ציור לפרשת תזריע- ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וביום השמיני ימול בשר עורלתו"
[ויקרא, י"ב,ד]

הטכניקה: שמן על בד

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע- מהו הקשר בין ברית מילה והמספר השמיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע

מהו הקשר בין ברית מילה והמספר השמיני?

מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ היולדת מביאה קורבן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד(c)

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור לשבת החודש:

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשה זו פותחת במצוות ברית המילה: " וביום השמיני ימול בשר עורלתו" [ויקרא י"ב,  ג]  מכאן שביום  השמיני  ללידתו, התינוק -  נכנס בבריתו של אברהם אבינו.

 השאלות הן:

 א] במה חשיבותה של ברית המילה?

ב]  מצוות ברית המילה הוזכרה כבר בפרשת לך- לך, מדוע   מוזכרת שוב?

 ג] מה המיוחד במספר השמיני?

 תשובות

 חשיבותה של ברית המילה.

במשנה במסכת נדרים [דף ל"א, ע"ב]:"רבי אומר: גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: "התהלך לפני והיה תמים". ובגמרא שם בדף [ל"ב, ע"ב] כתוב: "ואמר רמי בר אבא: כתיב אברם וכתיב אברהם, בתחילה המליכו הקב"ה על מאתיים ארבעים ושלושה אברים [כמניין אברם] ולבסוף המליכו על מאתיים ארבעים ושמונה איברים, אלו הן: שתי עיניים ושתי אוזניים וראש הגויה"

והר"ן מסביר: שבתחילה הקב"ה המליך את אברהם על איבריו שהם ברשותו ויש ביכולתו להיזהר בהם מעשיית עבירה ,אך עיניו ואוזניו של אדם אינן ברשותו שהרי בין אם רוצה ובין אם אינו רוצה , לא תמיד יראה דברים  שהוא חפץ לראותם וגם השמיעה אינה בשליטתו.  אך כאשר אברהם  נימול הקב"ה נתן לו את האפשרות-  לשלוט גם על  איברים אלו וכך הגיע למצב ששמע וראה דברים הקשורים למצוות.

מכאן אנו לומדים מה כוחה של מצוות "המילה" ומה טמון בה.

אברהם נימול בגיל  תשעים ותשע, ועד אז הוא היה עמל על  מידותיו  ומעשיו הטובים ובזכות זה הפך לעמוד העולם בתחום  האמונה והחסד  ושימש  אור לגויים.   המעלה שאליה הגיע אברהם- היא מעלה  כה גדולה- שהוא הצליח להגיע לכוחות על אנושיים ובעזרתם היה  מנתב את כוחותיו לתחום המעשים הטובים והמצוות.

באמצעות מצוות "המילה"-  האדם מקבל כוחות עצומים המרוממים אותו לדרגה שמימית ורוחנית גבוהה  במיוחד.

בעצם, זה קשר עמוק שנקשר על ידי היהודי לקב"ה במסגרת  הברית, כי האדם נעשה בן בריתו של ה' וכך הוא זוכה להגנה גדולה והקב"ה טומן בו כוחות מיוחדים שלא היו לו לפני כן. ה' מגן עליו ומכוון את דרכו בחיים ומסייע לו להתמודד עם ניסיונות שונים במהלך חייו.

בספר "נתיבות שלום" בפרשת לך-לך: ישנו פירוש על סמך מדרש : הערל  נחשב לבעל מום לפני הקב"ה.

ישנו שוני בין אומות העולם – ליהודי :  בתחום הנפש,  הנשמה של היהודי מרוממת וקדושה ביחס לאומות העולם, גם מבחינה גופנית ישנו  הבדל: והוא מתבטא ב"מילה" .אדם שלא עבר ברית מילה, נחשב כבעל מום רוחני ואין הוא קדוש . על ידי ברית המילה הוא מצטרף  להיות חלק  מעם ישראל וזוכה  לקבל את קדושת ישראל המיוחדת אשר מבדילה אותו  מהגויים.

מצוות המילה המופיעה בפרשה

המפרשים שואלים: מדוע באמצע ביאור דיני טומאה וטהרה של היולדת מופיעה  מצוות ה"מילה"- ובמיוחד כאשר מצווה זו הוזכרה כבר בחומש בראשית- פרשת לך- לך, הרי את הפרטים הנוספים על ה"מילה" ניתן היה להזכיר גם שם?

יש האומרים שכוונת חז"ל לומר: "וביום השמיני.." שאפילו יום השמיני  להולדת התינוק חל בשבת ,מצווה זו דוחה את השבת. וטעם זה לא ניתן היה להזכירו בפרשת לך-לך- היות ועדיין אברהם לא נצטווה על שמירת השבת.

 ניתן להסביר כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים- המחקרים מוכיחים- כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי?

על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה- הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר בעלי החיים.

 אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו- רק אז רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

 הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש- כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה-  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא- הבהמה ,החיה ועוף.

 מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

 המיוחד במספר השמיני.

מתברר כי המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,מכיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  ניסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

 

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני של המילואים- הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים.

 גם השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן.

על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי עצם כניסתו של הרך הנולד ביום השמיני להיוולדו בבריתו של אברהם -  מעניקה לו  דרגה נשגבה בהשוואה ליתר הברואים- הן מבחינה  רוחנית והן מבחינה גופנית. מעתה  הוא משתייך לעם היהודי  כבן בריתו של אלוקים.

וכל הטקס  נערך ביום שמיני דווקא, לסמל את הכוח הנצחי והעל טבעי של העם היהודי  לאורך כל  הדורות- המתבטא במספר מיוחד זה כאמור שהוא מעל הטבע.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טקס ברית מילה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טקס ברית מילה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ביום השמיני להיוולדו

הרך הנולד בתפארתו

פניו מאירות כלבנה

חבוק עטוף באהבה.

 

הכול נושאים תפילה

שעת רצון ותהילה

עתה יכנס הקטן

בבריתו של אברהם.

 

כיסא אליהו מוזהב

במרכז האולם ניצב

עטור הילה נשגבה

ההורים מוחים דמעה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  תזריע [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אהרון מברך את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) - ציור לפרשת שמיני.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישא אהרון את- ידו אל העם ויברכם.."
[ויקרא  ט,כ"ב]
 הטכניקה: שמן על בד.



כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני- מדוע לא נאמר לכהנים ,בלשון ציווי ,לברך את ישראל ? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמיני - מדוע לא נאמר לכוהנים בלשון ציווי  לברך את ישראל ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו נקראת : "שמיני" מפני  שהיא מתארת בתחילתה את יום השמיני למילואים שחל   בראש חודש ניסן שבו הוקם המשכן בשנה השנייה  ליציאת בני ישראל ממצרים ומאותו זמן הייתה שורה השכינה על  ישראל.

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ שבת פרה/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד](c)

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בתחילת הפרשה התורה מתארת כי ביום השמיני למילואים - בו הוקדשו אהרון ובניו לתפקידי הכהונה במשכן - משה קורא לאהרון ולזקני  ישראל, כפי שכתוב: "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ובניו ולזקני ישראל.." [ויקרא ט, א]

בהמשך הפרשה: "וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם" ,בהמשך  משה רבינו מצטרף ושניהם מברכים את העם: "ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם"  [ויקרא  ט, כ"ב-כ"ד]

 השאלות הן:

א] מה מאפיין את היום השמיני למילואים?

ב] מדוע בנוסף לאהרון ובניו  קורא משה גם לזקנים?

ג] מה המשמעות של ברכת אהרון את העם ?

 תשובות

 היום השמיני  למילואים.

על פי רש"י: היום השמיני  למילואים היה בראש חודש ניסן שבו הוקם המשכן , הרי שבעת  ימי המילואים החלו לפני ר"ח  ניסן  ועל אותו יום נאמר [במדבר ז, א]"ביום כלות משה"- ביום מיוחד זה נמשלו עם ישראל ככלה הנכנסת לחופה וגם היום עצמו לבש חג ונטל עשר עטרות.

 ומה הן עשרת העטרות?

 על פי  תורת כוהנים:

א] "ראשון למעשה בראשית"

- כלומר לבריאת העולם, שאחד בשבת היה.

ב] "ראשון לנשיאים"-כלומר להקרבת נשיאים לחנוכת הבית..

ג] "ראשון לכהונה"- אותו היום ראשון לעבודת אהרון ובניו, עד עכשיו היה בבכורות.

ד] " ראשון לעבודה" - לסדר עבודת ציבור, תמידין ושאר קורבנות של תרומת הלשכה.

ה] " ראשון לירידת האש" – שירדה האש על המזבח.

ו] " ראשון לאכילת קודשים"- במחיצה ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום.

ז] "ראשון  לשכון שכינה".

ח] " ראשון לברך את עם ישראל".

ט] "ראשון  לאסור את הבמות".- כלומר מעכשיו נאסרו.

י] " ראשון לחודשים".

 רבינו בחיי מביא את דברי רז"ל: קריאה זו של משה לאהרון ובניו: "שכך אמר לו משה לאהרון, אחי - הקב"ה רוצה למנותך כהן גדול אמר לו אהרן : אתה יגעת במשכן ואני נעשה כהן גדול ? אמר לו משה : אע"פ שאתה נעשית כהן גדול שמח אני כאילו נעשיתי אני, שכשם ששמחת בגדולתי כך אני שמח בגדולתך, ואימתי בשעה שאמר לו הקב"ה [שמות ג]  "ועתה לך ואשלחך אל פרעה, אמרתי לו :"שלח נא ביד תשלח "- תעביר מעלי השליחות שאחי גדול ממני, אמר לו אעפ"כ, "וראך ושמח בליבו"

 על כך אמר רבי שמעון בר יוחאי: הלב ששמח בגדולתו של אחיו ילבש אורים ותומים, שנאמר: "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו"[שמות, כ"ה] לכן במשך כל שבעת ימי המילואים היה משה מתעסק עם המשכן , היה זורק את הדם ומקטיר קטורת. אמר לו ה': מה אתה סבור שאתה  תהיה  כהן  גדול? קרא לאחיך אהרון שיקבל את תפקידו בתור כהן גדול, לכן כתוב: "קרא משה לאהרון ולבניו..".

הקריאה גם לזקנים.

רש"י מסביר: כי משה קרא לזקנים כדי להשמיעם - כי על פי  דיבור ה' למשה -אהרן  נכנס לשמש בכהונה גדולה וזאת במטרה למנוע מהם ,שמא יגידו כי אהרון נכנס לכהונה מאליו.

אור החיים אומר: כי היה צורך לקרוא גם לזקנים לבצע את הכתרת אהרון לכוהן גדול בפומבי בפני רבים ונכבדים - במטרה להוכיח על שלמות הרצון לפעול על פי רצון אלוקים.

 על פי מדרש חז"ל:

"אמר רבי שמעון בר יוחאי: בכמה מקומות מצינו, שהמקום [ה'] חולק כבוד לזקנים? במצרים: שנאמר: "ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל" [שמות ג, י"ח]  בסנה: "לך ואספת את זקני ישראל" [שם ג, ט"ז]  בסיני: "עלה אל ה', אתה  ואהרון, נדב ואביהוא, ושבעים מזקני ישראל"[שם כ"ד, א]  באוהל מועד[ביום השמיני למילואים]: קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל" אף לעתיד לבוא [באחרית הימים] הקב"ה חולק כבוד לזקנים, שנאמר: "וחפרה הלבנה ובושה החמה, כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים, ונגד זקניו כבוד" [ישעיהו כ"ד, כ"ג]

 ברכתו של אהרון.

 רש"י אומר : כי  אהרון בירך את העם ברכת  כוהנים  כפי שכתוב בחומש במדבר  [ו', כ"ד]

"יברכך ה' וישמרך : יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"

פירוש "שער בת רבים"  מתייחס לכך שכתוב בלי האות יוד:" ויישא אהרון את ידו" ולא נאמר: "ידיו". אלא שהוא באמת נשא את שתי ידיו  ,אבל הצמיד אותן כך  שנראו כיד אחת, ולכן כתוב: "ידו"

 מכאן ניתן  ללמוד רמז מדברי  המקובלים הטוענים : כי למרות שהכוהנים חייבים לשאת את שתי ידיהם בברכת הכוהנים,  יד ימין צריכה להיות גבוהה במקצת מיד שמאל. [על פי בית יוסף]

ישנו מדרש- לפיו: באותה שעה שאהרון בירך את העם- זכה במתנות  כהונה וזכה בנשיאת כפיים לו ולדורותיו עד  תחיית המתים.

 הרי לכוהנים לא היה שום רכוש משלהם, על כן כל מחייתם הייתה ממתנות הכהונה ,לכן לא היה יאה  להם  לברך את עם ישראל, אלא נראה  שאינם אומרים את הברכות  מתוך כוונה לברך את עם ישראל אלא למען עצמם. כי תלויים בעם  ונהנים מהברכה השורה  על העם.

אבל כעת משברך אהרון את העם מיוזמת עצמו ומתוך רצונו הטוב- על ידי  כך הוכיח שטבעו הוא- לברך את עם ישראל ולכן זכה במתנות כהונה ובנשיאת כפיים-  לו ולדורותיו עד תחיית המתים.[דברי שערי  חיים]

 והאדמו"ר רא"ם מגור זצ"ל הביא הסבר מעניין  לשאלה- מדוע לא  נאמר  ציווי בשום מקום בתורה - לכוהנים לברך את עם ישראל? אלא נאמר בפרשת נשא [ במדבר]  "כה  תברכו את בני ישראל.."

 וזאת מהטעם: שהכוהנים הם בעלי  מידת  חסד  ומרצונם רוצים לברך את עם ישראל ולא היה  צורך לצוות אותם על כך. אלא להגיד להם כיצד לברך: "כה  תברכו.."

 לסיכום, לאור האמור לעיל:

 ניתן ללמוד: כי יום השמיני למילואים היה יום מיוחד במינו  ואהרון אשר ביוזמתו יצא לאחר  שירד מהמזבח, לברך את עם ישראל- עשה זאת  משום מידת החסד שבו  - ובמידה זו מצטיינים  כל הכוהנים לדורות – ולכן  לא  היה צורך בציווי שיברכו את עם ישראל.

 יהי רצון ועם ישראל יתברך תמיד בהשראת ברכת הכוהנים. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אהרון מברך/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אהרון הכהן מברך

/ שיר מאת אהובה קליין©

 בראש חודש ניסן

 הוקם ,הושלם המשכן

אורה ושמחה  מסביב

ראשית עונת האביב.

 

השמים  התהדרו בעננים

יצאו במחולות משחקים

מהם ניבטת השכינה

אל עם חדור אמונה.

 

 אהרון הכהן נחפז

נחרץ כנמר עז

יברך את כל העם

בקול נישא ורם.

 

עטור בגדי כהונה

לכבוד ותפארת העבודה

בעל חסד וענווה

ברמ"ח  אבריו אהבה.

 

כאיש אחד מתאספים

לברכה הכול נכספים

על פניהם שביעות רצון

הבעת תודה לכהן גדול .

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה לוקח את שמן המשחה אל המשכן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור לפרשת צו]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויקח משה את- שמן המשחה וימשח את- המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם"
[שמות ח,י]

 הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)