יום שני, 5 ביוני 2017

בני גרשון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בני גרשון

שיר מאת: אהובה קליין ©

 בני גרשון- לשבט לוי

כבוד בדרכם להביא

גם בתקופת גלות

לא  יאבדו זהות.



בעת נדודי מדבר

יישאו יריעות משכן

צעדים יחישו בחולות

ראשם מורם כאריות.



למרות היותם נעלים

במידות טובות   מתאפיינים

ממידת הגאווה  נסים

בענווה חכמתם נוצרים.



מחוברים  בקדושה לציווים

לאהרון ובניו הכוהנים

מסירותם כצוהר מאירים

למעלות טוהר  מעפילים.
הערה: השיר בהשראת פרשת נשוא  [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 במאי 2017

ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [פרשת נשוא- חומש במדבר]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא.   וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.   וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ"


[במדבר ד, כ"ד- כ"ז]
העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשוא- מי היו משפחות הגרשוני- ומה תפקידם?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא- מי היו מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--ומה תפקידם?



מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשת השבוע:

ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן,שש עגלות צו של הנשיאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הנזיר ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ ברכת כוהנים- הכהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)


 בתחילת הפרשה- התורה מונה את משפחת הגרשוני  ומייעדת להם תפקיד:

כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:  לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם:  כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא.  וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ.  עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי--בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם--בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"

[במדבר ד, כ"א- כ"ט]. 

השאלות הן:

א] מי היו בני גרשון ומה היה תפקידם?

ב] מהי משמעות המילה: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן"?

תשובות.

בני גרשון



גרשון: היה הבן הבכור של לוי בן יעקב ואחיו היו: קהת ומררי.

הוא מוזכר בכמה מקומות בתנ"ך:

לדוגמא :בחומש בראשית:

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה, יַעֲקֹב וּבָנָיו:..... וּבְנֵי, לֵוִי--גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי".

[בראשית מ"ו, ח- י"ב.]

בדברי הימים-א, ו, נאמר:

 "בְּנֵי, לֵוִי:  גֵּרְשֹׁם, קְהָת וּמְרָרִי.  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹם, לִבְנִי וְשִׁמְעִי"

על פי הנאמר בתחילת הפרשה, תפקידם של בני הגרשוני היה:

לשאת אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם.

ציווי ה' אל משה למנות את שבט לוי מופיע בפרשה הקודמת- פרשת במדבר ושם נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. פְּקֹד אֶת-בְּנֵי לֵוִי, לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם:  כָּל-זָכָר מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, תִּפְקְדֵם.  וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה, עַל-פִּי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, צֻוָּה. וַיִּהְיוּ-אֵלֶּה בְנֵי-לֵוִי, בִּשְׁמֹתָם--גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי.  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן, לְמִשְׁפְּחֹתָם--לִבְנִי, וְשִׁמְעִי. .....מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי.  פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל-זָכָר, מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; פְּקֻדֵיהֶם, שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.  מִשְׁפְּחֹת, הַגֵּרְשֻׁנִּי, אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, יָמָּה.  וּנְשִׂיא בֵית-אָב, לַגֵּרְשֻׁנִּי, אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל."

במדבר ג, י"ד-כ"ה]

על פי פסוקים אלה : מספרם של בני גרשון: שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. הם היו חונים בצד מערב למשכן ונשיא  השבט היה: אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל.

 התורה מגדירה את כפיפותם של בני גרשון[וגם בני מררי]- לאהרון ובניו.

הרמב"ן מסביר כפיפות זו: אהרון ובניו היו קובעים את תפקידו של כל אחד מבני גרשון [וגם מררי]  כגון: מי יהיה הגזבר, או המשורר, או השוער, או מי ימלא את תפקיד סחיבת המשא ,כמו כן הם היו קובעים את מועד התחלת התפקידים בכל מסע, אלעזר היה ממונה על כל שלושת הנשיאים ואיתמר  היה גזבר של גרשון ומררי והיה דואג- שכל אחד ישיב את כליו בזמן  החניה - ומכאן ניתן לראות כמה היה  הסדר מופתי ומדויק הן  בנשיאת המשא וגם בחנייה.

רבינו בחיי מדגיש: כי משאם של   בני גרשון היה קל- כי היו נושאים  את  הבגדים שכללו את יריעות המשכן והמכסאות והקלעים.

ועל פי דעת  רז"ל-  בני גרשון היו ממונים על  האריגים וזוהי עבודה קלה יותר יחסית לעבודת מררי- כי עבודתם הייתה כבדה בהרבה לפי שהיו אחראים על נשיאת הנחושת והעצים וקרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו.





משמעות המילה: "נָשֹׂא"

על פי דעת מקרא: קיים בביטוי  זה מעין פיוס כלפי בני גרשון  על שהוקדמו להם אחיהם, בני קהת, במפקד הזה בו בזמן שגרשון היה בכור ומטעם זה היה מן הראוי להזכיר אותו תחילה ועל כן השימוש במילה: "נָשֹׂא"- משיב להם את כבודם- במידה מסוימת בעוד שיתכן שנפגע .

רעיון יפה ראיתי בספר: "מעיינה של תורה": שלושת בני לוי מרמזים על שלוש תקופות -בהם היו שרויים עם ישראל:

קהת: מרמז על התקופה בה עם ישראל מקובצים יחדיו בארץ,

 קהת מלשון: "ולו יקהת עמים" היו עומדים בדרגה נעלה שנאמר: "ובני קהת עם רם" הם היו מאירים את העולם["יצהר" מלשון "צוהר"]- הם היו עזים וחזקים בקדושה בהתחברותם לקב"ה-[חברון ועוזיאל"].

לתקופה כזו  מתאימה מאד נשיאת ראש.

גרשון מסמל את  התקופה- בה עם ישראל נמצאים בגלות, גירשון מלשון גירוש לכן תיאר הכתוב ,למרות שעם ישראל גלו מארצם בכל זאת הם נעלים ונשואי ראש- :"נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:"  מהטעם שהם מבטלים עצמם מפני חכמיהם ולומדים תורה מפיהם והדבר נחשב- כאילו היו מקריבים קורבנות כמו שאמרו חז"ל: "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה- אלה תלמידי חכמים שבבל שעוסקים בתורה כאילו הקריבו כל הקרבנות"

["ובני גרשון לבני ושמעי"- שנתלבנו ונתכפרו חטאיהם על שום ששמעו בקול חכמיהם].

 מררי: מסמל את התקופה הקשה של עם ישראל- בה מיררו את חייהם- בתקופה זו עם ישראל מושפל ונרמס עד עפר. ולמרות זאת מוסרים את נפשם בעד ה' ותורתו.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גרשון היה הבן הבכור של לוי-בן יעקב  ולו שני אחים- קהת ומררי, בני גרשון - נועדו להשתתף בעבודת אהל מועד ,בעיקר היו אחראים על משא הבדים והיריעות של המשכן ,הם הצטיינו בענווה , באופן  שהיו  מבטלים עצמם בפני חכמיהם ולומדים מהם תורה.

והרמב"ן אומר באיגרתו: כי מידת הענווה- "מידה טובה מכל המידות".

ועל כן  הגיעו למקום רם ונעלה והביטוי: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן" נאה וגם יאה להם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חזון אחרית הימים- הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
Biblical paintings
by Ahuva Klein

Here the  days come and  everyone comes to see the temple
" הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.   וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם".
[ישעיהו ב, א-ד]
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון אחרית הימים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון אחרית הימים

שיר מאת: אהובה קליין©

עת שחר פוקחת עיניה

ציון מנערת בגדיה

עטורה  זיו שכינה

 פניה  כאור הלבנה.



שאון משק כנפיים

שיירת אדם בירושלים

מארבע רוחות שמים

הידד נושאים כפיים.



חזון אחרית הימים

 קורם עור וגידים

בית מקדש מפואר

מתנוסס בראש ההר.



כעיר שחוברה יחדיו

צל השכינה חיש שב

הכול מרננים ומהללים

שירי תודה לאלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר לןמדים תורה באהלם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The tribe of Issachar

" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.  וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב.   וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדֵיהֶם--אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.   וְהַחֹנִים עָלָיו, מַטֵּה יִשָּׂשכָר"
[במדבר ב, א-ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 22 במאי 2017

פרשת במדבר- מיהו שבט יששכר ובמה ייחודו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר -  מיהו שבט יששכר ובמה ייחודו?

מאת: אהובה קליין .

ציורים שלי לפרשה:





ציורי תנ"ך/ במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר לומדי תורה  באוהלם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל נודדים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



חומש במדבר- הרביעי מבין חמשת חומשי התורה - פותח בקורות עם ישראל במדבר.

על פי תקנת עזרא הסופר, אומרים חז"ל- פרשת במדבר נקראת סמוך לחג השבועות וזאת על מנת לבצע הפסקה בין פרשת בחוקותיי המכילה דברי תוכחה לבין חג מתן תורה - על פי חז"ל חג זה משמש ראש השנה לפירות האילן כפי  שצוין  במסכת ראש השנה [א, ב]

חומש במדבר נקרא בפי חז"ל בשם: "חומש הפקודים", משום: שבתחילתו  ובסמוך לסופו [פרק כ"ו] - נערך מפקד עם ישראל.

בני ישראל היו חונים במדבר על פי סדר מיוחד כשלכל שבט- דגל משלו עם סמל השבט  וכך התורה מתארת את  דגל מחנה  יהודה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.  וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב.  וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדֵיהֶם--אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.  וְהַחֹנִים עָלָיו, מַטֵּה יִשָּׂשכָר; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.  וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדָיו--אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְאַרְבַּע מֵאוֹת מַטֵּה, זְבוּלֻן; וְנָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן, אֱלִיאָב בֶּן-חֵלֹן.  וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדָיו--שִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְאַרְבַּע מֵאוֹת.  כָּל-הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה, מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנִים אֶלֶף וְשֵׁשֶׁת-אֲלָפִים וְאַרְבַּע-מֵאוֹת--לְצִבְאֹתָם; רִאשֹׁנָה, יִסָּעוּ".... [במדבר ב', א-י]

השאלות הן:

א] על סמך מה נקבע: מי יהיה ראש דגל?

ב] מי היה שבט יששכר ומה מאפיין אותו?

 תשובות.

הבחירה בראש הדגל.

"בעל הטורים" מסביר: יעקב אבינו רמז בדבריו מי ראוי להיות ראש הדגל: כל מי שדיבר עימו בברכתו טרם מותו[בראשית מ"ט] בלשון נוכח היה  עתיד להיות ראש דגל.

 ואלו הם השבטים:

א] שבט ראובן:  "ראוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי"[בראשית מ"ט, ג]             

ב] שבט יהודה: "יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ—יָדְךָ" [בראשית מ"ט, ח]

ג] יוסף: "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ" [שם מ"ט,  כ"ה]

ד] דן: " לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה". [שם מ"ט, י"ח]

רבי זלמן סורוצקין בספרו: "אוזנים לתורה" כותב: על מנת להבטיח את השלום המוחלט בתוך שבטי ישראל היו חייבים לבצע סדר באופן הבא:

כל מחנה במדבר יכלול שלושה שבטים המשתייכים לאם אחת - שבדרך כלל אוהבים זה את זה יותר מבני אב אחד.

ללאה היו שישה בנים והם: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון.- להם נועדו שני מחנות .

בראש מחנה ראשון- היה עומד יהודה אשר זכה במלוכה כפי שנאמר עליו: "יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ-- יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ.  גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ.  לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. [שם מ"ט, ח- י"א]

בראש המחנה השני עמד ראובן - לפי שהיה בכור והצטרף אליו- לדגלו- גד שהיה בכור שפחת לאה - במקום שבט לוי. שלא היה כלול במחנות ישראל מהטעם שהיו לו תפקידים מכובדים אחרים.

במחנה השלישי: היו בני רחל כשבראשם עמד אפרים לפי שיעקב הקדימו למנשה [בראשית מ"ז, כ]

המחנה הרביעי:כלל את בני השפחות: דן, אשר, נפתלי, ששרר ביניהם שלום ושלווה  בדומה לילדים מאם אחת . בראש המחנה עמד דן –שהיה בכור שפחת רחל-הבכור לבני  השפחות [בראשית כ"ט, י"ג]

ה"שפת אמת" אומר על המילים: "אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם"- ממשפט זה ניתן ללמוד: שכל יהודי  יפעל  במעשיו, יום, יום בדומה  למעשיהם של האבות וזאת כדי שחס ושלום לא יינתק משורשי אבותיו אשר הם משמשים מקור  קיום לכל האומה כולה.

לכן דגל הבנים חייב להתאים לדרכם של אבותינו.



שבט יששכר.

מקור השם  יששכר  בדברי לאה - אימו : " וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי, לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר":[ בראשית ל, י"ח]

שבט יששכר היה ממוקם בצד המזרחי למשכן - יחד עם יהודה וזבולון. וכללו יחדיו: 186,400 איש.

הכלי יקר מציין: כי מעלת החכמה חופפת את שלושת השבטים הראשונים: יהודה, יששכר וזבולון.

ביהודה נאמר:" לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו".

עליהם אמרו חז"ל: שהיו ראשי גלויות בבבל ונשיאים בארץ ישראל.

אצל יששכר נאמר: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם".  [דברי הימים א, י"ב, ל"ג]

על זבולון נאמר:" וּמִזְּבוּלֻן, מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט  סֹפֵר".  [שופטים ה, י"ד] שבט זה היה מכלכל גם את יששכר.

ברכת יעקב ליששכר הייתה:" יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.  וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד:"

על פי מדרש רבה: "כשם שהחמור טוען את המשא- כך יששכר טוען את התורה" [בראשית מ"ט, י"ד]   ומה שנאמר: "רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם"  פירושו לפי רש"י: כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בביתו כשהוא רוצה לנוח- רובץ לו בין תחומי העיירות  שמוליך שם חבילות של פרקמטייא =[מסחר.]

ברכת משה הייתה ליששכר וזבולון יחדיו:

"וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ.  עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק:" [דברים ל"ג, י"ח- י"ט ]

על פי רש"י: זבולון ויששכר התברכו יחדיו בפי משה- לפי ששניהם עשו שותפות ביניהם-זבולון לחוף ישכון ויוצא לדרך של מסחר בספינות ,מרוויח כסף ונותן לתוך פיו של יששכר, היות והם יושבים ועוסקים בתורה לכן משה הקדים את זבולון ליששכר- שתורתו  של יששכר תלויה בזבולון.

הסבר זה של רש"י מבוסס על דברי מדרש רבה: "...שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולון בא ומאכילו ,לפיכך קדמו וכו' וכן משה אומר: שמח זבולון בצאתך למה? שיששכר באהלך- שלך הן- שאתה מסייעו לישב בהן".

לפי גודלם- קדם שבט יששכר שהיה בן חמישי ללאה וזבולון היה השישי, אך משה ויעקב ברכו את זבולון תחילה היות ותורתו של יששכר הייתה תלויה בעבודת זבולון.

נחלת שבט יששכר הייתה באזור מזרח עמק יזרעאל של ימינו וכללה ערים כמו: יזרעאל , שונם, אבץ, עין חדה ודברת . וכן ערים שנועדו לחצי שבט מנשה כגון: יבלעם ובית שאן.

בארץ ישראל- השבט השתתף במלחמת סיסרא ומהשבט יצא השופט: תולע בן פואה.

וכמו כן יצא מהשבט : בעשא מלך ישראל [מלכים-א', י"ט, כ"ז]

בימי חזקיהו היו בני יששכר בין אלה הבאים מאפריים לעשות פסח בירושלים [דברי הימים-ב, ל', י"ח]

בגלות עשרת השבטים גלה שבט יששכר ומאז לא ידועים עקבותיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק שאופן התנחלותם של השבטים סביב אוהל מועד היה באופן מופתי, כשאוהל מועד  נמצא במרכז ומסמל את הנקודה הרוחנית בתוך שבטי ישראל ויפה הייתה שותפותם של יששכר וזבולון כאשר זבולון תומך כלכלית ביששכר שעסק בתורה- ימים כלילות.

מי ייתן  ובמהרה נזכה לראות את דברי נבואתו של ישעיהו הנביא- רוקמים עור וגידים:

" כִי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים" [ישעיהו י"א, ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר