פרשת
תרומה - מה
הקשר בין בריאת העולם למשכן?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הקמת חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)
ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי התנ"ך/ אומני המשכן במלאכתם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו פותחת
במילים: "וַיְדַבֵּר
יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר
אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ,
תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ,
מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".
. [שמות כ"ה, א- ד]
בהמשך נאמר: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ;
וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".[להלן :
כ"ה, ה]
בהפטרה לפרשה זו
נאמר:
"וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה,
כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה,
וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם. וַיַּעַל
הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי הַמַּס, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף
אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה,
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם
חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס.
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף,
חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי
הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ
מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים
גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי
חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת".
מלכים א'- פרק ה, כ"ו- ל"ב]
השאלות
הן:
א] מטרת התרומה ?
ב] מהו הקשר בין
בריאת העולם למשכן ?
ג] בזכות מה הצליח
שלמה לבנות את המקדש?
תשובות
מטרת
התרומה.
בעל הטורים סובר: "וְיִקְחוּ-
לִי תְּרוּמָה": מילים אלה רומזות: שה' אומר: לשמי. בתוך המילה:
"תרומה" נמצאת המילה - תורה והאות מ' רומזת שהתורה ניתנה לאחר
מ' [40] יום בסיני , לכן כל מי שעוסק בתורה - כאילו לוקח - איתו את ה' .
על פי רש"י: כוונת הקב"ה: "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה": לשמי, תרומה
- מלשון: הפרשה כלומר בני ישראל יפרישו לה' מממונם.
המילים: "מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר
יִדְּבֶנּוּ"- לשון נדבה-וזה לשון- רצון טוב. יש כאן
על פי דברי רבותינו במסכת מגילה [כ"ט, ע"ב]: שלוש תרומות:
א] תרומת 'בקע לגולגולת' למטרת עשיית
האדנים במשכן.
כמו שהכתוב מתאר:
"בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל
הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה,
לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. וַיְהִי, מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף, לָצֶקֶת אֵת
אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת:
מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר, כִּכָּר לָאָדֶן". [להלן ל"ח, כ"ו-
כ"ז]
ב] תרומת המזבח ' בקע
לגולגולת' לקופות - כדי לקנות בזה קורבנות
ציבור.
ג] תרומת המשכן -
כללה נדבת כל אחד ואחד - זה כולל י"ג דברים המפורטים בפרשה.
במסכת ירושלמי נאמר: "ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן: שלוש תרומות נאמרו בפרשה
זאת: תרומת אדנים תרומת שקלים
ותרומת המשכן.
שלושת התרומות הללו
רמוזים בתחילת הפרשה - במילים: "תרומה", תרומתי", "התרומה"
רבינו
בחיי
מביא רעיון יפה: שלושת התרומות - כנגד שלוש
תרומות שהעולם נתרומם בהן,
החכמה,
התבונה והדעת. כפי שכתוב במשלי [ ג, י"ט-
] : "יְהוָה--בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ; כּוֹנֵן שָׁמַיִם, בִּתְבוּנָה , בְּדַעְתּוֹ,
תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ.."
נרמז
במעשה המשכן, מפני שהמשכן שקול כבריאת העולם , לכן הוזכרו כאן שלושת התרומות.
דעת מקרא מדגיש: כי המילים : "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה": מכוונות אל הגבאים - המתרימים שתפקידם לעבור
בתוך בני ישראל - ויקחו מהם את התרומה – כי אילו הפקודה הייתה מכוונת אל בעלי הרכוש עצמם הנותנים את התרומה –
היה הכתוב מציין: "וירימו לי תרומה"
מטרת התרומה כפי
שהכתוב מתאר: "וְעָשׂוּ
לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".
על
פי מדרש רבה:
בשעה
שאמר הקב"ה למשה: ועשו לי מקדש, נזדעזע משה ואמר: איך יכול האדם
לעשות בית לה' והלא נאמר: "כִּי,
הַאֻמְנָם, יֵשֵׁב אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי
הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ..." [מלכים א, ח, כ"ז, דברי שלמה המלך]
אמר לו הקב"ה
[למשה]: לא לפי כוחי אני מבקש, אלא לפי כוחם- עשרים קרש בצפון , עשרים בדרום
ושמונה במערב, בשעה שאמר את - "קרבני לחמי" - "צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת-קָרְבָּנִי
לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ, לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ". [במדבר כ"ח, ב]
אמר משה: אם אני
מכניס את כל החיות שבעולם - יש בהם כדי העלאה אחת, או כל העצים - יש בה כדי הבערה
אחת? אמר לו הקב"ה: לא כשם שאתה סבור, אלא הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני –תעשה
בן הערביים ובשעה שאמר: ונתנו איש כופר נפשו. אמר משה: מי יוכל ליתן פדיון נפשו? אמר לו הקב"ה: לא כשם שאתה סבור, אלא זה יתנו
מחצית השקל בשקל הקודש"
על פי דברי חז"ל אלה: אנו לומדים כי אין הקב"ה בא בתלונה עם בריותיו, כל אחד מחויב לבצע - רק מה שיש בכוחו .
על כך אמר שלמה המלך:
"כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ
לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה
בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה". [קהלת ט', י]
ועל כך כמה הסברים
יפים ומחכימים:
יש
לנצל את הזמן במלואו ולא לבזבז את הזמן
לריק - מתוך מחשבה שתמיד יהיה לנו כוח. הן בכוח הפיזי והן באמצעות הכוח הרוחני "מי
שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?!" "
(עבודה זרה ג.) "שוב יום אחד לפני מיתתך
- לפי שאין אדם יודע אימתי ימות, יעשה תשובה היום שמא ימות למחר" " (רבי
אליעזר, משנה אבות ב י , פירוש ברטנורא) ,
"עד שהנר דולק תן לו שמן עד
שלא יכבה, כבה הנר אין השמן מועיל לו"
(אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ילמדנו, עמוד 225) .
מכאן שכל יהודי חייב
לקבוע לו זמן ללמוד תורה על פי יכולתו, מי במשניות , מי בגמרא ומי בהלכה וכן הדין בענייני
צדקה.
אמרו חז"ל: [גמרא, מסכת שבת, ל"א]: "בשעה שמכניסין אדם לבית הדין [של
העולם הבא] אומרים לו: נשאת באמונה? קבעת עיתים לתורה? ציפית לישועה? פלפלת
בחכמה?"
הקשר בין
בריאת העולם למשכן.
"נתיבות
שלום" סבור: כי בצלאל-
מאומני המשכן - היה מסוגל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ , הוא מסיק זאת מן
הנאמר בפרשה:
"וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל
בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת,
וּבְכָל-מְלָאכָה. וְלַחְשֹׁב,
מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת
עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.
וּלְהוֹרֹת,
נָתַן בְּלִבּוֹ: הוּא, וְאָהֳלִיאָב
בֶּן- אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן. מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת
כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת
הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת". [שמות ל"ה, ל- ל"ה]
מכאן שבצלאל בן אורי בן חור- מילא אותו ה' - חכמה
,בינה ודעת.
על בריאת העולם נאמר:
"יְהוָה
בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה". [משלי ג, י"ט]
"בְּ֭דַעְתּוֹ
תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ" [משלי ג', כ]
מכאן: כשם שבריאת העולם הייתה בחכמה ותבונה כך גם מלאכת
המשכן הייתה באמצעות-חכמה, תבונה ודעת.
שלמה המלך
זוכה לבנות את המקדש.
בהפטרה בספר מלכים-א,
פרק ה, אנו קוראים על כך שה' העניק חכמה גדולה- לשלמה והחכמה הזו ניתנה לו בזכות
תפילתו כפי שהתפלל לה' :
"וְנָתַתָּ
לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:
כִּי מִי יוּכַל לשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.
"וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי
אֲדֹנָי: כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה,
אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ
יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ
אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט. הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה
נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ,
וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ. וְגַם
אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד: אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים,
כָּל-יָמֶיךָ"
וְאִם
תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֺתַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ, דָּוִיד
אָבִיךָ--וְהַאֲרַכְתִּי, אֶת-יָמֶיךָ. . [מלכים -א, ג, ט- י ט"ו]
ה' אמר לשלמה: אל תהא
סבור, כי בניין הבית נעשה על ידי הכסף והזהב הרב שהשקעת בו ,כל אלה הם דוממים ולא
בית מקדש , התנאי הוא: "רק אם תלך
בחוקותיי ואם משפטי תעשה" רק כך תזכה לבנות את הבית הזה , זה יגרום להשראת השכינה בבית מקדש! ובעזרת קיום התורה - אפילו לאחר החורבן תקוים ההבטחה: "ושכנתי בתוך
בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל.."
[כוכב יעקב]
לסיכום, לאור האמור לעיל: כשם
שבריאת העולם הייתה בחכמה ותבונה כך גם מלאכת המשכן הייתה באמצעות-חכמה,
תבונה ודעת.
שלמה המלך בזכות תפילותיו
ובקשותיו זכה לחכמה ותבונה עילאית , עושר ובניית המקדש - כפי
שהבטיח ה' עוד לאביו - דוד המלך.
יהי רצון שנזכה במהרה
להגשמת דברי הנביא ישעיהו: " וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה
הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל
הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל
בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי
מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם..., [ישעיהו ב, ב-ג]
