יום ראשון, 26 בפברואר 2012

פרשת תצווה-גילוי מדהים על בתי המקדש/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תצווה- גלוי מדהים על בתי המקדש/ אהובה קליין
הפרשה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר לפני ה' חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל.."
השאלות המתעוררות כבר בתחילת הפרשה הן:
1] מדוע הפרשה פותחת, דווקא, בנושא: נר התמיד ותהליך הדלקתו על ידי אהרון ובניו ? הרי בפרשת תרומה- לפני כן
התורה דיברה על כלי המשכן- מדוע לא המשיכה בתחילת פרשת  תצווה עם תיאור כלי המשכן ורק בסוף שתזכיר את – עניין  הדלקת המנורה ?
2] מדוע משה המנהיג- אינו מוזכר  בגלוי במשך כל הפרשה ?
3] מדוע התורה פותחת דווקא  בלשון ציווי: "ואתה תצווה את עם ישראל" ?
4] מדוע שמן המנורה חייב להיות דווקא – " שמן זית זך כתית למאור" - מה המשמעות המיוחדת לכך ?
5] מאין לומדים שמנהיג חייב להיות מעורב עם העם ?
התשובה לשאלה הראשונה:  מדוע התורה פותחת דווקא בנושא: נר התמיד ? מטרת המשכן ובהמשך- המקדש הראשון והשני: להאיר לעם ישראל ולאומות העולם- כשם שהשמן – תפקידו להאיר כמו שכתוב: "והלכו גווים לאורך " [ישעיהו ט']
כל זה תקף לזמן מוגבל שבתי המקדש הראשון והשני היו קיימים, אבל בזמן החורבן- תפקידו של הזית לסמל את עם ישראל: כמו שמגרגרים אותו, מורידים אותו מהעץ וחובטים בו, מעלים אותו לגת וטוחנים ורק אחרי כל החבטות והמכות – נותן את שמנו, כך גם עם ישראל, אומות העולם חובטים בו מטלטלים אותו- על ידי גזירות קשות ושמד- אבל אחר כך ישראל עושים תשובה. לכן לשמן זית זך יש שתי משמעויות: מצד אחד  אור לסביבה ומצד שני- סמל עם ישראל- גם לאחר שחובטים בו כל כך הרבה- הוא שורד לנצח  נצחים.
התשובה לשאלה השנייה: מדוע משה אינו מוזכר בפרשה בגלוי כלל?
לכך יש לפחות שתי סיבות : א] בזמן שעם ישראל  חטא בחטא העגל והקב"ה רצה להענישם קשות, התחנן משה רבנו על העם ואמר: "מחני נא  מספרך אשר כתבת [שמות ל"ב, ל"ב] לכן שמו איננו מוזכר כאן בגלוי בפרשה- כי קיללת חכם גם על תנאי אינה שבה  ריקם- כך סובר- "בעל הטורים"
ב] פרשת תצווה תמיד נקראת בשבת של השבוע  שבה - משה נפטר: בתאריך: ז' באדר – לכן משה אינו מופיע בפרשה בגלוי.
התשובה לשאלה השלישית: התורה פותחת דווקא בלשון ציווי,
לפי : "בעל הטורים" – היות והמנורה נדלקת בשמן זית זך- יש בזה עניין של חיסרון כיס ומקום שיש חיסרון כיס- יש מצווה לזרז ולצוות את עם ישראל.
התשובה לשאלה הרביעית:  מדוע המנורה במקדש נדלקת על ידי שמן זית זך דווקא?
על כך עונה: "בעל הטורים" : ישנו סוד  אדיר וזה רמוז במילים: "וייקחו אליך שמן זית כתית  למאור "- בית המקדש הראשון עמד על תילו- ארבע מאות ועשר שנים, בית מקדש שני – עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה= סה"כ שמונה מאות ושלושים שנה במשך אותה תקופה- המנורה הייתה דלוקה כל הלילה והדבר רמוז במילים: "כתית למאור.." " כתית" בגימטרייא = שמונה מאות ושלושים.
 מגלה לנו גילוי נוסף- ר' יצחק קארו- "בעל תולדות יצחק" בניגוד לאור המנורה, שהיה מוגבל למשך תקופת- שמונה מאות ושלושים שנה- הרי בית המקדש השלישי יתממש  בע"ה לעתיד לבוא כמו שכתוב בהמשך הפסוק:
" להעלות נר תמיד"- בית המקדש השלישי יהיה בע"ה ניצחי.
התשובה לשאלה החמישית: מאין לנו שמנהיג  חייב להיות מעורב עם העם ולא להיבדל ממנו?  ההוכחה לכך- לפי שכתוב:" ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" [שמות כ"ח, א]
משה היה נוטה להיבדל לעומתו אהרון היה מעורב בבריות- היה
 אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לבריות ואילו על משה כתוב:"ומשה ייקח את האוהל ונטה מחוץ למחנה" [שמות ל"ג,ז,]
מסקנה: מנהיג אינו חייב להסתפק  בפועלו למען העם, אלא עליו להיות קשוב לדברי העם ולהיות מעורב בחייו,
יהי רצון וגם מנהיגי ישראל ילמדו להקשיב לרחשי העם ולהיות מעורבים בחייהם  -בכל הדורות.
ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה שלמה ונחזה במו עיננו במקדש השלישי.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תרומה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תרומה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בני ישראל אצים כאיילות
בציווי אלוקים יתרמו תרומות
איש אשר ידבנו ליבו
למען המשכן כליל תפארתו.

כסף זהב שאר מתכות
נשים על עדיהן מוותרות
עיני משה זורחות למרחקים
נוכח שמחה גדושת שיאים.

החומר מפלס דרכו ליוצרים
אנשי רוח חכמים ונבונים
מלאכת מחשבת יומם וליל
פרי יצירתם יבורך בהלל.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תרומה למשכן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תרומה למשכן / שיר  מאת: אהובה קליין (c)

המה באים בהמוניהם
לבבם ישא רגליהם
ארזים יביאו ממצרים
למען אביהם בשמים
כסף, זהב, נחושת וארגמן..
רצון עילאי תמים ונאמן.

בדמיונם ירושלים של מעלה
ירושלים של מטה
בחוטי שני ארוגים
עליהם פורטים סרעפים
מנגינת  ניצחון מסלסלים:
בנים אהובים אתם לאלוקים
עם סגולה ממלכת כוהנים.

פניהם זורחות כחמה
נשמתם שופעת אהבה
בעורקיהם זרם אמונה
שמחים ככלה ביום חופתה
בתרומתם יוקם משכן
סוכת שלום כסות לעם.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה חומש שמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 בפברואר 2012

אהרון והמנורה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אהרון והמנורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

אל מול פני המנורה
ניצב אהרון הדור אורה
נשמתו קטורת בשמים
ריח ניחוח גן שושנים.

ידיו יושיט להיטיב הנרות
איש חסדים אוהב הבריות
האש מתעלה נוסקת גבהים
מרקיעה שחקים למחוזות חדשים.

כהרף עין תפתח שערים
לאור גנוז הצפון לצדיקים
אור חדש על ציון יאיר
עם ישראל מתרדמתו יעיר.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועשית מנורת זהב טהור מקשה  תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו.." [שמות כ"ה,ל"א]
הטכניקה: שמן על בד.xfo3zgvevay5kxt3yisz.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

פרשת תרומה-מצווה מיוחדת במינה-כיצד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

[מאמר] מאת: אהובה קליין.

כבר בפתיחת הפרשה התורה מדגישה:" וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי"
מעניין  שלמרות שמצוות תרומה היא מדאורייתא בכל זאת התורה מדגישה שלבניית המשכן ייקחו תרומה רק "מאשר ידבנו ליבו" – זוהי מצווה שאינה נעשית בכפייה, לעומת מצוות אחרות ששם התורה מדגישה את אופן  העשייה- הרי כאן יש דגש דווקא על עניין הרצון- הכוונה שיהיה רצון אמיתי לתת תרומה[כסף זהב, נחושת...] עד כדי כך שאם לא היה רצון זה לקיים- לא היה מתקיים המקדש בקרב עם ישראל.
רש"י מבאר את המילים:"וייקחו  לי תרומה - לי לשמי"
 [ע"פ תנחמ' שם, א]
אולם לא די להסתפק  ברצון, אלא יש לכוון מהתחלה- שהנתינה היא במיוחד למטרת המשכן,
מכאן שבתרומה ישנם  שני יסודות חשובים:
 א] הרצון לתת באמת ובתמים.
ב]"לשמה" הכוונה לייעד אותה כבר בשלבים הראשונים כתרומה למשכן,
 ללא שני תנאים אלו- העשייה נחשבת פסולה.
"לשמה" – הכוונה כבר בשלבים הראשונים לייעד את התרומה למשכן ואם אדם חצב אבן לא לשם המקדש, גם אם עשה זאת למען הקמת בית כנסת- אבן זו פסולה להקמת המקדש כוון שלא כיוון מתחילה
לייעד אותה לבניית המקדש.
[הרמב"ם הלכות בהב"ח  א, כ]
השאלה היא: מדוע כבר שורש המקדש חייב להיות- "לשמה"?
התשובה לכך היא: ככל שהדבר קדוש וחשוב יותר- כך חייבים להקדים מהתחלה בייעוד של הדבר לקדושה.
יש להסבר זה דוגמא טובה בגמרא[מסכת כתובות ק"ג]
מסופר כי היה  ויכוח בין ר' חנינא ובין ר' חייא, ר' חנינא אמר שאם חס ושלום תשתכח תורה מישראל יש בכוח פילפולו לעלות אותה מחדש בכוחות עצמו- את כל הש"ס מ"ברכות" ועד "עוקצין", ענה לו ר' חייא שהוא דואג מראש שהתורה חס ושלום לא  תשתכח- על ידי שהוא  היה זורע פשתן ומהפשתן הוא אורג רשתות צייד כדי לצוד צבאיים, את בשרם היה נותן ליתומים ומעורם של הצבאיים היה מכין קלף כדי לכתוב על גביו את התורה והולך לעיר שאין בה מלמד תינוקות והיה נוהג ללמד את הילדים שם- תורה, הרי יכול היה לרכוש את הקלף בכספו, אלא אם רוצים שהתורה לא תשתכח חייבים לדאוג מראש שהיסודות יהיו "לשמה"!
מעניין שתרומה[651] בגימטריא: עם ישראל וכן: "והייתם לי לעם"
המילה: תרומה היא: מלשון התרוממות רוחנית שנגרמת כתוצאה מהבאת התרומה, תרומה הנעשית מראש בנדיבות לב גורמת לשמחה.
כל מטרת הקמת המשכן היא למטרה  של דבקות בקב"ה,
מעניין שדוד המלך  אומר בתהילים:"מזמור שיר חנוכת הבית"[תהלים ל,א]וחז"ל שואלים  הרי דוד לא היה בחנוכת המקדש, אבל בכל זאת כל חייו הייתה לו משאלה להקים את המקדש כפי שאומר:"אם אתן שנת לעיניי לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב"[תהלים,ד-ה]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק  באמונה ,יראת שמים  ,דבקות בה' ויזכה  במהרה בסייעתא דשמיא - לחזות בבניין בית שלישי אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל--איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי:"
[שמות  כ"ה,ב]
mu71eifmbhw9pcfv5gxt.jpg
הטכניקה: שמן על בד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר