‏הצגת רשומות עם תוויות שכינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שכינה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 במרץ 2016

משה והענן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה והענן / שיר מאת: אהובה קליין ©




בתום מלאכת המשכן

מעליו  מרחף הענן

 השכינה גועשת כים

 שוכנת באוהל הרם.

 

משה נעצר בחולות

ממתין להדי הקולות

בשרו נעשה חידודים

בעת יקרא לו האלוקים.

 

 במוחו  מחשבות  מתערבלות

את  קדושת הזמן מעלות

מעמד  נשגב ונישא

עת הלוחות נשא.

 הערה: השיר בהשראת פרשת פקודי [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

פרשת האזינו- מה מסמל הנשר ובמה ייחודו?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו-  מה  מסמל הנשר ובמה ייחודו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו - כתובה ברובה בסגנון שירה , בראשיתה  משה מזמין את השמים ואת הארץ להיות עדים על דבריו לעם ישראל.





ציורי תנ"ך/ השמים והארץ עדים  לדברי משה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בהמשך  מוזכרים חטאי ישראל ועונשיהם,  עם כל זה , אהבת ה' אל עמו  לא נפגעה,  אלוקים דאג לישראל לאורך כל הדרך במדבר  וגם לאחר כל החטאים אלוקים אינו נוטש את עם ישראל  - בהווה ולא יינטשו בעתיד.

הפרשה פותחת במילים :"האזינו השמים ואדברה  ותשמע הארץ אמרי פי.." [דברים ל"ב, א]

מסירות ה' אל עמו  היא: כדוגמת יחסו של הנשר לגוזליו: "כנשר יעיר קינו על - גוזליו ירחף יפרוש כנפיו ייקחהו  יישאהו על אברתו" [שם  ל"ב, י"א]

עם ישראל בהתנהגותו מוזכר  בתור דור  מיוחד: "..כי דור תהפוכות המה בנים לא- אמון בם" [שם ל"ב, כ]

השאלות.

א] מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים לדברי משה?

ב]  מה מאפיין את הנשר?

ג] מה המשמעות: "דור  תהפוכות" ?

תשובות.

השמים והארץ.

על פי רש"י: ישנם שני פירושים:

א] היות ומשה הוא בשר ודם ואינו חי לנצח לכן העיד בעם ישראל את השמים והארץ שהם נצחיים.

ב] השמים והארץ יכולים לתת שכר , או עונש – גשם  מהשמיים - כאשר עם ישראל  מקיים את מצוות התורה  וכמו כן  הגפן תיתן פריה ואם חס ושלום יחטאו – לא יהיו גשמים והארץ לא תיתן את יבולה.

רבי יעקב מפולנאה שהיה מתלמידי הבעל שם- טוב, מסביר את השמים והארץ כמשל:

"האזינו השמים" הכוונה לתלמידי חכמים אשר הוגים יומם ולילה בתורה - שהם עניינים של שמים.

"ותשמע הארץ"- הם המוני העם העסוקים בעניינים גשמיים ברוב הזמן. ומדוע הפנייה תחילה לתלמידי החכמים? מפני שאם תלמידי החכמים יקשיבו לדברי משה ואף יקיימו את הציוויים ,כך ישמשו דוגמא לשאר שכבות העם באופן זה  וגם הם יקבלו עליהם את קיום המצוות.

רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים", אומר רעיון דומה: כוונתו של משה הייתה, להגיע לכל שכבות הציבור:

א] עם ראשי הציבור שכינה אותם שמים.

ב] עם המון העם שכונו הארץ.

לכן קודם פנה אל השמים- שהם תלמידי חכמים ואחר כך אמר "ותשמע הארץ" שהמוני העם ישמעו מרצונם כאשר יראו את ראשי הציבור הולכים בדרך הישר.

הנשר.

מנקודת מבט  מדעית: ידוע כי הנשר שייך לסוג העופות הדורסים, אוכל נבלות ומקורו בנוי  בצורה מעוקלת. צווארו ארוך ,רגליו קצרות וחזקות, מכוסות  פלומה לבנה.

בתנ"ך, הנשר מוזכר 28 פעמים, הנשר נחשב למלך העופות, המקור לכך מופיע בגמרא: ".... מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו" (חגיגה, י"ג ע"ב).

הנשר נמצא בתורה בראש רשימת העופות הטמאים:

"ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם , את הנשר..." [ויקרא י"א, י"ג]

הנשר משמש סמל של כוח, קלות מעוף ,מהירות  ורעבתנות:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים" [שמות י"ט ,ד]

במשנה -מסכת אבות נאמר: "יהודה בן תימא אומר: הווי עז  כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגיבור כארי.." [אבות  ה,כ]

על שאול ויהונתן נאמר: "שאול ויהונתן הנאהבים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו" [שמואל-ב, א, כ"ג]

שלמה המלך מתפעל מהנשר ואומר: "כנשר יעוף השמים" [משלי כ"ג, ה]

ועוד אומר שלמה : "שלושה המה נפלאו  ממני דרך נשר בשמים" [משלי ל, י"ח]

באיוב נאמר על הנשר : "באשר חללים שם הוא" [איוב ל"ט, כ"ח]

"ופני הנשר לארבעתן" [יחזקאל א, י]

הנביא ישעיהו מזכיר את הנשרים ומדגיש את כוחם: "וקווי ה' יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים ירצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו" [ישעיהו, מ, ל"א]

בפרשתנו הנשר מוזכר  כעוף הדואג  ומסור לגוזליו, כפי שנאמר: "כנשר יעיר קינו" [דברים ל"ב, י"א]

רש"י מסביר:  כי הקב"ה מתייחס לבניו  כאותו נשר הנוהג בחמלה ורחמים כלפי גוזליו אינו נכנס בבת אחת אל הקן, אלא קודם מנענע את ענפי העץ ועף ביניהם עד שבניו יתעוררו ויהיו מוכנים לקבלו.

בספרי נאמר: "מה נשר זה אין נכנס לקינו עד שהוא מטרף על בניו בכנפיו, בין אילן לחברו, בין סוכה לחבירתה, כדי שיעירו בניו ויהיה  בהם כוח לקבלו, כך כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא נגלה עליהם מרוח אחד אלא מארבע רוחות." כלומר גם הקב"ה לא נגלה בבת אחת כאשר נתן לעם ישראל את התורה ולא בא אליהם מכוון אחד, אלא מארבע רוחות השמים.

דור תהפוכות.

על פי רש"י: מדובר בדור הופך רצון לכעס- הם הופכים את רצון ה'- היינו נחת רוחו - לכעס.

על פי דברי ישעיהו הנביא: מדובר בדור שאינו  הולך בדרך ישרה, אלא הופך כל דבר למען צרכיו האנוכיים, כמו שנאמר: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור, ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר" [ישעיהו  ה, כ]

חז"ל אומרים :כי "דור תהפוכות"  הוא אופיו של עם ישראל שיש בו תהפוכות וניגודים. מצד אחד הם מגלים יחסי אחווה איש לרעהו ומצד שני  הם  מעוררים מחלוקות וקיים עניין הפירוד והפילוג.

על כך אומר רבי  יהודה בר אלעאי במסכת מגילה [ט"ו, ע"א]: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים: כשהם יורדים, יורדים עד עפר  [לדיוטא התחתונה] ושהם עולים, עולים עד כוכבים"

ה"כלי יקר" אומר רעיון מעניין במיוחד: ישראל נקראו בשלושה שמות: יעקב, ישראל. ישורון- סופי המילים- לבן, על שם שבזכותו של יעקב ה' ילבין את עוונם, אבל הם הפכו את סדר האותיות, לנבל, שנאמר: "עם  נבל ולא  חכם", כמו שאמרו רז"ל: דור של משיח יתהפך כולו למינות.

ומהו עם נבל? עם שאוהב כסף ועליו נאמר: "עושה עושר ולא במשפט" [ירמיהו י"ז, י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: פרשת האזינו הנאמרת ברובה בצורת שירה, מתארת את הקב"ה שדאג ודואג לעם ישראל לאורך כל הדרך, בדומה לנשר המגלה מסירות  נפש לגוזליו.

ומנגד, עם ישראל פעמים רבות חטא והפנה עורף לה', למרות זאת הקב"ה אינו מש מבניו  ומשגיח עליהם תמיד.

מי ייתן ועם ישראל ייטיב את דרכיו וישמור  את מצוות התורה לאורך כל חייו, כפי שמבקש משה: "כי לא— דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על—האדמה אשר אתם עוברים את- הירדן שמה לרשתה" [דברים ל"ב, מ"ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נשר כמשל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נשר כמשל /שיר  מאת: אהובה קליין©


אי שם בלב שמים

בשעת בין הערביים

נשר פורש כנפיים

למרגלותיו נושא עיניים.

 

שם גוזליו נמים

בקן עטוף עלעלים

אט ינענע הענפים

מתוך אהבה ורחמים.

 

 יעיר הקטנים משנתם

ישביע במסירות רעבונם

אז יישאם על כנפיו

 בעוזו יניס אויביו.

 

משל למלך מלכי המלכים

שולח לבניו רמזים

למען  יתרחקו מחטאים

טרם ימנע גשמים.

 

זוכר לכתם במדבר

להם העניק כל  צרכם

על כנפי השכינה

נושא  אותם באהבה.

הערה: השיר בהשראת פרשת: האזינו, [חומש דברים.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 באוגוסט 2015

פרשת ראה- הקשר בן הראיה לחוכמה-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- הקשר בין הראיה לחוכמה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו פותחת בנושא הברכה והקללה:

"ראה  אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את- הברכה אשר תשמעון אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום: והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוקים אחרים אשר לא- ידעתם"[דברים י"א, כ"ז-כ"ח]

ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


אחת מהברכות היא: הישיבה לבטח בארץ:

ציורי תנ"ך/ השלום בארץ/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

בהמשך ישנו ציווי לשמור את כל המצוות: מצוות עשה ומצוות לא  תעשה ככתבם ולשונם.
אחת ממצוות הלא תעשה: עבודה זרה, יש להשמיד את כל האלילים   עם הכניסה לארץ ישראל.

ציורי תנ"ך/ השמדת עבודת האלילים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


יש להעניש את העיר הנידחת:

ציורי תנ"ך /עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה  קליין(c)[שמן על בד]


ומנגד ישנו ציווי להקריב קורבנות בבית המקדש.



ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


מצוות השמיטה גם מוזכרת  בפרשה:



ציורי תנ"ך/מצוות השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


נושאים נוספים בפרשה:


ספירת העומר:



ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/"ושמחת בחגך"/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ישנה הדגשה על כך שעם ישראל - הוא עם ה': "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה:"[שם  י"ד, ב]

אחת המצוות המוזכרות בפרשה היא : התייחסות לאיש עני [ט"ו, ז-ט]

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך לא  תאמץ את—לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי פתות תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו: הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת- השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תיתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא: נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניי ולאביונך בארצך"

השאלות הן:

א] מה המשמעות: "ראה" בלשון יחיד לעם ישראל?

ב] כיצד יש להתייחס לעניים?

ג] מה הקשר בין הפרשה- להפטרה בחזון ישעיהו הנביא?

תשובות.

"ראה"- המשמעות.

על פי דברי מאיר ינאי: הראיה מצביעה על חוכמה והחוכמה היא מתוך ראייה- ראיית אמת וחוכמת אמת.

המקור לרעיון זה הוא מה': "אתה הראית לדעת" [דברים ד, ל"ה]

כל אדם רואה דברים על  פי דרגתו ,אך ה' משגיח על מעשינו ורואה תמיד את הדרך בה אנו הולכים, כפי שנאמר: "וראו כל בשר כי אני ה' "[יחזקאל כ"א]

אף אדם אינו יכול להסתתר  מפניו ולכן אופן חייו ומעשיו של האדם -נתונים תחת עין פקוחה ומתמדת. כפי שכתוב: "אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו? נאום ה' הלוא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

הקב"ה אומר לכל אחד מאתנו- תראו , היכן אתם נמצאים?

מה המצב הרוחני שלכם? ולכן נאמר: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" הדבר נעשה בכל יום ולא מתוך כוונה להעניש תחילה, אלה ניתנת לנו אפשרות הבחירה.

ובמסכת אבות נאמר: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך:

 עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים." [אבות ב, א]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.."[דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה.

ועל פי המסקנה תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

לכן התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רבי משה סופר- "בעל חת"ם סופר" מסביר:  שעניין הראיה בפרשה מתקשר למה שנאמר במסכת קידושין [ מ', ע"ב] "לעולם יראה אדם עצמו [ואת העולם כולו] כאילו חציו חייב וחציו זכאי, אם עשה מצוה אחת- הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות. אך אם עבר עברה אחת- הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה.

רבינו בחיי אומר: ישנה  פניה אל העם בלשון יחיד: "ראה" ובהמשך פונה בלשון רבים באמצעות המילה: "לפניכם" –"כי משה ידבר עם הכול עם היחידים ועם ההמון, ולפי שהברכה והקללה נאצלין משתי מידות שבהן נברא העולם והן: מידת הדין ומידת רחמים, שאין עניינם נגלה רק ליחידים המשכילים, לכך אמר ראיה בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל כעניין [קהלת א]"ראה הרבה חכמה ודעת", ולפי שהברכה והקללה הם זירוז להמון בקיום המצוות והפחידם בעוברם עליהן, לכך דיבר עם ההמון ואמר: "לפניכם" - כוונתו של רבינו בחיי: כי באמצעות המילה: "ראה"- שהיא בלשון יחיד  ישנה פניה ליחיד, כי הברכה והקללה מקורם ממידת הדין ומידת הרחמים, אך הם מובנים יותר ליחיד שהוא בעל דעת וחוכמה, אבל  הפניה לעם בלשון רבים-"לפניכם"  באמצעות עניין הברכה והקללה יש בהם הפחדה וזירוז לכל- לכן נאמר בלשון רבים.

היחס לעניים.

לפי פירוש ה"שפתי כהן" : נאמר בכפילות כלפי העני: "פתוח תפתח" כי על ידי שאתה נותן צדקה לנצרך אתה פותח שער לא לאחרים, אלא לעצמך, בנושא הקמצנות אמר שלמה המלך: "יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם, איש אשר ייתן לו האלוקים עושר נכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, ולא ישליטנו האלוקים לאכול ממנו כי איש נוכרי יאכילנו" [קהלת ו']- ברגע שאתה נותן צדקה לעני, אתה פותח את השער הסגור שלך לנפש שלך -ותתרפא מהעניין הרע הזה של חוסר שליטה בנכסך אתה.

אור החיים אומר: כי על ידי שאדם נותן צדקה לעניים- פותח פתח לאחרים- פותחים לו  משמים שערי שפע. לכן נאמר בכפל לשון: "כי פתוח תפתח" וגם למה שנאמר קודם: "לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ ידך מאחיך האביון"

חז"ל במסכת: [בבא בתרא דף ט'],אומרים:"בודקין לכסות, ואין בודקין  למזונות, זה מרומז כאן בתורה: "פתח את ידך לו" הכוונה – למזון, ואילו לכסות, תחקור ותבדוק אם חסר לו משהו-"לדי מחסורו" ואז :"העבט תעביטנו"

רבי יוסף שאול נתנזון לומד מכאן דבר הלכה: שאין לתת לכל העניים בכמות שווה, אלא לאדם חשוב יש להעניק  מנה נכבדה. ואפילו סוס לרכב עליו, ואילו לאדם פשוט די לתת לו נתינה כערכו.

מעניין להתבונן בכפות הידיים כשהן קמוצות ,כל האצבעות שוות. אבל כאשר הידיים  פתוחות ניתן לראות את ההבדלים בין האצבעות. לכן התורה באומרה: "לא תקפוץ את ידיך, אל תשמש דוגמא לידיים קפוצות כשכל האצבעות שוות, אלא עליך לפתוח את ידך, תיתן לכל עני כפי ערכו וחשיבותו.

רש"י מיישב את הסתירה שמופיעה בפרשה: פעם אחת כתוב: "אפס כי לא יהיה בך אביון" [דברים ט"ו, ד] ובפעם אחר כתוב: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.." [שם  ט"ו, י"א]

בזמן שעם ישראל עושה רצונו של מקום- היינו- מקיים את מצוות התורה, יהיו אביונים אצל עמים אחרים, אבל בשעה  שעם ישראל אינו מקיים את רצונו של מקום, האביונים קיימים בקרב העם עצמו.

אבן עזרא אומר רעיון דומה: כל עוד עם ישראל מקיימים את המצוות- לא יהיה אביון בקרב הארץ, אבל היות והקב"ה יודע מראש  שיהיו דורות שלא כולם יהיו זכאים -"לא יחדל אביון מקרב הארץ"

רבי אהרון הלוי – בעל  "ספר החינוך" מפרש: ראוי לתת את הצדקה לידי  הגבאי בבית הכנסת והוא יעביר את הסכום לנזקק. וזאת במטרה  להגן על העני שלא יבוא לידי בושה.

מצוות הצדקה אינה מתקיימת רק תמיד אצל העני  כאשר זקוק הוא ללחם או לכסות, אלא גם עשירים לפעמים זקוקים לצדקה, כגון שחלו במחלה וזקוקים לדבר מסוים, או שהוא נתקע באיזה מקום וזקוק להלוואה, או אפילו זקוק למילה טובה  ועידוד. כל מי שמקיים את מצוות הצדקה שכרו רב מאד.

"בעל הטורים" אומר: כי בפרשה זו ניתן למצוא שלוש  פעמים כפל לשון:

א] "פתוח תפתח  את ידך לו"

ב] "נתון  תיתן לו".

ג]"העניק תעניק  לו"

מכאן לומדים שאין שיעור למתן  צדקה ובכל פעם שמזדמן עני שזקוק לעזרה- יש לתרום לו בעין נדיבה.

הקשר בין הפרשה להפטרה בישעיהו

בפרשה זו הקב"ה מזכיר את הברכה והקללה.

ישנה הבטחה: שאם עם ישראל יקיים את מצוות התורה, לא יצטרך לחשוש מהאויבים, כפי שכתוב: "ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו"[דברים  ט"ו, ו]

ואילו בהפטרה נאמר כי כל כלי מלחמה שאויב יפעיל כנגד עם ישראל ,לא יעלה יפה: "..כל כלי יוצר עלייך לא יוצלח .."

לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי על מנת לשאוף ולהגיע לחיים טובים ורגועים, יש  לקיים את מצוות  התורה והתוצאה תהיה השראת השכינה בקרב עם ישראל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 21 ביוני 2015

הענן בהתבוננות מקראית ובעיני חז"ל/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הענן בהתבוננות מקראית ובעיני חז"ל.

מאמר מאת: אהובה קליין.

נושא הענן מוכר לנו היטב בחיי היום, יום. ישנם ימים בהירים  כאשר השמים תכולים והחמה זורחת, אך ישנם גם ימים מעוננים  יותר בעיקר בעונת הגשמים.

מעניין במיוחד להתבונן בהם בעין מקראית, כבר בתחילת חומש בראשית בתום המבול, הענן מוזכר לראשונה במסגרת הברית שאלוקים כורת עם נח והאנושות: "ויאמר אלוקים אל נח ואל בניו אתו לאמור: ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם....ולא- ייכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא- יהיה עוד מבול לשחת הארץ.. את קשתי נתתי בענן לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על- הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם.." [בראשית ט,-ט"ו]

על כך אומר רש"י: כי כאשר האנושות תחטא בעתיד והדבר  יגרום לאלוקים למחשבה להביא מבול על פני הארץ, באותו רגע תראה הקשת אשר תזכיר את הברית  כי למרות החטאים - המבול לא יופיע עוד.  

ציורי תנ"ך/ הקשת בענן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד


בתנ"ך אנו נתקלים גם בענן כבוד ה'- שהוא ענן השכינה.

רעיון זה מופיע בתיאור עקדת יצחק: כאשר אברהם לוקח אתו את יצחק, את חמורו ושני נעריו, נאמר:" ביום השלישי ויישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"[שם כ"ב, ד]

על כך מפרש רש"י: "אברהם ראה ענן קשור להר-  ומכאן הבין כי  זהו ענן השכינה המחובר להר המוריה.

כאשר בני ישראל יצאו ממצרים והלכו במדבר הם רואים עמוד ענן המראה להם באיזה מסלול עליהם ללכת: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש.. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם"[שמות י"ג, כ"א]

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


רבינו בחיי אומר: כי לשני העמודים-עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום- היו תפקידים שונים :

עמוד האש בלילה :היה מאיר לעם ישראל את הדרך ועמוד הענן : תפקידו היה: להנחות להם את הדרך.

שני עמודים אלה  שימשו כהוכחה שהקב"ה  עמהם  גם ביום וגם בלילה-  הם היו משמשים לעם ישראל עיניים במדבר  והגנה והצלה מפני המצרים ועליהם נאמר:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים".[שמות י"ט, ד']

ואילו המצרים נידונו באמצעות שני  עמודים אלה, כפי שנאמר: "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן " [שמות, י"ד, כ"ד]

ומכאן הסיקו חז"ל: כי בקריעת ים סוף המים נעמדו כחומה  לעם ישראל מימין ומשמאל.  אך למצרים הם שימשו חימה [כעס]

ובדומה לכך מסופר על סנחריב: "והיה אור ישראל לאש "

[ישעיהו  י', י"ז]

הכוונה: לישראל עמוד האש שימש אור, אך לסנחריב: אש.

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ורבינו בחיי מוסיף עוד פירוש: "ה' היה שוכן בתוך עמוד ענן והולך לפניהם ביום ובית דינו שוכן בתוך עמוד האש והולך לפניהם בלילה, וזהו שאמרו: הוא ובית דינו , ופירושו : הרחמים והשכינה"

עוד  מדגיש רבינו בחיי: עמוד הענן היה משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן" במילים אחרות- עם ישראל זכה לשמירה הדוקה מאת ה' – יומם וליל.

רש"י   המסתמך על דברי מכילתא, מבאר:  בזמן שעם ישראל חצו את ים סוף והים נבקע לשניים, היכן  שהם הלכו האדמה הייתה יבשה, אבל ברגע שעמוד הענן ירד הוא הרטיב את האדמה והפך אותה לטיט ועמוד האש הרתיח את המקום  , כך כשהמצרים מגיעים אחריהם , רגלי סוסיהם  שוקעים  בטיט ומפאת החום של עמוד האש - נשמטו  הטלפיים שלהם.

ציורי תנ"ך/ העננים במעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


גם בזמן מעמד הר סיני התורה מזכירה את הענן:" ויהי קולות וברקים וענן כבר על ההר" [שמות. י"ט, ט"ז].

זו הייתה התרחשות מיוחדת – כי הענן , הקולות  והברקים, הוכיחו לעם ישראל שהקב"ה ממתין להם על ההר עוד לפני  יציאתם לקראת ההר.[דברי רש"י]

דוד המלך  מתפעל מיופי הבריאה, מתבונן בעננים ואומר: "מעלה נשיאים [עננים] מקצה הארץ.." [תהלים קל"ה, ז]

העננים מופיעים גם כמשל: "נשיאים ורוח וגשם אין איש מהלל כמתת שקר" [משלי כ"ה, י"ד] הכוונה- אדם שבפיו מבטא דיבורים רבים ללא תוצאות מעשיות.

יש אומרים: כי האבנים המשובצות בחושן המשפט- אותן היה עונד הכוהן הגדול במקדש –הובאו על ידי עננים אשר שאבו אותן מנהר פישון הנובע ממקורותיו בגן עדן- ומשם מקור האבנים האלוקיות.

הבה נייחל לעם ישראל שענן השכינה ירחף מעלינו יומם וליל וישמש כהגנה מכל האויבים והמקטרגים . השלום  יהיה מנת  חלקינו - כנאמר: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים צ"ד, י"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר