ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת- ישראל אביו גושנה וירא אליו ויפול על- צוואריו ויבך על- צוואריו עוד"

[בראשית מ"ו, כ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש-מה גילה יעקב כאשר פגש את יוסף במצרים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש- מה  גילה יעקב כאשר פגש את יוסף במצרים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ בכיו של יוסף במצרים/ציירה:אהובה קליין (c)[שמן על בד]

"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו..."[בראשית מ"ה,א]

אחד הנושאים המרתקים בפרשת ויגש: הגעת הידיעה לאוזנו של יעקב  על הימצאות  יוסף במצרים והפגישה הדרמאטית בן האב הזקן לבן הזקונים האהוב - אחרי תקופה כה ארוכה של היעדרות.

וכך התורה מתארת את העניין:"ויעלו ממצרים ויבואו ארץ כנען אל יעקב אביהם:ויגידו לו לאמור עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג ליבו כי לא האמין להם.וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דיבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי יעקב אביהם:ויאמר ישראל רב עוד-יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות"[בראשית מ"ה,כ"ה-כ"ח]

ובהמשך התורה מתארת את הפגישה הדרמטית בין האב לבנו:

"ויאסוף יוסף מרכבתו ויעל לקראת- ישראל אביו גושנה וירא אליו וייפול על- צוואריו ויבך על צוואריו עוד: ויאמר ישראל אל- יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי"[שם מ"ו,כ"ט-ל"א]

השאלות הן:

א] כיצד הגיב יעקב לראשונה על  הידיעה  כי יוסף חי במצרים?

ב] באיזו אווירה  התנהלה הפגישה בין יוסף לאביו ומה ניתן להסיק מפגישה זו?

ג] מה חשב יעקב במשך כל תקופת היעדרותו של יוסף?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי רש"י:תגובתו הראשונה של יעקב הייתה:"ויפג ליבו"-הכוונה כי נחלף ליבו של יעקב,כלומר רגשותיו השתנו וליבו הפסיק להאמין  לידיעה שאמרו לו  בניו- וזאת מפני גודל הפלא,קשה היה לו להאמין שהדברים נכונים -שאכן יוסף חי במצרים בריא ושלם.

בהמשך רש"י אומר: כי כדי שיעקב יאמין לדברי בניו בדבר קיומו של יוסף,יוסף מסר לאחיו סימן שימסרו לאביו -והוא בדבר נושא הלימוד שאביו לימד אותו בטרם ניתק הקשר ביניהם:עניין פרשת עגלה ערופה ורק כאשר יעקב קיבל סימן זה שהיה ידוע לו וליוסף בלבד -יעקב חזר להאמין לבניו כי אכן יוסף חי וקיים.

רש"י לומד זאת מהמילים:"וירא את העגלות אשר שלח יוסף.."

רבינו בחיי מסביר את תגובת יעקב לידיעת קיומו של יוסף במצרים:"ויפג ליבו"-הכוונה לא הייתה הפוגה בדמעות ופסקה תנועת ליבו של יעקב והיה כאדם מת. וכך גם באופן טבעי כאשר אדם מקבל ידיעה  משמחת בפתאומיות הוא עלול להתעלף ולהיות כמת,והסיבה היא:כי מתרחש במצב זה תהליך מיוחד בלב:הלב נפתח ומתרחב בפתאומיות והחום הטבעי הנמצא בתוך הלב יוצא  ומתפשט בגוף כלפי חוץ ואילו פנימה  הלב עצמו מתקרר והדבר גורם לעילפון.

הדבר נפוץ אצל אנשים זקנים,או כאלה שהם חלשים ובריאותם רופפת.

רבינו בחיי מסתמך בעניין זה על דברי רז"ל שדרשו על נושא זה במסכת כתובות.

רבי שמעון[מסכת סנהדרין פ"ט,ב] אומר:כך עונשו של בדאי[=שקרן] שאפילו דובר אמת-אין שומעים לו"

שהרי אחי יוסף טבלו את כותונת יוסף בדם עיזים והראו אותה ליוסף כדי שיחשוב שהוא מת,ואילו עכשיו באו לספר לו שהוא חי,לכן לא האמין להם.

התשובה לשאלה ב]

כאשר יוסף נפגש עם אביו,הוא בכה על צווארו של יעקב ,אך יעקב לא בכה כלל.

לפי רש"י: יעקב היה עסוק באמירת:"שמע ישראל" ולא יכול היה להפסיק באמצע התפילה,ואילו יוסף בכה בכי רב,בכה עוד ועוד,המילה :"עוד" מרמזת על ריבוי.

ויש כאן גם רמז שהקב"ה אינו מרבה בעונשים על האדם יותר מאשר מידת חטאיו.[איוב  ל"ד,כ"כ]

יעקב אומר בפגישה זו אל יוסף:"אמותה הפעם.."

רש" מסביר זאת  בשני פירושים:

א]לפי  פשוטו,יעקב התכוון להגיד שאפילו אם ימות,הרי לא יצטער כי הרי בסופו של דבר- זכה לראות את יוסף חי והדבר גורם לו שביעות רצון ונחת.

ב] לפי המדרש:-לפי חז"ל, עד עכשיו שיעקב היה סבור שיוסף מת,היה מצפה שימות שתי מיתות,אחת בעולם הזה ושנייה בעולם הבא,לפי שהסתלקה השכינה מיעקב והיה דואג שמא בעולם הבא ייענש על כך שגרם למותו של יוסף על ידי ששלח אותו לשכם.

והוסיף יעקב ואמר:"כי עודך חי"

עכשיו שזכה לראות את יוסף ,ימות רק פעם אחת-רק מחיי העולם הזה אך לא מחיי העולם הבא.

התשובה לשאלה ג]

מסתבר כי  לפי כמה דעות :יעקב ידע בוודאות שיוסף הוא חי ולא מת,את זאת ניתן ללמוד מהפסוק:"ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במותניו ויתאבל על בנו ימים רבים,ויקומו כל בניו ובנותיו לנחמו וימאן להתנחם,ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה"[בראשית ל"ז,ל"ח]

על כך אומר רש"י בהסתמכו על המדרש:"אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שהוא מת שעל המת נגזרה גזרה שישתכח מן הלב ולא על החי"

מכאן  שיעקב ידע על קיומו של יוסף בחיים ולכן סירב לקבל תנחומים.

והוכחה נוספת:

נאמר על יעקב:"ויתאבל על בנו ימים רבים"

על פי הגמרא[מסכת נזיר[דף ה]-ימים רבים הם-שנים עשר חודשים.

ומנגד ידוע כי המת משתכח מן הלב לאחר תקופת שנה-שהיא י"ב חודשים.

בגמרא [מסכת ברכות [דף נח,ב]נאמר: אחרי שיעקב אינו שוכח את יוסף ומתאבל ימים רבים- הכוונה גם אחרי שנים עשר  חודשים-היא ההוכחה כי יעקב יודע על היות יוסף בחיים,לכן הוא מסרב לקבל עליו תנחומים.

שהרי אין נוהגים לקבל תנחומים על החי כפי שמבואר במסכת סופרים

[פרק כ"א,הלכה ט']

בעל הטורים אומר: כשיעקב שלח את יוסף לאחיו,נאמר:"ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן,והשיבני דבר"[בראשית ל"ז,י"ד]

מכאן ניתן להסיק ,כי ביעקב שרתה רוח הקודש וידע כי בסופו של דבר  -יוסף ישוב אליו בריא  ושלם.

אך בכל זאת,עדיין קשה להבין מדוע יעקב התאבל בכלל על יוסף,אם ידע על קיומו של יוסף בחיים?

התשובה לך:יעקב חשש לגורלו של יוסף מבחינה רוחנית,שמא  נפגע במצרים-מקום של מ"ט שערי טומאה - בסביבה שאנשיה עוסקים בעבודה זרה והם שטופי זימה.

אך כאשר יעקב ,בסופו של דבר,ראה בפגישתו את יוסף,כי יוסף לא ניזוק מבחינה רוחנית,אלא נותר צדיק,יעקב חש כי על כך עליו להודות לאלוקים בקבלת עול  מלכות שמים,ולכן בזמן הפגישה שיוסף בכה,יעקב התפלל "קריאת שמע"

כך סובר המהר"ל והוא כותב בספר:"גור אריה"-"...וראוי היה לקרות קריאת שמע כאשר בא אליו יוסף אחר הצער הגדול אשר היה לו בעבורו ואתה ראה אותו מלך-היה אוהב את הקב"ה אשר עושה לו זה וקיבל מלכותו ואהבתו ויראתו,וזהו נכון למבין"

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה:כי יש מפרשים האומרים:שיעקב ידע על קיומו של יוסף במצרים,לפיכך לא חשש לגורלו הפיזי,אלא  דאג לחייו הרוחניים,וכאשר בפגישה נכח כי יוסף נותר צדיק,מיד אמר יעקב:"שמע ישראל"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית הודייה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית הודיה/שיר מאת: אהובה קליין©

 ציור חנוכייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

חנוכייה מלאכת מחשבת

על אדן החלון זוהרת

עטורה קדושת הילה

חיש מניסה אפלה.

כולה כסף טהור

נשמה יהודית  תשמור

פונה לרשות הרבים

מעוררת שמחת ילדים

זורעת בפניהם חיוכים

מאירה עיניהם ככוכבים

על יופייה הכול מתענגים

בשיר והודיה מזמרים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שיבולים בקנה אחד בריאות וטובות:
והנה שבע שיבולים דקות שדופות קדים צומחות אחריהן...".
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו הראשון של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על- היאור:והנה מן-היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו:והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר..."
[בראשית מ"א,א-ד]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה חולם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה חולם/ שיר מאת: אהובה קליין ©

פרעה מלך מצרים

חולם אותות שמים

נפשו סוערת כפעמון

תר אחר פיתרון:

הרקיע כמרבד ערפל

על שפת היאור מטייל

עטור מלבושים צחורים

מתבונן  במים הצלולים.

לפתע מראה מוזר

פרות כבדות בשר

תרות אחר מזונן

סכנה מעל ראשן.

בעקבותיהן פרות דקות

עצמותיהן כגבשושיות בולטות

כהרף עין אותן בולעות

משקיטות הרעב  ונרגעות.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ,חומש בראשית.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ-האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר את חלומות פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

הפרשה פותחת בחלומות פרעה:

"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור:והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר  ותרעינה באחו:והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור:ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעה"[בראשית מ"א,ד]

והחלום השני:"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות:והנה שבע שבולים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן ותבלענה השיבולים הדקות את שבע השיבולים הבריאות והמלאות.."

[שם מ"א,ה-ח]

השאלות הן:

א] מה המשמעות של המילה:"מקץ" בתחילת הפרשה?

ב] מהו היאור ומה משמעות שמו?

ג] כיצד החלום הראשון מרמז על פתרונו?

ד] מדוע בסוף החלום השני פרעה גילה חוסר שקט?

התשובה לשאלה א]

לפי פירוש רש"י: "מקץ" הכוונה: מסוף-משהושלמו שנתיים מזמן העניין הקודם-כלומר שנתיים מתקופת  מימוש חלומם של שר האופים ושר המשקים במצרים.

רבינו בחיי: גם מפרש כי הכוונה לשנתיים -מאז פתרון חלומם של שר המשקים והאופים,אך הוא מביא את דברי רז"ל האומרים: כי עיכובו של יוסף בבית האסורים למשך שנתיים- היה כעונש על כישלונו של יוסף במידת הביטחון בה'

ומנגד הסתמך על שר המשקים באומרו:"כי אם-זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית- נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה..."

[שם מ,י"ד] ולכן נענש ומאסרו התארך בשנתיים נוספות.

רבינו בחיי מביא גם מדרש:כל דבר שיוצא מהקב"ה מוקצב מהתחלה עד הסוף.

והוא מביא דוגמאות:

"קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמוות",[איוב כ"ח,ג]

גם הגשם מוקצב מראש שהרי בראש השנה ה' קוצב לבריות,וכשישראל זוכים לגשמי ברכה,הם יורדים על הצמחים והאילנות,אך כאשר עם ישראל חוטאים-הגשם יורד במדבריות ועל הימים ואילו אינם גשמי ברכה.

"קץ שם לחושך"-הכוונה שה' שם קץ לשעבוד עם ישראל במצרים והוציאם לחירות.

וגם קץ נתן לשהות יוסף בבית האסורים ,שנאמר::"ויהי מקץ שנתיים ימים"

התשובה לשאלה ב]

לפי רש"י:כל הנהרות על פני שאר המקומות בעולם אינם נקראים יאורים,כי יאור:הוא:"אמת מים"-תעלה עמוקה הנחפרת לשם העברת המים ממקום למקום בהתאם לצורך החקלאי. ולכן הנילוס מכונה בשם יאור,כי בשטח מצריים ישנן הרבה תעלות להעברת המים וכאשר הנילוס עולה על גדותיו הוא משקה את כל השדות באמצעי זה.היות ואין הגשם יורד באופן סדיר במצרים,אנשיה נעזרים במי הנילוס.

לכן, על שם החפירות שבהן עוברים המים שהם יאורים-מכונה הנילוס בשם יאור.

הרמב"ן  אומר: כי יאור,או נהר –לשון אחד,ושניהם באים מלשון אורה,וגם הגשם נקרא אורה,שנאמר:"הן פרש עליו אורו,יפיץ ענן אורו[איוב,ל"ו,ל]

והטעם לכך,לפי שהנהרות הן תוצאת הגשמים ואילו הגשמים נוצרים בהשפעת המאורות.

התשובה לשאלה ג]

לפי רש"י: ישנם רמזים לפתרון החלום של פרעה,הפרות יפות המראה, כבדות הבשר- הן מרמזות על שנות השובע במצרים. כי בזמן של שפע כשהכול מבורך אז האנשים מאירים פנים זה לזה ואין אדם מקנא בהצלחת חברו.

עצם אכילת בשר הפרות  השמנות על ידי הפרות רעות המראה -מרמז שכל שמחת בני האדם בשנות השובע במצרים- תישכח בזמן שנות הרעב,

באותה מהירות שאבדה זכרן של הפרות היפות וכבדות הבשר.

רבינו בחיי מציין נקודה מעניינת: הוא טוען כי אין הכתוב מציין בחלום כי פרעה מלך מצרים,אלא:"ופרעה חולם" ומדוע?

ותשובתו: לפי שעניין היאור המופיע בחלום מרמז על תחילת מפלתו של פרעה ויש בו גם רמז בעתיד שילקה במים[בזמן קריעת ים סוף]

לכן התורה איננה מזכירה את מלכותו ,אלא רק כאשר יוסף עומד לפתור את חלומות פרעה נאמר:

"ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים"

כאן התורה כן הזכירה את מלכותו של פרעה-כדי להדגיש כי מעלת יוסף הייתה סיבת מלכותו של פרעה-כלומר בזכות יוסף פרעה עדיין החזיק מעמד במלכותו,לפי שכל ארץ מצרים הייתה הולכת לאבדון לולא עצת החכמה ופתרון החלום על ידי יוסף.

התשובה לשאלה ד]

לפי רש"י :נפשו של פרעה לא הייתה שקטה,אלא רעשה כפעמונים מהטעם:

א]חשש שמא שכח את החלום.

ב] שאף לדעת מה מרמזים חלומותיו?

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי חלומותיו של פרעה היו חלומות נבואיים,למרות שפעמים רבות אין בחלום קשר למציאות,אך כאן שני החלומות מרמזים על עתיד הכלכלה של מצרים מצד אחד,בנוסף יש בהם רמז ברור למפלת פרעה ואיבוד מלכותו.

יהי רצון שכשם שפרעה, אשר ידוע היה בשנאתו וגזרותיו לעם ישראל וסופו היה רע ומר-כך יהיה גורלם של כל אויבי העם כנאמר:

"כן יאבדו כל אויביך ה' "[שופטים ה,ל"א] אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)