יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

פרשת שופטים- מניין הרעיון למנות שופטים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שופטים - מניין הרעיון למנות שופטים?/ אהובה קליין.
הפרשה  פותחת במינוי השופטים:"שופטים ושוטרים תיתן—לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את—העם משפט – צדק"
זוהי מצוות עשה- למנות שופטים בכל עיר בארץ ישראל וגם שוטרים שתפקידם  לאכוף את פסקי הדין ולדאוג שיצאו לפועל.
מעניין,מי שהגה  את רעיון מינוי השופטים היה דווקא יתרו, הוא טען לפני משה:"מדוע אתה יושב לבדך-
וכל- העם ניצב עליך מן בוקר עד-ערב"?[שמות י"ח,י"ד]  הוא ממשיך בדבריו:"נבול  תיבול גם אתה גם-
העם הזה אשר עמך כי- כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך עתה שמע בקולי איעצך,,,ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת..." [שמות י"ח ,כ"א- כ"ב]
מעניין שהתורה  מספרת שגם בגיל מאה ועשרים  משה נשאר  צעיר:
" ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה"[דברים ל"ד,ז]  לא נס לחה- הכוונה שהלחות לא ברחה ממנו שהרי אדם זקן הלחות עוזבת אותו ועורו יבש ומקומט -ולא בגלל עצת יתרו- לא נס לחה, אלא  פשוט משה כאיש האלוקים- פגעי הזמן לא נתנו בו את אותותיו, אפילו במותו לא  כהתה עינו וזאת למרות כל הגלגולים והייסורים שעבר כמנהיג של עם ישראל.[כגון: מי המריבה, עגל הזהב, המרגלים..]
נשאלת השאלה, מדוע משה הסכים לעצת יתרו ואמר שאינו יכול לשאת לבדו את כל מערכת המשפט?
התשובה לפי רש"י: מפני שהיו כל כך הרבה מקרים שהיה צורך לדון בהם מבחינה משפטית ,שלא היה משה יכול לשלוט לבדו על ריבוי המקרים והיה נזקק לתגבורת של שופטים.
משה שאל רשות מה' לגבי עצת יתרו והקב"ה אישר לו. משה מביא כאן את רצון העם למינוי שופטים
כתוכחה מדוע?
תשובה א] מפני שהעם שמח, לפחות בחלקו למינוי השופטים, מפני החשש שאם משה יפסוק לבדו במשפט הם יצטרכו לקבל את הדברים גם אם לא ימצאו חן בעיניהם, אבל אצל שופטים אחרים יתכן שיוכלו לשחד אותם או "להסתדר" איתם.
ב] הטענה השנייה בתוכחה: השמחה  אצל העם הייתה גדולה מאד לרגל הבשורה של  מינוי  השופטים-
שהרי אינה  דומה שמיעה מפי המקור- מהרב - לעומת השומע מהתלמיד ובמקרה זה המקור הוא משה-
והתלמיד הוא השופט.
משה רצה להעביר כאן מסר חזק לעם ישראל לכל הדורות: תמיד יש ללמוד מהמקור הקרוב ביותר לשכינה  שם הכול מדויק אין טעויות בהכרעת הדין - כי אינו דומה השומע מהרב לשומע מהתלמיד.
הרעיון הזה מיושם גם בגמרא בתחום ההלכה: [שבת,מ] הכלי הראשון מבשל , הכלי השני כבר לא!
התורה מביאה לנו דוגמאות לרעיון זה :א]  בבראשית הנחש בא  לפתות את חוה, מדוע הוא לא ניגש  אל האדם? התשובה לכך היא, מפני  שהוא ידע כי האדם הוא המקור הראשון - הוא בעצמו שמע את צווי אלוקים על איסור אכילת הפרי- הוא שמע מהרב[מאלוקים], אבל חוה שמעה זאת כבר מהאדם  - התלמיד ולכן היא פחות חזקה ברוחה וניתן להשפיע עליה יותר טוב.
ב]דוגמה נוספת לרעיון- אי הרצון של העם  לשמוע את אלוקים במעמד הר סיני ,אלא לשמוע את התלמיד, במקרה זה זהו משה ומאז חלה ירידת הדורות וגם בזמננו הירידה הרוחנית הזאת נמשכת, לצערנו.
 לכן אנחנו מתפללים: יום, יום:
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה"
[תפילת העמידה]
יהי רצון שתפילה זו תתגשם במהרה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה' /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כאייל תערוג על- אפיקי- מים,כן נפשי תערוג אליך אלוקים"
 [תהלים מ"ב,ב]ooh0o3ob13p6cadliczm.jpg
הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה ראייה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ישנה  ראייה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישנה ראייה עמוקה ונשגבה
מבט של מלך רם ונשא
הבוחן לעד  כליות ולבבות
במלאכת מחשבת רוקם החלטות.

יש הרואה את הנולד
בחוכמתו מתכנן מעשיו מייד
דוגמת אברהם אבי האומה
ירד  מצרימה וטיכס עצה.

יש אדם שאינו רואה
מגשש באפלה כתועה
 טומן ראשו בעפר
כעוף זר ומוזר.

חייב אדם לראות ולהחכים
ללמוד להשכיל   בצל אלוקים
כדויד העורג כאייל לבורא
מתבונן בבריאה ולה' קורא.

הערה: השיר בהשראת פרשת ראה [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה-ראיה אלוקית לעומת ראיית אדם-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ראה- ראייה אלוקית לעומת ראיית אדם- כיצד?/אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילה:"ראה"
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם"
[דברים י"א,כ"ז-כ"ט]
ובהמשך נאמר:"ונתתה את -הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" [שם י"א, כ"ט]
השאלות הן:
א]מדוע הפרשה פותחת במילה:" ראה" ומה המשמעות של ראייה זו?
ב] מה ההבדל בין ראייה אלוקית לבין ראיית אדם?
ג] במה תלויה  דרגת ראייתו  של האדם?
ד]  האם ניתן לשפר את  כושר הראייה הרוחנית?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי ספורנו:באה התורה להזהיר את היחיד שעליו  לראות  ולהבין כי  בתורה אין  פשרות ודרך ביניים והסיבה: אלוקים נותן – או ברכה , או קללה שהם ניגודים קיצוניים  מאד.
לפי חז"ל באה התורה להתריע: לכל אחד באופן אינדיבידואלי "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצווה אחת הכריע את כל העולם לכף זכות, עשה עבירה אחת הכריע את כל העולם לכף חוב"[קידושין מ']
לכן גם המילה:"ראה" כתובה בלשון יחיד.
הראיה- היא חוכמה והחוכמה היא ראיה- כאשר אדם רואה את המפה נכון – הוא יודע  להגיב ולהתאים את התנהגותו בזמן הראוי.
ויש לי חידוש משלי: הרי במעמד הר סיני נאמר:"וכל העם רואים את הקולות"
-כלומר עם ישראל היה במעמד כה נשגב שאת הקולות הנשמעים –הם ראו במו עיניהם .
לכן באה התורה להזכיר לעם כי  תמיד עליהם לראות את הקולות- את עשרת הדיברות לנגד עיניהם  - ולקיים את המצוות הלכה למעשה והתוצאה תהיה הברכה.
התשובה לשאלה ב]
ראייתו של הקב"ה –היא בלתי מוגבלת- הוא רואה  את העולם כולו- את הפרט ואת הכלל, הוא בוחן  כליות ולבבות- ראייתו עמוקה, כמו שנאמר:"כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע"[תהלים קל"ח,י]
שום מכשול לא יפריע לקב"ה לראות את הנעשה בקרב הברואים:
"אם ייסתר איש  במסתרים ואני לא אראנו? נאם ה' הלא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג,כ"ד]
"אלוהים משמים השקיף על בני אדם, לראות היש דורש את אלוהים" [תהלים נ"ג,ג]
"גם חושך לא יחשיך ממך ולילה יאיר כחשיכה כאורה: כי אתה קנית כליותיי תסכני בבטן אימי...גולמי ראו עינך ועל סיפרך יכתבו.."[תהלים קל"ט, י"ב-ט"ז]
כבר כאשר האדם היה בבטן אימו אלוקים ראה ובחן אותו וכל הדברים שיקרו בעתיד – ידועים לה'.
"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"[שמואל א,ט"ז,ז]
בעוד שראייתו של האדם היא שטחית וחיצונית בלבד, פעמים המראה החיצוני של האדם מטעה וקשה להכיר את אופיו לעומק ואת הלך רוחו,לעומת זאת ה' רואה ללבב.
הוא  הדין לגבי התבוננות במראות יפים שעלולים להטעות את האדם
לדוגמא:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [בראשית ג,ו]
הראייה של חווה הייתה מוטעית, רק לאחר שאכלה  מהפרי, נאמר:"ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" [שם ג,ז]
התשובה לשאלה ג]
רמת הראייה הרוחנית של האדם תלויה במידת חוכמתו  והדבר מתבטא בקריאת המפה בצורה אמיתית והנכונה - עד כמה שאפשר ובהתאם לכך- התאמת התגובה ההולמת לנתון בשטח, על זה  נאמר:"איזהו חכם הרואה את הנולד" [מסכת אבות פרק ב,ט]
כהוכחה לדברים הנ"ל- אנו מוצאים את מסקנתו של אברהם אבינו – כאשר ירד לגרר עם שרה אשתו הוא הסתיר  את זהותה האמיתית  כאשתו כפי שכתוב:"ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר וייקח את שרה"[בראשית כ,ב]
ובהמשך אבימלך מקבל מסר מהקב"ה:"...ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" בתגובה לכך אבימלך משיב את שרה לאברהם ושואל:"מה ראית  כי עשית את הדבר הזה?  ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"
כלומר, אברהם שהיה חכם ראה כי במקום זה אין יראת אלוקים ולכן  הקדים רפואה למכה- עשה מה שעשה, על מנת להציל את חיי אשתו וחייו.
אך, כאשר אדם מתבונן ללא עומק וחשיבה הוא  עלול להביא על עצמו ואחרים תוצאות הרסניות במיוחד.
לדוגמא: קין ראה כי קורבנו- מפרי האדמה לא התקבל  במרומים- כעס על הבל אחיו והרגו,אם היה מתבונן מתוך מבט מעמיק יותר - היה מסיק מסקנות נבונות, כגון: פרי האדמה שהביא לא היה מן המובחר ולכן   נפסל.
בכל אופן, רצח הוא איסור מוחלט המופיע בעשרת הדיברות.
התשובה לשאלה ד]
ניתן לשפר את כושר הראיה הרוחני של האדם:
א] על ידי דבקות בעינו האלוקית של הקב"ה- להיות מחובר אל האלוקים- באמונה,בתפילה ולימוד תורה.
כמו לדוגמא: דוד המלך:"כאייל תערוג על אפיקיי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים" [תהלים מ"ב,ב]
או:"ה' צילך על יד ימינך" [שם קכ"א, ה]
ב] מתוך התבוננות במעשה  הבריאה- ניתן להכיר את גדולת ה':
דוד מתבונן ואומר:"מה גדלו מעשיך ה'.מאד עמקו מחשבותיך: איש-בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת".
לאור האמור לעיל: יהי רצון ונזכה, בכלל ובפרט, להגיע לראיה נכונה
תוך  דבקות  בקב"ה במצוות התורה ובע"ה נזכה ל:"עין בעין יראו בשוב ה' מציון"[ישעיה נ"ב,ח] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבת שם לאמור:יצאו אנשים בני-בליעל מקרבך וידיחו את-יושבי עירם לאמור: נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם ודרשת וחקרת ושאלת היטב,והנה אמת נכון הדבר,נעשתה התועבה הזאת בקירבך: הכה תכה את-יושבי העיר ההיא לפי חרב,....ושרפת באש את-העיר ואת-כל-שללה כליל לה' אלוקיך,והייתה תל עולם,לא תיבנה עוד..."[דברים י"ג,י"גי-י"ח]
הטכניקה: שמן על בד.

ציורי תנ"ך /עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה  קליין(c)[שמן על בד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עיר נידחת/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עיר נידחת / שיר מאת : אהובה קליין (c)

הם לא עמדו בפיתויים
רחקו מיראת אלוקים
כסומא באפלה מגששים
יפלו ברשת אלילים.

מתוכם בני בלייעל
הסיטו גרמו מעל
מעיר ירוקה ופורחת
הפכוה עיר נידחת.

הם כעלה נידף ברוח
התנתקו מהעץ ביעף
חצבו בורות נשברים
עזבו מקור מים חיים.

בתום חקירת השופטים
חרב תגדע חיים
אש תצא מקרבם
תעלים לעד מקומם.

הערה: השיר בהשראת: פרשת ראה, חומש דברים
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- מדוע עיר נידחת תיענש בחומרה רבה?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מאמר מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים בפרשת ראה: העיר הנידחת,
 וכך היא מתוארת בכתובים:
"כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבת שם לאמור: יצאו אנשים בני בלייעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם לאמור: נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם " [דברים י"ד,י"ג- י"ד]
כתוצאה מהחטא האמור לעיל- התורה מצווה על השופטים:"ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך..."[שם ט"ו]
והעונש:"הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב, החרם אותה ואת כל אשר בה- בהמתה  לפי  חרב ואת כל- שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלוקיך והייתה תל עולם ולא תיבנה עוד"
והתורה מחמירה מאד בהדגשתה:"ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים..." [שם י"ג, י"ח]
השאלות הנשאלות בנושא זה הן:
שאלה א] באילו תנאים נקראת העיר: "העיר הנידחת"?
שאלה ב] מדוע העונש כה קשה על תושבי המקום ובנוסף כל רכושם נענש גם כן?
שאלה ג] מדוע התורה מציינת כי אלוקים ייתן רחמים?
תשובה  לשאלה א] לפי  רש"י: מדובר בעיר שאנשיה הם אנשי בלייעל- כלומר שהם פרקו עול של מקום- הם חסרי יראת שמים.
הם באים  מתוך אותה עיר -מסיטים לעבוד עבודה זרה ואין מדובר בתושבי חוץ.
יש אף פעמים שמתוך המשפחה הקרובה ביותר קמים מסיטים כאלה- כפי שהתורה מציינת זאת:" [דברים י"ג, ז]"כי יסיתך אחיך בן אימך או בנך..."
מכאן לומדים שאין נעשית העיר נידחת , אלא עד שיקומו אנשים מתוכה
ויסיטו את תושבי המקום לעבוד אלילים.
התשובה  לשאלה ב] העונש על מעשה זה הוא עונש מוות ואיבוד כל הרכוש,
יש לכך שתי מטרות:1]המסית עשה מעשה בלתי יסולח:
 " כי ביקש להדיחך מעל ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים..." [י"ג,י"א]
2]"וכל- ישראל ישמעו ויראון ולא- יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך" [שם י"ב]
לפי "אורח  חיים" : הקב"ה כועס מאד על המסיטים במיוחד- מאחר ועם קבלת התורה בהר סיני- התחייבו כל ישראל – כאיש אחד בלב אחד לא לעבוד לאלוהים אחרים!
לפי הזוהר הקדוש:השכינה מאד מצטערת וכואבת כאשר היא רואה ביזיון כה גדול שהרי נאמר:"עולם חסד יבנה"
ובתנאים אלה- לא רק שאדם אינו מסייע לחברו, אלא גורם להרס הסביבה הרוחנית,
ועל כך אלוקים מוכן להחריב את עולמו אשר בנה למען החסד כמו שכתוב בזוהר הקדוש:"לפי שהקב"ה בא לראות אותן כלים שבורים שלו ורואה שאין להם במה לשמוח, בוכה עליהם ועולה מעלה, מעלה"
והרי העולם רק מתקיים על חסד!
לכן גם הרכוש  נענש מהסיבה: שאם  עיר שלמה נכשלה בעבודה זרה, מכאן: שהם היו רחוקים מיראת אלוקים והחשיבו אך ורק את הגשמיות והממון- הדבר גרם להם להיות אטומים, כי נוח היה  להדיחם ולכן ראוי שגם רכושם וממונם - אשר גרמו לחטא- יאבדו לנצח.
התשובה  לשאלה ג: התורה מעוניינת שלא יחששו השופטים מהטלת עונש כה קשה על עיר נידחת, כאן התורה מבטיחה:"ונתן לך רחמים"
כיוון שהדבר מתבצע ע"פ צווי ה' ולמען כבוד שמים.
הדבר לא ישחית את מידותיו של המעניש, אלא התורה מבטיחה לחון אותו במידה של רחמים.
מכאן נלמד כי העולם מתקיים על חסד.
מי ייתן ועם ישראל ירבה בחסדים בין איש לרעהו  וביראת שמים תמידית ובע"ה  יתקיים בנו:"עולם חסד יבנה".אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר