פרשת
וישלח - מאין שאין לסמוך על הנס?
מאת: אהובה קליין
היצירות שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו מתארת את
הפגישה הדרמטית של יעקב ועשיו בדרך לכנען.
"וַיִּשָּׂא
יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת
אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי
הַשְּׁפָחוֹת. וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת
וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל
וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. וְהוּא, עָבַר
לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ
עַד-אָחִיו. וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ
וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ. וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים
וְאֶת-הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן
אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן,
וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ. וַתִּגַּשׁ
גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף
וְרָחֵל--וַיִּשְׁתַּחֲווּ. וַיֹּאמֶר,
מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן
בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו,
יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ
מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן
רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ,
כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח.... " [בראשית ל"ג, א-י"א]
השאלות
א] מהו תפקידם של
המלאכים שנשלחו על ידי יעקב לעשיו?
ב] כיצד התרחשה
הפגישה הדרמטית –של עשיו ויעקב?
תשובות.
שליחת
מלאכים לעשיו ותפקידם.
על פי "ספר
הישר" יעקב שולח מלאכים
לעשיו לפנות אליו בדברי תחנונים: עליהם
להודיע לו: כל הרכוש שיעקב רכש בחרן וכל הברכה שהייתה לו – לא נבעה כלל מברכת יצחק
אביהם, אלא יעקב עבד אצל לבן במשך עשרים
שנה ולבן אינו איש ישר, הוא רימה את יעקב והחליף את משכורתו 20 מונים, הוא עבד קשה
מאד שם, אלוקים ראה את גודל סבל יעקב ולכן
ריחם עליו ,נתן לו שור וחמור, צאן עבד ושפחה, כעת
מטרת יעקב לשוב אל ארץ כנען לפגוש
את הוריו ומסר זה שולח יעקב לעשיו - על מנת להרגיעו, אל יחשוב כי הוא קנה חיל או
השיג הישגים כל שהן בהשפעת ברכת יצחק
אביהם.
כאשר המלאכים מגיעים אל עשיו, הם מגלים כי הוא הולך לקראת
יעקב יחד עם ארבע מאות איש - בידיהם חרבות
- חיילים לכל דבר!
כששמע עשיו את דברי המלאכים, ענה להם מתוך גאווה ובוז:"
הוגד לי את מה שעשה יעקב ללבן- אשר גידל
אותו בביתו, נתן לו את בנותיו לנשים - נולדו לו בנים ובנות ויפרוץ בחיל ובעושר, ולאחר שראה יעקב כי התעשר- ברח עם כל פמלייתו מלבן, נהג בבנות
לבן שהיו נשותיו - כמו שבויות חרב ולא גילה לו על עוזבם את המקום, וכשם שיעקב לא
נהג יפה עם לבן, כך גם עשה לי ויעכבני פעמיים, לכן אני מתכונן לנהוג עמו כפי שאומר
לי ליבי ".
שבו המלאכים אל יעקב דיווחו לו על דברי הגאווה של עשיו.
בישרו לו: כי עשיו בא
לקראתו עם ארבע מאות איש והציעו ליעקב: להתפלל - הדבר גרם ליעקב לפחד והוא
החל מתפלל אל ה' ושואל: הרי אתה הבטחת לי שתשיב אותי אל בית הוריי לארץ כנען
ותרבה את זרעי ככוכבי השמים ואכן הענקת לי
עושר רב , בנים ומקנה וכעת לא חסר לי דבר, הצלת אותי מיד לבן, אך כעת עשיו בא
לקראתי להרגני ועתה אני מבקש שאתה
ה' תציל אותי מידו, אך אם הדבר לא מגיע לי, עשה זאת למען אברהם ויצחק
אבי. עתה חילק יעקב את מחנהו לשתי קבוצות-
קבוצה אחת בידי אליעזר- עבד אברהם ואת
החלק השני נתן ביד טלינוס בן אליעזר - ואמר להם, אם במחנה ראשון עשיו יבוא ויכה, המחנה
השני שיהיה מרוחק ממנו יישאר לפלטה., במשך
כל הלילה - יעקב התכונן לקראת בוא עשיו על
ידי הכנת צבאו למלחמה ותפילה לה' - למען יצילהו.
ה' קיבל את תפילת
יעקב ושלח אל עשיו ארבעה מלאכים משמים שנדמו לעשיו לאלפי אנשים רוכבים על סוסים
ומצוידים בכלי מלחמה והתחלקו לארבע מחנות, תחילה הלך מחנה ראשון לקראת עשיו וארבע
מאות אנשיו, ברגע זה הם הבהילו את עשיו וכל מחנהו ואמרו: אנחנו עבדי יעקב עבד אלוקים ומי יוכל לנצח אותנו? עשיו שנתקף בבהלה
,נפל מהסוס וכל אנשיו התפזרו מרוב בהלה, עשיו נשבר ואמר: אני לא ראיתי את אחי יעקב
עשרים שנה ואני אלך לראותו. ואתם רוצים לעשות לי מעשה כזה?, ענו לו קבוצת החיילים -
מלאכים , דע לך, אם לא היית אומר שיעקב אחיך, היינו הורגים אותך, בהמשך התקיפו עוד שלושת המחנות הנותרים של מלאכי יעקב
את עשיו ואנשיו והם מיד נכנעו
בדומה לכניעה בפעם ראשונה, כעת
עשיו ואנשיו באו לקראת יעקב מתוך כוונת שלום ועשיו כיסה את שנאתו ליעקב,
היות והיה ירא מאד מפני אחיו יעקב, כי חשב שארבעת המחנות שפגש בדרך- היו עבדי יעקב.
יעקב שהתכונן בשלושה
דברים: דורון, תפילה ומלחמה, עבר לפני כל פמלייתו.
הפגישה
הדרמטית בין עשיו ויעקב.
יעקב מתקדם לקראת עשיו ומשתחווה לכבודו שבע פעמים.
הרב
אליהו שלזינגר בספרו:
"אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו
ישפיעו לרעה עליו ובני ביתו, "ומה
יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני
ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.
רש"י מסביר: כאשר ראה עשיו את יעקב
משתחווה לפניו, נתגלגלו רחמיו ויש שדרשו שגם בשעה זו המשיך לשנוא את יעקב ולא נישק
אותו בכל ליבו, אלא מן השפה ולחוץ. לפי שהמילה: "וַיִּשָּׁקֵהוּ" יש מעליה ניקוד, [בכתובים]
יש חולקים על דעה זו
וסוברים כדברי רבי שמעון בר יוחאי: אדרבה, לפי פשוטו עשיו לא נישק את יעקב בכל
ליבו שהרי "הלכה שעשיו שונא ליעקב" אלא שהניקוד מעל המילה: "וישקהו"
– בא דווקא למעט משנאתו של עשיו ליעקב לפי שבאותה שעה נכמרו רחמיו של עשיו ונישק
את יעקב בכל ליבו.
עשיו מתבונן בסובבים
אותו ושואל את יעקב: "מי אלה לך"?- כלומר איזו קירבה יש לך אליהם? יעקב עונה לעשיו:
"וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים,
אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ" הנשים היו ניגשות לפני עשיו ראשונות
והילדים אחריהן ,אבל אצל רחל- יוסף ניגש
לפניה לפי שאמר בליבו: שמא עשיו הרשע יתלה
את עיניו בה וירצה לקחתה לאישה ,לכן החליט לגשת לפניה. כדי שיסתיר אותה מפניו ויעכב אותו מלהתבונן בה. בזכות הדבר הזה, זכה
יוסף לברכת יעקב:
"בֵּן
פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר". [בראשית מ"ט, כ"ב]
והמשמעות היא: שהוא
ימצא חן בעיני כל הרואים אותו - כנגד זה שהסתיר את רחל מעיני עשיו הרשע.
עשיו שואל את יעקב: "מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה
אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי";?
המשמעות: מי זה כל
המחנה שפגשתי- הוא שלך ולמה הוא שלך. מה התועלת
בשליחתם?
לפי פשוטו: הכוונה למנחה שיעקב שלח לעשיו.
לפי מדרשו: פגש עשיו בדרך כיתות של מלאכים כשהתקדם אל עבר יעקב. כפי שהאגדה מספרת [כדלעיל] ועל כן שאל עשיו: מי המלאכים האלה שנלחמו נגד עשיו בדרך?
עשיו אומר ליעקב:
"
יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ". הוא כפל
במילים והמשמעות היא:
עשיו מוחל ליעקב שלקח
לו את הברכות בזמן שהקדים אותו אצל אביהם יצחק – ובירך תחילה את יעקב ורק אחר
כך את עשיו.
בכל זאת, יעקב מתחנן
אל עשיו שייקח את מנחתו שהכין לו: משני טעמים:
א] רצונו של יעקב
לכבד את עשיו -היות וראה את פניו והם חשובים לו כראיית פני מלאך ,שהרי יעקב פגש את
המלאך של עשיו כאשר נאבק אתו במעבר יבוק.
ב] רצון יעקב שיקבל
עשיו את מנחתו - כאות שמוחל לו שנטל את
הברכות במרמה בזמן שיצחק אביהם הזקן רצה
תחילה לברך את עשיו. ומדוע הזכיר יעקב לעשיו את פגישתו עם המלאך לפני כן? תשובה:
כדי שעשיו יסיק שיעקב ראה מלאכים וניצול מפניהם, מכאן שעשיו צריך לדעת שאין ביכולתו להתגבר על יעקב!
ומוסיף יעקב ואומר
לעשיו:" וַתִּרְצֵנִי". אתה
מתפייס עמי – לפי שכל "רצון" במקרא,
הוא :מלשון פיוס. בדומה לקורבנות שבאות לפייס את הבורא.
יעקב כינה את מנחתו
גם בשם: "בִּרְכָתִי" והמשמעות היא: כי מתנה זו ניתנת לאדם שלא פגש אותו זמן רב והיא
ניתנת לשם ברכה - שאילת שלום.
כך התכוון לכבד את
עשיו בברכה - בדומה ליעקב שבירך את פרעה
כשירד למצרים [ [בראשית, מ"ז, ז]
יעקב מפציר בעשיו ואומר לו :
"כִּי-חַנַּנִי
אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; " אני
יגעתי רבות למען מנחה זו ועמלתי עד שהגיעה לידך, לכן קח נא את ברכתי כי אין מן הראוי שתדחה את כל
עמלי והשתדלותי לחינם.
התוצאה
הייתה שעשיו הסכים לקחת את המנחה..
הרמב"ן סובר שכל אשר קרה ליעקב עם עשיו עתיד
לקרות תמיד עם בני עשיו בדורות הבאים ולכן
יש תמיד להתכונן בשלושה מישורים:
דורון,
תפילה ומלחמה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, יעקב הצליח בדרכו המיוחדת לפייס את עשיו, לפחות
זמנית, הפגישה הדרמטית התנהלה בהצלחה ומכאן יש להסיק:
לצרף לאמונה בה' גם
השתדלות מעשית כי אין לסמוך רק על הנס !
ההפטרה:
הושע,י"א- י"ב]
קטע מההפטרה:
"וְעַמִּי תְלוּאִים, לִמְשׁוּבָתִי; וְאֶל-עַל, יִקְרָאֻהוּ--יַחַד, לֹא יְרוֹמֵם. אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם, אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל--אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה, אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם; נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי, יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי. לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי, לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם: כִּי אֵל אָנֹכִי, וְלֹא-אִישׁ--בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר. אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג: כִּי-הוּא יִשְׁאַג, וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם. יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר; וְהוֹשַׁבְתִּים עַל-בָּתֵּיהֶם, נְאֻם-יְהוָה
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה, עֹד רָד עִם-אֵל, וְעִם-קְדוֹשִׁים, נֶאֱמָן. אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ, וְרֹדֵף קָדִים--כָּל-הַיּוֹם, כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה; וּבְרִית עִם-אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. וְרִיב לַיהוָה, עִם-יְהוּדָה; וְלִפְקֹד עַל-יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ. בַּבֶּטֶן, עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים. וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ; בֵּית-אֵל, יִמְצָאֶנּוּ, וְשָׁם, יְדַבֵּר עִמָּנוּ. וַיהוָה, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת--יְהוָה, זִכְרוֹ. וְאַתָּה, בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב; חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר, וְקַוֵּה אֶל-אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד..."
