ציורי תנ"ך/ הנהר בגן עדן מתפצל לארבעה ראשים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ונהר  יוצא מעדן להשקות את- הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים"

 [בראשית ב.י]
 הטכניקה: שמן על בד.

 Biblical paintings by Ahuva Klein-The rivers  in Paradise

  ציורי תנ"ך/ הנהר בגן עדן מתפצל לארבעה ראשים/ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית- מדוע התפצל הנהר בגן עדן- לארבעה ראשים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית- מדוע התפצל הנהר בגן עדן -  דווקא- לארבעה ראשים?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין מים למים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין המים העליונים לתחתונים/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ארבעת נהרות גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ גן עדן והכרובים בפתח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ האדם קורא שמות לבעלי החיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים והחרב המתהפכת בפתח גן עדן/

 ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עונשו של האדם/"בזיעת אפיך תאכל לחם"/

ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו פותחת את החומש הראשון בתורה בתיאור הבריאה לפרטיה ומספרת גם על גן עדן- מקום משכנם הראשון של אדם וחוה – שבעקבות חטאם גורשו, התיאור של גן עדן מעניין ואף ציורי :

"וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.   וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע.  וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.  שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב.   וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ.   וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל,  הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת" .

 השאלות הן:

א] מה המשמעות לכך שה' נטע את הגן בעדן?

ב] מדוע נחלק הנהר דווקא  לארבעה ראשים ומה טיבם?

ג] מדוע ה' מנע את עץ הדעת מהאדם?

תשובות.

נטיעת גן עדן ביד אלוקים.

רש"י מתייחס למיקום של הגן - הכוונה שאלוקים נטע את הגן בצדו המזרחי של עדן .

רבינו בחיי מסביר:

על פי הפשט: הקב"ה בכבודו ובעצמו נטע את הגן ואין הכוונה שהוא הביא את האילנות ממקום אחר ונטע שם, אלא היו מטעיו- מעשה ידיו  להתפאר וההוכחה לך בדברי דוד המלך באומרו: "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע" [תהלים ק"ד, ט"ו]

ורז"ל מסבירים:" ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם ישבעו מטעתן"- עצים אלו לא היו זקוקים לא להשקאה, לא לזמירה ולא לעבודה -לפי שמיום שהאדם גורש מגן עדן  הגן נשמר היטב ולא היה זקוק לטיפולו של האדם. כפי שנאמר ביחזקאל: [מ"ז, י"ב]:"לא יבול עלהו ולא יתום פריו  לחדשיו יבכר כי מימיו מן- המקדש המה יוצאים" ומוסיף רבינו בחיי: המיקום של  הגן היה בצד המזרחי, כפי שכתוב בחומש דברים [ ל"ג]:" וממגד תבואות שמש" ועל כך אומרים רז"ל: כי הצד המזרחי מה שמאפיין אותו: מיישב את הדעת ,מעצים את הכוח ומחזק את הלב- מהטעם שמזג האוויר בכוון זה משובח ביותר ולכן ה' הניח - שם את האדם- פרי יצירתו.

 הרמב"ן מסביר: כי הכתוב מדגיש שהמטע  היה בידי ה', היות וטרם שה' גזר על הארץ: "תוצא הארץ דשא" ה' גזר שבמקום ההוא יהיה גן ואמר: "בכאן יהיה אילן פלוני  ובכאן  אילן פלוני" בערוגת המטעים.

 וזה בניגוד לשאר המקומות בארץ ששם אמר: "תדשא הארץ דשא ועץ פרי" באופן כללי.

 

 

 

הנהר הנחלק לארבעה ראשים:

לפי הסבר רש"י: יש משמעות לכל שם של נהר עם הייחודיות שלו:

פישון: פירוש א': הוא נהר מצרים בשם הנילוס והוא נקרא כך- משום שמימיו מתברכים ועולים ומשקים את הארץ- לכן נקרא: פישון הוא  לשון ריבוי, כדוגמת הפסוק: "ופשו פרשיו"- הכוונה ירבו רוכבי סוסיו. [חבקוק א, ח.]

פירוש ב':  על שם שהוא משקה ומגדל שדות פשתן במצרים- לפי שתושבי  מצרים ידועים כמגדלי פשתן. ההוכחה להסבר זה- שנאמר:" ובושו עובדי הפשתים" [ישעיהו י"ט, ט] וזאת במסגרת נבואת תוכחה: שיבש נהר הנילוס ויבושו זורעי הפשתן התלויים בנהר.

גיחון - מלשון "נגיחה" שהיה זורם ברעש גדול עד שנראה כמנגח במימיו הגועשים.

חידקל- לפי שמימיו חדים וקלים- כלומר זכים וצלולים לשתייה וקלים- לפי שאינם מכבידים על הגוף.

נהר פרת: על שם שמימיו פרים ורבים בעצמם ללא  צורך בירידת גשמים ויש להם סגולה לרפאות את האדם הרוחץ בהם.

המילה:"הוא" אינה מופיעה אצל כל הנהרות, אלא רק לגבי נהר פרת : מלשון חשיבות לפי שהיה נהר מוכר ומבין ארבעת הנהרות הוא החשוב מכולם כי  הוא נזכר על  שם ארץ ישראל, כמו שנאמר: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר  מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת"

חלוקת הנהר לארבעה ראשים ומשמעות שמותן?

רבינו בחיי אומר על דרך המדרש: ארבעה נהרות הם - כנגד ארבעת המלכויות.

האחד פישון- זהו מלך בבל לפי  שכתוב: "ופשו פרשיו"- הוא הסובב את כל ארץ החווילה - שעלה והקיף את כל ארץ ישראל, כפי שנאמר: "הוחילי לאלוקים כי עוד אודנו " [תהלים מ"ב, ו'] שם יש זהב- והם מסמלים את התורה, לפי שנאמר: "הנחמדים  מזהב ומפז רב" [תהלים  י"ט, י"א], וזהב הארץ ההיא הוא טוב –  מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל.  כי שם נמצא את הבדולח, ואבן השוהם, שם  יש מקרא והתלמוד ומשנה, הלכות תוספתות והגדות.

 גיחון:   הכוונה לממלכת  מדי,

 חידקל- זוהי ממלכת יון שהייתה חדה וקלה  בגזרותיה.

 נהר פרת- הוא הנהר  הרביעי- הכוונה למלכות אדום- פרת לפי שהפרה והצרה לפניו....."  ופרת גם על שם סופה: "פורה דרכתי לבדי"[ ישעיהו ס"ג, ג]

וכאן יש לציין את דברי בלעם שהפליאו דבריו על נהרות אלו, כפי שאמר:

"כנחלים  נִטָּיוּ, כְּגַנּת עֲלֵי נָהָר

כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.

יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעו בְּמַיִם רַבִּים

וְיָרם מֵאֲגַג מַלְכּו וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתו". (במדבר כ"ד, ה-ז)

 

 

עץ הדעת ואיסור אכילת פריו.

הכלי יקר שואל: מדוע   הקב"ה לא הזהיר את האדם בבת אחת  מאיסור האכילה של עץ הדעת ועץ החיים? התשובה לכך, שכל האוכל מעץ החיים חי לעולם היות ולא היה לו כלל  פרי וטעם העץ היה כטעם של פרי.

לעומת זאת, עץ הדעת היה לו פרי נחמד למראה וכל מי שאוכל  מהפרי היה מבחין בין טוב לרע יותר מהצורך. לכן לפני שהאדם אכל מעץ הדעת לא היה צורך להזהירו שלא יאכל מעץ החיים היות והוא לא משך אותו ,כי לא היה נחמד למראה  ולאדם לא הייתה עדיין דעת בתועלת  אכילת העץ ההוא, היה סתם עץ ואפילו סתם בהמה איננה אוכלת  איזה עץ ,אלא דבר נחמד למראה שיש לו פרי, אבל לאחר שהאדם אכל מעץ הדעת היה חשש שיבחין באמצעות שכלו בתועלת עץ החיים ויאכל ממנו כדי שיחיה לנצח, מסיבה זו גורש האדם מגן עדן.

לסיכום, לאור האמור לעיל, גן עדן היה מקום פורח היונק את מימיו מהנהר שהתפצל לארבעה ראשים והחשוב מביניהם- היה נהר פרת- לפי שאת חשיבותו קיבל מעצם אזכרתו בגבולה הצפוני של ארץ ישראל: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר הגדול נהר פרת" [ בראשית ט"ו, י"ח]

יהי רצון שלעתיד לבוא יתקיימו דברי הנביאים דוגמת יחזקאל ,ישעיהו וירמיהו : שארץ ישראל – תהיה גן עדן לעם ישראל.

"וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרום צִיּון וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירש וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צאן וּבָקָר והייתה נַפְשם כְּגַן רווה וְלא יוסִיפוּ לְדַאֲבָה עוד. (ירמיהו ל"א, יא)

"כִּי נִחַם ה' צִיּון נִחַם כָּל חרבותיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂון וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּודָה וְקול זִמְרָה. (ישעיהו נ"א, ג) אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נהרות גן עדן/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נהרות גן עדן / שיר מאת: אהובה קליין©

גן עדן רזים וסודות

לא סיפורים ולא אגדות

מקום פורח עלי אדמות

רב הנסתר על הנגלות.

 

נהר  פלאי משקה הגן

מימיו אדירים כמשברי ים

נשאל היכן היום קיים?

אך הדבר סתום ונעלם.

 

 לנהר ארבעה ראשים

לארבע רוחות  חותרים

שמותם על שליחותם מעידים

אותם במסירות מקיימים.

 

פישון- מימיו מתברכים

גיחון- מנגח במימיו הרועשים

חידקל- מימיו חדים וקלים

פרת - מימיו פרים ורבים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה מקושטת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 סוכה מקושטת.

/ שיר מאת: אהובה קליין©

 עת הסתיו פרש כנפיים

השמחה גברה כפליים

 הסוכה ניצבת על רגליה

 כשרה בארבע דפנותיה.

 

 סכך ירוק ורענן

ככבודו של ענן

כשר למהדרין

בדרך ישרים.

 

בתום  העשייה המפרכת

היד עומלת ומקשטת

 הכול נרתמים למלאכה

 האם הילד והילדה.

 

 שואפים להדר במצווה

למען הגברת השמחה

באין מקדש בזמננו

 נחגוג בשמחת סוכתנו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה מקושטת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" בסוכות תשבו שבעת ימים"

ציירה: אהובה קליין(c)

 הטכניקה: שמן על בד (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה והידורה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה והידורה

מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל בסוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שהו על בז]

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

כידוע, חג סוכות נקרא:  זמן שמחתנו, היות והקב"ה הושיב את עם ישראל תחת ענני הכבוד במדבר  ובזה הוכיח את אהבתו לעם ישראל ורצונו בקרבתנו אליו   בעיקר לאחר שסלח לנו על חטא העגל, כנאמר: "סלחתי כדברך".

מצוות  שמחת החג מוזכרת שלוש פעמים בתורה:

א] ויקרא כ"ג, ל"ט- מ]

"אך בחמישה עשר יום לחדש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ב] דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

"חג  הסוכות תעשה לך....ושמחת בחגך..."

ג] שם, שם, ט"ו]

".....והיית אך שמח"

על מנת שנשמח בחג זה, בנוסף לקיום המצוות הקשורות בחג, ישיבה בסוכה, מצוות ארבעת המינים- נקיים בהידור את מצוות הישיבה בסוכה כהלכה לא רק סוכה כשרה ,אלא  גם סוכה  נאה.

 במכילתא דרבי ישמעאל – מס' דשירה בשלח פרשה ג נאמר: "זה אלי ואנוהו" ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹת  לקונו? אלא אנווה לו במצוות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).[1]

פירוש בעל הטורים דברים פרק ט"ז פסוק י"ג : "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנוי  סוכה לעטרה בשיבולים".

מעניינים דבריו של-רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, שאמר : "ריבונו  של עולם, יהי רצון שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השרשראות ומן הפנסים, ומן הציורים ומן העיטורים, שמקשטים שלומי אמוניך את סוכתך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאותינו".

 בנוסף, בחג הסוכות., כביכול, המלך-שהוא הקב"ה - בכבודו פותח לפנינו את השערים , ומזמיננו לחסות בצל כנפיו. לכן הסוכה מוגדרת בזוהר הקדוש כ"צילא  דמהימנותא", צל האמונה, ואנו מוזמנים לחסות בצילה במשך שבעה ימים.  ואם אנו נמצאים בסוכה- תחת כנפי השכינה. ברור שעלינו- כמה שיותר ליפות ולהדר  את הסוכה.

על פי "פלא יועץ": יהודי השמח בסוכתו שמחה של מצווה- הוא סימן טוב לכל השנה- לפי שאם שמח במצוות הסוכה בחג- מובטח לו שישמח כל השנה, ואם הסוכה תהיה מקושטת ומהודרת ודאי שהדבר ישמח את היושבים בסוכה וגם את האורחים.

 גם בית המקדש היה בנוי באופן מיוחד ומהודר, אם נחשוב על כלי הקודש השונים : הארון שמעליו היו הכרובים, המנורה ואף הכיור- כל אלה היו מעשה ידי אומן ואין ספק שתרמו רבות ליופי ולהידור של המקום הקדוש ביותר לעם ישראל.

 בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ התגלו בתי כנסת עתיקים עם קישוטי קיר מיוחדים, רצפת פסיפס עם גלגל המזלות ,ציורים עתיקים ששימשו לנוי ויופי ועיטרו את בתי התפילה.

 אף בימינו בתי הכנסת מקושטים, אם בחלונות  ויטראז', גם ארון הקודש עטור עם פרוכת רקומה ובדרך כלל מעל הארון ניצבים שני אריות משני צדי לוחות הברית.

אומנות יהודית זו משדרגת את המקומות הקדושים וגורמת להם להיות מקומות מכובדים- לשם ולתפארת.

מכאן ניתן להבין עד כמה יש לשים דגש על קישוט הסוכה ,יש המקשטים עם  כיתובים שונים, כגון:" ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך או: "בסוכות  תשבו שבעת ימים", אושפיזין, וסמלים  של יודאיקה, כגון: מנורה, מגן דוד, אריות , לוחות הברית ועוד.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי אין  להסתפק בבניית סוכה, אלה יש לקשטה הן מהטעם שבכך היא מגבירה את שמחתנו ובוודאי- מרחיבה את רוחו של בעל הסוכה , בני ביתו ואורחיו.

יהי רצון והשכינה תשרה בסוכות עם ישראל- ובזכות הידור המצוות נזכה במהרה לאחדות ושלום ולגאולה קרובה במהרה בימינו , אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)