ציורי תנ"ך/שמחת תורה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושמחת בחגך...והיית אך שמח"[דברים ט"ז,י"ד-ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחת תורה-מה ייחודה של שמחה זו?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחת תורה -מה ייחודה של שמחה זו?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

היום השמיני לחג הסוכות נקרא:שמיני עצרת,או שמחת תורה.

וכך מתואר  במדרש אגדה [שיר השירים רבה]:"ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו"

"אמר ר' אלעזר: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה,לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה"

המקור לשמיני עצרת בתורה:

"וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו.."

[במדבר  כ"ט,ל"ה]

ובעניין השמחה נאמר:"ושמחת בחגך,אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך,שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר ה',כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידך והייתה אך שמח"

[דברים ט"ז,י"א]

לגבי כפילות השמחה המופיעה בפסוק זה רבותינו אומרים: כי בעוד שהשמחה בראשית הפסוק מתייחסת לחג הסוכות-שהוא חג האסיף וזוהי שמחה והודיה לה' על כל היבול  שנתן  על ידי בני הבית,העבדים והשפחות.. הרי השמחה בסוף הפסוק:"והיית אך שמח" מתייחסת לשמיני עצרת.[פסחים ע"א,ע"ב וסוכה מ"ח,ע"ב]זוהי שמחה  רוחנית טהורה בה'.

השאלות הן:

א] אילו סוגי שמחה ידועים לנו?

ב]כיצד ניתן לשמר את השמחה תמיד-בחיי היום,יום?

התשובה לשאלה א]

מתוך עיון במקורות,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שמחה :

1] ישנה שמחה רגעית,או זמנית שנגרמת כתוצאה מאירוע משמח,אך בחלוף הזמן היא פגה,או נעשית כדבר מובן מאליו.

כדוגמת השמחה, בעיר שושן- כפי שמתוארת במגילת אסתר:

"והעיר שושן צהלה ושמחה"[מגילת אסתר ח,ט"ו]

או דברי דוד המלך:"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"-זוהי שמחה המתלווה אל המלך בזמן הליכתו לבית ה'.

גם שתיית היין גורמת לשמחה זמנית,כפי שנאמר:"יין ישמח לבב אנוש"

[תהלים ק"ד,ט"ו]

2] קיימת שמחה מתמשכת- בה האדם שמח לאורך זמן.

כגון:"יהיה מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך"[משלי ה, י"ח]-הבעל שמח תמיד באשתו.

או:"אם הבנים שמחה הללויה"[תהלים קי"ג,ט]

או:"מאור עיניים ישמח לב"[משלי ט"ו ל"ב]

"איזהו עשיר השמח בחלקו"[מסכת אבות פ"ד,מ"א]

או השמחה של מביאי הקורבנות לירושלים:"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם"

[דברים י"ב,י"ב]

3] ישנה דרגה גבוהה ביותר של שמחה,זוהי שמחה של צדיקים השמחים בה'.

כמו שנאמר:"שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קדשו"[תהלים צ"ז,י"ב]

או:"ישישו וישמחו בך כל מבקשך"[תהלים ק"ד,ל"ד]

שמחה זו נובעת מתוך הנשמה האלוקית שבאדם ומתוך הכרה כי הכול בידי ה',אין עוד מלבדו,וגם מתוך הבנה כי לא תמיד הכול מתנהל לפי ציפיות האדם,וגם אם האדם נתון במייצר מסוים,הרי הכול לטובה ולכן השמחה היא מתוך הכרה שכל מה שה' עושה-הוא לטובה.ולכן  קיים הבדל מהותי בין השמחה בחג הסוכות-שהיא שמחה:"לפני ה'" והיא נובעת מתוך הודאה לאלוקים על כל היבול  שנתן לישראל -לבין השמחה בשמיני עצרת-שהיא שמחה בה'-שמחה רוחנית טהורה.

מכאן שהשמחה בשמיני עצרת היא שמחה של צדיקים=שמחה בקב"ה.

רעיון זה ממחיש רבי אלכסנדרי:"משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה-היה בנו של המלך טורח עם האורחים,וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו:יודע אני,שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים:עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד  ואיני  מטריח עליך הרבה..כך כל שבעת ימי החג-ישראל עסוקים בקורבנותיהם של אומות העולם....וכיוון

שיצאו שבעת ימי החג..אמר הקב"ה לישראל..אני  ואתם נשמח  יחד"

לכן בשמחת תורה אין יושבים כבר בסוכה ואיננו מברכים על ארבעת המינים,אלא  שמחים בה' ללא אמצעים גשמיים.

לכן המילים:"אך שמח"-מתייחסות לשמחת תורה ,ביום זה אנו שמחים בה' ובישועתו,כמו שאמר שלמה המלך:"נגילה ונשמחה בך"[שיר השירים א,ד]

ציורי תנ"ך/ "והייתה אך שמח"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

התשובה לשאלה ב]

על מנת לשמר את השמחה הגבוהה ביותר יש להתפלל לה':"והנחילנו ה' אלוקינו בשמחה ובששון מועדי קודשיך,וישמחו בך ישראל מקדשי שמך"[מתוך הברכה הרביעית]

ויש להתבונן ביופי הבריאה,כמו שאמר דוד המלך:"מה רבו מעשיך ה'.. "

וכמובן יש להידבק בקב"ה,אשר ברא את העולם  כולו.

להרבות בקיום מצוות מתוך שמחה.

ישנו מדרש מאד יפה:על המילים:"נגילה ונשמחה בך".בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל:"גילה,שישה-"שוש תשיש בה".שמחה,רינה, פיצחה,צהלה,עלצה,עליזה,חדווה,תרועה,גילה-"גילי מאד בת ציון".

הבריאה נבראה בעשרה מאמרות,התורה כוללת את עשרת הדיברות.

וישראל נתברכו בעשרה סוגי לשונות שמחה.[שיר השירים רבה א,כ"ט]

השמחה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר,נובעת מהאמונה בגאולה והישועה והתגלות ה' לעם ישראל,שמחה זו היא על עצם הקשר עם הקב"ה.

לסכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שלבי שמחה ועלינו לשאוף להגיע לדרגה  הגבוהה ביותר ולשמוח בה' תמיד ולהודות לו על הכול.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחת תורה-ערבות הדדית כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחת תורה-ערבות הדדית כיצד?

מאמר/ מאת: אהובה קליין

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

שמחת תורה הוא חג שמופיע בצמוד לחג הסוכות- ביום אחרי:

"הושענא רבה"

השם הנוסף של החג הוא:שמיני עצרת.

ביום זה מסיימים לקרוא את התורה- חומש דברים ומתחילים את חומש בראשית וזאת כדי להראות שיש המשכיות ללמוד התורה.

נוהגים לקיים 7 הקפות עם ספרי התורה- בשירה שמחה וריקודים

בערב החג וגם למחרת בשעות הבוקר.

במקומות רבים נוהגים  לקיים  הקפות שניות גם במוצאי החג.

כמו כן, בחג זה כולם עולים לתורה  אפילו ילדים קטנים יחד עם אדם מבוגר.

ידוע המדרש המדבר על משל "ארבעת המינים"

האתרוג:יש בו טעם וריח-הנמשל יהודי הלומד תורה ועושה גם מעשים טובים.

הלולב: יש לו טעם אך הוא חסר ריח-דומה לאדם שאומנם לומד תורה,אך אינו עוסק במעשים טובים.

ההדס:יש בו ריח אך אין לו טעם ,מזכיר אדם שעושה מעשים טובים,אך אינו עסוק בלימוד תורה.

ערבה:אין בה לא טעם ולא ריח- ממש כאדם שאינו לומד תורה ואינו עושה מעשים טובים.

ב"שולחן ערוך"[תרנא,י"ב] נאמר :"ד מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהם לא יברך על השאר" וזאת מהטעם[לפי משנה ברורה]-שכולם  נחשבים למצווה אחת.

ארבעת המינים מזכירים את עם ישראל- זהו עם אחד שכולל אנשים בעלי גוון שונים ,גם  יהודים הדומים לערבה- אינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים,למרות זאת- הם חלק מאחדות העם ואם יעדרו-עם ישראל אינו שלם.

מכאן שכל ישראל ערבים זה לזה.

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יהי רצון שעם ישראל יהיה מאוחד תמיד גם במשך כל השנה ממש כמו במעמד הר סיני- בעת קבלת התורה- כפי שמתואר בכתובים:"...ויבואו מדבר סיני... ויחן שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,א-ב]

הכוונה –כי כל ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכת דויד/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכת דויד/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ענני גאולה מרננים

אורות גנוזים מעוררים

שערי רקיע נפתחים

עת רצון למברכים.

אלוקים צופה ומאזין

לתוך סוכת האושפיזין

רצונותיו של המאמין

כהרף עין מתגשמים.

קץ לגלויות ולפשעים

יום שימחת גאולים

מתוך הסוכה הצונחת

מלכות דויד צומחת.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקמת סוכת דויד הנופלת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת.."
[עמוס ט,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת"/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"הרחמן יקים לנו את סוכת דויד.."-מה המשמעות?

מאמר / מאת: אהובה קליין.

בחג הסוכות נוהגים להגיד  בסיום הסעודה - בברכת המזון:

"הרחמן,הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת"

השאלות הן:

א] מה משמעות משאלה זו?

ב] מה מקור פסוק זה?

ג]היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לנושא הסוכות[ולא תמיד בהקשר לחג עצמו]?

התשובה לשאלה א]

המהר"ל עונה על כך:"דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"

כי כל מלכות נקרא:"בית"

לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא:"בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא:"בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.

הבית כאשר נופל,נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,

ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש,ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה,אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע,ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות,נקרא המלכות:"סוכת דוד הנופלת".ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם:"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"

[נצח ישראל ל"ה]

לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי.

היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק,כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.

התשובה לשאלה ב]

מקור הפסוק:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"-בספר עמוס:

שם נאמר:"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס,ט,י"א]

הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם

מחדש בעזרת הקב"ה.

לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.

הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.

מצודת דויד מפרש באופן דומה:בתום הייסורים והגלות ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.

את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.

לפי מצודת  ציון:ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות להזכרת הסוכה בתנ"ך:

א]"כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני"

[תהלים כ"ז,ה]

כאן דויד מתכוון להגנתו על ידי הקב"ה ביום רעה.

ב] "..סכותה לראשי ביום נשק:"[תהלים ק"מ,ה]

כשם שהסכך בסוכה מגן מפני השמש על יושביו,ומסמל את הגנת ה' על האדם.

דוד מתכוון כי ה' הגן עליו והיה כמחסה לראשו.

ג] "ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל..."

יונה ד,ה]

ד]"ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות"[בראשית ל"ג,י"ז]

לפי דברי רש"י: יעקב שהה במקום זה שמונה עשר חודשים שכללו:קיץ,חורף,קיץ.

ולכן עם הגעתו עשה סוכות לו ולמקנהו ולכן קרא למקום:סוכות.

בחורף עשה להם בית ובהגיע שוב הקיץ חזר  ועשה  להם סוכה.

ה]"ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סוכות איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית האלוקים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים:ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן-נון כן בני-ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה  גדולה מאד.."[נחמיה ח,ט"ו -י"ח]

-לפי מקור זה,בני ישראל זכו בתקופת עזרא הסופר להקים סוכות גם  בחצרות בית המקדש.

ו]"...בחמישה עשר יום לחודש  השביעי הזה חג הסוכות שבעה ימים לה'.."

[ויקרא  כ"ג,ל"ד]

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ז] "בסוכות  תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות:למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל..."[ויקרא כ"ג,מ"ב-מ"ג]

ח]"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"[ויקרא כ"ג,מ]

ציורי תנ"ך/  ארבעת המינים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי המנהג להגיד בחג הסוכות:

"הרחמן יקים לנו את סוכת דויד הנופלת" מקורו  בדברי עמוס והכוונה כי ביום הגאולה הקב"ה יקים את מלכות דויד  הנופלת מחדש- בקלות ממש כפי שמקימים סוכה שהתפרקה.

מעניין כי נושא הסוכה מופיע בתנ"ך גם בהקשר להגנה על יושביו על ידי הקב"ה ולא תמיד  דווקא בחג הסוכות וזאת ,למרות שהסוכה היא מבנה ארעי ולא קבוע כבית.

יהי רצון ועם ישראל יזכה במהרה לגאולה שלמה והשבת מלכות בית דוד,אמן ואמן

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו המוצלת בעלי הקיקיון/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר: וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל  ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו.."[יונה ד,ה-ו]

הטכניקה:שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)