יום רביעי, 22 בפברואר 2012

הכרובים וארון העדות

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שיר מאת: אהובה קליין (c)
מעל ארון העדות במשכן
פאר יצירה  פרי  אומן
זוג  כרובים זהב טהור
פורשי כנפיים קורני אור.

מלאכת מחשבת ידי בצלאל
חכם לב מעדת ישראל
פני הכרובים כפני עוללים
איש ברעהו מתבוננים.

בארון  גנוזים סודות
לוחות ,שברי לוחות
אותיות זועקות, מתחננות בוכות
עם דמעות משמים מתמזגות.

רב הנסתר על הגלוי
היכן הארון היום מצוי
נייחל ונתפלל לבוא  הגואל
בוא  יבוא מענה לשואל.

הערה: השיר בהשראת פרשות: תרומה, ויקהל, פקודי[חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארון העדות

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שיר מאת: אהובה קליין©

ארון עדות עתיר קדושה
לעד חוסה בצל שכינה
משכן  קבע לתורה נצחית
כתלמיד חכם לומד מתמיד.

ארון מצופה זהב טהור
נייד חופשי כציפור דרור
אריגים יקרים צמודים לטבעותיו
כלומד תורה הנתמך בתומכיו.

ארון מעוטר כתר מלכים
כציץ מעטר ראש כוהנים
מעליו כרובים פורשי כנפיים
כתינוקות רכים  אהובי שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 בפברואר 2012

פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן? [מאמר]
מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו בין כלי המשכן מוזכר ארון העדות, ישנו תאור מפורט:
"ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי קומתו: וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על-צלעו האחת ושתי  טבעות על- צלעו השנית:ועשית בדי עצי שיטים וצפית אותם זהב: והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם: בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו: ונתת אל—הארון את העדות אשר אתן אליך: ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי רוחבה ועשית שניים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצוות הכפורת..ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על –ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל"[שמות כ"ה,י-כ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע הארון חייב להיות מצופה זהב טהור ומה הדבר  מסמל?
ב] בכל מידות הארון ישנם חצאים- האם יש לכך משמעות מיוחדת ?
ג] מה תפקיד הבדים ,מדוע צריכים להיות צמודים לארון?
ד]מה היה תפקיד הכרובים?
התשובה לשאלה א]
חז"ל  אומרים כי הארון מסמל  תלמידי חכמים והם בגדר
"זהב טהור"- לומדי תורה לשמה,ללא דופי או פגם.
לעומת זאת ,הבדים מסמלים את מחזיקי התורה אשר תומכים בלומדי התורה על ידי שתורמים להם כסף.
לכן בבדי הארון לא נאמר שיהיו מצופים זהב טהור כפי שנאמר בגוף הארון- היות ומחזיקי התורה גם אם יש ביניהם  כאלה  העושים את מלאכתם לא לשמה- למרות זאת רצויים הם לפני ה' - מהסיבה שהם תורמים להפצת התורה בעם ישראל.וזה דבר מבורך מאד.
התשובה לשאלה ב]
מתברר שאכן יש משמעות מיוחדת לכך שכל מידות הארון יש בהם חצאים.
על כך אומר : בעל הטורים: כי האדם ידע שלעולם לא יהיה שלם בלימוד התורה למרות שלומד הרבה,עליו לשאוף להתאמץ ולהתמיד להתקדם עוד ועוד על מנת להגיע לשלמות  בידיעת התורה ובעבודת הבורא.
לעומת זאת, מידות המזבח היו שלמות, מזבח הנחושת:"חמש אמות אורך וחמש אמות  רוחב" ואצל מזבח הזהב נאמר:"אמה אורכו ואמה רוחבו"
מידות שלמות אלה מרמזות כי אדם המקריב קורבן על המזבח-חייב לקבל על עצמו לשוב בתשובה שלמה ,היות  ובעבודת ה' המטרה היא שלמות-כפי שאנו לומדים זאת מהפסוק:"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
 [דברים י"ח,י"ג]
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה ספר החינוך:הבדים העניקו כבוד והדר לארון.
"לפי שהארון הוא משכן התורה, והיא כל עיקרנו וכבודנו  ונתחייבנו  לנהוג  בו כל כבוד וכל הדר בכל יכולתנו . על כן נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך טירדא וחיפזון לא נבדוק יפה, להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס  ושלום ייפול מידם, ואין זה כבודו,אבל בהיותם מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, נעשה אותם חזקים הרבה, ולא תארע  תקלה בהם"
-מכאן שהארון חייב להיות תמיד מוכן למצב של נשיאה.
החיזקוני אומר: כי הבדים צריכים להיות צמודים היטב לארון כי כאשר נושאים אותו  - לא ירד הארון מעל כתפי הנושאים.
וטעם נוסף ומעניין: הבדים משמשים מעין מחיצה בדרכם של היוצאים והנכנסים -שהרי הארון מקומו בקודש הקודשים ולשם יכול להיכנס אך ורק הכהן הגדול פעם בשנה ביום הכיפורים.
הכלי יקר מפרש:כי הוא  רואה את הקשר בין הבדים לארון ממש כמו הזיקה בין האומה לתורתה וברית נצחית בין עם ישראל לקב"ה.
כמו שנאמר ליהושע:"לא ימיש ספר התורה הזה מפיך" או:"לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך אמר ה'. מעתה ועד עולם"
הסבר מיוחד מביא רבי שמשון רפאל הירש: עצם עניין הבדים שתפקידם לשאת את הארון ממקום למקום-כך היא דרכה של התורה-היא מעל המקום ואפשר לקיימה בכל מקום בעולם ואכן עם ישראל נאחזו בה גם בגלויות ובזכותה ניצלו .
לעומת זאת, השולחן והמזבח המסמלים את חיי החומר והרוח של עם ישראל- מקומם רק בארצנו.
התשובה לשאלה ד]
לפי אברבנאל: הכרובים היו  בדמות ילדים רכים המסמלים את הטוהר שלהם במיוחד שמעולם לא  חטאו- האחד בדמות נקבה והשני בדמות זכר והם באים לרמז שכל איש ואישה חייבים להיות קשורים לתורה ועבודת ה'.
"שפתי כהן" מפרש: כי עצם הדמיון  של הכרובים לפני ילדים- בא לרמז לנו ולהדגיש את חשיבות לימוד התורה כבר מגיל הילדות המוקדמת,כמו שנאמר:"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"
ואולי מכאן ניתן להבין מדוע ה' בחר לדבר אל משה מבין הכרובים דווקא, שהרי מקום של טוהר ולימוד תינוקות של בית  רבן -חביב  מאד על הקב"ה.
לסיכום, ניתן להסיק מתוך דעות המפרשים על הארון:
כי הוא  מסמל את תלמידי החכמים – לומדי התורה, הבדים מסמלים את תומכי התורה.
גם מי שהוא בגדר תלמיד חכם, לעולם לא יראה עצמו מושלם בידיעותיו התורניות ,אלא יתאמץ לעלות ולהתעלות בלימוד.
כפי שנאמר:"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" [תהלים א,ב]
הכרובים מעל הארון מסמלים-תינוקות של בית רבן שלא חטאו ועסוקים בלימוד התורה- דבר מאד מעורך אצל הקב"ה.
יהי רצון ונרבה בלימודי הקודש ונתמיד בקיום המצוות הלכה למעשה ויתקיים בנו הפסוק:"..ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ"[ישעיהו מ"ט,ו]אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושבתה הארץ שבת לה' "/ סיפור מאת:אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
",,ושבתה הארץ שבת לה' "\סיפור מאת:  אהובה קליין.
מאורע זה התרחש בדורות הקודמים,
בעיר צפת,כאז כן עתה,עיר המקובלים.
ידוע כי היו הרבה בתי כנסיות,
שנתגלו במשך השנים האחרונות על ידי חפירות.
על רקע ריצפת פסיפס נפלאה תוך כדי חיפושים,
נחשפו סיפורי היסטוריה של התושבים.
מעניין,שבכל שנה שביעית קדושה ומיוחדת,
היו זקני הדור נזכרים במעשיה המעניינת,
ומפיצים אותה מפה לאוזן,מקטון ועד גדול.
ועד מהרה השמועה נודעה בפי הכול,
וכך מפיהם התגלגלו העניינים
המועלים לפניכם ,הקוראים,
על מורד ההר היפה והתלול,
השתרע לו,שדה ירוק ובו שביל סלול,
קודם שנת השבע ,האיכר שעיבד את אדמתו,
היה מאושר מהיבול והודה לבוראו.
שמו היה גדעון ואת דיני השביעית היטב למד
ועל כן, כאשר הגיע שנת השמיטה ,לא היה מוטרד,
הוא היה איש קטן מימדים ונחבא אל הכלים,
אוהב את הבריות וגם מסביר להם פנים,
אך נחשב ליהודי גדול באמונה-בבורא עולם
בו שם את ביטחונו ,ודאג תמיד לכולם.
לידו גר שכן גדול מימדים,אך קטן אמונה
והיה עוסק בתווית צמר וסוגי אריגה במכונה.
את מרכולתו היה מוכר בשוק המקומי,
או, מציע לשכני המקום,במחיר בן לאומי.
על פי רוב ,חלף יהודי זה ששמו שמשון,
בשביל החוצה את שדהו של גדעון
והיה מתפעל מהיבול הרב ועצי הפרי הנפלאים
ובמיוחד מריח הפירות שהגיעו אליו מבין הסלעים.
ויהי היום ,ואדון שמשון,כהרגלו,
חלף לו ליד ביתו של גדעון שכנו
והבחין בו יושב על סלע ומשנן פסוקי תורה להנאתו
וכל כלי עבודתו מושבתים וקשורים בסרט לצידו.
נעצר השכן והשתאה לנוכח המראה המוזר
שקודם לכן לעולם לא נתקל,בכזה דבר,
פתח ושאל:"שכני היקר,מה   היום מימימה?
שהנך יושב ומעיין בתורתנו התמימה?
וכלי עבודתך כולם מושבתים
ואינך עוסק במלאכתך כמו לפני שנים".?
"ובכן".ענה לו גדעון,"שמא לא שמת לב
כי נמצאים אנו בשנת שמיטה והכול שליו.
"ושבתה הארץ שבת לה'",כך נאמר בכתובים
ועל כך בתוך גבולות ארצנו כולנו מצווים",
ענה לו שמשון:"חושב אני,שאין לקיים  זאת בקפדנות,
שמא יש כאו משהו מן הליצנות,
ישנו חשש שפרנסתך תעלם מעינך
ובמה תאכיל את עצמך,אשתך וילדך.?
אך, אם בכל זאת,הינך איתן בדעתך,
לקיים את המצווה,אשתדל לעזור לך!"
ענה לו גדעון,"הבוטח בה' חסד יסובבנו"
כך אמר,איש חכם ושמו: דוד מלכינו"
וכך חלפו להם הימים והלילות,  
והכול התנהל על מי מנוחות.
היבול אצל גדעון גדל,התרבה והבשיל.
בשדהו התאספו עניים,את ילדיהם להאכיל,
כי השדה הפך להפקר
וכל הזקוקים לכך באו לבקר.
עד שלפתע,באחד הימים,התפשטה השמועה,כמו אש בשדה קוצים.
כי שמשון,הגבוה והחסון,הותקף על ידי פורעים,
כל סחורתו נשדדה והוא הוכה נמרצות.חזר לביתו,בחוסר כל ובכיות,
כאשר האסון נודע לגדעון,
הוא נחלץ ,מייד לעזרתו ,עוד באותו יום!
שלח אלין שליחים,כשבידיהם כל טוב ומעדנים.
ובקש לסור אל ביתו ושדהו,
על מנת לספק את כל צורכו.ולכבדו.
כשהתאושש מעט,שמשון הגיע למסקנה חשובה,
כי בעצם חטא בעברה חמורה,
בכך,שרם לבבו ושכח את בוראו
וסמך יתר על המידה,על עצמו וכוחו,
עתה כינס את כל משפחתו ופסק בנחרצות!
"דעו לכם,כי עליכם לזכור דבר אחד,בעקביות,
אין אנו צריכים לסמוך על כוחנו ועוצם ידנו.
אלא ,על אלוקים השולט על עולמנו ודואג לפרנסתנו
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושבתה הארץ"/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושבתה הארץ"/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יושב בצל העצים
מעיין בספר הספרים
שמחה מציפה נשמתו
מסיר דאגה מליבו.

שש שנים עמל
חרש זרע שתל
לא ידע מחסור
מבורך בכל מכל.

האדמה נושמת לרווחה
עת לשקוט עת מנוחה
מצטנעת במלבושי יבולים
אסירת  תודה לאלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/שמיטה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את-  תבואתה: והשביעית תשמטנה ונטשת..." [שמות כ"ג, י-י"א]


הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמיטה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שמיטה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

שש שנים נחרשת
במיני כלים נחפרת
עשביה השוטים ינקשו
רגביה יגרפו יישרו
לא תדע מנוח
פניה  תלטף הרוח.

"ובשנה השביעית שבת שבתון"
ישבתו מעדר מכוש וקלשון
ישב האיכר בצל התאנה
ילמד יחכים דברי  חוכמה
כל עצמותיו תאמרנה שירה
על פניו זיו שכינה.

"לה' הארץ ומלואה"
לכל בריה ידאג מחסורה
"כי לא ייטוש ה' עמו"
כאהבת אב את בנו
הבוטחים  בחסדי אלוקים
לבטח בארצם יושבים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר