פרשת מצורע- התחשבות במצבו הכלכלי של המקריב- כיצד?/
אהובה קליין.
בפרשת מצורע
התורה מתארת כיצד המצורע מטהר עצמו מהעבירה בה חטא -ואילו קורבנות עליו להביא כדי לכפר על חטאו.
מעניין כי
ישנה התחשבות במצבו הכלכלי של המקריב , ברעיון זה אנו נתקלים כבר בפרשת צו :"ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, והוא
עד או ראה או ידע, אם לא יגיד ונשא עוונו, או נפש אשר תיגע בכל טמא או נבלת חיה
טמאה או בנבלת בהמה טמאה...או נפש כי תישבע לבטא בשפתיים להרע או להיטיב.. והיה כי
יאשם לאחת מאלה והתוודה אשר חטא עליה והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא נקבה מן
הצאן כישבה , או שעירת עיזים לחטאת וכיפר עליו הכהן מחטאתו, ואם לא תיגע ידו די שה
והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעולה.. ואם
לא תשיג ידו לשתי תורים או לשני בני יונה, והביא את קורבנו אשר חטא עשירית האיפה
סולת לחטאת.."
[ויקרא ה,א-י"ב]
כאן התורה מזכירה את סוגי החטאים ויחד עם זאת מתירה
להקריב את
הקורבן בהתאם ליכולתו ומצבו של המקריב,
אם הוא עשיר-
יקריב מן הצאן.
אם עני –
יקריב שתי תורים,או בני יונה.
אם הוא דל- מביא
עשירית האיפה סולת.
גם כאן
בפרשת מצורע התורה מתחשבת במצבו הכלכלי של
המצורע:" ואם דל הוא ואין ידו משגת, ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו, ועישרון
סולת אחד בלול בשמן למנחה ולוג שמן ושתי תורים, או בני יונה אשר תשיג ידו, והיה
אחד חטאת והאחד עולה והביא אותם ביום השמיני לטהרתו אל- הכהן אל פתח אוהל מועד
לפני ה' " [ויקרא י"ד,כ"א,כ"ג]
השאלות
המתעוררות הן:
א] על מי חל
קורבן עולה ויורד?
ב] במה חטא
אדם הנענש בצרעת?
ג] מדוע
ציוותה התורה להביא קורבנות דווקא מבקר ,כבשים ועיזים?
ד] מה ניתן
ללמוד מהנושא: קורבן עולה ויורד?
התשובה לשאלה א]
עניין זה
מופיע גם במשנה:"אלו מביאין קורבן עולה ויורד:על שמיעת קול ועל ביטוי שפתיים
ועל טומאת המקדש וקדשיו,והיולדת והמצורע"[כריתות ב-ד]
כלומר- קורבן
עולה ויורד חל על:
1]שבועת
ביטוי- אדם שנשבע ,אך לא קיים את דבר שבועתו.
2] שבועת
עדות- אדם היה עד לתקרית מסוימת ובמקום להעיד דברי אמת, נשבע לשקר- על מנת
להתחמק בעניין זה בבית הדין.
3] טומאת
המקדש- אדם שנכנס למקדש, או אכל קורבן בהיותו טמא.
4]היולדת.
5] המצורע.
התשובה לשאלה ב]
אדם שחלה
בצרעת - חטא בכך שדיבר בגנות חברו ועל ידי
כך גרם לכך שחבריו יתרחקו ממנו ,מסיבה זו העונש שהוא מקבל- מידה כנגד מידה.
בכך שנעשה
מצורע -הוא מורחק מהבריות ונעשה מבודד מחוץ למחנה
כדברי
רש"י: [ויקרא
י"ג,מ"ו]
"שלא
יהיו טמאים [אחרים ] יושבים עמו,ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד-
הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו- אף הוא יבדל"
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה:
אברבנאל הסיבה לכך שהתורה ציוותה להביא קורבנות מבקר וצאן כבשים, עיזים- מפני
שבעלי חיים אלו הם נבחרים ומשובחים במזגם ,וגם יותר זול לגדל בעלי חיים מבויתים
מאשר לצוד חיות.
התשובה לשאלה ד]
מתוך האמור
לעיל: ניתן להסיק כי גם כאשר בני אדם חוטאים חטאים קשים מאד- הקב"ה הולך
לקראתם:
א] נותן להם
הזדמנות לחזור בתשובה.
ב] וגם אם
עליהם להקריב קורבנות- הדבר יעשה תוך כדי
התחשבות במצבם הכלכלי.
ניתן לראות
בברור כי הקב"ה - רחמן ואוהב את בניו.
הדבר מוכח גם
ממקורות שונים במקרא, לדוגמא:
"כי אל
רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"
[דברים ד, ל"א]
משה אמר על
אלוקים:"ה' אל רחום וחנון..."
ובגמרא נקרא
שמו של הקב"ה:"רחמנא"
ובזוהר הקדוש נאמר- אם היינו יודעים כמה הקב"ה
אוהב אותנו, היינו שואגים ככפירים.
וידועה האמרה:
"פיתחו
לי פתח ואני אפתח לכם כפתחו של אולם"
אומנם כיום, באין מקדש עניין הקרבת הקורבנות אינו קיים ובמקום זה אנו מתפללים.
יהי רצון
ויבנה המקדש במהרה ויתקיים בנו הפסוק:"..והביאותים אל הר קודשי ושמחתים
בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על
מזבחי- כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"[ישעיהו נ"ו,ז]
