ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן פסח טרם היציאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה"
[שמות י"ב,י"א]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא-מכת החושך- מה המיוחד בה?/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא- מכת החושך במצרים- מה המיוחד בה?

מאת: אהובה קליין.

כל המכות שהנחית הקב"ה על פרעה ועמו -היו מעל הטבע והתרחשו בהן  ניסים גדולים.

אחת מהן היא מכת החושך  כפי שמתוארת בפסוקים הבאים:

"ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חושך על- ארץ מצרים וימש חושך ויט משה את- ידו על-השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" [שמות י,כ"א -כ"ג]

השאלות הן:

א]  במשך כמה ימים ארכה מכת החושך ומה המיוחד בה?

ב] מדוע הביא ה' את מכת החושך?

ג] מה טיב  האור שהיה לבני ישראל בזמן מכת החושך במצרים?

ד] היכן בתנ"ך  מוצאים אנו דוגמאות לחושך,אפלה,לילה?

התשובה לשאלה א]

רש"י מפרש כי היו בסך הכול שישה ימי אפלה,  רש"י מסתמך על כך שכתוב פעמיים  שלושה ימים.

לפי זה בשלושת הימים הראשונים – לא ראו איש את אחיו ועוד שלושה ימים נוספים היה חושך מוכפל ,עד כדי כך שלא קמו איש מתחתיו,אדם שעמד לא הייתה באפשרותו לשבת ,אדם שישב לא היה יכול לעמוד.

ספורנו אומר:  מכת החושך במצרים הייתה בריאה מיוחדת שנבראה לאותה שעה, והמיוחד שבה ששום אור לא היה מסוגל לגרשה.

התשובה לשאלה ב]

רש"י מביא שתי  סיבות למכת החושך:

1] לפי שבאותו הדור היו בתוך ישראל גם רשעים,הם נענשו וכדי שהמצרים לא יראו במפלתם, הביא ה' את החשכה.

2] בני ישראל נצטוו להשאיל כלי כסף וזהב  מהמצרים ובזמן מכת החושך הייתה להם הזדמנות לחפש בבתיהם של המצרים כלים אלו,ולאחר מכת החושך  כאשר  בני ישראל רצו להשאיל את הכלים,היו מצרים שטענו שאין ברשותם רכוש זה,ענו להם בני ישראל,כי בזמן מכת החושך הם ראו באיזה מיקום  בדיוק- ניתן למצוא את כליהם.

חידושי הרי"ם מביא  פירוש מעניין במיוחד: החושך הגרוע ביותר הוא- כאשר איש אינו מתעניין בצרת אחיו ואינו מנסה לעזור לו. ולכן כאשר אדם מתעלם מזולתו, ממילא העונש שמקבל:"ולא קמו איש מתחתיו".

אבני אזל מביא את המדרש בו אומרים חכמים:כי עוביו של החושך היה כדינר זהב,מפני שהרדיפה אחר דינר הזהב מגבירה בבני האדם את האנוכיות וגורמת להם שלא יתעניינו בזולת ובעיותיו.

התשובה לשאלה ג]

מתברר כי לישראל בזמן מכת החושך- היה אור בבתיהם-כפי שהתורה מציינת זאת בפסוק.

הרב הגאון מקוצק זצ"ל אומר:כי אור זה היה אותו אור שנגנז בתחילת הבריאה ונברא ביום הראשון כמו שנאמר:"ויהי אור", כדי שהרשעים לא ייהנו ממנו וכעת כאשר הרשעים  היו שרויים במכת החושך,בני ישראל נהנו מאור מיוחד זה.

לכן הם הצליחו להבחין בכלים היקרים של המצרים - לפי שאור גנוז זה חושף הכול ואין שום נסתר ממנו.

התשובה  לשאלה ד]

את החושך אנו פוגשים לראשונה בחומש בראשית פרק א' כפי שכתוב:

"...ויבדל אלוקים בין  האור ובין החושך ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" [בראשית א,ד]

לפי זה,האור נועד- ליום והחושך- ללילה.

גם דויד המלך מזכיר את הלילה:"ה' שומרך,ה' צילך על יד ימינך יומם השמש לא-יככה וירח בלילה"[תהלים קכ"א,ו]

לפי זה אלוקים שומר על עמו ביום וגם בלילה.כשם שהשמש לא תפגע באדם במשך היום- כך גם הירח לא יכה את האדם בלילה.

דוגמא נוספת:"יושבי חושך וצלמוות,אסירי עני וברזל כי הימרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו ויכנע בעמל ליבם,כשלו ואין עוזר"

הכוונה לאנשים היושבים במקום חשוך וכבולים בשלשלאות ברזל- מהסיבה-הם מרדו  בדברי ה' והתרחקו ממצוות התורה. ה' הכניע את תאוותם בסבל והם הרגישו עצמם אבודים,אך בהמשך מסופר שהם שבו אל ה' ובקשו את עזרתו ונענו.כפי שהכתוב מציין :"יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק"

[תהלים ק"ז,י-ט"ו]

הנביא ישעיהו אומר:"ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנודה...." [ישעיהו ח,כ"ב]"העם ההולכים בחושך ראו אור גדול"

[שם ט,א]

איוב מקלל את יום היוולדו באומרו:"..יאבד יום איוולד בו והלילה אמר הרה גבר: היום ההוא יהי חושך אל-ידרשהו אלוה ממעל ואל- תופיע עליו נהרה יגאלהו חושך וצלמוות.." [איוב ג ,ב-י]

כאן החושך מסמל את הרע.

אברהם אבינו בברית בין הבתרים:"ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם

 והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" [בראשית  ט"ו,י"ב]

במכת בכורות:"ויהי בחצי הלילה וה' -היכה כל בכור בארץ מצרים.."

 [שמות י"ב,כ"ט]

משה רבינו נמצא על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה כפי שהתורה מתארת:"ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל- ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" [שמות כ"ד,י"ח]

באותו יום שבני ישראל יצאו ממצרים-ליל שימורים היה:"..ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים  ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם"

 [שמות י"ב,מ"ה-מ"ג]

עמוד האש במדבר:"וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" [שם י"ג,כ"א]

לסיכום,לאור האמור לעיל ישנם  סוגים שונים של חשכה:  יש והאפלה מסמלת משהו שלילי כמו אותם אסירים הכבולים בחשכה ונתונים בצרה בשל חטאם.

אך יש גם לילה יוצא מן הכלל - בו מתרחש משהו חיובי,כגון מכת החושך למצרים, אך במקביל לישראל היה דווקא אור במקומות מגוריהם.

או,  עלייתו של משה לקבל את התורה.וכן ברית בין הבתרים עם אברהם.

בדרך כלל, האור לעומת החושך מהווה דבר חיובי וטוב.

הבה נייחל לכל עם ישראל בפרט ובכלל- יציאה מאפלה לאורה במהרה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חשכה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

  חשכה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

ישנה חשכה מועילה לאדם

בתום היום עייף נרדם

שוקע אל עולם חלומות

משתחרר  מכבלי מערבולות.

ישנה  חשכה חסרת רחמים

נועלת לפרט מרבית שערים

ממעמקים יזעק ליושב במרומים

כהרף עין יצא מהמייצרים.

ישנה חשכה בתוך  גלויות

עם שלם כבול בשלשלאות

כל עצמותיו תאמרנה תפילה

עד  מהרה יטעם גאולה.

אך ישנה חשכה ניסית

פוסחת בצורה פלאית

על ישראל במצרים

מאפילה לאויבים כפליים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...ויהי חושך-אפלה בכל- ארץ מצרים שלושת ימים:לא ראו איש  את-אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל  היה אור במושבותם"
[שמות י,כ"ג]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

"דברו אל- כל עדת ישראל לאמור: בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית"

שמות י"ב,ג]

הטכניקה: שמן על בד.

 

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישראל וקורבן הפסח/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישראל וקורבן הפסח/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישראל משילים בגדי עבדות

פניהם זוהרות הילת חירות

שערי טומאה ננעלים

לדרך חדשה מתעלים.

שה בן שנה תמים

הדור צמר משי עדין

מן הכבשים או העיזים

צלי אש מצות מרורים.

המצרים ממלאים פיהם מים

הנשמע כזאת במצרים?

השה להם אלוהים

ולישראל לקורבן נזבחים?

ישראל מותניהם חגורים

אוחזים במוט נדודים

ביד חזקה ובזרוע נטויה

אלוקים מוציאם מאפלה לאורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת בא –[חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא-קורבן פסח לשם מה?/אהובה קלין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא- קורבן פסח-  לשם מה?

מאת: אהובה קליין

.

בפרשת :"בא" עדים אנו לסוף עבדותם של בני ישראל  במצרים וליציאתם מעבדות לחרות.

כבני חורין, הם מצווים לקיים מצווה ראשונה המוטלת על כלל העם ערב יציאתם ממצרים- אכילת קורבן הפסח. קדמו למצווה זו מצוות אחרות  שניתנו ליחידים,

לדוגמא: מצוות מילה, איסור אכילת גיד הנשה.

התורה מתארת את נושא קורבן הפסח בפסוקים הבאים:

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור:החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה:דברו אל כל- עדת ישראל לאמור בעשור לחודש הזה וייקחו להם איש שה לבית- אבות שה לבית ואם ימעט הבית מהיות מ-שה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אוכלו תכוסו על השה, שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העיזים תיקחו  והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת- ישראל בין הערביים ולקחו מן הדם ונתנו על- שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם: ואכלו את הבשר בלילה הזה---צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו..." [שמות י"ב,א-ט]

ובהמשך התורה מתארת באיזה אופן בני ישראל יאכלו את הקורבן:"וככה  תאכלו אותו מותניכם חגורים נעליכם לרגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה' "

[שם י"ב,י"א-י"ב]

השאלות המתעוררות הן:

א] למי מיועד קורבן הפסח?

ב] מה הטעם באכילת הקורבן, באיזה אופן נאכל ומדוע?

ג] מדוע אין להותיר ממנו עד הבוקר?

ד] מה  הטעם בנתינת הדם על המשקוף והמזוזות?

ה] מה המטרה של פסח מצרים לעומת פסח דורות?

התשובה לשאלה א]:

לפי רש"י: הקורבן מיועד לכל  "בית אב" – והכוונה : בית אב הוא המשפחה הגדולה- המורחבת , הכוללת מספר משפחות קטנות שכל אחת מהן מתגוררת בבית משלה, אך כאשר בית האב כולל מספר רב של נפשות, כך שלא יספיק לכל אחד מהן  שיעור כזית בשר, אז ייקחו שה לבית אחד- למשפחה אחת.

אך, אם המשפחה כוללת מעט נפשות ויש  חשש שאין ביכולתם לאכול את כל הקורבן- במקרה זה התורה מציעה פיתרון- להתחלק עם השכן באכילה.

התשובהלשאלה ב] לפי ספר החינוך: הטעם העיקרי לאכילת קורבן הפסח- הוא לזכור את יציאת מצרים וגם כדי להבליט את  החירות והשררה של עם ישראל –לאחר יציאתם  מעבדות.

ואוכלים את  הקורבן  צלי אש:"נצטווינו לאוכלו צלי דווקא, לפי שכן דרך בני מלכים לאכול בשר צלי, שהוא מאכל טוב ומוטעם,אבל שאר העם אינם יכולים לאכול טעם בשר שתשיג ידם, כי אם מבושל כדי למלא בטנם. ואנו שאוכלים בפסח לזיכרון שיצאנו לחירות, להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש, וודאי ראוי לנו להתנהג באכילתו דרך חירות ושררות"

ויש דעה שאומרת: כי הטעם בשחיטת הקורבן ואכילתו: להשפיל את אמונת המצרים ולבזות את אלוהיהם שהיה  בשה.

תשובה לשאלה ג]

ספר החינוך עונה גם על שאלה זו: שאין בני מלכים נוהגים להשאיר אוכל מיום ליום- והרי עם ישראל הוא כבני מלכים.

ומסיבה זו -גם אין נוהגים להוציא את האוכל מחוץ לבית אלא נאכלים בהיכלם.

ואור החיים מוסיף ואומר: כי על ידי  שאוכלים את הקורבן עם מצות ומרורים  בכך האוכל נאכל כשהוא טעים יותר.

התשובה לשאלה ד]

 נתינת הדם על המשקופים והמזוזות- לפי  פירושו של החיזקוני:

- היא במטרה להפגין את החירות הרוחנית.

וכל זה שהמצרים יראו ששחטנו את אלוהיהם וגם אנו מתפארים בכך.

ואכן כאן  התרחש נס גדול לעם ישראל, המצרים ראו במו עיניהם – איך השה נלקח ונשחת ולא הגיבו כלל.

חז"ל במכילתא אומרים: כי בפעולה זו של נתינת הדם על המשקוף והמזוזות, בכך יש הוכחה  כי עם ישראל קיימו את המצווה ומתוך כך ראויים להצלה על ידי ה'.

אור החיים אומר:  יש באות הדם-  מעין חותם אלוקי ויש בכוחו למנוע

את הגעת המשחית אליהם.

התשובה לשאלה ה]

בפסח מצרים אנחנו מיישמים את החירות הרוחנית  וגם הגשמית.

ופסח דורות- הוא לזכר יציאת מצרים.

לסיכום, על ידי אכילת קורבן הפסח עם ישראל מוכיח שיצא מעבדות לחירות ויכול לקיים את המצוות בלא פחד, אלא כבן חורין,אופן אכילת הקורבן- כבני מלכים.

ומשמעות חג הפסח- הוא חג ההצלה- כך מפרש: הכתב והקבלה.

מי ייתן, כשם שנגאלנו ממצרים, בע"ה ,ניגאל בקרוב בגאולה שלמה-

"ישועת ה' כהרף עין" אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)