יום רביעי, 24 בדצמבר 2014

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים למצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[ציור לפרשת ויגש]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..וישאו בני- ישראל את- יעקב אביהם ואת- טפם ואת- נשיהם בעגלות אשר- שלח פרעה לשאת אותו:ויקחו את- מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מצרימה יעקב וכל- זרעו אתו"[בראשית מ"ו,ה-ו]

הטכניקה: שמן על בד]

Jacob and his family down to Egypt





Biblical Painting
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

פרשת ויגש-גישה חיובית מביאה לאיחוד משפחות- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש- גישה חיובית מביאה לאיחוד משפחות-כיצד?


מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן- ציון]

פרשה זו היא  המשכה של פרשת מקץ המסתיימת עם מציאת הגביע באמתחת בנימין.

יהודה המוכיח חכמה וגבורה, פונה אל יוסף בבקשה ובתחנונים שישחרר את בנימין:

"..כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור אם- לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים: ועתה ישב- נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו..." [בראשית  מ"ד, ל"ב- ל"ג[

יוסף מתרגש עד כדי בכי ומחליט להתוודע לאחיו : "ולא יכול יוסף להתאפק... ולא עמד איש בהתוודע יוסף אל אחיו.. ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי.." [בראשית מ"ה א'-ג']

ציורי תנ"ך/ פרעה בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)


התוצאה: יוסף בעצת פרעה שולח לאביו עגלות, חמורים, ביגוד ומזון. אביו וכל אשר לו יורדים למצרים.

השאלות הן:

א] מדוע דווקא יהודה ניגש אל יוסף ומתחנן להשבת בנימין?

ב] באיזה  אופן יעקב יורד למצרים?

ג] כיצד מתנהלת הפגישה בין יעקב  ליוסף?

יהודה ניגש אל יוסף.


ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


על פי דברי חז"ל: אומנם יהודה לא היה הבכור, אבל היה חכם ונבון והייתה לו יכולת השפעה על אחיו,

בפעם הראשונה יהודה מצליח לשכנע את אחיו לא לגרום למות יוסף בהשלכתו לבור, אלא למכרו לישמעאלים: "ויאמר יהודה אל- אחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסנו את דמו: לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל- תהי – בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו"[שם ל"ז, כ"ו-כ"ז]

יהודה ,בניגוד לדברי ראובן- הוא היחיד המצליח לשכנע את יעקב לשלוח את בנימין למצרים:

"אנוכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים.."

[שם, מ"ג, י"א]

וכעת יהודה מצליח ברוב חוכמתו ותושייתו לשכנע גם את יוסף: "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני, והנער יעל עם אחיו"[מ"ד, ל"ג]

חז"ל רואים את התערבותו של יהודה בגדר נס וממשילים עליו משל מעניין: "משל לבאר עמוקה מלאה צוננים, והיו מימיה יפים ולא הייתה בריה יכולה לשתות ממנה, בא אחד וקשר חבל בחבל, נימה בנימה[כלומר- חוט בחוט] ודלה ממנה ושתה, כך לא זז יהודה מלהשיב ליוסף דבר על דבר, עד שעמד על לבו"[עד שיוסף הושפע והדברים נגעו לליבו]

הכלי יקר מפרש: כי יהודה נזכר  בדברי האחים: "אבל אשמים אנחנו"[שם, מ"ב, כ"א]פה הוא הרגיש שהוא חייב להיכנס בעובי הקורה   כמתוודה על חטאיו , לפי שחש ברגשי אשמה יותר מכל אחיו- בכך שהציע למכור את יוסף לישמעאלים ובעקבות זאת[לדברי רש"י] אחיו שראו בצרת אביהם - יעקב הממאן להתנחם- הורידהו מגדולתו  והאשימו אותו בדבר המכירה ואמרו לו: אילו היית אומר להשיב את יוסף היינו משיבים אותו.

הטעם השני: לפי שברגע שבנימין היה מועמד להיות עבד במצרים, יהודה הרגיש שאותו עוון שהוא עבר במכירת יוסף – גרם שלעבד נמכר יוסף וכעת גם בנימין ייענש, לכן  ראוי שעונש העבדות כעת ייפול עליו- על  יהודה.

יעקב יורד למצרים.

הכתוב מתאר:  כי יעקב יוצא מכנען עם כל פמלייתו ומגיע  תחילה לבאר שבע ,שם זובח זבחים לאלוקים והקב"ה מתגלה לו בחלום הלילה ומבטיח לו שיתלווה אליו לאורך כל הדרך: "אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם- עלה ויוסף ישית ידו על עינך"

לדברי רש"י: הקב"ה מבטיח ליעקב שיעלהו לאחר מותו ויקברוהו בארץ ישראל ולא במצרים.

בהמשך מתואר כיצד יעקב יורד למצרים:"ויקם יעקב מבאר שבע ויישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת- נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו: וייקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו: בניו ובני בניו אתו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה"

רש"י מדגיש : כי יעקב הביא אתו רק את הרכוש שרכש בכנען, אבל הרכוש שהושג בפדן-ארם כבר לא היה ברשותו ,היות ונתן זאת לעשיו בתמורת קניית חלקו של עשיו במערת המכפלה-על מנת שהזכות  להיקבר  בה תעבור רק ליעקב.

רבינו בחיי אומר: כי יעקב מקבל הבטחה מהקב"ה-שלא יפחד לרדת מצרימה, כמו שנאמר: "אל תיראי תולעת יעקב.."[ישעיהו מ"א]

לפי הפשט ,הקב"ה מבטיח לו שהוא יתלווה אליו וירד עימו ,ולא נאמר: "אנוכי אורידך" כמו שנאמר: "ואנוכי אעלך". אלא נאמר: "ואנוכי אעלך גם עלה.."- נתן לו רמז שעתיד יעקב להיקבר  אחר מותו בארץ ישראל- הגבוהה  מכל הארצות אשר שם שער שמים. והמילים  הנוספות: "גם עלה"- משם יתעלה עליה אחרת- עליה רוחנית-  עליונה לאור באור החיים. וכך יזכה לעליה כפולה.

ומוסיף רבינו בחיי: כי  אפשרי לפרש את העלייה הכפולה- שבתום הגלות ה' יגאל את זרעו ויעלה אותם  לארץ ישראל. אחרי שיזכו להשתקע בארץ ישראל ששם  יקיימו את עיקר המצוות, ה' הבטיח להם עליה אחרת והכוונה לעולם  הבא  הצפון לזרע יעקב.

וחז"ל אמרו: כי השכינה ירדה עם ישראל  לגלות וגם עתידה להיות איתם בזמן הגאולה.

אור החיים אומר: כי למרות שכל משפחתו של יעקב ידעו שצפויה להם גלות קשה-לא הקשו עורף ולא נמנעו מלקיים שטר חוב  הגלות- אלא הגיעו בהרכב  מלא.

המפגש בין יעקב לבין יוסף


Biblical painting

By Ahuva klein






ציורי תנ"ך/ יעקב ויוסף נפגשים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c)



הפגישה בין השניים הייתה מרגשת במיוחד .כפי שהכתוב מציין:"...וירא אליו ויפול על- צוואריו ויבך על צוואריו עוד: "ויאמר  ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את- פניך כי עודך חי"

[שם מ"ו, כ"ט-ל]

על פי רש"י: רק יוסף נפל על צווארי אביו בבכי ונשקו, לעומתו יעקב לא נפל על צווארי יוסף וגם לא נשקו. והטעם לכך, לפי שבאותו זמן יעקב היה קורא קריאת שמע ולא היה באפשרותו להפסיק את התפילה.

ובאשר לדברי יעקב שכעת  יכול כבר למות לאחר שראה את פני יוסף,על כך שני פירושים:

לפי פשוטו: יעקב אומר ליוסף: כעת לאחר שראיתיך, אני  שבע רצון ולא אצטער על מותי, לפי שזכיתי לראותך חי.

ולפי מדרשו: התכוון יעקב להגיד ליוסף: עד כה שהייתי חושב שאתה מת- סבור הייתי כי אני עתיד למות שתי מיתות, האחת בעולם הזה והשנייה –לעולם הבא, מפני  שראיתי שנסתלקה ממני השכינה וחששתי כי ה' יכעס עלי מפני האשמה שבי, לפי שאני הוא זה אשר שלחתיך לשכם.

אך, כעת כאשר אני זוכה לראותך חי ,אמות רק מיתה אחת- רק מחיי העולם הזה, אך לא מהעולם הבא.

הרמב"ן אומר: כי עיני יעקב כבר היו כבדות מזוקן, בתחילה לא זיהה את יוסף כי היה יוסף מכסה את  פניו במצנפת, אבל כאשר יוסף התקרב אל אביו ואביו הכירו, נפל אביו על צווארו ובכה עליו עוד, כפי שהיה בוכה עליו  במשך תקופה ארוכה שלא זכה לראותו ואז אמר: כעת אני יכול למות לאחר שראיתי את  פניך.

ה"כלי יקר" מפרש: כי כאשר אמר יעקב:"אמותה הפעם" אמר זאת מפני שבתקופה בה לא ראה את יוסף-היו חייו חיי צער והיה נחשב למת כל יום. מעתה שראה את יוסף - נעשה יעקב איש חי ועתיד למות מיתה אחת.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד רבות על יהודה- על   כוח השכנוע  המיוחד שבו, באמצעות חוכמה ותבונה מיוחדת, תרם רבות לאיחוד המשפחה מחדש.

והכול  התנהל בסייעתא דשמיא – על  פי התוכנית האלוקית- ירידה לצורך עליה.

מי ייתן וגם בימים אלה ממש נזכה להתאחד כאיש אחד בלב אחד ונחזה לראות ישועות גדולות- בפרט ובכלל כפי שנאמר: "ישועת ה' כהרף עין".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 בדצמבר 2014

פרשת מקץ- פלאי פלאים- קשר לנס חנוכה-כיצד?/מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת מקץ הנקראת בשבת חנוכה, פותחת   בחלומותיו של פרעה- הרואה מראות על שפת היאור.

חלום ראשון מתאר: שבע פרות יפות ומלאות נבלעות על ידי שבע פרות רזות ודקות מראה.

ציורי תנ"ך/ חלום פרעה- שבע הפרות השמנות ושבע הרזות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בחלום השני: שבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים מלאות.

ציורי תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [ שמן על בד]


פרעה  אינו רגוע: "ותיפעם רוחו"  הוא מנסה לדלות את הפתרון לחלומותיו בקרב חרטומי מצרים וכל חכמיה, אך  ללא הצלחה.

לאחר שנואש מהם, לפתע - הקערה התהפכה על פיה, שר המשקים מגלה לו: מיהו האיש המסוגל לפתור את חלומותיו  ומכאן והלאה הכול מסתובב כסביבון לעידן  חדש:

פתרון החלומות והגשמתם,  גדולת יוסף ועלייתו , פגישת האחים...

השאלות הן:

א] מהן מסקנותיו של פרעה בעקבות פתרון החלומות על ידי יוסף?

ב] כיצד מתייחס יוסף אל אחיו במצרים?

ג] מהו החוט המקשר בין הפרשה לחג החנוכה?

יוסף פותר חלומות ופרעה מסיק מסקנות.

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


יוסף בחוכמתו מצביע על הקשר של אלוקים לחלומות פרעה עוד בטרם ניגש לפתרון: "ויען יוסף את- פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום  פרעה" [מ"א, ט"ז] בתום תיאור החלומות על ידי פרעה, יוסף מגיב:  "ויאמר  יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השיבולים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא: ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבולים הרקות שדופות הקדים יהיו שבע שני רעב: הוא הדבר אשר  דברתי אל פרעה אשר האלוקים עושה הראה את פרעה" [מ"א, כ"ה-כ"ט]

 הפתרון: בתחילה יהיו שבע שנים טובות במצרים-הכול יהיה בשפע, אך בתום תקופה זו-תהיינה שבע שנות רעב.

יוסף מדגיש ,כי בכך שלשני החלומות פתרון זהה , הדבר מוכיח: "כי  נכון הדבר מעם האלוקים וממהר האלוקים לעשותו"[שם מ"א, ל"ב]

רבינו בחיי אומר: כי יוסף מתכוון : שהכוח – החכמה והבינה  מגיעים אליו מאת ה', ומנגד פרעה ועמו הרשעים היו כופרים בהשגחה, מאמינים בכוכבי הלכת המנהיגים את העולם ופרעה שהיה כה גשמי והייתה לו משיכה לחומר- לטבע וליסוד , גשמיותו רמוזה בשמו: פרעה = עפר.

לכן ה' הראה לו חלומות המתבססים על היסודות: מים ועפר, שבע הפרות עולות מיסוד המים ושבע השיבולים גדלות מתוך יסוד העפר. ויש בהם רמז לשובע ולרעב  וזהו  נס ההשגחה על  הטבע, כמו שנאמר בראש השנה: "איזו לרעב ואיזו לשובע.." כאן מטרת אלוקים הייתה להוכיח לפרעה שהיה עושה עצמו אלוה-כי מי ששולט על הכוכבים והטבע זה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

רוב המפרשים אומרים :כי הצלחתו של יוסף בפתרון החלומות נובעת מתוך הכרתו - כי יש פעמים בחלום מראה נבואי וכל זה מתוך אמונתו באלוקים וסייעתא דשמיא.

פרעה משתכנע  כי אכן יוסף פתר נכונה את חלומותיו ובהתפעלותו אומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"! "אין נבון וחכם כמוך"!

פרעה ממנה אותו למשנה למלך, מעתה הוא אחראי על כלכלת מצרים, הוא מעניק לו טבעת, בגדי שש ושרשרת זהב על צווארו והוא זוכה אף למרכבה השנייה אחר מרכבת פרעה, דבר המצביע על גדלותו.

מעתה איש לא ירים ידו ורגלו בלעדי  רשותו של יוסף ופרעה מכנה אותו בשם: "צפנת פענח".

הדבר מעורר התפעלות, איך אלוקים מסובב את כל ההתרחשויות -עד כי יוסף שהיה בבור נחשים ועקרבים ובהמשך נמכר לישמעאלים כאחד העבדים, לבית הסוהר יגיע בעבור אשמת שווא והנה פלאי פלאים: מהפך, הוא מתעלה לגבהים.

יוסף ואחיו.

בעת הפגישה בין האחים  ליוסף, חל שינוי לטובה: "ויוסף השליט על- הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה" [שם ,מ"ב, ו]

כאן יוסף עולה  כמה מדרגות , האחים שבעבר זלזלו בו ורמסו את כבודו, כעת משתחווים לפניו .

רש"י אומר : כי האחים השתחוו-ממש, השתטחו  לפניו על פניהם וכל השתחוות במקרא היא: בפישוט ידיים ורגליים.

לעומת האחים, יוסף מתנכר אליהם- עושה עצמו זר ונוכרי, דיבר איתם בחומרה ובלשון קשה.

הוא הכיר אותם היטב מפני שכאשר נפרד מהם לאחרונה, הם היו בעלי זקנים ולכן לא השתנו מראה פניהם.

אך האחים לא הכירהו, היות והוא היה אז נער ואילו כעת לפניהם אדם בוגר בעל זקן.

ומדרש אגדה-על פי חז"ל: כעת - כאשר אחי יוסף היו זקוקים לעזרתו וחסדו, היה באפשרותו להזיק להם, אך הוא זיהה אותם כאחיו ועל כן ריחם עליהם. לא כן אחיו, כאשר יוסף נפל בידם, לא ריחמו עליו כאח ומכרוהו כעבד.

יוסף נזכר בחלומותיו ,כעת הם קורמים עור וגידים.

הוא מחמיר ומאשים אותם: "מרגלים אתם לראות את ערוות הארץ באתם"

על פי רש"י: יוסף מגיע למסקנה זו - לפי שהאחים לא נכנסו יחדיו דרך שער אחד, אלא דרך עשרה שערים בדומה להתנהגות מרגלים.

הוא חוזר ומאשים אותם בריגול, על כך רש"י מביא מדרש: לפיו -יוסף מתכוון להגיד להם: באתם  למצוא את אחיכם, אם תמצאו אותו תהיו מוכנים לפדותו תמורת כסף רב ?ענו לו: כן אנחנו מוכנים לפדותו גם בממון רב. אמר  להם: ואם יסרבו להחזיר לכם את אחיכם בכל דרך שהיא, אמרו לו : אנחנו מוכנים להרוג את אותו אדם שמחזיק בו. או להיהרג בעבורו, זאת הייתה מטרת הגעתנו לכאן, אם כך אמר יוסף: צודק אני בדברי שבאתם לכאן על מנת לעשות רעה ולהרוג, אתם מודים בכך.

יודע אני זאת לפי שאני מנחש בגביע שלי[המגלה לו כביכול נסתרות]הרי שניים מכם הרגתם עיר שלמה- התכוון לשמעון ולוי-שהרגו את אנשי שכם כנקמה  על מעשה דינה.[שם ל"ד]

האחים מביעים חרטה על מעשיהם:". .אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"[שם מ"ב, כ"א]

ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]











יוסף שומע את אחיו ואת דברי ראובן, הוא מתמלא רחמים , מתרגש ומגיע לידי בכי.

הוא בוחן את אחיו אם דוברי אמת הם- בכך שהוא אוסר את שמעון ושולח את אחיו.

יוסף מצליח ,בסייעתא דשמיא ,להשיג את מבוקשו לגרום לכך שיביאו את בנימין –אחיו הקטן. במיוחד לאור מצב הרעב בארץ ישראל.

האחים– מתחייבים להשיבו בריא ושלם אל אביהם ובתוכם יהודה המבטיח שהוא ערב לכך שישיב את בנימין חי ובריא.

יעקב משתכנע ואומר:" .. אם כן זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים: וכסף משנה. .ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש" וכל זאת בתוספת ברכות.

ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



הפרשה מסתיימת עם סיפור הגביע ,מציאתו בשק בנימין, למרות דברי יהודה כי כל האחים מוכנים להיות עבדים, יוסף טוען כי רק  האיש שהגביע נמצא בידו הוא יהיה לו לעבד.

ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין  לתדהמת האחים/ ציירה: אהובה קליין(c)




הקשר לחג חנוכה.

לאור עיון עמוק בפרשה ,ניתן להבחין , איך הקב"ה מגלגל את כל הדברים בדומה לסביבון האהוב על הילדים  בחג החנוכה-שפעם נופל על צד זה ופעם בצד אחר.

כדוגמת הנס הגדול שאירע למכבים, בעוד שהיוונים גזרו גזרות קשות  על היהודים-במטרה לפגוע בהם רוחנית, לנתק אותם מהתורה הקדושה. בסוף כל המצב התהפך ובזכות אלוקים וגבורת המכבים נעשו ניסים ונפלאות.

אף כאן ,ניתן לראות הלכה למעשה ,כיצד יוסף שאחיו  קנאו ובגדו בו, כעת  התעלה לגדולה, הם מכבדים אותו והוא מצליח לשלוט עליהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי גם אם  היום עם ישראל -בדומה ליוסף, נמצא בתקופה קשה,. אין לאבד את התקווה והאמונה.

ימי החנוכה באים להזכירנו: כי אין ייאוש בעולם וישועת ה' כהרף עין -"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" אמן ואמן..
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 בדצמבר 2014

ציור לחנוכה/הסביבון/ ציירה אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור לחנוכה:הסביבון.

הטכניקה: שמן על בד.










*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סובב הסביבון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 סובב הסביבון / שיר מאת: אהובה קליין©

סובב לו הסביבון

סביבו קול שאון

יביטו ירצו לראות

רמז סימן לבאות.

 

נזכרים באותם ימים

גזירות  בקרב יהודים

ייסורים כמרחבי הים

מאפילים אור נשמתם.

 

חג הניסים והנפלאות

מלוא הטנא ישועות

שמן לשמונה ימים

מעטים נגד רבים.

 

סובב לו הסביבון

מבשר  בקול ניצחון

חנוכייה על החלון

פרסום הנס להמון.

ציור לחנוכה/מלחמת החשמונאים ביוונים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציור לחנוכה/ נס מציאת כד השמן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכה בראי התנ"ך-מה הקשר בין החנוכייה למנורה במקדש?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חנוכה  בראי התנ"ך- מה הקשר בין החנוכייה למנורה במקדש?


 

מאמר: מאת: אהובה קליין.



ציור לחנוכה:בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c)


בתום חודש ללא חגים שוב אנו  צועדים   בגיל ובשמחה- אל תוך  מרחב שכולו אור ואופטימיות  המאיר  את חיינו בימי החורף האפורים.

חג זה נקבע -לזכר ניצחון המכבים כנגד היוונים ולזכר חנוכת המזבח.

מעניין, כי החנוכייה  מוזכרת ברמז בתורה :

בפרשת בהעלותך הפותחת בנושא המנורה נאמר :

"דבר אל אהרון ואמרת אליו: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות,

ויעש כן אהרון, אל— מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה"

ומיד בסמוך בפרשת נשא נאמרה - פרשת הקרבת הקרבנות על ידי הנשיאים ביום חנוכת המשכן

ונשאלת השאלה מדוע נסמכו שתי הפרשיות –המנורה וקרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן ? 

על כך עונה רש"י: כוון שראה אהרון את חנוכת הנשיאים והקרבת קורבנותיהם במשכן- הצטער שלא לקח עמהם חלק- הוא וגם שבטו, מיד הרגיעו הקב"ה - בכך שהוא יזכה להדליק ולהיטיב את הנרות.

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם לעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב- אזי  אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי החשמונאים  מצאצאי אהרון הכוהן היו ,בנוסף זכה אהרון-בברכת כוהנים- שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה [ט"ו, ו] בזו הלשון:

 "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא!

לגדולה מזאת אתה מתוקן ,[מיועד]  הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים,

אבל בנרות [נרות חנוכה]- קיימים לעולם וכן כל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"

[הכוונה לברכת כוהנים]


ציור לחנוכה/ חנוכייה  וסופגניות/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


תפקיד החנוכייה: לסמל את הנס שאירע בימי החשמונאים: מציאת פח השמן שהספיק, שלא כדרך הטבע- למשך שמונה ימים.

אך לעומת המנורה בעלת שבעת הקנים- במקדש: החנוכייה היא בעלת שמונה קנים.

למרבה הפלא גם בחנוכייה וגם במנורה- גנוזים  ניסים ונפלאות!

ציורי תנ"ך/ המנורה במקדש/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



המנורה , נלקחה לרומי עם חורבן בית המקדש ומופיעה בתבליט אומנותי על שער רומי- מסמלת את תבוסת עם ישראל בתקופת חורבן הבית, אך מנגד אותה מנורה-כפי שחזה אותה-זכריה הנביא- "ראיתי והנה-מנורת זהב.."[זכריה ד, ב-ד] - מופיעה כאות ניצחון על סמל המדינה שלנו ועל שטרות הכסף כיום.

החנוכייה , מזכירה לנו את הניסים והנפלאות שאירעו לעם ישראל  בתקופת שלטון היוונים.

חנוכה מוזכר גם בספר נחמיה[י"ב, כ"ז]

"ובחנוכת חומת ירושלים ביקשו את הלוויים מכל מקומותם להביאם לירושלים לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתיים נבלים וכינורות"

יהי רצון שחג אהוב זה יאיר לעם ישראל בכלל ובפרט ונהיה כולנו אור לגויים תמיד. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 13 בדצמבר 2014

יוסף בן זקונים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף בן זקונים/ שיר מאת: אהובה קליין©

יוסף בן זקונים

תלתלי ראשו בוהקים

אהוב בכותונת פסים

מעורר קנאת אחים.

 

בידו מקל רועים

סביבו  כבשים פועים

אחיו ממרחקים משקיפים

מזימה בליבם רוקמים.

 

בעיניהם איש חלומות

שואף במלוכה להתעלות

במוחם רצות מחשבות

להסיר איום בתחבולות.

 

יוסף מוקף מלאכים

כמרגלית אותו נוצרים

אותו ימשו ממעמקים

בציווי דבר אלוקים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת וישב[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר