יום שני, 4 ביולי 2016

פרשת חוקת- מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון- ובאיזה אופן?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת- מי היו האנשים שתבעו מים ממשה  ואהרון-ובאיזה אופן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים  לפרשת חוקת:

ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים ממשה ואהרון/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו מכילה נושאים רבים, אחד מהם: הצימאון של עם ישראל למים במות מרים: וכך התורה מתארת את האירוע: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת  מרים ותיקבר שם: ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו לאמור ולו גוענו בגבע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את— קהל ה' אל— המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות": [במדבר כ, א-ו]

ובהמשך תגובת משה ואהרון: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"[שם כ, ו-ז]

השאלות הן:

א] מה המשמעות של מות מרים בפרשה?

ב] מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ומדוע נאמר:"וירב העם עם משה"?

ג] מה הייתה תגובת משה ואהרון?

 תשובות.

 מות מרים.

רש"י שואל: מדוע נסמכה מותה של מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדנו: מה קורבנות מכפרים- אף  מיתת צדיקים מכפרת על עוון העם.

ומביא את דברי רבי אמי: "אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר  לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של  צדיקים מכפרת".

והמשמעות:

פרשת פרה אדומה נאמרה בשנה השנייה לצאתם של בני ישראל ממצרים, ביום הקמת המשכן ואילו מיתת מרים הייתה בשנת הארבעים ומדוע התורה הסמיכה את שני הנושאים?

ללמדנו שכשם שהקורבנות מכפרים- כך מיתת צדיקים מכפרת.

בגמרא נאמר: "אמר ר' לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום  הקמת המשכן אלו הן: פרשת כוהנים, פרשת לוויים, פרשת  טמאים, פרשת שילוח הטמאים, פרשת אחרי מות. פרשת שתויי היין , פרשת טהרות ופרשת פרה אדומה" [מסכת גיטין ]

ועוד נקודה מעניינת:

אמר רבי אלעזר: הרי נאמר בפרשה כאן:" ותמת  שם מרים" ומנגד נאמר [דברים ל"ד, ה]:"וימת שם משה.. על פי ה', מה שם : "על- פי ה' "- שזוהי מיתת נשיקה ולא מיתה על ידי מלאך המוות ואף כאן: "על פי ה' " – במרים , לא שלט מלאך המוות ורימה ותולעה.

אמר רבי יוסי ברבי יהודה: כיוון שהבאר ניתנה לעם ישראל בזכות מרים , לכן כאשר היא נפטרה - נסתלקה  הבאר: וההוכחה – שנאמר: "ותמת שם מרים,,, ולא היה מים לעדה"

אמר רבי יוחנן: הבאר הייתה מעלה לעם מיני דשאים, סוגי  זירעונים ואילנות והיות ומתה מרים פסקה גם הבאר ולכן הם התלוננו באומרם: "לא מקום זרע ותאנה וגפן"  [שם כ, ה]

רש"י אומר: שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרון ומרים, ו-ג' מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.

באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה, מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה מים לעדה" [מסכת  תענית ט.]

רבינו בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"- זה לשון צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את נושא הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק גם הבאר.

"כלי יקר" נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן נענש.  כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר: "ויבכו אותם בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.

נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי טובה ולא הרגישו בהעדרה לכן נענשו בחיסרון המים- כדי שידעו למפרע- שהבאר הייתה בזכות אותה צדיקה.

 האנשים שתבעו מים.

על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ ישראל- לפי שמתו  יוצאי מצרים ואלו מן אותן שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום "

רש"י מדגיש  כי המילים: "כל העדה"- אינן במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים שכללו את העדה- זוהי  עדה בלתי פגומה-עדה שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה" [רא"ם]

"כלי יקר"- אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה, כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין" [שמות י"ז, ז]

והטעם לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה ד:ו]:

"מפני  מה לא נאמר: "כי טוב

 " בשני? לפי שבו נברא המחלוקת שנאמר:[בראשית, א, ו]:'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון'- מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה- ראשית מדון והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על  אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים

 

 

מן המים ביום השני- לפי שביום זה- הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין המים  העליונים.

לפיכך רבו עם משה שנמשה מן המים- וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע ולכן  תבעו מים גם מצור החלמיש.

"אור החיים" שואל: מדוע נאמר: "כל העדה" ולא הסתפק הכתוב במילים: "בני ישראל" שמן הסתם הם כל העדה?

תשובתו: כאשר  בני ישראל במדרגה של צדיקים וישרים- אז נקראים –"בני ישראל" וכאשר אינם במצב רוחני טוב, נקראים: "עם" –כפי שאומר משה: "עד אנה ינאצוני העם הזה"?

והרבה פעמים הם יקראו: "עם בני ישראל" גם כאשר הרבה מהם לא יהיו ברמה רוחנית נאותה, אלא הכתוב  ילך לפי הרוב- שהם ישרים וטובים וכאן הכתוב התכוון לומר  שכל בני ישראל כל העדה- כולם נחשבים צדיקים וישרים וזה על פי רז"ל- שהכוונה: כל העדה- עדה שלמה.

וממשיך אור החיים ומוכיח על פי דברי רז"ל- שכל העדה הם  צדיקים -על פי שלוש סיבות:

א] משה אמר עליהם: "שמעו נא המורים"- בכך פגע בהם-ולכן נענש ומסיבה זו הקדים הכתוב  שכל העדה הם צדיקים.

ב] להגדיל את מעלת מרים- שגם אם כל העדה היו צדיקים- לא עמד זכותם שיהיה להם באר מים לאחר מותה, שהרי כל עוד הייתה בחיים בזכותה היה להם מים.[תענית ט]

ג]למרות צדיקותם- הם לא באו לגמול חסד עם מרים כאשר נפטרה.

אלא באו לריב עם משה ואהרון.  והטעם :לפי מה שנאמר בגמרא- סמוך למותה של מרים הייתה גם קבורתה. ולכן לא באו להספיד אותה- כי  הזמן היה כה קצר עד שנודע להם הדבר כבר קפץ עליהם עניין הצמא .

תגובת משה ואהרון

נאמר: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם" [שם כ,ו]

לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על המטה להתפלל ויש אומרים  שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.

"כלי יקר"  מסביר - כי משה ואהרון שראו שכל העם מתאספים כנגדם—כדי להציל את נפשם ברחו אל פתח אוהל מועד.

"רבינו בחיי " מפרש : נפילת משה ואהרון על פניהם-הכוונה שהתפללו לה' וכאשר כבוד ה' נראה להם- הוא נראה להם בלבד, אבל לא לעם ישראל.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הקהל שדרש את המים מאהרון ומשה- היו כל עדת בני ישראל- העתידים להיכנס לארץ המובטחת- וברובם היו ישרים וצדיקים.

 שורש המריבה שלהם בנושא המים-  נבע משורש המחלוקת ביום השני לבריאה- כאשר הבדיל הקב"ה  בין המים העליונים לתחתונים.

 מי ייתן ולא נדע עוד מחלוקת בעם- אלא נתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב התורה הקדושה ,ארץ ישראל ועם ישראל. אמן ואמן.                


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין©

בהגיע ישראל למדבר צין

בשרם כנבול פרח וציץ

הצימאון כילה נפשם

במות עליהם מרים.

 

אל משה ואהרון נקהלים

בפניהם  ריב ומדון מעלים

טענות ככוכבי שמים

על מידבר  נטול מים.

 

משה ואהרון המומים

בחרדתם כאיילים נסים

בתפילתם לאלוקים עורגים

 כהרף עין למענה זוכים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[ חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות / ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה"!
[במדבר  ט"ז,י"ב]

 הטכניקה: שמן על בד

.Biblical paintings

By Ahuva Klein

Datan and Aviram does not want to  go

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 ביוני 2016

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח-מי היו דתן ואבירם?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח - מי היו דתן ואבירם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 הפרשה פותחת במילים: "ויקח קורח בן- יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת

בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם:

וייקהלו על משה ואהרון ויאמרו אליהם רב לכם כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? [במדבר ,ט"ז, א-ד]

ובהמשך כתוב: "וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה:"[שם ט"ז ,י"ב]


ציורים על הפרשה:
העלאת תמונות


 ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו לפני משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מטה אהרון פורח מוצג בפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה קורא לדתן ואבירם,הם מסרבים לבוא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול המלך לפני עם ישראל בגילגל/ מתוך ההפטרה/ציירה: אהובה קליין(c
)
השאלות הן:


א] מי היו דתן ואבירם ומדוע היה צורך לקרוא להם?

ב] מה הייתה תגובתם של דתן ואבירם לאחר שמשה דאג לקרוא להם?

ג] מדוע הצטער משה?

תשובות.

דתן ואבירם.

למעשה הפרשה פותחת בהצגת קבוצת  ראשי המרי שהם: קורח, דתן ואבירם, און בן פלת וחמישים ומאתיים נשיאי העדה , בהמשך את שלבי התארגנותם ולבסוף את המטרה:  טענה נגד המנהיגים: משה ואהרון: "מדוע תתנשאו על- קהל ה' "

הקבוצה כללה גם את דתן ואבירם משבט ראובן, דתן  ואבירם הם בניו של אליאב שהוא נכדו של ראובן בן יעקב. במצרים הם היו שייכים לשוטרי ישראל שתפקידם היה לאכוף את גזרות מצרים על בני ישראל.

רש"י אומר על הפסוק: "וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם"- מכאן ניתן ללמוד שאין  מחזיקים במחלוקת, ההוכחה - שמשה היה מחזר אחריהם כדי להשלים עימם בדרכי שלום.

ה"כתב סופר" מסביר: כי דתן ואבירם היו ידועים כבעלי- מחלוקת מועדים: , הם - " שני העברים הניצים" שהיו מסכנים את חיי משה טרם בריחתו למדיין.[שמות ב', י"ג- ט"ו], הם אשר העליבו את משה ואהרון כאשר יצאו  מארמון פרעה ,כפי שמתואר: "ויפגעו את- משה ואת אהרון נצבים לקראתם בצאתם  מאת פרעה: ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להורגנו"[שמות  ה, כ-כ"א] והם גם פעילים במחלוקת של קורח ואף על פי כן משה שולח לקרוא להם- וזאת מתוך תקווה שעשוי הוא להשפיע עליהם להתרחק מהמחלוקת ולבחור בדרכי שלום- וזאת כדברי חז"ל: "אין מחזיקים במחלוקת" כשקיימת  מחלוקת בתוך עם ישראל, אין אומרים: "פלוני מוחזק כבעל מחלוקת ואין סיכוי שישוב מדרכו הרעה" אלא יש לחזר  אחריו בסבלנות רבה על מנת להביאו  לדרכי שלום.

ישנם מפרשים השואלים, לשם מה היה צורך לשלוח שליחים לדתן ואבירם, בזמן שמסופר שהם היו בראש החולקים יחד עם קורח ואנשיו כאשר  צבאו על אוהלי משה ואהרון? אלא  ניתן להסיק שאומנם בתחילת המחלוקת הם הציתו את הרעש ואש המחלוקת וכאשר הצליחו להעלות בחכתם אנשים תמימי דרך, הם  מתרחקים מהמקום ומשאירים לאחרים  להמשיך לבחוש בשנאת המחלוקת פרי מעשה ידיהם.

לכן נאלץ משה לחזר אחרי רשעים אלה ,כדי לנסות לכבות את אש המחלוקת שעשויה הייתה להתפשט במהירות לשאר חלקי העם.

כאן משה מלמד אותנו:  שכדי להשיג שלום אין להימנע מצעדי השתדלות לנסות  לפייס יריבים  ותיקים גם  במחיר השפלה עצמית.

תגובתם של דתן ואבירם.

הם אמרו :" לא נעלה: המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי-תשתרר עלינו גם- השתרר: אף לא  אל—ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן—לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר , לא נעלה" [שם ט"ז, י"ב-ט"ו]

רש"י אומר: כי הפה של דתן ואבירם הכשילם- שאין להם עליה אלא ירידה, כפי שנאמר במדרש תנחומא: "הכשילם פיהם לרשעים. וברית כרותה לשפתיים שמתו כבר וירדו לשאול שנאמר [פסוק ל"ג] "וירדו הם וכל אשר להם וגו' "כלומר ברגע שאמרו: "לא נעלה" גזרו במו פיהם את הגזירה לרדת שאולה וכך קרה.

הם  האשימו את משה באומרם: אתה הבטחת שתעלה אותנו מעוני מצרים אל ארץ טובה וגו' אתה אומנם הוצאת אותנו משם ,אבל לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאת אותנו, אלא גזרת עלינו למות במדבר, שהרי אמרת בעצמך: "במדבר הזה יפלו פגריכם"

ומוסיף רש"י עוד הסבר: נאמר: "לא לנצח ישכח אביון תקוות עניים תאבד לעד"? [תהלים ט, י"א]- לא תאבד לעד.[דברי רש"י]

וכן: "ולא למדתי חכמה ודעת קדושים אדע"[משלי ל, ג]- ולא דעת קדושים ידעתי.

הכוונה שרש"י אינו רוצה להוסיף או לגרוע מדברי משה.

דתן ואבירם  מוסיפים ואומרים:"העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה"?

לפי רש"י: הם  התכוונו להגיד למשה: אפילו אם  תשלח אנשים לנקר את עיננו –אם לא  נעלה אליך- לא נעלה !ולפי זה הם היו צריכים להגיד:"העינינו תנקר"? אלא שלא רצו לקלל את עצמם ולכן אומרים:" העיני האנשים ההם  תנקר"?

 הרשב"ם  קושר את דבריהם אלה של דתן ואבירם לדבריהם הקודמים  למשה:" המעט כי העלתנו מארץ זבת חלה ודבש להמיתנו במדבר"?- כוונתם הייתה להסביר למשה: האם אתה סבור שאלו האנשים הכועסים עליך אין להם עיניים לראות את המכשול הזה- שמארץ מצרים  העליתנו למות במדבר? לכן לא נעלה.

ספורנו מפרש באופן דומה:"העיני  האנשים ההם תנקר" האם אתה חושב לנקר את עיננו באופן שלא נכיר את  תחבולותיך"?

 אבן עזרא אומר: שדתן ואבירם התכוונו במילים-"העיני האנשים ההם תנקר"? לזקנים שהתלוו אל משה.

כפי שכתוב:"ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל" והם טוענים כי משה לא יצליח לסנוור את עיני זקני ישראל בהבטחות סרק שיביאם אל ארץ זבת חלב ודבש.

לדברי תרגום יונתן בן עוזיאל: דתן ואבירם קוראים למשה: האם אתה חושב שיעלה בידך ל עוור את עיניהם של  תושבי כנען ותנצח אותם? לא נעלה לשם.

 

 תגובת משה לדברי דתן ואבירם.

 לאחר שדתן ואבירם אמרו את דבריהם, הכתוב מציין: "וייחר למשה מאד...."[שם ט"ז, ט"ו]

על כך אומר רש"י: וייחר- לשון  צער.

והדבר תמוה, הרי אין ליחס למשה בעל המידות הטובות- מידה של כעס אפילו כלפי אנשים רשעים- דוגמת דתן ואבירם?

 אלא ,שעל כך אומר הגאון  מווילנה: משה לא כעס על דתן ואבירם מפני שפגעו בכבודו ,שהרי כבר התורה ציינה את משה: כאיש:" עניו מאד מכל אדם אשר על פני האדמה"[שם י"ב ,ג] אך משה מביע צער  על דברי דתן ואבירם בגנות ארץ ישראל. שהרי ה' הבטיח להעלות את עם ישראל משעבוד מצרים –"אל ארז זבת חלב ודבש"[שמות ג', ח] ורשעים אלה הופכים את דברי ה' באומרם: "אף לא אל ארץ ה זבת חלב ודבש הביאותנו"![שם ט"ז, י"ד] על פגיעה כפולה זו- הן נגד כבוד  הקב"ה הן נגד כבוד הארץ המובטחת- אין מחילה ולכן ה' משה בדין מביע כעס כלפי רשעים אלה שכפרו בעיקר.

 לסיכום לאור האמור לעיל ניתן להסיק: דתן ואבירם שהיו משבט ראובן-בעוד שהיה מצופה מהם-  שילכו בדרך טובה, הם בחרו דווקא את דרך המחלוקת שהציתה קנאה ושנאה כלפי משה ואהרון ובנוסף דיברו בגנות ארץ הקודש ופגעו בכבוד ה'-  משה כעס לא על פגיעה בכבודו- בהיותו עניו מאד- אלא הצטער והביע תרעומת על כך שפגעו בכבוד ה' ובכבוד ארץ ישראל.

 ועל כן  אין זה פלא, אפוא, שנבלעו גם הם וכל אשר להם בתוך האדמה.

 מי ייתן ועם ישראל יתרחק מאש המחלוקת ויתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב בורא עולם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דתן ואבירם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דתן ואבירם

שיר מאת: אהובה קליין©

לפתע במסע מדבר וחולות

מערבולות  תצאנה במחולות

 סוחפות עימן קבוצת בוגדים

שנאה מציתים בשדה קוצים.

 

 דתן ואבירם בין החולקים

אל המנהיגים שולחים חיצים

מרוב  כבוד קנאה ותאווה

 זקפו ראש נשאו גאווה.

 

 ברית כרותה לשפתיים

 חיש יצאה גזרת שמים

לא נעלה! הכריזו

לשאול תחתיות עצמם הפילו.

 הערה: השיר בהשראת פרשת קורח[ חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בכי המרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותישא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם  בלילה ההוא"
[במדבר י"ד,א]
 הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכיות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-Spies are crying.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר