יום שלישי, 19 במרץ 2013

סמיכה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סמיכה /שיר מאת: אהובה קליין©

הרקיע עוטה מרבד עננים
החמה נחבאת אל הכלים
אהרון ובניו הכוהנים
מול האוהל מתאספים.

איל יפהפה  הדור פנים
נועץ מבטים  בכל הצופים
חש בטקס וחגיגיות
נבוך לפשר ההתקהלות.

הסמיכה תיערך מעל ראשו
בכך יוקדש קורבן לבוראו
כהרף עין נחרץ גורלו
כמצוות התורה תושלם שליחותו.

הערה: השיר בהשראת פרשת צו[חומש ויקרא.]

ציורי תנ"ך/ סמיכה על האיל מול אוהל מועד/ציירה: אהובה קליין(c)
erqxzbon0ib6de82k8so.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 במרץ 2013

פרשת צו-כל העוסק בדיני תורת הקורבן כאילו הקריב באמת-האם?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת צו-  כל העוסק  בדיני תורת הקורבן כאילו הקריב באמת – האם ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:" צו את אהרון ואת בניו לאמור:זאת תורת העולה, היא העולה  על מוקדה על המזבח כל הלילה עד- הבוקר,ואש המזבח תוקד בו" [ויקרא ו' א'-ב]
השאלות הן:
א] מהו קורבן עולה- מדוע נקרא בשם זה?
ב] מהי הסמיכה על הקורבן-ומה משמעותה  ?
ב]מה משמעות המילים:"זאת תורת העולה" ?
התשובה לשאלה א]
קורבן העולה הוקרב בבית המקדש בקבוצת  הקורבנות :"קודשי קודשים"
יש וקורבן העולה היה – קורבן ציבור ויש שהיה משמש קורבן יחיד.
או כקורבן נדבה,או כקורבן חובה.
קורבן זה היה נלקח –מהבהמה –מהפרים,מהצאן- ממין זכר,  ומהעוף-  שני תורים או,שני בני יונה.
במצורף לקורבן העולה היו מקריבים נסכים,סולת בלולה בשמן אשר הקטירוה על אש המזבח ויין אשר היה נשפך על גג המזבח.
ומדוע קורבן זה נקרא:"קורבן עולה"?
על כך ישנם  שני פירושים:
א] קורבן עולה- לעומת שאר הקורבנות עולה כליל  ונשרף על המזבח ואין בו חלקים הנאכלים על ידי הכוהנים או הבעלים[בעלי הקורבן] פרט לעור הקורבן שניתן לכהן.
כמו שנאמר:"והכהן המקריב את- עולת איש,עור העולה אשר הקריב,לכהן יהיה"
[ויקרא ז,ח]
ב]לפי המדרש:שם זה של הקורבן- הוא בהשראת הפסוק:"והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן"[יחזקאל כ,ל"ב]
משמעות הפסוק-מדובר במחשבות רעות של בני ישראל-המשכנעות לא  לקיים את מצוות התורה ,אלא להידמות לגויים ומעשיהם.
מכאן המסקנה: כי  קורבן עולה מכפר גם על הרהורי הלב.
התשובה לשאלה ב]
ב] הסמיכה: היא הנחת הידיים מעל ראש הקורבן-טרם הקרבתו.
בזמן הסמיכה בעל הקורבן  מקדיש את הקורבן למטרה לה התכוון,כגון:וידוי על חטא שחטא,או דברי שבח לקב"ה על החסדים שעשה עימו.
בפרשתנו- תוך כדי תיאור חנוכת העבודות באוהל מועד ובתום שבעת ימי המילואים -הוקרבו הקורבנות לראשית עבודתם של הכוהנים,ואנו מוצאים דוגמאות לפעולת הסמיכה: כפי שהפסוק מתאר:"ויקרב את איל העולה,ויסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל" [ויקרא ח,י"ח]
התשובה לשאלה ג]
"זאת תורת העולה":על כך  ישנה תשובה בויקרא רבה[ז,ג]
"אמר הקב"ה:הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים אותם"
כוונת המשפט- היות ואתם- בני ישראל לומדים את דיני קורבן עולה, ה' מחשיב לכם כאילו אתם הקרבתם אותם בעצמכם,שהרי נכון להיום אין בית המקדש קיים, לימוד תורת הקורבנות  משמש במקום הקרבתם על המזבח.
רעיון  דומה ניתן לראות במסכת מנחות [ק"י,ע"א] : "כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב  חטאת וכל העוסק בתורת אשם,כאילו הקריב אשם"
רבי יהונתן אייבשיץ הסביר פירוש יפה:חז"ל אמרו : כל הלומד דיני קורבנות-כאילו הקריב קורבנות , בזמן שאדם היה מקריב קורבנות במטרה לכפר על חטאיו ,היה גם חש בושה לפני אחרים-על כך שחטא ועל ידי זה היה מגיע להרהורי תשובה.
והיות ובזמננו,לצערנו הרב, אדם הלומד רק תורה חש מבויש על כי נחשב בעיני הציבור כבטלן שאינו עושה לפרנסתו. מכאן שגם לימוד תורה מביא לכפרת עוונות.
לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי בימינו, בהם אנחנו מצפים יום, יום- לגאולה בפרט ובכלל ומצפים בכיליון עיניים- לחזות בבנין בית המקדש השלישי -כדי לשוב לאותם ימים
בהם הכוהנים והלווים  משרתים בבית המקדש ועם ישראל מקריבים בו את קורבנותיהם ,הרי שלימוד תורת הקורבנות גורם לנו זכות כאילו הקרבנום באמת .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה קריאה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה קריאה/שיר מאת: אהובה קליין©

ישנה קריאה לאדם
מה לך נרדם?
היכן מקומך בחיים
האם לשליחותך תשמור אמונים?

ישנה קריאה לאברהם
לבל ישחט הקורבן
בעשרה ניסיונות נתנסה
בעוז וגבורה נתעלה.

ישנה קריאה למנהיג
דוגמת משה הצדיק
מבין הכרובים שמע
מסרים רבי מעלה.

הערה: השיר  בהשראת פרשת ויקרא[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 15 במרץ 2013

שמיעה ושמועה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמיעה ושמועה / שיר מאת אהובה קליין(c)

יש ואדם ינצור פיו ולשונו
רזים יסתיר במעמקי נפשו,
במהרה ייוודע סודו לכול
"עוף השמים יוליך את הקול"

יש ושמועה תרעיש עולמות,
תכה גלים תסעיר מוחות:
דוגמת האותות והמופתים
שחולל ה'  לבניו  במייצרים.
עוררו את יתרו משלוותו
מייד הציע למשה עצתו.

יש ושמיעה הופכת לראיה
במאורע  חריג שופע קדושה:
"וכל העם רואים את הקולות"
אותיות קדושות יוצאות במחולות.

יש שמועות ויש שמועות
מהן טובות , מהן רעות,
שמועה רעה גורמת  עוול
"שמועה טובה תדשן עצם"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 במרץ 2013

תפילה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תפילה/שיר מאת: אהובה קליין©

בימים בהם מקדש
קורבן היה מקודש
חטאת,תודה ושלמים
עבודת כוהנים ולווים.

בבית הכנסת בימנו
נתפלל לצור ישענו
בקשות מזמורים ותחנונים
במנגינה ושירת רננים.

עבודה שבלב כדברי חכמים
מרקיעה שחקים בוקעת שערים
מפלסת דרכה למלכי המלכים
מרוממת רוחם של המתפללים.

כי קרוב ה' לכל קוראיו
לבניו אינו מסתיר פניו
במהרה יבנה מקדש בירושלים
קולות שופר  יזעזעו שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויקרא[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 במרץ 2013

פרשת ויקרא-באין מקדש מה התחליף לקורבנות?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא-באין מקדש מה התחליף לקורבנות?
/מאת: אהובה קליין.

פרשת ויקרא פותחת את חומש ויקרא- בעיקר בהוראות של הקב"ה למשה בדבר הקרבת הקורבנות במשכן:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: אדם כי יקריב מכם קורבן לה',מן הבהמה,מן הבקר ומן-הצאן תקריבו את קרבנכם"[ויקרא א,ב]
wnsofmitoi0wra9pypsn.jpg
ציורי תנ"ך/הבאת קורבנות אל המקדש/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה מטרת הקרבן?
ב] באין מקדש היום- מה התחליף לקורבנות?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לסוגי תפילה ?
התשובה לשאלה א]
לפי  דברי רבי אברהם יהושע[בעל "אוהב ישראל"]
כאשר האדם מוכן להקריב למען ה' קורבן מעצמו ובשרו בנאמנות רבה-הדבר נחשב ל"קורבן לה' " ומחשיבים כאילו הקריב את חלבו ודמו לכבוד אלוקים.,אך אדם המקריב מהבהמה ,הבקר והצאן-הוא מסתפק רק לתת תרומות ממון ואינו מוכן למסור את נפשו למען ה'-עליו אומר הכתוב:"תקריבו קורבנכם"-זה קורבן המשתייך למקריב עצמו וערכו נמוך ואין הוא נחשב:"קורבן לה' "
ויש דעה האומרת: כי קורבן הוא מלשון קירבה והתקרבות לה'.
לפי דברי ספורנו:כאשר אדם מקריב מתוך הכנעה ולב  נשבר-זה  נחשב לקורבן אמיתי,אך אם הקרבן לא מתוך כוונה עמוקה-אין הדבר רצוי אצל ה'.
לפי הרמב"ן: כאשר אדם מקריב קורבן והוא מתבונן בכל התהליך של ההקרבה-כיצד נזרק הדם של הקורבן וכיצד נשרפים האיברים,יחשוב כי בשל חטאיו היה ראוי הוא, בכבודו ובעצמו ,שיעבור תהליך זה,אך למעשה הקב"ה נוהג עם החוטא בחסד בכך שנותן לו אפשרות להקריב בהמה –והיא מכפרת על חטאיו.
הרמב"ם מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי כל העולם עומד בזכות הקורבנות.
בספר מורה נבוכים  פרק ג': הרמב"ם אומר: כי מטרת הקורבנות-לנתק את עם ישראל  מעבודה זרה,לפי שהיו רגילים לראות אצל אומות העולם כיצד עובדים לבעלי חיים:הצאן היה אלילם של המצרים והבקר-אלילם של אנשי הודו,לכן ה' ציווה לשחוט את תועבת הגויים-כדי לעקור את עניין עבודת האלילות מישראל ולקרבם לאבינו שבשמים.
התשובה לשאלה ב]
באין מקדש בימינו-ולא ניתן להקריב קורבנות,באה התפילה במקום הקורבנות לקרב את עם ישראל אל  אביהם שבשמים.
עיקר הקרבת הקורבן:לעורר את הלבבות ,וידוי וחרטה על החטאים שהאדם עבר,לכן  כולנו מייחלים לחזרה אל המקדש והקרבת הקורבנות.
מסיבה זו אנו נוהגים להגיד יום,יום:"והשב כוהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם"
אך גם הקורבן וגם התפילה יש להם ערך רק אם האדם הולך בדרך התורה ומקיים את מצוותיה:מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
דבר זה מוכח מדברי הנביאים:"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' הנה שומע מזבח טוב,להקשיב מחלב אילים"
[שמואל –א ט"ו]
הנביא ישעיהו אומר:"למה לי רוב זבחיכם...רחצן ,הזכו הסירו רוע מעללכם מנגד עיניי"[ישעיהו א]אך יחד עם זה הוא אומר:"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי,עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"
כוונתו: כאשר  עם ישראל הולך בדרך הישר-אזי יזכה בעתיד עם בוא הגאולה-לעבוד את ה' במקדש.
כמו שהיו במקדש סוגי קורבנות,כך יש גם סוגי תפילות:תפילות הודיה לקב"ה,
כגון:"מודה אני לפניך..","אלוקיי נשמה.."
ישנן תפילות של הדגשת גדולת הבורא,כגון:"אשרי יושבי ביתך.."או,"שירת הים".
ישנן בקשות לזיווג הגון,לפרנסה.
ותפילות של תחנונים:"אנא ה' הושיע נא","אנא ה' הצליחה נא"[בתפילת הלל]
תפילה של קבלת עול מלכות שמים:"שמע ישראל"
גם הקורבן וגם התפילה מקרבים את ישראל לה' ובלבד שהם תוספת להליכה בדרך הישר.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לסוגי תפילה,הנה כמה מהן:
א] אברהם מתפלל אל אלוקים בתחנונים למען הצלת אנשי סדום ועמורה החוטאים:"...האף תספה צדיק עם-רשע:אולי יש  חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה"?
[בראשית  י"ח,כ"ג]
ב] יעקב מתפלל אל ה' כאשר נודע לו כי עשיו בא  לקראתו עם  ארבע מאות איש:"...הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו.."[בראשית ל"ב,י"ג]
ג] חנה מתפללת למען ייתן לה אלוקים בן:"ותקם חנה אחרי אוכלה בשילה,,,והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה" [שמואל-א  א,י"א]
ד] יורדי הים מתפללים לה' לאחר שניצלו מהסערה:"יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם:וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו"[תהלים ק"ז,ל"א-ל"ב]
f5aognx4kcsejmipl2mc.jpg
ציורי תנ"ך/ דיפטיכון,יורדי הים מודים לה'  על הצלתם/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

bdtl4qxipkd4srmnq8q0.jpg
ציורי תנ"ך/ חנה מתפללת בבית ה'/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

וישנן דוגמאות רבות נוספות  בתנ"ך.
כל התפילות נאמרות מתוך אמונה ובטחון בה'.
לסיכום.לאור האמור לעיל:ניתן להגיע למסקנה,כי באין מקדש בימינו,אין באפשרותנו להקריב קורבנות,אך יש בידנו את כוח התפילה.
באמצעות כלי חשוב זה-האדם מתקרב לקב"ה ודבק בו,חס בצילו ובכך מתעלה מבחינה רוחנית,וזוכה להתרוממות רוח.
לפי דעת חז"ל :התפילה היא עבודה שבלב.
גם אם התפילה אינה נענית מיד ,יש להמשיך להתפלל,כי לא ניתן לחזות מראש את כמות התפילות עד להשגת המטרה,פעמים האדם נענה מיד ופעמים הדבר דורש זמן.
אך עלינו לזכור כי:"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראו באמת"
[תהלים קמ"ה]
יהי רצון ונזכה בקרוב לגאולה שלמה-בפרט ובכלל ובית המקדש השלישי יבנה במהרה,אמן,ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 10 במרץ 2013

פרשת ויקרא-מה משמעות האות-אלף-הזעירה?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא- משמעות האות אלף  הזעירה
מאמר מאת: אהובה קליין

j9d5oxedddgj2kb87bk1.jpg
ציורי תנ"ך/ה' קורא למשה מבין הכרובים באוהל מועד/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
פרשת ויקרא היא הראשונה  הפותחת את חומש ויקרא , סך הכול ישנן  עשר פרשיות.
חומש ויקרא הוא השלישי מבין חומשי  התורה והוא נקרא גם בשם: תורת כוהנים- לפי
דברי חז"ל  היות ועוסק בתורת הקורבנות ובענייני כהונה .
הפרשה  פותחת במילים:"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור אל בני ישראל ואמרת אליהם..." [פרק א, א-ב]
הקורא פסוק זה מבחין מייד באות אלף הקטנה במילה:"ויקרא", מעניין מהי המשמעות המיוחדת לכך?
לפי מדרש רבה: היה נהוג בדורות רבים שמלמדי תינוקות פותחים בלימוד  תורה דווקא בחומש ויקרא ולא בחומש  בראשית- כדברי האמוראי  ר' אשי:
"מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כוהנים[ויקרא] ואין מתחילין  בבראשית"? אמר הקב"ה הואיל והתינוקות טהורים [שלא חטאו עדיין] והקורבנות טהורים יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים"
לפי הכלי יקר:יש כאן מטרה להשוות את נבואת משה לנבואת בלעם, אבל אין הכוונה ששניהם היו שווים בעוצמת הנבואה, אצל בלעם נאמר:"ויקר" [במדבר כ"ג,ד] לגבי משה נאמר[דברים ל"ד,י]"לא קם כמשה עוד", אבל באומות כן קם נביא והוא בלעם , אבל אין משתווה בלעם למשה- כי משה השיג יותר ממה שהיה ראוי ע"פ הכנתו כמו שנאמר:" [דברים]" אשר ידעו ה' "- ה' נתן למשה תוספות שפע בזכות ישראל.
לעומת נביאי  ישראל שלא השיגו יותר מכדי  הכנתם, אבל באומות העולם קם אחד שהשיג יותר ממה שהיה ראוי להשיג על פי הכנתו, אבל ידוע שכל מה שהשיג במידת הכנתו- נבואה זו הייתה  דבוקה בו, אבל אם הוא השיג יותר מכדי הכנתו זהו אצלו במקרה וזה בגדר מתנת אלוקים לכן על בלעם נאמר:"ויקר" ואצל משה:"ויקרא"- עם אלף קטנה- כדי להוכיח שהיו שווים בהשגה מקרית בנוסף לכמות הראויה  להם.
רש"י אומר:המילה:"ויקר" אצל  בלעם- לשון ארעי ולשון טומאה, כמו שנאמר:
"ויקר אלוקים אל בלעם"
ועוד מביא הכלי יקר הסבר: אלף- לשון לימוד, כמו שנאמר:[איוב ל"ג, ל"ג] "ואאלפך חכמה" כמו שהלימוד מתקיים רק במי שמקטין את עצמו וכאן יש רמז למשה שהיה עניו מאד, הוא הקטין עצמו וברח מן השררה , כאשר  אלוקים רצה להטיל עליו מנהיגות, משה ניסה ל סרב לכך בדבריו: "לא איש דברים אנוכי".
גם האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר : האות אלף הקטנה אצל משה- היא מרמזת על הענווה שבו, למרות שהקב"ה קרא לו והשרה עליו  את שכינתו והוא הגיע לדרגה רוחנית כה גבוהה, נשאר בכל זאת  צנוע ועניו,
והוא מסביר זאת על ידי משל: כמו שישנו אדם עולה לפסגת ההר ומשם הוא מצליח להשקיף  לכל הנוף ולמרחקים, הרי  הוא עלול לטעות שכל אשר ראה- נובע  מפאת חוכמתו וגדלותו, אך במידה והוא חכם יבין שכל המראות שראה- כתוצאה מעמידתו  על הר גבוה.
המילה:"ויקרא" בגימטרייא: "אברהם אבינו". הוא היה הראשון שנאמר עליו:
"ויקרא בשם ה' "
לסכום: עלינו להסיק שבכל יהודי נמצא ניצוץ של משה והוא חייב לשאוף  לעלות בסולם
הרוחני- שמירת מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ועם זאת לשמור על מידת הענווה , על ידי כך תשרה השכינה עליו כמו שנאמר:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומתוך השראת השכינה- בע"ה-  בוא תבוא הגאולה -
במהרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר