יום רביעי, 22 באפריל 2015

ציורי תנ"ך/ העני אוסף עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת קדושים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם"

[ויקרא י"ט,י]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Poor man picking grapes in the  vineyard

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות- קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות. קדושים- כיצד ניתן להגיע לקדושה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשיות: אחרי מות וקדושים- כוללות נושאים רבים: הנושא המרכזי: קדושה.

והשיא הוא: היום הקדוש ביותר במשך השנה- יום הכיפורים בו הכוהן היה  עובד לפני ה' במקדש ומכפר על עם ישראל, מטיל גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' והשני לעזאזל , בנוסף היה מקטיר קטורת-על  מזבח הזהב ובני ישראל מצווים לצום ביום קדוש זה.

ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



בנוסף ,בפרשת קדושים מופיע גם החיוב של מתנות עניים  "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצֹר ולקט קצירך לא תלקט , וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט , לעני ולגר תעזוב אותם , אני ה' אלוקיכם" [ויקרא ט,י]

פרשת קדושים פותחת במילים:

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל-כל-עדת בני- ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ב]

השאלות הן:

א] כיצד עם ישראל נהיה קדוש?

ב] מהם מתנות עניים?

התשובות:

קדושת עם ישראל.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם ,למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

החתם סופר  מפרש את דברי תורת כוהנים: "פרשה זו בהקהל נאמרה" ה' אינו אוהב את הנזירות והפרישות מהבריות, אלא מעוניין שהאדם יהיה מעורב בחברה-יאהב את הבריות ויקרבם לתורה. לכן- פרשה זו שנושאה היא הקדושה אינה נאמרת בבדידות אלא ב"הקהל" בתוך הציבור.

רבינו בחיי אומר: טרם יום השישי נבראו שני סוגים של ברואים: השכליים –נבראים עליונים שהם כוללים שכל הנבדל מן החומר-כנראה הכוונה למלאכים.

ונבראו גם הארציים שכללו את העצים, הצמחים ובעלי החיים –אשר נחשבים לחומר גמור וכל קבוצה יש לה את התפקידים האופייניים לה, קבוצה אחת בשכלה  והשנייה בטבעה.

לפיכך, ברא הקב"ה ביום השישי את האדם הכולל בתוכו גם שכל וגם טבע-שכל בדומה למלאכים וחומר בדומה לבעלי החיים וניתנה לו אפשרות בחירה, באיזו דרך ילך : האם בדרך השכל, או בדרך הטבע - הכולל את התאוות. במידה  ומתגבר על החומריות ונלחם בתאוות , מסוגל הוא להגיע למדרגת מלאך. אך אם ימשך לחומריות ירד  לדרגת בהמה. ועד שלא חטא האדם הראשון אכן היה במדרגת מלאך. כולו היה שכלי ללא מום. והיה ראוי שיחיה לנצח כדוגמת המלאכים. אך היות וחטא ונמשך אל התאווה-גורש מגן העדן. וניתן לו העשב בדומה לבהמה, כפי שנאמר: "ואכלת את עשב השדה" [בראשית ג] בו בזמן שקודם לכן הוא נהנה מפירות העצים שהיה מטע ה', מכאן יש ללמוד: כי על האדם מוטל להתגבר על התאוות ולנטות לצד השכל. שהרי נאמר :"כי יצר לב האדם רע מנעוריו" [בראשית ו]

אדם הנמשך לתאוות- עובר  על התורה כולה- לפי שהדבר מתבטא בארבעה מישורים:

א] מחשבה.

ב] דיבור,

ג] מאכל.

ד] גוף האדם.

על ידי מחשבות רעות האדם מגיע לעבירות גם בדיבור, כגון שעוסק ברכילות.

ובמאכל האדם עשוי לאכול מאכלים  שאסרה התורה.

ובגופו עשוי לחטוא בעריות.

לכן כל הפורש עצמו מהתאוות נקרא: קדוש.

המגיד ממזריץ מחדש ואומר: כי קדושת ה' נובעת מתוך קדושת עם ישראל ,כפי שהם - ישראל מתקדשים  למטה כך מתווספת קדושה לקדושה למעלה. יש יחסי גומלין בין הקדושה התחתונה לקדושה  העליונה .

וחז"ל אמרו רעיון דומה בתורת כוהנים "קדושים תהיו- פרושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם לומר, אם אין מקדשין  אתם עצמכם מטה, מעלה אני עליכם כאילו לא קידשתם אותי"

מתנות עניים.


ציורי  תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


התורה מצווה עלינו גם לחשוב על העניים.

עני :הוא אחד שאין לו מאתיים זוז במזומן, סכום המספיק למשך שנה אחת למזון ולכסות. ואם אין לו סכום זה אין מחייבים אותו למכור את ביתו והתכולה ויכול להנות ממתנות העניים [מסכת פאה ח, ח]

כשקוצרים את התבואה בארץ ישראל חייבים בפאה וגם כך לגבי  פירות האילן, יש להשאיר לעניים בקצה השדה  יבול.

לקט- הכוונה לשיבולים בודדות שנושרות בזמן הקציר.

אולם שלוש שיבולים בבת אחת אינן נחשבות ללקט

דינים אלו התקיימו הלכה למעשה, ההוכחה: דברי רות המואבייה: "אלכה- נא השדה ואלקטה שיבולים" [מגילת רות ב, ב]

"גם בין העומרים תלקט[שם  ט"ו]

ולגבי הכרם, בסוף הבציר האשכולות שמאחרים להבשיל נקראים עוללות.

על פי חז"ל: עוללות הכוונה  לאשכול ענבים שאין לו כתף ולא נטף.

החלק  העליון של האשכול נקרא כתף והחלק התחתון נקרא- נטף.

לכן אשכול כזה שאין לו לא כתף ולא נטף נקרא: עוללות.

פרט- הכוונה לשני גרגירים של ענבים. והם מיועדים לעניים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עם ישראל מצווה להיות קדוש-  על ידי קיום מצוות התורה- מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו. כמו כן, עליו לשמור על קדושת הארץ - כגון: לא לעבוד עבודה זרה. קדושת הזמן- שמירת שבתות ומועדים. קדושת הזולת-לכבד ולדאוג גם לאלה שאין להם.

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


כל אחד  חייב לעשות השתדלות לקיים את המצוות על הצד הטוב ביותר בדומה לאומן המתאמץ להשביח את יצירותיו.

יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' "     
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 21 באפריל 2015

ציורי תנ"ך/ישראל משולים לאריה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"אריה  שאג מי לא ירא"?[עמוס ג,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל לעם ישראל- האומנם?הרהורים על יום העצמאות ה67/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל לעם ישראל– האומנם ? הרהורים על יום העצמאות ה67


מאמר מאת: אהובה קליין ©

יום העצמאות למדינת ישראל  בפתח- יום חג שכולו שמחה והודיה לה'- על כך שאנו חיים  במדינה עצמאית משלנו.

מדינה אשר הובטחה לאבותינו  ,קמה גם בזכות חירוף נפשם של חיילי  צה"ל למענה ולמען העם. את זכרם אנו מעלים ביום הזיכרון  לחללי צה"ל, טרם חג יום העצמאות ונשמותיהם נצורות בליבנו לאורך כל השנה..

ציורי תנ"ך/ ישראל באחרית הימים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


השאלות הן:

א] האם ארץ ישראל נועדה לעם היהודי, מאין לנו ההוכחות לכך?

ב] כיצד נזכה להבטיח את קיומה לנצח?

ג] מה הן הציפיות לגבי העתיד ?

התשובות.

ארץ ישראל נועדה לעם היהודי- הוכחות.

לראשונה אנו פוגשים בהבטחת ארץ ישראל לעם ישראל בחומש בראשית:

תחילה ברמז:

הקב"ה אומר לאברהם –אבי האומה: "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך : ואעשך  לגוי גדול ואברכך ואגדלה שימך והיה ברכה" [בראשית י"ב, א-ב]

"אשר אראך" -על כך אומר רש"י- הקב"ה לא גילה לאברהם את הארץ מיד, כדי לחבב אותה עליו ,ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור.

מאוחר יותר אברהם זוכה להבטחת הבנים והארץ: "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט- נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר כה יהיה  זרעך" אברהם מאמין באמונה שלמה- כפי שנאמר: "והאמין בה' ויחשבה לו  צדקה" [בראשית ט"ו, ה]

ציורי תנ"ך/ "לזרעך נתתי את הארץ הזאת.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בברית בין הבתרים- ה' מבטיח לאברהם וכורת עמו ברית: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" [שם ט", ט"ו]

ובהמשך הקב"ה מבטיח לקיים את הברית:"והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין  זרעך אחריך לדורותם  לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך: ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים" בברית זו הקב"ה מבטיח את הארץ לכל הדורות ובתמורה דורש: את קיום ברית המילה: "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם."

אך מי שלא יקיים את הברית, עונשו: "וערל זכר אשר לא- ימול את בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" [שם  י"ז, ד-ט"ו]

כאשר שרה דורשת מאברהם לשלח  את ישמעאל עם הגר, היא  מתרצת זאת במילים: "..גרש  האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה  הזאת עם בני  עם-יצחק" [שם כ"א, י]

בתום ניסיון עקדת יצחק המלאך  נשבע לאברהם: "..בי נשבעתי נאום- ה' כי יען אשר עשית את - הדבר הזה ולא חשכת את יחידך: כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו.." [שם  כ"ב, ט"ו- י"ח]

ההבטחה מגיעה גם ליצחק- כאשר  הולך לגרר  מפאת הרעב השורר בארץ כנען.

"וירא אליו ה' ויאמר אל- תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כול  הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך...." [שם כ"ו, ב-ה]

דברי ה' מגיעים ליעקב,  כאשר יוצא מבאר שבע אל עבר חרן - בציווי אמו ,הוא מגיע אל הר המוריה ובלילה חולם את חלום הסולם והמלאכים : "והנה ה' ניצב  עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק -הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..." [שם כ"ח, י"ג—ט"ו]

הבטחת הארץ נאמרת גם למשה  בזמן שהות עם ישראל בגלות מצרים  – במסגרת ארבע לשונות הגאולה:"...כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים : והבאתי אתכם אל- הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' " [שמות ו, ו-ח]

ירמיהו הנביא מנבא- כי בתום גלות בבל עם ישראל ישוב אל ארץ ישראל :  "..ושבתי את שביתכם וקיבצתי אתכם מכל הגויים ומכול המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאום ה' והשיבותי אתכם אל- המקום אשר הגליתי אתכם משם.." [ירמיהו כ"ט, ט—ט"ז]

קיום ושמירת -  ארץ ישראל-הלכה למעשה.

כאשר  יש לאדם דבר יקר ערך , ודאי ישמור עליו כאוצר וישתדל שלא יפגע  חלילה אוצר זה, ובוודאי לא יהיה מוכן לוותר עליו כלל, או על חלקים ממנו בעד כל הון שבעולם.

כך היא ארץ ישראל- ארץ חמדה, כדי לדעת לשמור עליה עלינו לעיין בכתובים ולהישמע להוראות והציוויים.

 מתוך עיון ולימוד בספר הספרים  אנו לומדים: כי ארץ ישראל היא בעלת כוח רוחני מיוחד וכאשר אנו מתרחקים  מההוראות הכתובות באופן ברור- היינו - מקיום המצוות בין אדם לחברו ומצוות בן אדם למקום - התוצאות מאד קשות.

הנה כמה דוגמאות לפסוקים המאמתים הוראה זו

א] :"ושמרתם את- כל חוקותיי ואת- כל- משפטיי ועשיתם אותם ולא- תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה.." [ויקרא כ, כ"ב]

ב] אי שמירת מצוות ובעיקר אי שמירת מצוות שמיטה תגרום לגלות ופיזור עם ישראל בגויים ובהמשך נאמר: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור :והארץ תעזב  מהם ותירץ את שבתותיה.." [ויקרא כ"ו,  מ"ב -מ"ג]

ג] "כי- תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני ה' אלוקיך להכעיסו: העידותי בכם את השמים ואת- הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון:  והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה" [דברים ד, כ"ה ]

ד] "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה'.. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת: הישמרו  פן – יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים...וחרה  אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם..." [דברים י"ג, י"ג-י"ח]

ה] הקב"ה מתבונן בארץ ישראל תמיד :"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א, י"ב]


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


הציפיות לגבי עתיד העם והארץ .


ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)


כדי שעם ישראל ייהנה מארצו המיוחדת והטובה-ארץ זבת חלב ודבש, ארץ אשר לא חסר בה דבר, עלינו לשמש דוגמא ואור לגויים, על ידי קיום התורה הלכה למעשה- כולל גם יחס אל הזולת.

עלינו להיות מאוחדים תמיד- כי אחדות היא מעלה וכוח.

להיות מוכנים גם מבחינה ביטחונית, כמו שיעקב אבינו היה מתכונן בשלושה מישורים בזמן שהלך לקראת עשיו: דורון, תפילה, מלחמה.

כדי לממש מטרות אלה, יש להשקיע רבות בתחום החינוך, להפיץ את התורה, באמצעותה ניתן למגר את האלימות ואת כל התופעות השליליות בחברה.

לסיכום, לאור האמור לעיל עלינו לזכור כי גם כאשר עם ישראל ירד לגלות, הקב"ה הגן על ארצו והיא הייתה שוממה, וחיכתה עד שישוב אליה מחדש.

מי ייתן ויקוים בנו הפסוק  "ומלאה הארץ דעה את ה'  כמים לים מכסים"

[ישעיהו י"א, ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל לעם ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל  לעם ישראל / שיר מאת: אהובה קליין©

 

ארץ ישראל מתנה

 הובטחה בברית נאמנה

לעם נבחר העמים

שומר  דיברות וציוויים.

 

ארץ שורשיה ברגבים

בשרשרת אבותינו  אוחזים

אברהם יצחק ויעקב

 מפיצי אורה וטוב.

 

עם אוהב שלום

דורות בדד ישכון

ים אויבים סביבו

 מאיימים להכחידו.

 

אל תירא! מבטיח אלוקים

עם כלביא על הסלעים

אוחז בעץ החיים

יונק כוחות נצחיים.


ציורי תנ"ך/ עם ישראל כלביא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 באפריל 2015

ציורי תנ"ך / המצורע מובא לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין(c)[ציור לפרשת: תזריע-מצורע]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור:אדם כי יהיה בעור- בשרו שאת או ספחת,או בהרת והיה בעור בשרו לנגע  צרעת והובא אל אהרון הכוהן או אל אחד מבניו הכוהנים".[ויקרא י"ג,ב]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 באפריל 2015

פרשת תזריע -מצורע:מדוע מובא הנגוע בנגעים לפני הכוהן?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע – מצורע: מדוע מובא הנגוע בנגעים לפני הכוהן?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת תזריע ,בחלקה הראשון - דנה  בנושא לידת הילד , ברית מילה, הקורבנות שהיולדת מצווה להביא  אל הכהן.

ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בהמשך הפרשה עוברת לנושא הנגעים והבדיקה על ידי הכהן כפי שהכתוב מתאר:

"וידבר ה' אל משה  ואל אהרון לאמור: אדם כי יהיה בעור- בשרו שאת או ספחת, או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל- אהרון הכהן או אל-אחד מבני הכוהנים : וראה הכהן את- הנגע בעור- הבשר ושיער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אותו. [ויקרא י"ג, א-ד]

השאלות הן:

א] על אילו נגעים מדברת התורה- ובעבור מה הם באים?

ב] מה הקשר בין מצוות מילה לנושא הנגעים?

ג] מהו תפקידו של הכהן בעניין הנגעים- ומדוע?

התשובות:

סוגי נגעים וסיבת הופעתם באדם.

התורה מבחינה בכמה סוגי נגעים:

רש"י  מביא כמה דעות -ביניהם את דעת חז"ל- הסבורים כי: הנגעים הם כתמים בגוון לבן בעור ושמות הנגעים והלכותיהם תלויים בחוזק הלובן של הכתם:

בהרת: היא הלבנה ביותר כפי שהפסוק מתאר: "ואם בהרת לבנה היא" והפירוש- שהיא בדרגת הלובן –הכי לבנה. ושמה מבטא זאת באופן ברור.

ספחת: על פי הסברו של אור החיים: סוג שדומה לשאת-כי שאת הוא לבן כצמר נקי ואילו  הספחת לבנה כסיד ההיכל.

הסיבה להופעתם:

על פי "ספרוני" : סוג הנגעים שהתורה מונה- אין להם כל קשר לצרעת, אלה הן מחלות שלא כדרך הטבע והן נשלחות מכוח עליון  כעונש וכפרה על חטאיו.

על פי ה"עקדה" ישנה הוכחה ברורה כי נגעים אלו אינם משהו טבעי- כאשר  נמצא הנגוע בהסגר במשך שבוע ,או שבועיים  ,למרבה הפלא, מתרפא לגמרי.

 בזמן שידוע שכל מחלה שתוקפת אדם, הרי  באופן טבעי אם הוא  נמצא במקום סגור ללא אור- המחלה רק מחמירה ואין שום הקלה וריפוי. אך כאן היות ונגעים אלה הם אותות משמים לעורר את האדם החוטא  לחזור בתשובה, על כן  שיטת הריפוי היא למעלה מן הטבע- משהו רוחני.

האלשיך מסביר את סיבת הופעת נגעים אלה דווקא בימים קדומים כך:

תופעה זו הייתה רק בדורות הקדומים-כאשר כוח הקדושה היה כה גדול ששרר גם אצל החוטאים והיה יכול לדחוק החוצה את הטומאה. אך כיום כוח קדושה בממדים כאלה אינו קיים בעם ועל כן הנגעים אינם מופעים בגוף האדם.

"הכלי יקר" מסביר: כי בעבור שלושה  סוגי חטאים- האדם נענש בנגעים :

א] לשון הרע- וההוכחה שאדם שחלה בצרעת והתרפא חייב להביא קורבן הכולל גם ציפורים- לפי שהן רומזות על פטפוטים [לדעת רש"י]

ב] גסות רוח: שנאמר: "ולקח למטהר עץ ארז ואזוב" על כך אומר רש"י : שאם אדם היה מגביה עצמו כארז, עכשיו יתקן מעשיו וישפיל עצמו כאזוב.

ג] צרות עין: שנאמר:" ובא אשר לו הבית " ותנא דבי רבי ישמעאל זה שייחד ביתו לו.. "[מסכת ערכין  ט"ז, ע"א] ודבר זה כולל: חמדת ממון. שלומדים מגיחזי, [מלכים- ב, ה, כ"ז] וגזל- שאם ישנו נגע בקירות הבית על הכוהן-לפנות את הבית ולפזר ממונו.

הקשר בין מילה לנגעים.

על פי ה"כלי יקר": נסמכה פרשת הנגעים לנושא מצוות המילה לומר לך- שהמילה דוחה נגעים. היות ובכל מקום המצווה המוקדמת דוחה את המאוחרת כמו הדוגמא: בפרשת וייקהל -שם התורה הקדימה את נושא השבת למשכן- להגיד לך שהשבת דוחה את מלאכת המשכן.

ועל צד הרמז נראה לפרש כפי שאמרו חז"ל[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

"גדולה מילה שדוחה את הנגעים, לפי שסתם מילה סיבה למילת ארבע עורלות ומכללם עורלת הפה, וכשהוא נימול מערלת הפה - לא יספר לשון הרע ואז לא יבוא לידי נגעים הבאים על לשון הרע[ערכין ט"ו, ע"ב]

תפקידו של הכהן בהקשר לנגעים.

 בדיקת הנגעים מתבצעת על ידי אהרון הכוהן, או בניו ונשאלת השאלה: מה הטעם לכך?

על כך עונים חז"ל: יש פעמים רבות שאדם מדבר לשון הרע על חברו מתוך אמונה שהוא מספר אך ורק את האמת ובכך אפילו מקיים מצווה בהבאת האמת לידיעת הציבור.

לכן התורה מצווה שהמצורע- יובא לפני אהרון הכוהן ,או בניו- לפי שאהרון  היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום.

ועל ידי בואו של  המצורע אליו ילמד- שדווקא למען השלום בין חברו ,רשאי אדם לסטות מהאמת.

אהרון היה דואג להשלים בין איש לרעהו, במידה והיה רואה שהם מסוכסכים, היה פונה אל כל אחד מהם בנפרד והיה אומר: אתה יודע שחברך מעוניין להשלים אתך.

המסקנה: למרות שהאמת היא חשובה מאד, הרי השלום  גדול ממנה. מכאן שהמטרה שהמצורע ילמד מאהרון מידה טובה זו ויחזור בתשובה מעיסוק בלשון הרע וכך יתרפא מהנגעים.

השל"ה הקדוש אומר: כי מטרתו של האדם היא להפוך: "כותנות עור לכותנות אור"[שהרי בחומש בראשית מסופר: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם"[בראשית ג, כ"א] –התכלית היא: לעדן ולקדש את כוחות הנפש והגוף , וכך  כותנות ה"עור" נעשים בגדי-יקר  בדומה לכוהנים שלבושם היה לכבוד ולתפארת- והיו מרוממים את עצמם  בנפש ובענייני הגוף-שהרי אכילתם הייתה בגדר עבודת קודש.  על ידי כך הפכו את כותנות ה"עור" לכותנות "אור" .

מטעם זה, היו מביאים את המצורע לפני הכוהן ,שהרי החוטא בחטאיו לא קידש את גופו ונפשו, אלא  השחית וטימא את "עורו"  הכוהן בכוחותיו היה מסוגל להפוך את "עורו" של אותו חוטא- ל"אור" וזאת כדי שידע וילמד את הלקח מחטאיו.[על פי- תורת משה]

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי על האדם להימנע מלשון הרע ועליו להתחזק במידת השלום בין אדם לרעהו שהיא מצווה חשובה ויקרה. מי ייתן והשלום והאמת  ישררו בעם ישראל ובקרוב נזכה לבוא הגואל.

ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הכוהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר