פרשת תצווה- גלוי מדהים על בתי המקדש/ אהובה קליין
הפרשה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר לפני ה' חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל.."
השאלות המתעוררות כבר בתחילת הפרשה הן:
1] מדוע הפרשה פותחת, דווקא, בנושא: נר התמיד ותהליך הדלקתו על ידי אהרון ובניו ? הרי בפרשת תרומה- לפני כן
התורה דיברה על כלי המשכן- מדוע לא המשיכה בתחילת פרשת תצווה עם תיאור כלי המשכן ורק בסוף שתזכיר את – עניין הדלקת המנורה ?
2] מדוע משה המנהיג- אינו מוזכר בגלוי במשך כל הפרשה ?
3] מדוע התורה פותחת דווקא בלשון ציווי: "ואתה תצווה את עם ישראל" ?
4] מדוע שמן המנורה חייב להיות דווקא – " שמן זית זך כתית למאור" - מה המשמעות המיוחדת לכך ?
5] מאין לומדים שמנהיג חייב להיות מעורב עם העם ?
התשובה לשאלה הראשונה: מדוע התורה פותחת דווקא בנושא: נר התמיד ? מטרת המשכן ובהמשך- המקדש הראשון והשני: להאיר לעם ישראל ולאומות העולם- כשם שהשמן – תפקידו להאיר כמו שכתוב: "והלכו גווים לאורך " [ישעיהו ט']
כל זה תקף לזמן מוגבל שבתי המקדש הראשון והשני היו קיימים, אבל בזמן החורבן- תפקידו של הזית לסמל את עם ישראל: כמו שמגרגרים אותו, מורידים אותו מהעץ וחובטים בו, מעלים אותו לגת וטוחנים ורק אחרי כל החבטות והמכות – נותן את שמנו, כך גם עם ישראל, אומות העולם חובטים בו מטלטלים אותו- על ידי גזירות קשות ושמד- אבל אחר כך ישראל עושים תשובה. לכן לשמן זית זך יש שתי משמעויות: מצד אחד אור לסביבה ומצד שני- סמל עם ישראל- גם לאחר שחובטים בו כל כך הרבה- הוא שורד לנצח נצחים.
התשובה לשאלה השנייה: מדוע משה אינו מוזכר בפרשה בגלוי כלל?
לכך יש לפחות שתי סיבות : א] בזמן שעם ישראל חטא בחטא העגל והקב"ה רצה להענישם קשות, התחנן משה רבנו על העם ואמר: "מחני נא מספרך אשר כתבת [שמות ל"ב, ל"ב] לכן שמו איננו מוזכר כאן בגלוי בפרשה- כי קיללת חכם גם על תנאי אינה שבה ריקם- כך סובר- "בעל הטורים"
ב] פרשת תצווה תמיד נקראת בשבת של השבוע שבה - משה נפטר: בתאריך: ז' באדר – לכן משה אינו מופיע בפרשה בגלוי.
התשובה לשאלה השלישית: התורה פותחת דווקא בלשון ציווי,
לפי : "בעל הטורים" – היות והמנורה נדלקת בשמן זית זך- יש בזה עניין של חיסרון כיס ומקום שיש חיסרון כיס- יש מצווה לזרז ולצוות את עם ישראל.
התשובה לשאלה הרביעית: מדוע המנורה במקדש נדלקת על ידי שמן זית זך דווקא?
על כך עונה: "בעל הטורים" : ישנו סוד אדיר וזה רמוז במילים: "וייקחו אליך שמן זית כתית למאור "- בית המקדש הראשון עמד על תילו- ארבע מאות ועשר שנים, בית מקדש שני – עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה= סה"כ שמונה מאות ושלושים שנה במשך אותה תקופה- המנורה הייתה דלוקה כל הלילה והדבר רמוז במילים: "כתית למאור.." " כתית" בגימטרייא = שמונה מאות ושלושים.
מגלה לנו גילוי נוסף- ר' יצחק קארו- "בעל תולדות יצחק" בניגוד לאור המנורה, שהיה מוגבל למשך תקופת- שמונה מאות ושלושים שנה- הרי בית המקדש השלישי יתממש בע"ה לעתיד לבוא כמו שכתוב בהמשך הפסוק:
" להעלות נר תמיד"- בית המקדש השלישי יהיה בע"ה ניצחי.
התשובה לשאלה החמישית: מאין לנו שמנהיג חייב להיות מעורב עם העם ולא להיבדל ממנו? ההוכחה לכך- לפי שכתוב:" ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" [שמות כ"ח, א]
משה היה נוטה להיבדל לעומתו אהרון היה מעורב בבריות- היה
אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לבריות ואילו על משה כתוב:"ומשה ייקח את האוהל ונטה מחוץ למחנה" [שמות ל"ג,ז,]
מסקנה: מנהיג אינו חייב להסתפק בפועלו למען העם, אלא עליו להיות קשוב לדברי העם ולהיות מעורב בחייו,
יהי רצון וגם מנהיגי ישראל ילמדו להקשיב לרחשי העם ולהיות מעורבים בחייהם -בכל הדורות.
ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה שלמה ונחזה במו עיננו במקדש השלישי.
אמן ואמן.
