יום שלישי, 12 בינואר 2016

פרשת בא- דברי אלוקים קורמים עור וגידים- כיצד ?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  בא-דברי אלוקים קורמים עור וגידים- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוק:" ויאמר  ה' אל משה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כי- אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען  שיתי אותותי אלה בקרבו - ולמען  תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים  ואת אותותי אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני ה' " [שמות י, א-ב]

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:


אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


פרשה זו מתארת את סוף השעבוד של עם ישראל במצרים והיציאה מעבדות לחירות. כמו כן כתובה בפרשה המצווה הראשונה: "החודש הזה לכם.."

בני ישראל יוצאים ביד רמה מגלות מצרים  ,דברי ה' אל  אברהם אבינו בברית בין הבתרים קורמים עור וגידים ואכן הם יוצאים ברכוש גדול, כפי שהכתוב מתאר: "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות: וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים: ויסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף: וגם ערב רב עלה איתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד:" [שם י"ב. ל"ה-ל"ט]

השאלות הן:

א] מדוע הקב"ה הביא עשר מכות על מצרים?

ב] מה הייתה מטרת השאלת הכלים מהמצרים?

ג] באיזה תאריך יצאו בני ישראל ממצרים ומדוע?

תשובות.

הטעם למכות מצרים.

לפי דברי רבינו בחיי: הטעם לכך שה' הקשה  את ליבו של פרעה והביא מכות על מצרים- למען שכולם ידעו ויכירו את גדולת ה' , הן באותו זמן והן לדורות. ולא רק ישראל ילמדו להכיר את גדולת ה' ,אלא גם אומות העולם .כפי שנאמר: כאשר הפלישתים עכבו את ארון  הברית אצלם:  " ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את ליבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחם וילכו" [שמואל-א, ו]

לפי זה יתכן לפרש את המילה: "התעללתי"- לשון עילה שהרי המעשים הנעשים בעולם הזה הכתוב קורא להם: "עלילות" כפי שכתוב בתהלים: "הודיעו בעמים עלילותיו"[תהלים ק"ה] ודוד המלך אמר: "נורא עלילה על בני אדם" [תהלים ס"ו]

כל הפעולות נקראות: "עלילות"- מפני שכולן נמשכות ונאצלות מן העילה הראשונה והכול  מאתו יתברך.

עוד מוסיף רבינו בחיי: כי הכתוב  מבאר, מתוך עלילות ה' ונפלאותיו במצרים -הראה עצמו עילה שהרי ידוע לכול שמתוך כל הנעשה במצרים -  התפרסמה אלוהותו של הקב"ה בעולם.

כמו שאמר הנביא הושע: "ואנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים" [הושע י"ב] כתוצאה מכל המאורעות שהתרחשו במצרים נודע שמו של ה' היודע לשנות את חוקי הטבע ולעשות ניסים.

לפי המדרש: אמר ה': " כשם שהם עוללו את כרמי כך אני מעולל אותם מן  העולם"

חכמי המסורה אומרים: בשני מקומות בתורה ניתן  למצוא את המילה: "ולמען"

פעם ראשונה בפרשת וארא: "ולמען תספר באוזני  בנך ובן- בנך"

ובפרשת עקב נאמר : "ולמען תאריכו ימים על האדמה" [דברים י"א, ט]

 מכאן ההוכחה שכל המשקיע כראוי בחינוך בניו ובני בניו- זוכה להאריך ימים על האדמה כפי שהבטיח ה'  לעם ישראל.

ספורנו אומר: כי כתוצאה מכול המכות : הדבר יעורר את הרשעים – הם יכירו את גדולתו של ה' וישובו בתשובה. ובנוסף - למען ידעו כל דורות ישראל את כל אשר ה' עשה במצרים.

מטרת השאלת הכלים במצרים.

אבן עזרא מסביר: כי השאלת הכלים מהמצרים  על ידי עם ישראל-  נבעה מרצונו של הקב"ה . ואין להקשות על כך קושיות: "ה' ברא הכול והוא נתן עושר  למי שירצה, ויקחנו מידו, וייתן לאחר, כי הכול שלו הוא"

ספורנו מסביר: ה' הרגיע את עם ישראל כדי שלא יפחדו  לקחת כסף וזהב  מהמצרים שמא הדבר יגרום לכך שהמצרים ירדפו אחריהם, מטעם זה הבטיח ה' שאין להם ממה לחשוש. ודווקא בזמן השאלת הכלים .תבוא   ישועתם.

המלבי"ם מפרש פירוש מעניין: שאילת הכלים הייתה  עסקת  חליפין, הרי ישראל השאירו רכוש רב במצרים, בתים, נכסים, שדות כרמים וכלי בית. ועל מנת שלא ישאירו למצרים את כל רכושם, נצטוו על ידי ה' לשאול כלי כסף וזהב...מהמצרים – טרם יציאתם ממצרים.

רבי  צבי הירש חיות מצטט את פירוש  התרגום בתהלים: "ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל" הכתוב מעיד שלא היה בכל זה שום כושל מוסרי- זו הייתה זכותם הטבעית.

יש מפרשים הטוענים: כי שאילת כלי הכסף והזהב  מהמצרים הייתה בגדר תשלום של שכר עבודה - על השעבוד והעבודה שהם  עבדו במצרים. הסבר זה  מפורש במדרש הגדול. שמופיע בתורה תמימה ושם נאמר: "אמר משה לישראל ריבונו של עולם, תבן אין נותנים להם, כסף וזהב  נותנים להם?  אמר לו שלי הוא, ולפי שהעבידו את ישראל בפרך איבדו נפשם והתיר להם ממונם, שכר יגיעם, שנאמר:" וינצלו את מצרים"

המגיד מדובנא סובר: כי הבטחתו של הקב"ה הייתה יכולה להתקיים גם בים -סוף בעת  יציאת העם ממצרים, אלא שהקב"ה הקפיד שגם ממצרים יצאו  ברכוש גדול כפי שנשבע לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "..יצאו ברכוש גדול" וכל זה  כדי שאברהם אבינו לא יבוא בטענה , מדוע הבטחת ה' איחרה לבוא עד הרגע האחרון ממש, לכן ציווה את ישראל לשאול כלים עוד טרם יציאתם ממצרים.

המגיד מדובנא  ממשיל רעיון זה כך: מעשה  בשני מלכים שניהלו מלחמה זה  נגד זה, החליטו שעל מנת שלא יגיעו לשפיכות דמים מרובה, יעמידו שני  אגרופנים , כל אחד מהם ייצג את מלכו וילחמו איש נגד רעהו עד לניצחון. האגרופן האחד התגבר על השני ולקח אותו לפי הבור כדי לקברו. ברגע האחרון  לפתע התאושש המנוצח והפיל את הראשון לבור, שאל אותו מלכו: מדוע דחה את ניצחונו לרגע האחרון? כך גם בהשאלת הכלים, הקב"ה לא רצה לדחות לרגע האחרון את הבטחתו לאברהם.

זמן יציאת מצרים.

הכתוב מציין: "ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים":[שמות, י"ב, מ"א] לפי מדרש חז"ל: הכתוב מדגיש: "בעצם היום הזה " לפי שהמצרים  נשבעו שאם ירגישו בכך שבני ישראל יוצאים  ממצרים הם ייקחו חרבות ויהרגו אותם, לכן אמר ה': אני אוציא את ישראל באמצע היום לעיני המצרים וכל מי שיש לו כוח למחות- ימחה.

בתהלים  נאמר: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים ס"ח, ז]

רבי עקיבא אמר : כי ה' הוציא את ישראל ממצרים בחודש  נח - לא בחודש  תמוז- שהוא זמן שרב ולא בחודש טבת שהוא זמן הקור, אלא בניסן שהוא חודש נח מבחינת מזג האוויר, לא חם מידי ולא קר מידי ואם תשאל מדוע לא הוציאם בחודש תשרי שגם אז מזג האוויר נעים? אלא שימות הגשמים קרבים ולכן עלולים להקשות על עוברי הדרכים. לכן יצאו בניסן שאחריו באים ימות החמה המקלים עם ההולכים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מתוך פרשה זו ניתן ללמוד: כי אלוקים מבטיח ומקיים ומה שנאמר לאברהם אבינו  בברית בין הבתרים התקיים הלכה למעשה בקפדנות יתרה ואף הזמן שבו יצאו לחירות היה  מחושב היטב ונוח להליכה  מבחינת מזג האוויר.

ויפים דבריו של שלמה המלך:

"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם". [קוהלת, ג, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 בינואר 2016

יציאת מצרים ברכוש גדול/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יציאת מצרים ברכוש גדול

שיר מאת: אהובה קליין©

 

עת השחר הפציע

יום חדש הפתיע

העבים יצאו במחולות

ישראל יוצאים  בכושרות.

 

ממ"ט שערי טומאה

 כהרף עין ישועה

שבועת ברית בין הבתרים

קורמת עור וגידים.

 

כלי כסף וכלי זהב לרוב

לעבדות וייסורים סוף

שערי חירות נפתחים

לעם נבחר אלוקים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 בינואר 2016

ציורי תנ"ך/פרעה שולח שליחים לגושן לבדוק אם מכת הדבר פגעה גם בישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת וארא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויעש ה' את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד:וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד- אחד..."
[שמות ט,ט,ו-ז]
הטכניקה: שמן על בד.






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?/מאת: אהובה קליין /

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא - פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת חלק מהמכות  שהקב"ה  הנחית על  מצרים , אך בטרם  התוכנית תצא לפועל, מקבל משה הנחיות מבורא עולם.

"ויאמר ה' אל- משה ראה נתתיך אלוקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל- פרעה ושילח את בני- ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים: ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את - ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את- עמי בני- ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים: וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על- מצרים והוצאתי את בני- ישראל מתוכם: ויעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו:" [שמות ז, א-ז]
ציורים מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה -קשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
השאלות הן:

א] כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה - כלפי פרעה?

ב] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

ג]  מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה'  נהג עם ישראל?

תשובות

מנהיגותו של משה.

רבינו בחיי  מסביר: כי הקב"ה מודיע למשה שלא יחשוש שמא פרעה לא ישמע לדבריו, לפי שמשה יהיה גדול  מעליו ואהרון אחיו יסייע לו בדיבור. בעוד פרעה היה עושה את עצמו אלוה, כפי שנאמר ביחזקאל על פרעה  : "לי יאורי ואני עשיתני" [יחזקאל  כ"ט] לכן אמר ה' למשה: "ראה  נתתיך אלוקים לפרעה" פרעה שעושה עצמו אלוה, אתה משה תהיה אלוה עליו והוא אינו כלום.

רש"י  מפרש : יש בדברי ה' לשון מרות- כלומר משה ישלוט על פרעה , יהא רודה בו על ידי מכות וייסורים.


ה' מקשה את  לב פרעה.

רבינו בחיי אומר: רבים הם השואלים: אם הקב"ה מראש רצה להקשות את ליבו של פרעה, מדוע היה  צורך להביא על מצרים את עשרת המכות? הרי הקב"ה אינו עושה עוולה?

התשובה לכך: שפרעה נחשב לרשע וחוטא- ובמה התבטא חטאו? בכך שאמר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה  נתחכמה לו" והיה גם רשע וכופר, לכן ה' מנע ממנו דרכי תשובה , ה' דאג שפרעה יסרב לשלח את עם ישראל, כי אם היה  חוזר בתשובה ומשלח את העם מיד ,אי אפשר היה להענישו אותו ואת עמו. הראיה - מאנשי נינווה שעשו  תשובה ואז ה' לא הענישם, כפי שמסופר בספר יונה.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: קשיות הלב של פרעה נרמז למשה כבר בהתרחשות הסנה הבוער, כפי שהכתוב מתאר: "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל" התורה המשילה את ריבוי הצרות והמכות באש ואת פרעה המשיל בשיח קוצני – שהוא הסנה, וכך ה' רמז למשה שעתיד להקשות את  ליבו של פרעה שלא ייכנע מיד  מפני המכות- כשם שהסנה לא נשרף בעקבות האש.

רש"י מסביר :כי ה' הקשה את לב פרעה בכוונה - כדי להראות את אותות וגבורות  ה' בהמשך וכך מידתו של הקב"ה שמביא פורענות על האומות - כדי שעם ישראל  ישמעו וייראו כפי שנאמר :" הכרתי גויים נשמו פנותם, החרבתי חוצותם" [צפניה ג, ו]ועוד כתוב: "אמרתי אך תיראי אותי, תיקחי מוסר" [שם ז']

 מטרת עשרת המכות והיחס לישראל.

בנוסף למטרת העונש על פרעה, תפקיד עשרת המכות היה ללמד את פרעה ולהוכיח לו את יסודות האמונה בה',בעוד שפרעה כפר במציאות ה'.

רבי יהודה מחלק את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך,עד"ש, באח"ב. בספר "נתיבות שלום"  ישנו הסבר יפה לחלוקה זו:

דצ"ך- במכות אלה ה' רצה להוכיח את שליטתו על האדמה והם: דם, צפרדע וכינים.

עד"ש-  ערוב, דבר, שחין - כאן המטרה להראות את שליטתו של ה'  על דברים שנמצאים  מעל האדמה: כגון: אנשים, בהמות וחיות.

באח"ב-  ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות  - באמצעות מכות אלה הקב"ה הוכיח את יכולת  שליטתו באוויר השמים מעל הארץ.

וכל זה בא להוכיח לפרעה כי השולט היחידי בטבע- הוא ה' ויש בכוחו גם לשנות מעשה בראשית  וזאת בניגוד לדמיונו  של פרעה שדימה עצמו לאלוה.

לגבי שלושת המכות: ערוב, דבר, ברד- הכתוב  מציין שלא הופיעו  בארץ גושן ולכן לא פגעו בעם ישראל.

אבן עזרא טוען : כי במכות שלא נתפרש שהיהודים הופלו בהם לטובה כנראה שהם גם נפגעו מהם והכוונה למכות הדם, הצפרדע והכינים.

וכל זה מפני שמכות אלה אינן מסוכנות ולכן הן היו  כלליות  למצרים ולישראל כאחד  ורק המכות הקשות: ערוב, דבר, ברד- לא פגעו בישראל.

לדעת הרמב"ן: ישראל לא נפגעו בשום מכה!

המשך חכמה אומר: כי מצרים הייתה אז הממלכה הגדולה ביותר לכן נבחרה כדי להדביר את הדעות הכפרניות  בה' ולהחדיר את האמונה  בה' ,אך בנוסף הייתה גם מגמה חינוכית לישראל שהיו שקועים בגלות מצרים כי כל מכה שניחתה על מצרים -  באותו זמן גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מהנשמה דעות כפרניות.

הרבי  מקוצק אומר: עשרה מאמרות – הן עשרה שערי בינה כנגד עשר  המכות. וכל מכה ומכה גאלה מאמר אחד לישראל, לדוגמא: מתוך :"יהי חושך" - נולד: "יהי אור"- בדעות במעשים ובאמונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל אנו רואים כי : הקב"ה העניק כוח מיוחד למשה  כדי שירדה בפרעה. מנגד הקשה את ליבו של פרעה - כדי להביא אותות וגבורה לעיני כול ולהראות  מיהו השליט היחיד על כל היקום.

את ישראל  ה' לא  נטש  בגלות והגן עליהם מפני המכות ולכן ניצלו  מכל פגע. יש בכך נסי ניסים ופלאי פלאים- של יד ה'.

גם בימינו ולנצח נצחים נאמר: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים,צ"ד,י"ד]

מי ייתן כשם שעם ישראל נגאלו   מגלות מצרים כך  יגאלו  בע"ה- לעתיד לבוא, כנאמר:       " כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכות מצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכות מצרים/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרעה מלך מצרים

מתעלם מציוויי שמים

עצמו  יחשיב אלוה

יטפס על עץ גבוה.

 

כופר בכוח עליון

מרחף על כנפי דמיון

מבזה עם שלם

מעבידם ללא רחם.

 

לאזהרות אינו מתייחס

במנהיגי ישראל מואס

ליבו קשה כסלע

מתייעץ להעלים הנגע.

 

עליו ינחתו מכות

על ישראל ישועות

שולח לגושן שליחים

בעיניהם חוזים ניסים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: וארא  [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 28 בדצמבר 2015

ציורי תנ"ך/ המיילדות העיבריות במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור לפרשת שמות]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותיראן המילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את- הילדים"
[שמות א,י"ז]


הטכניקה: שמן ושמחה.
Biblical paintings
By Ahuva Klein
Hebrew midwives saving babies in Egypt
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- מה מאפיין את המיילדות העיבריות ובמה גבורתן ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת שמות- מה אפיין את המיילדות העבריות ובמה גבורתן?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך /"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה..."/
ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

פרשה זו פותחת את חומש שמות ומתארת את עם ישראל שירדו למצריים בשבעים נפש, את מותו של יוסף ואחיו וכל הדור ההוא.

בני ישראל מתרבים ומתעצמים והנה קם מלך חדש במצרים, החושש שבני ישראל יתרבו ויקומו עליהם ,  לפיכך גוזר עליהם גזירות קשות ואכזריות, כפי שהכתוב מתאר זאת:"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא  ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי- תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ"[שמות א, ח—י"א]

כתוצאה מחששותיו – פרעה  פונה  למיילדות: " ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת שיפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את- העבריות וראיתן על- האובניים אם- בן הוא והמיתן אותו ואם- בת היא וחיה: ותראינה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם, א', ט"ו]

בהמשך כאשר נודע  לפרעה, כי  המיילדות לא מילאו את בקשתו הוא קורא להן ושואל: "מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים"?  תשובתן: "כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו" [שם א, י"ט]
ציורים מתוך הפרשה:





ציורי  תנ"ך/פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה הקטן בתיבה/  ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי זהב  וכלי כסף מהמצרים/
ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ פרעה שואל את המיילדות מדוע לא המיתו את התינוקות/
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]









ציורי תנ"ך/ "כאשר  יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]











ציורי תנ"ך/  משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מי היה אותו מלך חדש?

ב] מי היו המיילדות ובמה גבורתן?

ג] מה היה שכרן?

תשובות.

 מלך מצרים

רש"י מביא שתי דעות:

א] מלך חדש ממש.

ב] אותו מלך היה, אלא נתחדשו  גזירותיו ,רש"י מסתמך בדבריו על מסכת סוטה [סוטה י"א]

"רב ושמואל, חד אמר: חדש ממש וחד אמר: שנתחדשו  גזירותיו. מאן דאמר: חדש ממש דכתיב: "חדש" ומאן דאמר: "שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב: "וימת וימלוך"

לפי זה : הפירוש הטוען - כי  מדובר במלך חדש ממש -מתייחס למילה: "חדש" והפירוש שטוען  כי אותו מלך היה, אלא שנתחדשו גזירותיו, מסתמך על כך שהכתוב אינו מציין את המילים : "וימת וימלוך". לפי הדעה שמדובר במלך חדש , ניתן לשאול: כיצד יתכן שלא ידע את יוסף וכי יתכן שלא שמע על יוסף שהציל את מצרים מרעב? הרי נאמר על יוסף שהוא אומר לאחיו כי אלוקים  סובב כך את הדברים שהוא  נתמנה: "לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל  ארץ מצרים" [בראשית מ"ה, ח ] ולכן צריך לומר שאותו מלך עשה את עצמו כאלו לא ידע על יוסף.

אונקלוס  מפרש:"מלכא חדתא"- עשה עצמו כאילו לא ידע, וביטל את החוקים שעשה יוסף לטובת בני ישראל.

רבינו בחיי מפרש בשני אופנים:

 א] כי המלך הזה נולד בזמן שיוסף היה עדיין בבית האסורים, לפי שכתוב: "יום הולדת את פרעה.." [בראשית מ, כ] כי  קרא המלך שם בנו- כשמו. ולכן מדובר במלך חדש לפיכך  לא ידע ולא הכיר את יוסף כי הוא היה בן  פרעה המלך הראשון הזקן.

ב]  לפי המדרש : הרי מה שנאמר: "אשר לא ידע את יוסף" מכאן לומדים שכול הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור גם בטובתו של אלוקים. לפי שבסוף אמר פרעה: "..מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' " [שמות ה, ב]

משל  למה הדבר  דומה? לאדם שרגם  מראה של דוכס , אמר המלך למשרתיו  שיתיזו מיד את ראשו כי הוא עלול לעשות זאת בפועל ממש למלך. והמדרש מתייחס לפירוש האומר: שאותו מלך היה, אלא שנתחדשו  גזירותיו.

 המיילדות וגבורתן

רש"י מפרש: שם האחת – שיפרה - הכוונה ליוכבד- על שם שמשפרת את הולד,

והשנייה - פועה -זו מרים - על שם שפועה ומדברת אל התינוק כפי שנשים מנסות להרגיע את הרך הנולד.[סוטה י"א]

פועה- גם לשון : צעקה, כמו שכתוב: "כיולדה אפעה" [ישעיהו מ"ב, י"ד]

אור החיים מפרש: כי פרעה החשיב את שפרה ופועה למיילדות גדולות אשר היו אחראיות על יתר המיילדות ,לכן קרא בשמותן – כך היא  דרך השררה –והציווי שניתן להן היה מכוון לכל המיילדות ועל ידי  חשיבות זו כלפיהן, גרם פרעה להביא את המיילדות להתרוממות - היות והן לא שמעו בקולו ונהגו ההפך  וכך הן עלו במעלה, כפי שהכתוב מציין: "וייטב אלוקים ...ויעש להם בתים.." שה' הטיב איתן.

משמעות הציווי של פרעה אל המיילדות היה: באופן שרשע זה התחכם, שהרי איזו אישה יולדת תסכים מראש שהמיילדת תבוא במכוון להרוג לה את הילוד? לכן ציווה  עליהן לפעול בזמן הלידה באופן שהיולדות - לא  תוכלנה להרגיש, כך עוד לפני שייוודע ליולדת מה נולד לה- בן או בת על המיילדות  הוטל להמית את הבנים  ולשקר ליולדת ולהגיד לה, שהוא מת, פרעה מסר להן סימן איך להבחין בין בן לבין בת.בן – פניו למטה ובת- פניה למעלה [מסכת סוטה י"א]- ועוד- שקודם שהבן יצא לעולם ישמיע קולו. ואז עליהן היה להמית אותו. ואם נולדה בת הן לא נצטווו להורגה- ובאופן זה הנשים לא היו  עשויות להרגיש כי המיילדות הורגות  דווקא את הזכרים.

ויתכן שפרעה ציווה עליהן שלא תגלנה כי מדובר בוולד זכר, אלא תגדנה שהתינוק פשוט  נולד מת.

מטרת פרעה הייתה: התבוללות, כי ברגע שאצל היהודים תיוולדנה רק בנות, אזי כאשר הן בוגרות- נישאות באין ברירה לגברים מצריים. ורז"ל אמרו [ויק"ר ,פ', ל"ב] שלא נגאלו עם ישראל, אלא עד שהיו בהם ארבעה  דברים: אחד הדברים- ששמרו על עצמם  מן העריות ועל זה מפורש בקבלה: "גן נעול" [שה"ש, ד']

גבורתן של המיילדות הייתה גדולה, כפי שהכתוב מציין:"ותיראן המיילדות את- האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם א, י"ז]

על פי רש"י : המיילדות היו מספקות מים ומזון לנולדים.[מסכת סוטה י"א]

רש"י מוסיף ואומר: שני פירושים:

א]הנשים העבריות היו בקיאות כמיילדות. אך בגלל קושיית הגמרא השואלת : וכי מיילדת כאשר צריכה ללדת- איננה נעזרת במיילדת אחרת מביא רש"י פירוש נוסף.

ב] המיילדות משולות לחיית השדה- הכוונה לדברי המיילדות אל פרעה: שחוקי הטבע הרגילים אינם שולטים על עם ישראל.

והיכן משולות לחיות? שנאמר:[בראשית מ"ט, ט] "גור אריה." ועוד נאמר[שם, כ"ז]: "  זאב יטרף..".[דברים ל"ג, י"ז]:"בכור שורו",[בראשית. מ"ט, כ"א]:"אילה שלוחה"[יחזקאל י"ט, ב']:"מה אמך לביאה"

כפי שאומר  המהרש"א: "דישראל  שעושין רצון המקום אינן בכלל הטבע שנגזר על אדם וחוה בחטאם, אבל הם בטבע החיה כפי טבע הבריאה"

רבינו בחיי אומר: כי ניתן ללמוד מהמילים: "וראיתן על האבניים" [דברי פרעה למיילדות]

רמז – הא- בנים בכרס אחד- שכל אישה הייתה יולדת שישה  תינוקות בבת אחת.

שכרן של המיילדות.

התורה מתארת את שכרן של המיילדות: "וייטב אלוקים למיילדות וירב העם ויעצמו מאד: ויהי כי יראו המיילדות את אלוקים ויעש להם בתים" [שמות  א, כ-כ"ב]

על פי דברי רש"י: המיילדות זכו לבתי כהונה, לוויה ומלכות. שנקראים בתים, כמו שנאמר:

[ מלכים -א, ט, א'] "ויבן  את בית ה' ואת בית המלך"

לפי זה  יוכבד זכתה בכהונה ולויה- והכוונה לאהרון ומשה.

ומרים זכתה למלוכה והכוונה לדוד המלך. [כפי שמצוין במסכת סוטה]

 לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על הנשים האמיצות- יוכבד ומרים שהצטיינו ביראת אלוקים ובמסירות נפש לעם ישראל ועל כך זכו למלכות, כהונה ולוויה.

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל וגם עתידים –בע"ה- להיגאל לעתיד לבוא. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר