‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 3 באפריל 2024

פרשת שמיני ופרשת החודש - הקשר ביניהם? \ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמיני ופרשת החודש - הקשר ביניהם?

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ לקיחת השה לבית אבות/ ציירה: אהובה קליין (c) [פרשת החודש]



ציורי תנ"ך/ קורבן פסח/ ציירה: אהובה קליין  (Cׁ)



ציורי תנ"ך/ אכילת המצות וקורבן  פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)


 "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--

כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ בור מים מטהרים את הטמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/

ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שבירת כלי חרס שנטמא/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/ לקיחת השה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת שמיני  פותחת בקריאת משה אל אהרון ובניו:  "וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל". [ויקרא ט', א]

השבת אנחנו קוראים גם את  "פרשת החודש" בספר שמות, [פרק י"ב  פסוקים א' –כ']

להלן קטע מפרשה זו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.  דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה:  וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית -אָבֹות--שֶׂה לַבָּיִת". [שמות י"ב, א'-ד]

השאלות הן:

א] מהו "היום השמיני" למילואים?

ב] מותם של בני אהרון - נדב ואביהוא -  בעבור מה?

ג] מה המיוחד בלקיחת  השה בראש חודש ניסן - שהוא החודש הראשון  לחודשי שנה - על פי התורה ?

תשובות.

היום השמיני למילואים

על פי רש"י: היום השמיני  למילואים היה בראש חודש ניסן שבו הוקם המשכן , הרי שבעת  ימי המילואים החלו לפני ר"ח  ניסן  ועל אותו יום נאמר [במדבר ז, א] "ביום כלות משה" - ביום מיוחד זה נמשלו עם ישראל ככלה הנכנסת לחופה , גם היום עצמו לבש חג ונטל עשר עטרות.

ומה הן עשרת העטרות?

על פי  תורת כוהנים:

א] "ראשון למעשה בראשית" - כלומר לבריאת העולם, שאחד בשבת היה.

ב] "ראשון לנשיאים"- כלומר להקרבת נשיאים לחנוכת הבית..

ג] "ראשון לכהונה"- אותו היום ראשון לעבודת אהרון ובניו, עד עכשיו היה בבכורות.

ד] " ראשון לעבודה" - לסדר עבודת ציבור, תמידין ושאר קורבנות של תרומת הלשכה.

ה] " ראשון לירידת האש" – שירדה האש על המזבח.

ו] " ראשון לאכילת קודשים"- במחיצה ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום.

ז] "ראשון  לשכון שכינה".

ח] " ראשון לברך את עם ישראל".

ט] "ראשון  לאסור את הבמות".- כלומר מעכשיו נאסרו.

י] " ראשון לחודשים".

נשאלת השאלה - מדוע ביום השמיני נקראו גם זקני ישראל שלא היה להם שום תפקיד בעבודת הקודש במשכן החדש?

על פי -מדרש ויקרא רבה [י"א, ח'] מסביר רבי עקיבא:

נמשלו ישראל לעוף [תהילים ס"ח, י"ד]: מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפיים - כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם" במדרש זה  ישנו הסבר על סגולתו של  משה כמנהיג נאמן ומסור לבני עמו, אך למרות זאת בשאלות שמתעוררות מידי פעם - עליהם לגשת ,דווקא, אל זקני ישראל - לכן משה  הזמין את זקני העם ביום  הקמת המשכן.

מותם של בני אהרון - נדב ואביהוא:

בפרשה מתוארת מיתתם של בני אהרון: נדב ואביהוא - מבחינה רוחנית הם נשקלו כמשה ואהרון - חז"ל מונים כמה טעמים למותם : להלן אחד מהם:

חטאם היה: משום שבאו אל הקודש –וזאת למרות שהזהיר משה את  אהרון:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" [ויקרא, ט"ז, ב']

הפסוק  הנ"ל- מלמדנו  על הסכנה שבהרגל - הן בתפילה - הן  בעניין ההליכה לקודש - שאם האדם  עושה הכול מתוך הרגל ללא התלהבות ,ללא צימאון לתורה - אז אוחזת באדם קרירות וההתלהבות מהקדושה דועכת ולכן הוזהר אהרון: " ...וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ"

פירש רש"י: לפי שהשכינה שורה שם ויזהר שלא ירגיל עצמו לבוא לשם  עכ"ל.

מכאן נלמד:  אם נכנסים מתוך הרגל למקדש - הדבר ,חלילה, יכול לגרום שמקום קדוש זה – עשוי להיות  בית של חול ,ללא יראה מהמקום הנשגב והמרומם.

לכן  גם בעבודת ה'  יש  להיזהר שלא תדעך ,אלא בבחינת:

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה". [ויקרא: ו, ו]

הנביא ישעיהו מזהיר גם מפני ההרגל בתפילה ללא כוונה:

"וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי--וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".[ישעיהו  כ"ט, י"א]

שבת החודש - לקיחת השה בראש חודש ניסן

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָודְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

רש"י מסביר: "נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזה שיעור תיראה ותהיה ראויה לקדש, הראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה  ראה וקדש"

ניסן יהיה החודש הראשון לפי התורה - ראש לסדר מניין החודשים.....

כלומר: משה התקשה בקביעת הזמן המדויק להתחדשות הלבנה - מידי חודש בחודשו, על מנת שיהיה ניתן לקדש את החודש. עד שהראה לו הקב"ה – באצבע את הלבנה ברקיע- כיצד היא נראית בזמן המולד ואמר לו:  כזה  ראה וקדש.

וכיצד הראה לו ה'? אלא  סמוך לשקיעת החמה - נאמרה לו פרשה זו והראה לו עם חשכה.

הגר"א אומר רעיון מעניין: "צא ולמד - שלושה דברים מצינו שהתקשה משה: עד שה' הראה לו אותם. שלושתם רמוזים

בשמו, ואלו הם: מנורה, שרצים, החודש. גם ראשי התיבות וגם סופן מצטרפים לשם: "משה"

לגבי הקורבן:

אומר רש"י: הקורבן מיועד לכל  "בית אב" – והכוונה : בית אב הוא המשפחה הגדולה - המורחבת , הכוללת מספר משפחות קטנות שכל אחת מהן מתגוררת בבית משלה, אך כאשר בית האב כולל מספר רב של נפשות, כך שלא יספיק לכל אחד מהן  שיעור כזית בשר, אזי ייקחו שה לבית אחד- למשפחה אחת.

אך, אם המשפחה כוללת מעט נפשות ויש  חשש שאין ביכולתם לאכול את כל הקורבן- במקרה זה התורה מציעה פתרון - להתחלק עם השכן באכילה.

מן הראוי לציין - כי למרות שהצאן נחשב האליל של המצרים- נעשה נס והם לא הפריעו לעם ישראל כשלקחו את השה למטרת קורבן פסח!

לסיכום, לאור האמור לעיל, קיים קשר בין פרשת שמיני - המתאר את יום כלות המשכן - יום חגיגי במיוחד שבו ירדו עשר עטרות  ונמשלה ישראל לכלה ביום  חופתה, מדובר בחודש הראשון בשנה על פי התורה והוא: חודש ניסן  - המסמל הרבה התחדשות וקדושה, בפרשת החודש - הציווי לקחת את השה – דווקא בחודש ניסן, הקב"ה מצפה מעם ישראל להיות עם קדוש – וגם לחדש חידושים בלימוד התורה וכן להתפלל מתוך כוונה ולהאיר לגויים וזו השליחות הנצחית של ישראל. בדומה לחודש ניסן המסמל התחדשות-תמידית !

הדבר מבטא את שליחותינו גם בימים אלה:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"

[שמות י"ט, ו]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 במרץ 2024

פרשת פקודי- מהו הסוד הנצחי של המשכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת פקודי-מהו הסוד הנצחי  של המשכן?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה :



ציורי תנ"ך/ 
בצלאל בן אורי ואהליאב מביטים אל המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הענן מלווה את ישראל  גם במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בעת עליית הענן מעל המשכן בני ישראל ממשיכים במסעותיהם/ 

ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה אינו יכול להיכנס למשכן מחמת הענן/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  בצלאל ואהליאב אומני המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c

ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מקימים את  המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אומני המשכן - בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך/ אומני המשכן.(c)



ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ ארון העדות והכרובים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מזבח הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ משה מלביש את הכוהנים  בבגדי כהונה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה חובש את הציץ לראשו של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול ומעילו/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן בדרך לקודש הקודשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך רחיצת הרגלים טרם הכניסה למקדש/ 

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מברך את  קהל ישראל ליד המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה- [מלכים - א,  ח', י"ד]


ציורי תנ"ך/ אומני המשכן והמשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה  זו מסיימת את מלאכת המשכן ואומני המשכן שוב מוזכרים  כפי שכתוב:

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה:  עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.  וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.  וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן -אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן--חָרָשׁ וְחֹשֵׁב; וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ..." [ל"ח,  כ"א- כ"ד]

השאלות הן:

א] מה מאפיין את שני האומנים - בצלאל בן אורי ואהליאב ?

ב] מהו הסוד הנצחי של המשכן?

תשובות.

שני האומנים: בצלאל בן אורי ואהליאב.

מעניין ללמוד את גישתה  החיובית  של  התורה כלפי האומנות - שהיא פרי כישרון אלוקי כפי – תיאור המעלות והסגולות להם זכה בצלאל. בצלאל התעלה באמצעות רוח אלוקים שה' מילא אותו למען שליחותו והייעוד שלו.

חז"ל סוברים: [במסכת  סנהדרין ]: בצלאל היה בסך הכול בן שלוש עשרה - לכן  ניתן להסיק : כי בגיל כה צעיר הוא לא השיג כישרונות איכותיים אלה בכוחות עצמו , אלא זו הייתה מתנת שמים מבטן ומלידה. אך יש גם התמהים על גיל כה צעיר של בצלאל - בעודו ברמה כה גבוהה?

אולם, עצם העניין שאדם נועד למשימה  כה עילאית  למען מלאכת המשכן מוכיחה: כי כישרונות וסגולות אלה הם מתנת אלוקים.

לבצלאל הייתה סגולה מיוחדת: ל"הורות" וללמד את הידע

שברשותו לאחרים.

מעניין לציין - כי אצל בצלאל - התורה מפרטת שושלת של שלושה דורות: וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר,

לעומתו, אצל אהליאב- רק שני דורות: "אָהֳלִיאָב בֶּן- אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן"

על פי הרמב"ן: אצל בצלאל נראה שכישרונו  כבר היה בטרם נולד , היינו - בבחינת:
"בְּטֶרֶם  אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ" [ירמיהו א', ה] מלבד הידיעות הנעלות של סודות היצירה - בצלאל מוכשר גם בידיעות טבעיות שהן פלא בנסיבות בהן חיה אז האומה: "ישראל במצרים פריכים [עבדו עבודת פרך] בעבודה חומר ולבנים, לא למדו מלאכת זהב, כסף וחרושת אבנים טובות , לא ראו אותם כלל, והנה פלא הוא שיימצא בהם אדם גדול בכסף, בזהב, בחרושת, אבן ועץ, וחושב, ורוקם ואורג, כי אף  בלומדים לפני חכמים - לא ימצא בקי בכול האומנויות כולן, בבוא ידיהם תמיד בטיט ורפש. ולא יוכלו  לעשות בהם אומנות דקה ויפה". במילים אחרות - זו אומנות קדושה ומופלאה משהו נסי ממש.

אברבנאל סובר: כי משה לא ידע במי לבחור? האם בבצלאל. או באהליאב? היות והיו רבים שהתנדבו למלאכת המשכן והיו גם דעות מחולקות בעם. היו שכעסו על משה שהוא בוחר   בבני משפחתו לכל תפקיד מרכזי ומוסר את כסף המשכן לנכד אחותו מרים. כדי למנוע את כל הבלבול - באה הוראתו של הקב"ה בקריאת שמו של בצלאל - על שם אביו וזקנו. בפירוט סגולותיו הייחודיות להכריז שהוא נבחר מאת ה'!

על פי חז"ל במדרש רבה - בחירה בבצלאל נבעה ממסירות הנפש שהיה לחור - סבו של בצלאל, בעת חטא העגל, התורה מפרטת את ייחוסו עד הסבא כדי להבליט את מידת מסירות הנפש בשורשו.

רבי פנחס הורוביץ, בעל  ה"הפלא"ה [בספרו "פנים יפות"] על בצלאל  מסופר: שהוא עשה את הארון, אך לא מצאנו במפורש את  הדבר שעשה  אהליאב שעבד  אתו יחדיו, אלא הושיבו משום ההלכה שקבעו חכמים: ש"אין עושין  שררות [שלטון] בענייני כספים  של הציבור פחות משניים" [מסכת בבא בתרא ח', ע"ב]

הסוד הנצחי של המשכן.

שני בתי מקדש - ראשון ושני  נחרבו על ידי האויב ונשרפו, לעומת זאת המשכן לא נפל בידי האויב - לאורך כל הדרך במדבר. המשכן היה  איתם בזמן חנייתם של בני ישראל, המשכן הוקם שם במקום חנייתם, וכשנסעו משם, המשכן היה מפורק והיה מתלווה אליהם לכל מקום ומקום.

בגמרא נאמר: [מסכת זבחים ס"א, ע"ב] : "ונסע אוהל מועד"-"אף על פי שנסע , אוהל  מועד הוא"

ההבדל בין המקדש למשכן הוא: מי שחפץ היה להגיע לבית המקדש - כדי לזכות בהשראת השכינה - היה צריך לעלות  ולראות במקום המקדש, מנגד  השראת השכינה היא היכן שיש לנו נוכחות. לכן נאמר: "וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם"

ה' חפץ לשכון בתוך כל יהודי.

אם כן, נשאלת השאלה: מה סוד קיום המשכן?

על פי ספורנו - סוד נצחיותו של המשכן: נובע מתוך עוצמת שלושת המעלות המופיעות בפסוק הראשון בפרשה זו:"

"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" היו בו לוחות העדות - המשכן היה משכנה של התורה הקדושה.

לכאורה מה משמעות השם: "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" הרי במשכן היו סוגים שונים של כלים: מזבח  החיצון וגם מזבח הזהב- מנורה ושולחן, הכיור ..וכלים נוספים.

ההסבר: בדרך משל: כמו  שהארמון נקרא בשם: "ארמון המלך": כי המלך הוא חשוב ביותר לעומת  השרים והמשרתים בארמון.

חשיבות הארמון אינה נמדדת על פי כמות הדברים שבארמון אלא על פי איכות העניין . כי  המלך הוא העיקר בארמונו.

הנמשל: כך הוא המשכן. עיקר חשיבותו היא התורה השוכנת בו. והכל סובב סביב התורה - ולכן נקרא  בשם: "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" - מעיד מה הם הגורמים שבעבורם הוא נצחי? ולא יכול ליפול בידי אויבים דוגמת שני בתי המקדש שנחרבו:

א] שהיה נקרא משכן העדות - לפי שהיו בו לוחות העדות

ב] "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה": 

ג] שהייתה עבודת הלוויים ביד איתמר- וכך משמרת כל חלקי המשכן בידי איתמר.

ד] שהיו ראשי אומני המשכן - מיוחסים וצדיקים שבדור.

לכן שרתה שכינה במעשה ידיהם ולא נפל המשכן בידי אויבים.

עוד נאמר: "וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹומְדִים".[שמות כ"ו ט"ו] "שעומדים לעולם ולעולמי עולמים[דברי חז"ל]

אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכה מצור - מאומות העולם למרות ששכנה בו שכינה ,חלקים ממנו נחלשו והיה צריך לחזק את בדק הבית ובסוף נחרב. ואילו בית שני שלא היו בו כלל מהתנאים שבבית ראשון - הוא נבנה על ידי  צידונים....גם נחרב.

התורה היא יסוד הבריאה:, התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנות של הקב"ה [בראשית רבה א', א] התורה היא התכנית לבריאת העולם. ה' התבונן בתורה וכך ברא את העולם.

לכן המסקנה : כי דווקא בימינו - כאשר לא קיים מקדש וגם לא משכן, עם ישראל חייב להתחבר לתורה הקדושה - וזאת כדי שיקויים בנו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

לסיכום, לאור האמור לעיל: - על סמך  כל הפירוט של הקמת המשכן, נדיבות הלב של התורמים גדולתם וכישרונם של האומנים - התורה מעבירה לנו מסר  חשוב להיות מחוברים לתורה הקדושה – לקיים הלכה למעשה את הציוויים והחוקים לאורך כל חיינו: זאת כדי שאלוקים יגן עלינו מפני כל האויבים הקמים עלינו  - חלילה לכלותינו -  תמיד ובפרט היום בזמן מלחמה וכמה חשובים דברי ה':

"וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ לִ֥י לְעָֽם"׃ [ויקרא כ"ו, י"ב]






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר