מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה הנחש. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה הנחש. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים

יום רביעי, 21 ביוני 2023

פרשת חוקת.-מדוע זכה אהרון במותו- לבכיית כל ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חוקת.-מדוע  זכה אהרון  במותו- לבכיית כל ישראל?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך / בני ישראל תובעים מים  ממשה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה  קליין (c)

"...עבור לפני העם...ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך...והכית  בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם.." [שמות י"ז ה-ו]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נענשים בעבור הכאת הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מבכים את מות אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)



ציורי תנ"ך/  משה ונחש הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c)


"ויעש משה נחש נחושת ושימהו על--הנס והיה אם-- נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחושת וחי"[במדבר כ"א, ט] ציירה: אהובה   (c)


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (C) [שמן על בד]

פרשה מורחבת זו  כוללת גם את  נושא מות אהרון הכהן כפי שנאמר:  "וַיִּיסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹור.  יֵיאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה.  כה קַח, אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-אֶלְעָזָר, בְּנוֹ; וְהַעַל אֹתָם, הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵיאָסֵף, וּמֵת שָׁם.  וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה; וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה.  וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, מִן-הָהָר.  וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". [פרק  כ', כ"ב- כ"ט]

השאלות הן:

א] מדוע נגזר על אהרון למות במדבר - ואימתי נפטר?

ב] מה גרם לעם ישראל - לבכות באופן כה עוצמתי על מות אהרון?

תשובות:

מותו של אהרון - אשר לא זכה להיכנס לארץ ישראל !

 

בספר הישר נאמר:

"בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ יְיאַסֵּף שָׁם כִּי לֹא  יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָעֵל אַהֲרֹן כְּדִבְרֵי ה' אֶל  הֹר הָהָר וַיָּמָת שָׁם, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וְאַהֲרֹן בֶּן מְאַת שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּמוֹתוֹ בְּהֹר  הָהָר".

 

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: ייְאַסֵּף אַהֲרֹן אָחִיךְ אֶל עַמָּיו- כִּי לֹא  יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל- עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי הַמְּרִיבָה!

וְעַתָּה בּוֹא אֶל אַהֲרֹן וְהַגֵּד לוֹ כִּי קָרַב יוֹמוֹ לָמוּת, וְנִיחַמְתָּהוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ:

הִנְּךָ מֵת, אוּלָם הַנחל תַּנְחִיל לִפְנֵי מוֹתְךָ אֶת כֶּתֶר כְּהֻונָּתְךָ לְבָנֶיךָ!

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וִימָרְרוּהוּ עַד מְאֹד וַיֵּבְךְּ כָּל הַלַּיְלָה.

וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר וְיֵלֵךְ אֶל אַהֲרֹן וְיַעֲמֹד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אַהֲרֹן, אַהֲרֹן! וְיָצָא אֵלָיו אַהֲרֹן וַיַּרְא אֶת מֹשֶׁה אָחִיו וְיִשְׁתָּאֶה[הִתְפַּלֵּא] אֵלָיו מְאֹד וְיֹאמַר: מָה רָאִיתָ אָחִי, כִּי בָּאתָ אֵלָי? וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר:  הָגִיתִי [לָמַדְתִּי] הַלַּיְלָה בְּתוֹרַת ה' וִיקַשׁ [כָּבֵד הָיָה] מִמֶּנִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִיווָּנוּ ה' וְאָמַר: אָבוֹא אֵלֶיךָ וְשֵׁאַלְתִּיךָ- אוּלַי תֵּדַע

וְהִגַּדְתָּ אַתָּה! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: דַּבֵּר נָא אֵלַי אָחִי אֵלַי אֶת הַדָּבָר הַהוּא וּשְׁמַעַתִּיו. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שְׁנָתִי אֲשֶׁר נָדְדָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה  שֶׁכַּחֲתָנִי אֶת הַדָּבָר, אוּלָם יָדַעְתִּי כִּי מְצֹא נִמְצֵאנוּ בְּסֵפֶר "בְּרֵאשִׁית"!

וְעַתָּה הוֹאֵל נָא אָחִי והבאת אֶת הַסֵּפֶר  הַזֶּה וְקָרָאנוּ בּוֹ. וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַייִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרָא לִפְנֵי אַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים לְפָנָיו וְאוֹמֵר: יָפֶה עָשָׂה ה'! בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ!

בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם!,, וַיְהִי בְּקָרוֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי אַהֲרֹן אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָדָם בְּהִיבָּרְאוֹ, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: מָה אוֹמֵר וּמָה אֲדַבֵּר עַל הָאָדָם אֲשֶׁר הֵבִיא מָוֶת לְעוֹלָם? וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: גְּזֵרַת ה' עוֹשֵׂנוּ הִיא! וְעַתָּה רְאֵה נָא גַּם רְאֵה כִּי שָׁם ה' אֶת הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ בְּגַן עֶדְנוֹ וְיִיטַב עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר לֹא הֵיטִיב עִם אִישׁ מִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עַתָּה! אוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וְיֶחֶטְאוּ לוֹ, וְיִגְרְשֵׁם מִן הָעֵדֶן וְיֹאמַר לוֹ: עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שִׂים נָא לִבְּךָ עַל אַחֲרִית הָאָדָם וְרָאִיתָ כִּי אַחֲרֵי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה ה' עִמּוֹ, פָּקַד עָלָיו אֶת  פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: זֹאת הִיא אַחֲרִית כָּל חַי!

וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן וַיָּשֶׂם עַל לֵב וְיֹאמַר: הֲלֹא תַּגיד  לִי אָחִי: מַדּוּעַ תִּרְבֶּה לְדַבֵּר הַיּוֹם עַל הַמָּווֶת? וְלֹא עָנָהוּ מֹשֶׁה –כִּי צַר הָיָה לוֹ מְאֹד עַל אַהֲרֹן אָחִיו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצַר בּוֹ אַהֲרֹן מְאֹד, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: ה' צִיווַּנִי לְהַגִּידְךָ דָּבָר וְאַתָּה קוּמָהּ נָא, אָחִי וְעָלִינוּ אֶל הֹר הָהָר"!

 

חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון ?  על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]

בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?

אילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה  סיבה להאשים גם את אהרון בדבר - שבוודאי  הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים  במילים: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]

אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו , היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע - לכן נענש - בכך נעשה שותף לאחיו משה - בחטא מי המריבה , לכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם  ממצרים.

 

כל עם ישראל מבכה את מות אהרון.

נאמר: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת - אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".

רש"י מסביר על פי חז"ל נאמר: "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל"- האנשים והנשים - לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו וכן אומר הילל:

"....הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה"  [מסכת אבות א', י"ב]

 

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר יוֹרְדִים מִן הָהָר וְאַהֲרֹן אֵינֶנּוּ וְיָמֵר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה, עַד  מְאֹד, וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ: אֵין זֹאת כִּי קִנֵּא מֹשֶׁה בִּגְדֻולַּת אַהֲרֹן אָחִיו וִימִיתֵהוּ שם עַל הָהָר: וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: קִנֵּא  אֶלְעָזָר בִּכְהֻונַּת אָבִיו הַגְּדוֹלָה וְיַהְרְגֵהוּ וְיֵירְשָׁהוּ! וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מִן הָהָר וְיָרוּצוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ: אַיֵּה אַהֲרֹן אִישׁ הַשָּׁלוֹם וְהַחֶסֶד?

וְיִיתן מֹשֶׁה אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְיֹאמַר: מֵת אַהֲרֹן! וְיֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הָאָמְנָם קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְייַצֵּב לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּווֶת וְיַחֲשֹׂךְ אוֹתוֹ מִנְּגֹף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?.. וְעַתָּה  הֵשִׁיבָה לָנוּ אֶת אַהֲרֹן אֲהוּבֵנוּ וְלֹא נָמוּת!

וְיַעֲמֹד מֹשֶׁה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמֶר: לֹא עַל מוֹתִי דָּווָה לִבִּי, כִּי אִם עַל הַחֲשָׁד אֲשֶׁר יַחְשְׁדוּנִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כֵּן אָנֹכִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ ה' אֱלֹוקִי לֵאמֹור: פְּקַח נָא אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ כִּי מֵת אַהֲרֹן וְסָרָה תְּלוּנָתָם מֵעָלַי!

וַיְצַו ה' וְיִפְתְּחוּ הַמַּלְאָכִים אֶת הַמְּעָרָה וְיוֹצִיאוּ אֶת הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַהֲרֹן מֵת בָּהּ וְיִישְׁאוּהָ  בַּמָּרוֹם  וְיִקְרְאוּ: תּוֹרַת אֱמֶת הָייְתָה בְּפִיהוּ! יָבוֹא שָׁלוֹם יָבוֹא שָׁלוֹם! וְיִרְאוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל כִּי גָווַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ לוֹ וִיסַפְּרוּ לוֹ לֵאמֹור:

אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ ! מֵת אִישׁ הַשָּׁלוֹם ! וְתַבְכֶּינָה לוֹ הַנָּשִׁים וּתְקוֹנְנֶהָ עָלָיו לֵאמֹור: אוֹיָה לָנוּ כִּי גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ! גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ!"

ישנו מדרש השואל:

כיצד יתכן כי על משה נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח']

ובאהרון  נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן..... כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".

אם כן, מפני מה  על אהרון בכו כל ישראל ואילו  על משה הם לא בכו עליו, אלא מקצתם?

התשובה: משה היה דיין, ואי אפשר לדיין לזכות שני בעלי הדין כאחד. אלא לזכות את הזכאי ולחייב את החייב, אבל אהרון לא היה דיין, אלא מטיל שלום בין אדם לחברו: לכן נאמר כי בכו עליו  כל עם ישראל,  על משה - בכו מקצתם.

ה"חיזקוני" מסביר:  את המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל - הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";

בשני פירושים:

א] כל העדה ראתה - כאשר ירד משה  מההר ובגדיו קרועים ואפר על ראשו - בוכה ואומר: "אוי עליך אהרון אחי"

ב] ידיעה קרויה: ראיה. כמו שנאמר על יעקב: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים" [בראשית מ', ט"ו] כלומר – כל העם ידע כי נפטר אהרון.

"בעל הטורים" אומר על המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";

"וַיִּרְאוּ"- בגימטריא – בעננים. [גמרא תענית ט']

לפי שכאשר אהרון נפטר הסתלקו ענני הכבוד- כי הענן היה בזכות אהרון כפי שכתוב: "כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל - הַכַּפֹּרֶת" [ויקרא ט"ז, ב']. ולכן הענן בזכות אהרון, ומניין שהעננים בזכותו" ?

תשובה: לפי שנאמר:

"וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן".[שמות ט"ז, י']

לסיכום, לאור  האמור לעיל: כל העם ביכה את מות אהרון  נראה שכולם הבינו איזו אבדה  גדולה הייתה  להם - לפי שאהרון בנוסף לכך שהיה כהן גדול היה משכין שלום בין איש לרעהו - ובזכותו  רבים  חיו  חיי שלום וענני הכבוד היו מלווים  אותם במדבר במהלך כל ימי חייו , אך ביום פטירתו נסתלקו גם ענני הכבוד.

יהי רצון שנזכה ללמוד  מדרכי אהרון הכהן ודברי דוד המלך ירקמו עור וגידים במהרה בימינו - כנאמר:

"שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם;    יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.  יְהִי - שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ;    שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.  לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי--    אֲדַבְּרָה - נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.

לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--    אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" אמן ואמן. [תהלים קכ"ב, ו'-ט']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 באפריל 2023

שיר השירים- הקשר לאביב, לחג הפסח ולגאולת ישראל.מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שיר השירים- הקשר לאביב,  לחג הפסח ולגאולת ישראל.

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לשיר השירים.



ציורי תנ"ך/ "הניצנים נראו בארץ..."/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ " הניצנים נראו בארץ....."/ ציירה: אהובה קליין (c)





"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]

ציורי תנ"ך/ "אל גינת אגוז ירדתי......"/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים".

[שיר השירים ו' י"א]


ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).




ציורי תנ"ך/ צווארך בחרוזים'- ציירה: אהובה קליין (c)


ציורים בנושא חג הפסח- חג החירות.



ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כוסו שך אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


חג הפסח מציין את יציאת עם ישראל ממצרים - מעבדות לחרות.

ארבעה שמות לחג:

א] חג האביב - היות והחג חל בעונת האביב.

ב] חג החרות - מהטעם שיצאנו מעבדות לחירות.

ג] חג המצות - היות  ואוכלים בו מצות ולא חמץ.

בשבת חול המועד - חג הפסח נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את שיר השירים - המגילה שכתב שלמה המלך.

המגילה פותחת במילים:

"שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.  יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.  לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ--נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ".[שיר השירים א', א-ה']

בשיר השירים ישנו דגש רב על  עונת האביב :

"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.  הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ.  יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת -מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה".[ שיר השירים ב]

השאלות הן:

א] מהי מעלת שיר השירים וחשיבותה ?

ב] משמעות  עונת האביב - מה מיוחד בה?

ג] מה הטעם לקריאת "שיר השירים" בשבת חול המועד פסח?

תשובות.

מעלת שיר השירים.

על פי מדרש שיר השירים: ניתן להבין  מהי חשיבותה של מגילת שיר השירים: "שיר שהוא חביב מכל השירים - בו שבח לקב"ה: "רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז" [להלן ה, י"א'] שבח לתורה -"וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה". שבח לישראל, "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" [להלן ב', ב] שבח קיבוץ גלויות: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" [להלן ד'-ח']

למה כל השירים מרווחין [ אין בין השורות רווח] והיא דחוקה?  [צפופה ללא רווחים]? משום שרמוז בו שיעבוד [שיעבוד מצרים]  - דכתיב : "מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים" להלן [ג', ג] [מדרש שיר השירים].

עוד הסבר יפה על מעלת "שיר השירים"

"ללמדך שחכמתו של שלמה - שקולה כנגד התורה. רבי עקיבא אומר: אילו לא ניתנה שיר השירים  בתורה כדאי הייתה לנהוג את העולם, ומניין שהחכמה  שקולה כתורה? שנאמר: "חָכְמָה וּמוּסָר, אֱווִילִים בָּזוּ".[משלי א', ז']

מוסר: זו תורה שנאמר: "שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ;    וְאַל- תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ" [שם פסוק, ח] ולא עוד שהקדים חכמה לתורה, שנאמר:" רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה--    שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם; תְּהִלָּתוֹ -  עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים  קי"א]

ר' אלעזר בן עזריה אומר: אם אין חכמה אין תורה. אם אין בידך יראת חטא, אין בידך תורה, לפי שקדמה חכמתו של שלמה, שאמר עליו הכתוב: "וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה, אֶת-יְהוָה",[מלכים-א, ג', ג'] ַ[שיר השירים זוטא]

עוד על חשיבות  "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".

"עשר שירות הן: שיר אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה , שיר השירים עולם הבא שנאמר: "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ" [ישעיהו מ"ב, י], שיר השירים משובחת מכולם, שכל השירים יש מהם שתחילתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחילתו גנאי וסופו שבח , שיר השירים שבח שבחים, שכל השירים שנאמרו אמרום נביאים בני הדיוטות. אבל שיר השירים אמרו: מלך בן מלך, נביא בן נביא, נשיא בן נשיא , דבר אחר: שיר השירים אשר לשלמה. כל השירים שנאמרו, לשעבר היו אומרים את השירה שעל ידיהן הייתה הגאולה, לפיכך היו אומרים שירה לפני הקב"ה, עומד לעשות ניצחון לבניו, הוא עתיד לומר שירה לבניו  [שיר השירים זוטא] כלומר: בעתיד גם ה' ישיב בשירה לבניו - בני ישראל.

השם: שלמה:

"שלוש שמות נקרא לו: ידידיה, קהלת, שלמה, ר' יהושע אומר: שבעה: אגור, יקה, למואל, איתיאל.

עונת האביב וייחודה.

נאמר בשיר השירים:

"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָיו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.  הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ.  יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת- מַרְאַייִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה".[ שיר השירים ב, י"א-ט"ו]

רש"י מסביר: הנה הסתיו עבר – המשמעות: אין טורח בדרך- במילים אחרות - זו עונה נוחה. "דעת מקרא" שם את הדגש על המילה: "ניצנים"  פרחי השדה היו מכונים בשם ניצנים - לפי שהם  מנצנצים ומאירים בגוונים השונים שלהם.

עת הזמיר- הכוונה לציפורים המזמרות.

יש אומרים: הזמיר הוא עוף המזמר בקול נעים והוא מקבוצת העופות הנודדים - דוגמת התור המקביל לו.

לגבי התור- הכוונה: לתורים ובני יונה והעופות דרכם להיות משוררים ומצפצפים בתקופת ניסן.

רש"י מסביר: "עת הזמיר הגיע": העופות נותנים זמר וקול ערב להולכי דרכים.

"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ", לאחר  שהתאנה מתכסה בעלים - היא מוציאה מתוכה בתחילת האביב פגים שהם צבורים, צבורים , של מאות פרחים קטנטנים עטויי עטיפה משותפת . המביט עליהם מרחוק - רואה בעיניו כאילו אגסים קטנים , בהמשך הם מבשילים ונעשים פירות זעירים והמעטפת שעטפה אותם הופכת לציפוי הפרי.                                       "חנטה" הוציאה מתוכה את הפירות. [דעת מקרא]                                                        "ְהַגְּפָנִים" רש"י מסביר: כאשר נופל הפרח של  שיח הגפן והענבים מובדלים זה מזה כל ענב בנפרד נקרא בשם: "סמדר"

הטעמים לקריאת שיר השירים בחול המועד פסח.

א] ספר זה מסמל את הקשר ההדוק  של עם ישראל -  לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת - מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]

על כך אומר רש"י: ישראל  נמשלה ליונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר ,  היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות, מה היו דומים באותה שעה ? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים , שם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]

ב] שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח  חג האביב. "הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

ג[ יש  הסוברים  כי הפסוק: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דּימִּיתִיךְ רַעְיָתִי". רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד עד כמה מעלת  מגילת "שיר השירים" גדולה - כתב אותה החכם באדם, מלך, בן מלך - שלמה ששמו מסמל גם את השלום ששרר בתקופתו.

יש הסוברים:כי זהו שיר המעולה מכל השירים שבעולם.

אמרו  חז"ל :כל 'שלמה' שבשיר השירים הוא קודש ועל פי דבריהם השם 'שלמה' הוא כינוי לקב"ה שהוא המלך והשלום שלו.

כל שיר השירים הוא משל והאהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

על כן ניתן להסיק:  כי ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח. ויהי רצון ועם ישראל יזכה במהרה לגאולה שלמה אמן ואמן דוגמת דברי הנביא עמוס:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר