקב"ה מעורר את היחידים בשלבים: תחילה שולח נגעים בבתיהם לא הבינו את המסר, אז הנגע מגיע לבגדיהם ואם לא יבינו את הרמז, הנגע יעבור לבסוף לגופם חלילה.

רש"ר-[הרב שמעון רפאל הירש] מסביר: כי הבגדים הם ביטוי העיקרי לאופיו החברתי של האדם ובמחשבה יהודית- "לבוש" מורה על אופי ו"התלבשות" מורה על אופי שאדם רוכש לעצמו- ואם הקב"ה שולח נגע בבגד  של האדם- הוכחה היא שהוא  כועס עליו בשל עוול חברתי.

מובא בספרים הקדושים: כי המילה: "נגע"- בהיפוכה "ענג"- זוהי מילה המזכירה את שבת קודש ["וקראת לשבת עונג"] והמילה: "צרעת" בהיפוך אותיות- פירושה- "עצרת" מילה הקשורה ליום טוב["עצרת תהיה לכם" ]מכאן : שהשבת ויום טוב הם ההפך לנגע וצרעת- בהיות השבת והחג גורמים לאדם לפקוח את עיניו ולחוש את גדולת הבורא וכך קורעים את "העור" המכסה את פנימיות האדם וחשים את האור הגנוז מתוך הטבע שבבריאה.

 מי ייתן ונשכיל למלא את התורה ככתבה ולשונה ונזכה לחוש את  מירב הטוב  והאור מבעד העור הגשמי.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבגדים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבגדים/ שייר מאת: אהובה קליין ©

לפתע חשכו עיניו

חשש מצרעת בבגדיו

כתמים אדומים וירוקים

לובן הבגד  מכתימים.

 ליבו נושא רגליו

מחיש כאייל צעדיו

בעצת  הכהן לשאול

מנפשו להסיר העול.

 בנשמתו חש אשמה

 שמא ברעהו פגע

ממצוות התורה סטה

 בחטא הגאווה חטא.

  דעת הכהן מקבל

למעיין בגדיו מטלטל

 תחילה  ישפשף ויכבס

בשנית  יטבילו  ויטהר.

 הערה: השיר בהשראת פרשת : תזריע –מצורע [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)