יום שני, 16 באוקטובר 2017

פרשת נח- במה חטאו ונענשו דור הפלגה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח -  במה  חטאו  ונענשו דור הפלגה?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי על הפרשה:





העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/עונשם של דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ נח בונה  תיבה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם  עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




ציורי תנ"ך/ נח משתכר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]





בפרשת נח  אנו קוראים  על חטאם ועונשם של דור הפלגה, וכך התורה מתארת את האירוע: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ".

השאלות הן:

א] במה חטאו דור הפלגה? 

ב] מה היה עונשם?

 תשובות.

 חטאם של דור הפלגה.

על פי רש"י כמה הסברים:

א] עיקר  חטאם של דור הפלגה היה: בסברה שהייתה מקובלת על כל הקבוצה: כי אלוקים אינו נוהג בצדק בכך שבחר לעצמו את העליונים ולהם נתן את התחתונים ולכן  הם תכננו לעלות לרקיע ולהילחם בו כדי להשיג  לעצמם את השליטה בעליונים.

ב] רצו למרוד באלוקים היחיד בעולם.

על פי דברי חז"ל: "כולם לשם עבודה זרה התכוונו: [סנהדרין ק"ט,]

 נחלקו החכמים בעניין המטרה.  יש הסוברים: שזו הייתה כפירה גסה בבורא עולם, כמו: "נכה אותו בקרדומים".

"נעלה ונשב שם, נעלה ונלחם בו, נעלה ונעבוד שם עבודה זרה" [סנהדרין, שם]

על פי  תנחומא: המגמה של  החוטאים הייתה: "אנו, או הוא"  [תנחומא נ"ח] בראשית רבה ל"ח: המטרה הייתה:" נעשה עבודה זרה וניתן חרב  חדה בראשה"  ועוד הסבר על פי בראשית רבה: יש הסוברים:  כי חוטאים אלה היו בעלי מזימות ושאפו להתגונן מפני אלוקים המעניש בעקבות הפחד מהמבול. ולכן חשבו: "בואו ונעשה סמוכות לרקיע "שאמרו". אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט- כשם שעשה בימי המבול, על כן נעשה לרקיע עמודים שיתמכו בו לבל יתמוטט שוב. [בראשית רבה שם]

רבות הדעות על חטא זה, יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם- היות ובחר בו ,הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

הרמב"ן הולך בעקבות הזוהר ובעלי הקבלה, כוונתם בדבריהם הייתה: וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ, שֵׁם"- לקחת את תפקיד האלוקות על עצמם.

ספורנו סבור: שהם רצו לעשות את נמרוד –אלוקים, להושיבו בעליונים כדי שישגיח משם על כל העולם.

בעל הכתב והקבלה מסביר את דבריהם: "הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר"- בואו נעמיד לנו שומר, שישמור עלינו ויגן עלינו., בעצם כוונתם הייתה להעמיד אליל על מנת שיגן עליהם מפני כל מיני פגעי טבע.

יש דעה: שלפיה- הם ראו את עצמם כמתחילים את הבריאה ולא  רצו להסכים שהם רק ממשיכי הבריאה של אלוקים.

 הרב דושינסקי זצ"ל  סבור: שהם רצו לרכז את הבריאה כולה במקום אחד כדי  להחניק את אברהם ודעותיו שכן "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרם לבין האומות" היות ועל ידי שה'  פיזר את האומות, עלה בידם של ישראל להפיץ תורה ודעת בכל  מקום.

אבל דור הפלגה שאף לסגור על אברהם מכל הכיוונים כדי למנוע ממנו להפיץ את האלוקות], תוך כדי  הליכתו מעם לעם.

הכוזרי [מאמר שני ס"ח] מבהיר: לשון הקודש נקראת בשם: "עברית"- היות ואברהם  נשאר עם לשון עבר, לפי שהיה: "אבי פלג" בימיו הפילוג גרם למצב שאברהם נשאר במקוריותו ולא  הושפע ולא נסחף בזרמם של אחרים.

ה"כלי יקר" טוען: כי באומרם: ו"ְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם" –גילו את כל המזימות שלהם, מטרתם הייתה שיצא שמם בעולם וכולם יקראו בשמותם ויחשבו כאנשי מעלה.

עונשם של דור הפלגה.

חז"ל [סנהדרין הנ"ל ומדרש רבה]עונים על השאלה: מדוע אנשי דור המבול שחטאו בגזל- נמחקו מן העולם ,ואילו אנשי דור הפלגה שעיקר  חטאם היה כפירה נשארו בחיים?

תשובתם: דור הפלגה ניצלו בזכות שהיו מאוחדים וחיו בשלום איש עם רעהו. גדול השלום שאפילו עובדים עבודה זרה, כביכול, אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר: "חבור עצבים אפרים הנח לו"[הושע ד']

רש"י מסביר: בכך שה' ראה שהם מאוחדים בדעותיהם- הדבר סייע להם למרוד בה' ולכן החליט לעצור אחדות זאת לבל ימשיכו במזימותיהם: ואמר: "הָבָה, נֵרְדָה"- בלשון רבים, מלמד שהתייעץ כביכול עם בית דין של מעלה, בטרם ירד שהרי אינו זקוק להסכמתם ,אלא עשה זאת מתוך ענוותנותו היתירה. ויש במילה: "הָבָה" התבוננות וזריזות לעשות מידה כנגד מידה, לפי שהם הזדרזו בחטאם ואמרו:" הָבָה נִבְנֶה.." וכנגד דבריהם אמר ה': "הָבָה, נֵרְדָה" כדי להיפרע מהם מיד.

בלבל את שפתם כדי שלא יבינו איש את רעהו. זה מבקש מחברו לבנה וחברו  מביא לו  טיט וכך הדבר גורם למריבה ומחלוקת .

וממה שחששו תחילה דור הפלגה כשאמרו: "פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ".  בדיוק קרה להם, כדברי שלמה המלך:

" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ;  –אותה רעה שהרשע חושש מפניה- היא תבוא עליו.[משלי י, כ"ד]

רש"י מסביר: פעמיים הכתוב  מתאר: כי ה' הפיץ את דור הפלגה, פעם אחת הכוונה שפיזר אותם בכל העולם ופעם שנייה  הכוונה: שאין להם חלק בעולם הבא.

רד"צ הופמן מסביר את טעם עונשם של החוטאים: "כל עוד האנושות מתרחקת מאלוקים, הרי יש בפירודה לעמים שונים בעלי ארצות שונות, לעמים אויבים ומקנאים זה בזה, משום טובה ואושר לה כולה... רק כאשר יתאחדו כל העמים כולם, להסתפח בנחלת אלוקי אמת לעשות רצונו ולעבוד עבודתו, רק אז תהיה באחדותם משום ברכה להם, ואחדותם תישאר לנצח" [הופמן, בראשית הוצאת "נצח"]

לסיכום לאור הנאמר לעיל, ניתן להסיק: כי עיקר  חטאם של דור הפלגה היה במרד נגד האלוקים , אולם מכיוון שהיו מאוחדים ביניהם באופן של שלום, אלוקים לא השמיד אותם, אלא הפיץ אותם לכל עבר, מכאן שרק אחדות למען אלוקים, היא מחזיקה לעד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

אנשי דור הפלגה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אנשי דור  הפלגה

שיר  מאת: אהובה קליין ©

מעשה בבעלי גאווה

מאוחדים  בשפה אחידה

לדגל כולם נקראו

להילחם  בעליונים זממו.



בקעת שינער חמדו

יחדיו לבנים יצרו

לבניית עיר ומגדל

למען יתנוסס אל על.



ראה זאת בורא עולם

ירד אליהם בסולם

חיש בלבל שפתם

ולכל עבר הפיצם.



לארבעה רוחות שמים

נסו הרימו רגליים

חלומם שקע למעמקים

דור הפלגה נקראים.

הערה: השיר בהשראת פרשת נח [דור הפלגה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ היום השלישי בבריאה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום השלישי/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical paintings By Ahuva Klein

The third day of Creation



" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.   וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.   וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי". 
\
[בראשית  א,ט- י"ג]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 10 באוקטובר 2017

פרשת בראשית-היום השלישי-- מה המיוחד בו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראשית-היום השלישי - מה המיוחד בו?

מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין  ,שמן על  בד (c).


ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין המים העליונים לתחתונים/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום השלישי/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לחיות והעופות/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ארבעת נהרות גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים והחרב המתהפכת בפתח גן עדן/

 ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של האדם/"בזיעת אפיך תאכל לחם"/

ציירה: אהובה קליין (c)

היום השלישי בבריאה-הוא יום מיוחד וכך נאמר בכתובים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי". [בראשית א, ט-י"ג]

השאלות הן:

א] "יקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה"- מה הכוונה ?

ב] "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי"- מה המשמעות?

ג] מדוע נאמר:   פעמיים: " כִּי-טוֹב"?

תשובות :

"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד"

רש"י מסביר: המים היו מפוזרים על כל הארץ- והקב"ה  ריכז את המים למקום אחד – לים הגדול.

על פי:"אמרי שפר": המילים "וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה"-מיותרות בפסוק, אך כאן ישנו רמז לדברי חז"ל: עוד בזמן הבריאה הקב"ה הציב תנאי עם הים שייקרע לפני  בני ישראל: "וישב הים  לאיתנו, לתנאו הראשון" וזו הכוונה למילים: יִקָּווּ הַמַּיִם.." כלומר- בעתיד  בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים- למענם תתגלה היבשה אפילו במקום שמראש מיועד למים – לים.

אכן כך התרחשה קריעת ים סוף ובני ישראל הלכו ביבשה והמים היו מימינם ומשמאלם.

רבינו בחיי  מסביר: הוצרך לגרום לכך שהמים ירדו למטה שהם יקוו מתחת  השמים שהם גבוהים -אל מקום נמוך למטה והעפר יעלה למעלה וכך ניתן יהיה  לראות את היבשה ובני אדם יוכלו להקים עליה מקומות ישוב. אך למעשה שני המצבים האלה – הם בניגוד לטבע, הרי  במציאות, טבעם של המים לצוף למעלה ואילו האדמה שהיא כבדה באופן טבעי שוקעת למטה.

ועכשיו בורא עולם גזר  על המים-שהיו ממלאים את כל העולם- שירדו למטה- דבר שהוא דווקא  אופייני לעפר, כמו שכתוב:" כָּאֶבֶן, "מַיִם יִתְחַבָּאוּ"  [איוב  ל"ח, ל] ואילו על העפר ה' גזר שיעלה למעלה - דבר שאופייני למים, כמו שנאמר:"  לְרֹקַע הָאָרֶץ, עַל-הַמָּיִם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".    [תהלים קל"ו, ו] כי  זה החסד שה' עושה עם הנבראים ומאפשר להם לחיות על היבשה. ועל כך נאמר:" צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהוָה".[תהלים ל"ז, ז]

עצם הנס  הוא: שאלוקים גרם לכך שהמים בניגוד לאופיים ירדו לתהום והעפר  עלה למעלה- כדי לאפשר לנבראים לחיות על גבי היבשה.

ועוד פירוש:  היבשה נקראת בשמה זה על סמך היובש שבה, כי כל זמן שהאדמה  נשארת לחה, אינה יכולה להוציא פירות.

וביום השלישי נגמרה מלאכת המים והיבשה נראתה ,אמר הקב"ה: "כי טוב" ולפי המדרש: עשה מידה למים- ה' נתן חצי מהמים ברקיע וחלק אחר באוקיינוס.

ועוד פירוש: ה' אמר:  יקוו לי המים שאני עתיד באמצעותם להביא מבול ולשטוף את העולם, משל למלך שבנה ארמון והושיב בתוכו, דיירים אילמים, דרשו בשלומו של המלך, אמר המלך לעצמו : אם דיירים אילמים דורשים בשלומי על ידי תנועות ידיים ומתעניינים בשלומי ברמיזה, אילו הושבתי דיירים חכמים שמדברים ,קל וחומר שידרשו בשלומי, וכך עשה, הושיב דיירים חכמים, עמדו בארמון ותפסו שליטה עליו וטענו: הארמון הזה אינו שייך למלך, אלא ,לנו!

מיד החזיר המלך את הארמון למצבו הקודם, כך בתחילתה של הבריאה, היו השבחים של ה' עולים מן המים, כפי שנאמר: "מקולות מים רבים" ,עמד דור אנוש ומרד בו ודור המבול ומרד בו. מיד סילק אותם והעמיד את המים במקומם, היינו, הביא מבול לעולם.

"עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי"

 על פי רש"י: הכתוב כפל במילים: עץ פרי", "עושה פרי" כוונת אלוקים הייתה: שטעם כל העץ יהיה כטעם הפרי עצמו, אך האדמה לא מילאה אחר ציווי זה, אלא הוציאה עצים שאין להם טעם  כמו הפרי, לכן נאמר: "עץ עושה פרי"- לפיכך כאשר האדם הראשון חטא באכילת הפרי ונענש על חטאו - באותו זמן נענשה גם האדמה על עוונה כפי שנאמר: "ארורה האדמה בעבורך"

ה"כלי יקר"  מביא כמה פירושים:

א] הוא שואל: מדוע לא נענשה האדמה מיד על שסירבה לקיים את ציווי ה', היינו שטעם העץ יהיה כטעם הפרי?

והתשובה: עיקר הקללה של האדמה הייתה: שתוציא יתושים ופרעושים שהם מזיקים לאדם, לכן כל עוד שהאדם לא חטא, גם הקללה של האדמה לא יצאה לפועל, ולכן רק כאשר האדם חטא, נענשו שניהם כי היו ראויים לקללה זו.

ב] כתוב: "וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ".[ויקרא י"ח, כ"ה]

מכאן שרצונו של אלוקים היה: שהאדמה תעניק לנבראים חומר דק וזך, אך היא נתנה חומר גס ועב, אילו הייתה עושה את רצון הבורא, היה כל עץ  כטעם פריו, ואז גם האדם לא היה  נוטה יותר מידי לגשמיות וממילא לא היה בא לידי חטא. והיות והאדמה נתנה דווקא חומר גס - גרמה לכך שרק לפרי יש טעם, ולא לכל העץ והדבר הזה גרם לאדם  לדבוק בחומריות ומכוח זה חטא, לכן כאשר האדם חוטא גם האדמה נענשת על ידי ה'.

ג] הנחש ראה שהאדמה לא מילאה אחר ציווי ה', היינו, בניגוד להוראה להוציא עץ שטעמו כטעם הפרי, היא הוציאה עץ שהטעם מצוי רק בפרי ובכל זאת לא נענשה!

ניצל זאת הנחש בערמומיותו ואמר לאישה: אל תפחדי לאכול מהפרי למרות  האיסור של אלוקים, עובדה שהאדמה לא מילאה אחר רצון ה'  ולא נענשה!

אמר הנחש לאישה: למרות שאמר אלוקים: "לא תאכלו מכל עץ הגן" וכי ראוי העץ לאכילה? אז השתכנעה חווה ואמרה: מפרי עץ הגן נאכל. היא טענה שהאיסור  חל רק על העץ ולא על הפרי  והחליטה לאכול ממנו ובכך כמובן חטאה.

פעמיים: "כִּי-טוֹב". 

רש"י מסביר: ביום השני לבריאה, לא נאמר כלל: "כִּי-טוֹב".  והתשובה לכך: שהקב"ה התחיל במלאכת המים ביום השני לבריאה ,אך היא לא הסתיימה ביום שני, אלא רק ביום השלישי וזאת בנוסף לבריאת הצמחייה ביום השלישי –לכן נאמר ביום השלישי פעמיים "כִּי-טוֹב".   פעם אחת כנגד השלמת מלאכת המים ופעם שנייה כנגד  בריאת צמחיה.

רש"ר מוסיף ואומר: שהיום השני מסמל את המחלוקת, לפי שהופרדו המים העליונים שהם מעל הרקיע למים התחתונים שהם מתחת הרקיע, אך לא תמה המלאכה וזוהי מחלוקת ללא מטרה ידועה, אך מחלוקת שיש לה מטרה ותכליתה לקדם את הטוב - עליה נאמר ביום השלישי: "כִּי-טוֹב". 

במיוחד הוא מביע התפעלות  מתהליך מחזור המים בטבע שהוא דבר  שנעשה לתכלית של הטוב בבריאה.

 לעניות דעתי, היום השלישי הוא יום מיוחד גם מבחינת מספרית: שלוש. בתורה אנו מוצאים  אירועים  ומועדים הכרוכים במספר זה, הנה כמה דוגמאות:

שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב.

 שלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות.

החודש השלישי על פי התורה: חודש סיון -  שבו ניתנה התורה לעם ישראל.

ובברית בין הבתרים נאמר: "ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת" ואיל משלש ותר וגוזל"

לנח היו שלושה בנים: שם, חם ויפת.

אברהם מארח את שלושת המלאכים.

ובמשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים"[ מסכת אבות. א, ב]

מכאן נראה: שמספר שלוש מסמל הרמוניה ושלמות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, היום השלישי מצטיין כיום מיוחד –בו נאמר פעמיים: "כי טוב" –הן  על השלמת מלאכת המים מיום שני והן על בריאת הצמחייה , ולאור  הדוגמאות הנ"ל ,המסקנה: שיום זה מבורך כפליים ומייצג הרמוניה רוחנית ושלמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

היום השלישי לבריאה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

היום השלישי לבריאה / שיר מאת: אהובה קליין ©



היום השלישי לבריאה

מה גדולה הפליאה

אלוקים הגדול והנורא

המולך ביד רמה.



מלך מלכי המלכים

מיטיב חסדים לברואים

דואג  לחייהם ביבשה

מקום ליישבם באהבה.



 מלאכת המים משלים

מצמיח דשאים וצמחים

עצים עושי פירות

ליצירי כפיו מזונות.



יום מתברך כפליים

 ברכות כטל השמים

 "כי טוב" נאמר פעמיים

המלאכים מקלסים שבעתיים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך, מצוות הקהל/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein


 

The people of Israel gatered in the temple to listen to the king's reading of the Torah


" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

מבט אל הרוח- בעין מקראית/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל הרוח בעין מקראית.

מאת: אהובה קליין



חום הקיץ הולך ונחלש ומפנה דרכו לרוחות הסתיו הגורמות לנו לחוש נעימות והקלה בתום הימים החמים גדושי הלחות.

מעיון בספר הספרים , נמצא גם רוחות  מסוג אחר. כגון: רוח רעה התוקפת את האדם: זוהי רוח בעלת אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד, קנאה, תאווה...דוגמת  רוחו הרעה של קורח אשר בא בטענות אל משה  ואמר לו: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? ובכך יצא בהתרסה כנגד מנהיגותו של משה וכנגד אהרן שנבחר לכהן, שהרי כולם שווים הם לפני המקום "כולם קדושים" - כולם שמעו "אנכי ה' אלוקיך" בהר סיני.

סופו של קורח שנבלע באדמה עם חבורתו.

דוגמא נוספת   לרוח רעה  היא: אצל שאול המלך. כנאמר בשמואל א,[י"ח, ט]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שאול מנסה לפגוע בדויד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"

מתוך הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדוד וחושש מהצלחתו.

כפי שנאמר: "ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו וייחר לשאול מאד וירע הדבר הזה ויאמר: נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: ויהי שאול עוין את- דוד מהיום והלאה" [שמואל- א, י"ח, ז]

שלמה המלך אומר: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם." [משלי י"ז, כ"ב]

השמחה תיטיב לגוף כדבר גהה (רפואה), ורוח נכאה (שבורה) תייבש גרם (מוח העצמות).

כלומר רוח טובה שפותחת שערי שמחה- היא מועילה לבריאותו של האדם ואילו רוח של דכאון מזיקה לו מאד.

יש אדם בעל רוח טובה, רוח זו נובעת מתוך אמונה  בקב"ה והיא עוצמתית עם ראייה חיובית כלפי המציאות המורכבת בחיינו ,אדם כזה זוכה לסייעתא דשמיא- לעזרה מאלוקים והשכינה שורה עליו.

דוגמת יוסף  הצדיק, הוא היה בעל אמונה  חזקה בבורא עולם וכל הייסורים שעבר לא שברו את רוחו, אלא ההפך. הוא הבין שכל הניסיונות שעבר היו לטובתו וחישלו אותו- אדם כזה ראוי להערכה ואכן יוסף זכה לדברי שבח מפי מלך מצרים כנאמר :

"וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  ַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".[בראשית מ"א, ל"ז- ל"ח]

דוגמא נוספת לאיש בעל רוח טובה, הוא:  כָלֵב בן יפונה –המוזכר בפרשת המרגלים, הוא ויהושע בן נון- ראו את טוב הארץ בעיניהם  הטובות  וזאת בניגוד לאחרים שהוציאו את דיבת הארץ רעה ונענשו.

וכך אמר ה' על כָלֵב בן יפונה:" וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְיתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ, יוֹרִשֶׁנָּה".

על יעקב אבינו שרתה רוח טובה כאשר גילה מחדש את יוסף:

"וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי  אדם המעוניין  שהרוח הטובה תשרה עליו  ינקוט באמצעים הבאים:

א] עין טובה- לראות את המציאות המורכבת מתוך אמונה: כי הכול לטובה.

ב] להאמין  שיש בורא לעולם והוא  רוצה תמיד בטובתנו.

ג] הקשבה למוסיקה- מרוממת את רוח האדם.

ד] שירה ומחול -משמחים את האדם ומחזקים את רוחו הטובה.

ה] לעסוק בתחביבים האהובים עלינו.

ויהי רצון שנפעל תמיד מתוך רוח טובה בחיינו. ונזכה תמיד לרוממות רוח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר