ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע:"?[בראשית י"ח,כ"ג]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא-מדוע ביקש אברהם-רחמים על אנשי סדום ועמורה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- מדוע ביקש אברהם- רחמים על אנשי סדום ועמורה?

מאמר מאת:אהובה קליין.

אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו היא: תפילתו ותחנוניו של אברהם אל ה'-

למען לא יעניש את אנשי סדום ועמורה:

כפי שנאמר:"..ואברהם עודנו עומד לפני ה': ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע: אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר? האף תספה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים בקירבה?

חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל- הארץ לא יעשה משפט"?[בראשית י"ח,כ"ב- כ"ו]

ובהמשך התחנונים ,אברהם  הולך ומקטין את מספר הצדיקים עד שמגיע לעשרה צדיקים:"..אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה".

[שם י"ח,ל"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ביקש אברהם רחמים תחילה ,דווקא עבור  חמישים  צדיקים?

ב] מה הייתה עיקר טענתו של אברהם אל - ה'?

ג] מדוע אברהם סיים לבקש רחמים על עשרה צדיקים ולא פחות מזה?

ד] בתום השיחה נסתלקה השכינה- מה הסיבה ?

התשובה לשאלה א]

לפי רש"י: אברהם התחיל לבקש רחמים על חמישים צדיקים בלבד, מהסיבה: כי חמש ערים נכללו בגזרת העונש על סדום ועמורה וחשב שבכל עיר יש  לפחות עשרה צדיקים.

לפי רבי שמשון רפאל הירש:כוונתו של אברהם לא הייתה לצדיקים אשר הולכים בדרך ה' ואין להם קשר עם תושבי המקום,אלא התכוון לחמישים הצדיקים אשר מתאמצים להחזיר רשעים אלה למוטב במשך כל הזמן.

כי צדיק אמיתי היושב בסדום אינו רשאי להפקיר את תושבי המקום במחשבה:"אני את נפשי הצלתי",אלא עליו להיות בקשר מתמיד איתם,לדבר על ליבם ולסייע להם לשוב לדרך הישר.

צדיקים אלה יכולים להגן על העיר  בתקווה שיצליחו להחזיר  בסופו של דבר את החוטאים למוטב.

על צדיקים מסוג זה אברהם ביקש רחמים.

התשובה לשאלה ב]

לפי רש"י:

היו לאברהם שתי טענות עיקריות:

א]  לפי הדין אפילו הרשעים צריכים להינצל בזכות הצדיקים.

ב] ואפילו אם ה' יחליט כי הצדיקים לא יצילו את הרשעים,למה במצב זה יש

להמית את הצדיקים?

הרי הם בודאי ראויים להצלה.

"חלילה לך מעשות כדבר הזה"

"חלילה"- מלשון חולין-זהו חילול שם שמים להמית את הצדיקים עם הרשעים,לפי שהבריות עלולים לטעון:כי זוהי דרכו של הקב"ה.

שהוא ממית את הצדיקים עם הרשעים ובודאי כך נהג ה' בדור המבול להמית את כולם יחד ללא הבחנה בין הצדיקים לחוטאים.

שמא צדיקים לא ניצלו בגלל דין הרעים.

ואברהם מדגיש את אחריותו של ה' באומרו:"השופט כל הארץ לא יעשה  משפט"?

התשובה לשאלה ג]

לפי רש"י:אברהם לא ביקש רחמים על פחות מעשרה איש.

מהסיבה:בדור המבול היו שמונה צדיקים,נח ובניו ונשותיהם וה' לה הציל את הדור הזה בעבור זכותם של נח ומשפחתו.

ולא ביקש על תשעה צדיקים על ידי צירוף הקב"ה עימהם.

התשובה לשאלה ד]

בתום תחנוני אברהם אל ה' נאמר:"וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו"[שם י"ט,ל"ג]

תשובת רש"י:התורה מדגישה את סילוק השכינה ,לפי שכיוון שאברהם נשתתק

שהיה סנגור- כי לא מצא עוד נקודת זכות על תושבי המקום ,גם הקב"ה שהוא דיין הלך ולא ביטל את רוע הגזרה.

ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

לפי אור החיים:נסתלקה השכינה כי ה' לא נתן לאברהם להתפלל על פחות מעשרה צדיקים.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי אברהם היה צדיק אמיתי שגילה מסירות נפש ממש על ידי תחנוניו אל הקב"ה ולא הסתגר בד' אמותיו, אלא ניסה בכל כוחו להציל את אנשי סדום הרשעים.

ולפי דברי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב:  התברר לאברהם  שאין אפילו עשרה צדיקים בסדום,אך בכל זאת יש להאבק על הצלת המקום- לפי שהיה  דבק בהשקפתו בה הלך  תמיד,כי לעולם יש ללמוד זכות על כל אדם-

גם אם הוא רשע גמור, שהרי שערי תשובה לעולם לא ננעלו.

כמו שנאמר:"הדן את חבירו לכף זכות,דנין אותו לזכות"

[מסכת שבת קכ"ז,ע"ב]

יהי רצון ונלמד מדרכי אברהם בחיי היום,וניישם את דרכיו מן הכוח אל הפועל.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אהבה ושנאה בתנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אהבה ושנאה בתנ"ך/ מאת: אהובה קליין.

האהבה והשנאה למרות שהפוכים הם זה מזה,  עלולים שניהם לשמש מקור  לייסורים.

ניתן לראות זאת במקורותינו -  בספר הספרים.להלן מספר דוגמאות:

כאשר ליצחק ורבקה נולדו התאומים- עשיו ויעקב , נאמר:

"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב"

[בראשית כ"ה,כ"ט]

מדוע יצחק אהב  דווקא את עשיו ואילו רבקה אהבה דווקא את יעקב?

מתברר כי יצחק היה איש תמים,ואילו עשיו היה ערמומי.

יצחק לא הבחין בערמומיותו של עשיו,במיוחד כאשר הערים עליו עשיו בשפת חלקות ושאלו: איך מעשרים את המלח,או את התבן?

אך רבקה -אחות לבן -הרמאי,הבחינה בהתנהגות מזויפת  זו ולכן אהבה יותר את יעקב שהצטיין ביושר ומידות טובות.

בעקבות זאת הפער הלך וגדל בין האחים ובמיוחד כאשר יעקב ,בציווי אימו, "גנב" את ברכת אביו.

התוצאה:"וישטום עשיו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"

[שם כ"ז,מ"א-מ"ב,]

דוגמא מעניינת נוספת: אלקנה ושתי נשותיו:חנה ופנינה,הוא היה רגיל לעלות איתן לרגל לשילה -מקום המשכן- באותם ימים, והיה זובח לה' זבחים:

"ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות:ולחנה ייתן מנה אחת אפיים כי את חנה אהב וה' סגר את רחמה:וכיעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה כי  סגר ה' בעד רחמה:וכן יעשה שנה בשנה מדי עלותה בבית ה' כן תכעיסנה ותבכה ולא תאכל"[שמואל א,ד-ז]

הבה נתבונן ביעקב אבינו:אשר אוהב במיוחד את יוסף -  בן הזקונים:"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים".והתוצאה "ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו שלום"[בראשית ל"ז,ד]

גם בדוגמא זו ניתן לראות בברור  עד כמה אהבתו המועדפת של יעקב ליוסף מביאה לידי שנאת אחים ובהמשך לגלגולו של יוסף למצרים.

ציורי תנ"ך/יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

וישנה אהבה המקלקלת את השורה:  דוגמת אהבת שמשון לדלילה,אשר בסופו של דבר גרמה לו למפלתו ולסופו המר.

אך השנאה היא אם כל חטאת ונאמר עליה:"שנאה תעורר מדנים ועל כל הפשעים תכסה אהבה"[משלי י,י"ב]

וידוע כי בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.

לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: להתרחק מהשנאה,להימנע מהענקת אהבת יתר למישהו אחד במשפחה-דבר הגורם  פתח לצרות.

יהי רצון שנשכיל לאהוב את הזולת,למצוא בכל אחד את הטוב שבו.

ויתקיים בנו המשפט:

"כמים הפנים לפנים כן לב אדם לאדם"[משלי כ"ז,י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לך-לך/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לך- לך/ שיר מאת: אהובה קליין ©

"לך, לך" ציווי עליון

לאברהם אבינו עת רצון

דרך רבת ניסיונות

קשיים  ייסורים מהמורות.

אוזר במותניו כוח

נישא על כנפי רוח

אש  בוערת בעצמותיו

 מחיש כצבי  צעדיו.

אל ארץ אשר יראה

לעם סגולה יאה

ארץ הרים ובקעות

נחלי מים ונהרות.

באהבה  יקיים השליחות

לידע כל האנושות

בורא עולם יחיד

בידו אוחז שרביט.

הערה: השיר בהשראת פרשת: לך-לך[חומש בראשית.]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/הציווי לאברהם:"לך לך.." /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר ה' אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-
הארץ אשר אראך"
[בראשית י"ב,א]

הטכניקה: שמן על בד(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם וניסיונותיו/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם וניסיונותיו

שיר מאת: אהובה קליין (c)

החמה מאירה פנים

שמים כחולים מרננים

לאוזני אברהם קולות אלוקים

אש בעצמותיו יקיים ציוויים.

ניסיונות משמים נתנסה בחיים

כתווי כינורות עולים ויורדים

מבית אביו ניתק במהרה

כזרע מאדמה - לארץ בחירה.

בתקופת יובש צמא ומחסור

ירד מצרימה רעב לשבור

לכנען ישוב ברכוש גדול

יודה לאלוקים בשיר מזמור.

הערה: השיר בהשראת פרשת לך- לך [בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך-האם אברהם קיים שליחותו בהצלחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך -לך –האם אברהם קיים שליחותו בהצלחה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילים:"ויאמר ה' אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה:

ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה"

השאלות הן:

א] מה הייתה שליחותו של אברהם?

ב] מדוע אלוקים הבטיח  לאברהם ברכות?

ג] האם אברהם מימש את שליחותו בהצלחה?

התשובה לשאלה א]

שליחותו המיוחדת של אברהם הייתה בראש וראשונה :להפיץ את האמונה באלוקים -כאחד והיחיד בעולם, כבורא ומשגיח על ברואיו תמיד:

את זאת עשה עוד במקום הולדתו ששם הייתה נפוצה  העבודה הזרה- על פי מסקנתו וחוכמתו - כי עבודת האלילות היא חסרת תועלת.

על פי סיפורי חז"ל:אברהם עוד בעודו נער ניפץ את אלילי אביו כאשר הבין שאין להם שום כוח וערך.

הרמב"ם:"יד החזקה" הלכות עבודה זרה כותב - על אברהם:"השיג  דרך האמת והבין קו הצדק מתכונתו הנכונה,וידע שיש אלוקי אחד,והוא מנהיג הגלגל,והוא ברא הכול,ואין בכל הנמצא אלוקי חוץ ממנו.וידע שכל העולם טועה ודבר שגרם להם לטעות,זה שעובדים את הכוכבים והצורות עד שאבדה האמת מדעתם".

אולם , אין המקרא מתאר את קורות אברהם בבית אביו ואת יחסו לאלילות והכרתו את ה' בכוחות עצמו.

אומנם בספר ישעיהו יש על כך רמז:"אשר פדה את אברהם"[ישעיהו כ"ט]

כלומר:אברהם היה שרוי בסכנת חיים מצד המתנגדים לדעתו  במשך שהותו באור  כשדים וניצול בידי ה'..

רבים המפרשים השואלים: מדוע מדבר ה' אל אברהם באופן ישיר בטרם נראה לו  במראה הנבואה?

אור החיים הקדוש עונה על שאלה זו בשני טעמים:

א]הקב"ה לא היה צריך להתגלות אל אברהם, מאחר וראה כי אברהם גילה את מציאותו באופן עצמאי לחלוטין מתוך חוכמתו.

ב] הקב"ה לא רצה להתגלות בפניו,בטרם יבדוק אם אברהם עומד בניסיונות.

מציית לצווי ה' ואינו שואל שאלות.

אברהם הופיע אחרי עשרה דורות שחטאו,לכן הקב"ה  היה מעוניין לבחון את לבבו, אם אכן ראוי להתגלות אלוקית בהשוואה לדורות הקודמים.

וכידוע , בדורות הבאים האמונה הופצה ברבים והקב"ה  התגלה  לנביאים.

המצווה הבאה שאברהם נצטווה  הייתה: יישוב ארץ ישראל.

התשובה לשאלה ב]

לפי רש"י: הקב"ה אמר לאברהם: כי הליכתו לארץ-היא לטובתו, כי שם  ה' יעשה אותו גוי גדול,כי בחרן אינו זוכה לבנים,אבל בארץ כן. ועל ידי ההליכה לארץ הקב"ה יפרסם את מהותו  וחשיבות שמו בעולם של אברהם וה' מבטיחו:

"ואעשך לגוי גדול" במילים אחרות:"משנה מקום,משנה מזל"

אברהם הוצרך לקבל ברכות אלה- לפי שכאשר אדם מתהלך בדרך, ישנם שלושה דברים שעלולים להתמעט: פרייה ורביה, ממון וגם שמו . שהרי אין אדם הנמצא בדרך יכול לעסוק בצרכיו ובצרכי שמים,וכספו הולך ומתמעט ושמו גם יורד מגדולתו. לכן היו נחוצים לאברהם שלושת ברכות אלו.

על ריבוי הבנים,על ברכת הממון,ועל גדולת השם.

ציורי תנ"ך/ אברהם  אבינו  מתעשר וחוזר ממצרים ברכוש גדול/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ ברכת הבנים לאברהם/ציירה:אהובה קליין(c)

בנוגע לשמו,שהיה: אברם, מעתה שמו אברהם ואברהם בגימטרייא רמ"ח,-כנגד רמ"ח אבריו של אדם.

ולגבי הברכות,מעתה הם יעברו אל אברהם והוא יוכל לברך את מי שיחפוץ.

רש"י מביא  פירוש נוסף על נושא הברכות:

לפי דעה זו :שלושת הברכות מתייחסות לשלושת האבות בתפילת:" שמונה עשרה":"ואעשך לגוי גדול" מתייחס ל:"אלוהי אברהם"

"ואברכך" מתייחס ל:"אלוהי יצחק"

"ואגדלה שמך"- מתייחס ל:"אלוהי יעקב"

בסיום הברכה חותמים רק באברהם,במילים:"מגן אברהם" היות והוא בעל הברכה שמכוחו משפיע ברכה  על כולם.

אברבנאל אומר:"ונברכו בך כל משפחות האדמה"-באמצעות אברהם תתפרסם אמונת אלוקים,אשר תאיר את הבריאה כולה.

הרמב"ם [ בספר המורה חלק ג,כ"ט]מביא פירוש מעניין:כאשר אברהם היה חולק על תושבי המקום באזור בית אביו על העבודה הזרה,אותם תועים היו מקללים   ומבזים אותו והיה סובל-

בעבור הפצת האמת על האלוקים-בורא העולם.

לכן בירך אותו ה':"ואברכה מברכיך ומקללך אאור"

בעזרת ברכה זו יכבדו את אברהם בעולם גם אלה שהם אינם מזרעו.

וגם יתברכו בו.

התשובה לשאלה ג]

בעלי המדרש אומרים: כי אברהם היה הולך ממקום למקום והיה מאזין ובודק את כל הדעות הפסולות,ומתוך חקירתו העצמית הגיע למסקנה כי יש בורא לעולם.

וה' האיר לו את הדרך שאליה הגיע בעצמו.

לפי מדרש,ראשונים ואחרונים:אברהם עלה והתעלה מדרך החקירה העצמית אל ההכרה שלו בקב"ה והגיע  להתגלות אלוקית.

השאלה ששאל אברהם את בעלי הדעות  והאמונות השונות:"תאמר שהעולם בלי מנהיג"? וקושייה זו הייתה קשה ביותר וסתרה את בעלי דעות אלה וביססה את האמונה באלוקים אחד ויחיד ולאורה האנושות הולכת גם היום.

לסיכום: לאור האמור לעיל: ניתן לראות בבירור כי אברהם עמד בשליחותו בהצלחה מרובה ואף התברך בברכות  מה' אשר כולם התקיימו.

גם בניו וצאצאיו הלכו בדרכו והיום רוב האנושות אינה מאמינה באלילות,אלא בקב"ה שהוא ברא את העולם וישנה השגחה פרטית על כל אחד ואחד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)