‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת השבוע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת השבוע. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 15 בדצמבר 2015

פרשת ויגש- מדוע יעקב בירך את פרעה במצרים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש- מדוע  יעקב בירך את פרעה במצרים ?


מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך /יהודה ניגש אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו  יורדים למצרים/ציירה: אהובה קליין(c)
 [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו..וייתן את- קולו בבכי.."
[בראשית מ"ה.א-ב]

ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

   בפרשה זו סוף סוף , כל משפחת יעקב השסועה מתאחדת במצרים, וזאת לאחר הבטחתו של ה' ליעקב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב, יעקב ויאמר הנני: ויאמר אנוכי האל אלוקי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם: אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו  על עינך" [בראשית ,מ"ו, ב]

יעקב מגיע למצרים עם  פמלייתו וגם כל המקנה והרכוש שרכש בארץ כנען.

פרעה מקבל את המשפחה בסבר פנים יפות ואומר ליוסף שיושיב אותם בארץ גושן, יוסף מביא את יעקב אביו לפני פרעה ומציג אותו לפניו, כפי שהכתוב  מתאר: "ויבא יוסף את- יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה: ויאמר פרעה  אל  יעקב כמה ימי שני חייך: ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגוריי שלושים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את- ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם: ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה" [שם מ"ז, ז- י"א]

 השאלות הן:

א] מדוע אלוקים התגלה ליעקב בדרך למצרים ?

ב] באיזו ברכה בירך יעקב את פרעה ומדוע ?

ג] כיצד יעקב מתאר את שנות חייו  בפני פרעה ?


תשובות.

אלוקים מתגלה אל יעקב במראות הלילה.

לפי רש"י: יעקב היה מצטער על שנזדקק לצאת מארץ ישראל ולרדת מצרימה, לפיכך רצה הקב"ה להרגיעו כדי שלא יתיירא מעניין זה. הקב"ה  נתן לו הבטחה : כי לאחר מותו יעלו את עצמותיו לארץ ישראל ולא יהיה קבור באדמת מצרים.

הספורנו  מפרש: כי הקב"ה מודיע ליעקב כי ליצחק אביו  אמר: "אל תרד מצרימה" אך כעת אין מה לדאוג מהירידה למצרים, היות ושם יתרבו לגוי גדול, אילו היו נשארים בארץ היו עשויים להתחתן עם גויי הארץ ולהתערבב איתם, אך במצרים לא תתרחש התבוללות, כפי שכתוב: "כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם  כי תועבה הוא למצרים" [בראשית מ"ג, ל"ב] בנוסף ה' מבטיח ליעקב: שלא יצטרך להתעסק עם המצרים כי יוסף כבר ידאג לו.

אברבנאל שואל: מדוע יעקב נבהל לפתע ,לפני ירידתו למצרים הרי הוא בעצמו אמר לפני כן: "אלכה ואראנו בטרם אמות", אלא שיעקב חשש לעזוב את גבולות הארץ אחרי עקדת יצחק , בליבו של יעקב היו ארבעה סוגים של פחדים :

א] שמא המצרים ירצו להרוג חלק ממשפחתו וכך ימעיטו את מספרם.

ב] ארץ מצרים מלאה בעבודה זרה ולכן קיים חשש שהשכינה לא תשרה שם.

ג] חשש שמא לאחר מותו- יקבר במצרים ולא יזכה שיעלו את עצמותיו לקבורה בארץ הקודש.

ד] היה ירא, שמא יוסף ימות  עוד לפניו ולא יהיה מי שידאג לו ולבניו.

נגד ארבעה חששות אלה קיבל תשובה מהקב"ה- שהם ארבעה  הבטחות. כנגד הפחד הראשון נאמר לו: "אל תירא מרדה מצרים כי לגוי גדול אשימך שם". כנגד הפחד השני נאמר לו: "אנוכי ארד עימך". כנגד הפחד השלישי נאמר לו: ואנוכי אעלך  גם עלה". וכנגד פחדו הרביעי הובטח לו: "ויוסף ישית ידו על עינך" באופן זה הקב"ה סילק את כל המכשולים שעמדו בפני יוסף.

העמק דבר  מפרש בדומה לספורנו: יעקב חשש מהתבוללות במצרים הוא סבר שהנקודה היהודית משתמרת אך ורק בארץ ישראל.

בעל המשך חכמה סובר: כי כעת שיעקב הולך לראות את יוסף בנו, פנים  אל פנים במצרים ושם הוא יהיה זקוק לתמיכתו, לפתע  הוא נזכר כי הוא לא כיבד את אביו במשך כ"ב שנים, ולכן זבח זבחים "לאלוקי אביו יצחק", במטרה - לכפר על חטאו זה -ושלא ייענש במידה כנגד מידה , אלא יוסף יכבדו כראוי כפי שיש לכבד הורים.

 יעקב מברך את פרעה.

לפי דברי רש"י: בפעם ראשונה כאשר הכתוב מציין: "ויברך יעקב את פרעה"- זו לא הייתה ברכה  ממש ,אלא אמירת שלום מתוך נימוס ודרך ארץ. כפי שנהוג לעשות שכאשר באים  לעיתים מזדמנות דורשים בשלום המלך. אך בפעם השנייה כאשר נאמר: "ויברך יעקב את פרעה" אז בירך אותו באמת כדרך שנוהגים כל היוצאים מלפני אנשים חשובים מברכים אותם ומבקשים רשות להיפרד מעימם. יעקב בירך: שמימי הנילוס יעלו לקראת פרעה מפני שבמצרים אין שותים מי גשמים כי שם בדרך כלל אין הגשם  היורד להשקות את השדות, אלא הנילוס משקה את האדמה. והחל מברכתו של יעקב היה פרעה בא אל הנילוס בכל פעם שרצה והנילוס היה עולה לקראתו ומשקה את אדמת מצרים.

רבינו בחיי מסביר: יעקב בירך את פרעה בעושר והתנשאות מלכותו, כי כך נהגו הזקנים והחסידים בבואם אל המלכים לברכם. רבינו בחיי מביא דוגמאות לכך: אצל דוד נאמר: "יחי אדוני המלך דוד" [מלכים-א, א, ל"א] ואילו כאן יעקב בירך את פרעה פעמיים.

הספורנו מדגיש: כי יעקב בירך את פרעה, אבל לא השתחווה לו , לא  בבואו ולא ביציאתו.

יעקב מתאר  את שנות חייו.

על פי דברי רש"י : יעקב  מתאר כי כל ימיו -היה  דומה לגר בארץ , היות והיה חי חיי עמל וצער. ולא השיג חיים טובים בדומה לאבותיו.

רבינו בחיי מתייחס לנקודת מבטו של פרעה, לפרעה היה נדמה שיעקב זקן  בהרבה  משאר בני דורו ולכן  שאל אותו: "כמה ימי שני חייך"? ויעקב ענה לו: "ימי שני מגוריי." ולא אמר "שני חיי" ,כפי ששאלו פרעה- אלא התכוון לומר: הימים שהוא גר בעולם הזה מאה  ושלושים שנה, כך דרך הצדיקים שחושבים שהם  נחשבים לגרים בעולם הזה, רק אחר  כך דיבר על איכות חייו שהיו חיי צער, אבל לגבי אבותיו שלא סבלו מצער עד כדי כך -הזכיר בהם את איכות החיים תחילה ואחר כך את לשון מגוריהם.

ה"כלי יקר"  שם את הדגש על שאלתו של פרעה ליעקב: "כמה ימי שני חייך"?- פרעה שואל שאלה זו -לפי שנודע לו כי כאשר יעקב הגיע למצרים היה הנילוס עולה  לקראתו , ולכן הדבר שימח אותו מאד וחשב: כל עוד שיעקב חי הנילוס ימשיך לעלות לקראתו וכך יהיה שפע של מים במצרים ויתאפשר להשקות את השדות., אבל כאשר ראה  פרעה את יעקב במו עיניו - כי הוא רזה מאד ונראה כה זקן, חשב  שימיו כבר קצרים., לכן שאל לפשר גילו. לפיכך השיב לו יעקב: "ימי שני מגוריי.. מעט ורעים, כוונת יעקב הייתה – כי מראהו הזקן נובע לא מחמת גילו המופלג, אלא מחמת מגור  ופחד מסביב שעברו עליו במשך חייו מאה ושלושים שנה –  רצופים צרות ולא הגיעו עדיין לשנות אבותיו, אך יש לו תקווה עוד להגיע לגילו של אביו יצחק- מאה  ושמונים שנה וזאת  למרות שגם לאבותיו  היה מגור מסביב ,בכל אופן האריכו ימים-  מסיבה זו יעקב נקט  בלשון "מגוריהם" גם לגבי אבותיו- אברהם ויצחק.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יעקב בירך את פרעה בכך: שהנילוס יעלה לקראתו - כי מקור המים במצרים הוא הנילוס וודאי חשב יעקב שהכלכלה חייבת להיות מוצלחת  ומבורכת לאחר שירד למצרים עם משפחתו בגלל הרעב בארץ.  לעניות דעתי, יש טעמים נוספים לברכה זו:

יעקב הכיר טובה לפרעה לאחר שראה שכיבד את יוסף ומינה אותו למשנה למלך. הוא גם  העריך את  נכונותו של פרעה  להעניק לו  ולכל פמלייתו את מיטב ארץ מצרים ,כפי שאמר פרעה ליוסף: "... אביך ואחיך באו אליך: ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואחיך ישבו בארץ גושן.."[שם מ"ז, ה-ו] ודאי חש לכבד אותו ולברכו.

ואכן הברכה התקיימה, כפי שנהוג לומר: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"   
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בנובמבר 2015

רחל מתאווה לבנים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רחל מתאווה לבנים


/ שיר מאת: אהובה קליין©



רחל מתאווה לבנים

דמעותיה זכות כטללים

נוצרת בליבה  תקווה

פונה ליעקב בבקשה:

 

הבה לי בנים

טרם אובדן חיים

שא תפילה למרום

ישועה תפריח חלום.

 

יעקב מנמיך ציפיות

מעלה בפניה עצות:

שפכי כמים ליבך

כאב מילות משאלתך.

 

לפרי בטן תזכי במהרה

מעלייך  תסור עננה

אלוקים זוכר צדקותך

כחמה  תזרח גבורתך.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

פרשת האזינו- מה מסמל הנשר ובמה ייחודו?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו-  מה  מסמל הנשר ובמה ייחודו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו - כתובה ברובה בסגנון שירה , בראשיתה  משה מזמין את השמים ואת הארץ להיות עדים על דבריו לעם ישראל.





ציורי תנ"ך/ השמים והארץ עדים  לדברי משה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בהמשך  מוזכרים חטאי ישראל ועונשיהם,  עם כל זה , אהבת ה' אל עמו  לא נפגעה,  אלוקים דאג לישראל לאורך כל הדרך במדבר  וגם לאחר כל החטאים אלוקים אינו נוטש את עם ישראל  - בהווה ולא יינטשו בעתיד.

הפרשה פותחת במילים :"האזינו השמים ואדברה  ותשמע הארץ אמרי פי.." [דברים ל"ב, א]

מסירות ה' אל עמו  היא: כדוגמת יחסו של הנשר לגוזליו: "כנשר יעיר קינו על - גוזליו ירחף יפרוש כנפיו ייקחהו  יישאהו על אברתו" [שם  ל"ב, י"א]

עם ישראל בהתנהגותו מוזכר  בתור דור  מיוחד: "..כי דור תהפוכות המה בנים לא- אמון בם" [שם ל"ב, כ]

השאלות.

א] מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים לדברי משה?

ב]  מה מאפיין את הנשר?

ג] מה המשמעות: "דור  תהפוכות" ?

תשובות.

השמים והארץ.

על פי רש"י: ישנם שני פירושים:

א] היות ומשה הוא בשר ודם ואינו חי לנצח לכן העיד בעם ישראל את השמים והארץ שהם נצחיים.

ב] השמים והארץ יכולים לתת שכר , או עונש – גשם  מהשמיים - כאשר עם ישראל  מקיים את מצוות התורה  וכמו כן  הגפן תיתן פריה ואם חס ושלום יחטאו – לא יהיו גשמים והארץ לא תיתן את יבולה.

רבי יעקב מפולנאה שהיה מתלמידי הבעל שם- טוב, מסביר את השמים והארץ כמשל:

"האזינו השמים" הכוונה לתלמידי חכמים אשר הוגים יומם ולילה בתורה - שהם עניינים של שמים.

"ותשמע הארץ"- הם המוני העם העסוקים בעניינים גשמיים ברוב הזמן. ומדוע הפנייה תחילה לתלמידי החכמים? מפני שאם תלמידי החכמים יקשיבו לדברי משה ואף יקיימו את הציוויים ,כך ישמשו דוגמא לשאר שכבות העם באופן זה  וגם הם יקבלו עליהם את קיום המצוות.

רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים", אומר רעיון דומה: כוונתו של משה הייתה, להגיע לכל שכבות הציבור:

א] עם ראשי הציבור שכינה אותם שמים.

ב] עם המון העם שכונו הארץ.

לכן קודם פנה אל השמים- שהם תלמידי חכמים ואחר כך אמר "ותשמע הארץ" שהמוני העם ישמעו מרצונם כאשר יראו את ראשי הציבור הולכים בדרך הישר.

הנשר.

מנקודת מבט  מדעית: ידוע כי הנשר שייך לסוג העופות הדורסים, אוכל נבלות ומקורו בנוי  בצורה מעוקלת. צווארו ארוך ,רגליו קצרות וחזקות, מכוסות  פלומה לבנה.

בתנ"ך, הנשר מוזכר 28 פעמים, הנשר נחשב למלך העופות, המקור לכך מופיע בגמרא: ".... מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו" (חגיגה, י"ג ע"ב).

הנשר נמצא בתורה בראש רשימת העופות הטמאים:

"ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם , את הנשר..." [ויקרא י"א, י"ג]

הנשר משמש סמל של כוח, קלות מעוף ,מהירות  ורעבתנות:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים" [שמות י"ט ,ד]

במשנה -מסכת אבות נאמר: "יהודה בן תימא אומר: הווי עז  כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגיבור כארי.." [אבות  ה,כ]

על שאול ויהונתן נאמר: "שאול ויהונתן הנאהבים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו" [שמואל-ב, א, כ"ג]

שלמה המלך מתפעל מהנשר ואומר: "כנשר יעוף השמים" [משלי כ"ג, ה]

ועוד אומר שלמה : "שלושה המה נפלאו  ממני דרך נשר בשמים" [משלי ל, י"ח]

באיוב נאמר על הנשר : "באשר חללים שם הוא" [איוב ל"ט, כ"ח]

"ופני הנשר לארבעתן" [יחזקאל א, י]

הנביא ישעיהו מזכיר את הנשרים ומדגיש את כוחם: "וקווי ה' יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים ירצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו" [ישעיהו, מ, ל"א]

בפרשתנו הנשר מוזכר  כעוף הדואג  ומסור לגוזליו, כפי שנאמר: "כנשר יעיר קינו" [דברים ל"ב, י"א]

רש"י מסביר:  כי הקב"ה מתייחס לבניו  כאותו נשר הנוהג בחמלה ורחמים כלפי גוזליו אינו נכנס בבת אחת אל הקן, אלא קודם מנענע את ענפי העץ ועף ביניהם עד שבניו יתעוררו ויהיו מוכנים לקבלו.

בספרי נאמר: "מה נשר זה אין נכנס לקינו עד שהוא מטרף על בניו בכנפיו, בין אילן לחברו, בין סוכה לחבירתה, כדי שיעירו בניו ויהיה  בהם כוח לקבלו, כך כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא נגלה עליהם מרוח אחד אלא מארבע רוחות." כלומר גם הקב"ה לא נגלה בבת אחת כאשר נתן לעם ישראל את התורה ולא בא אליהם מכוון אחד, אלא מארבע רוחות השמים.

דור תהפוכות.

על פי רש"י: מדובר בדור הופך רצון לכעס- הם הופכים את רצון ה'- היינו נחת רוחו - לכעס.

על פי דברי ישעיהו הנביא: מדובר בדור שאינו  הולך בדרך ישרה, אלא הופך כל דבר למען צרכיו האנוכיים, כמו שנאמר: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור, ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר" [ישעיהו  ה, כ]

חז"ל אומרים :כי "דור תהפוכות"  הוא אופיו של עם ישראל שיש בו תהפוכות וניגודים. מצד אחד הם מגלים יחסי אחווה איש לרעהו ומצד שני  הם  מעוררים מחלוקות וקיים עניין הפירוד והפילוג.

על כך אומר רבי  יהודה בר אלעאי במסכת מגילה [ט"ו, ע"א]: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים: כשהם יורדים, יורדים עד עפר  [לדיוטא התחתונה] ושהם עולים, עולים עד כוכבים"

ה"כלי יקר" אומר רעיון מעניין במיוחד: ישראל נקראו בשלושה שמות: יעקב, ישראל. ישורון- סופי המילים- לבן, על שם שבזכותו של יעקב ה' ילבין את עוונם, אבל הם הפכו את סדר האותיות, לנבל, שנאמר: "עם  נבל ולא  חכם", כמו שאמרו רז"ל: דור של משיח יתהפך כולו למינות.

ומהו עם נבל? עם שאוהב כסף ועליו נאמר: "עושה עושר ולא במשפט" [ירמיהו י"ז, י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: פרשת האזינו הנאמרת ברובה בצורת שירה, מתארת את הקב"ה שדאג ודואג לעם ישראל לאורך כל הדרך, בדומה לנשר המגלה מסירות  נפש לגוזליו.

ומנגד, עם ישראל פעמים רבות חטא והפנה עורף לה', למרות זאת הקב"ה אינו מש מבניו  ומשגיח עליהם תמיד.

מי ייתן ועם ישראל ייטיב את דרכיו וישמור  את מצוות התורה לאורך כל חייו, כפי שמבקש משה: "כי לא— דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על—האדמה אשר אתם עוברים את- הירדן שמה לרשתה" [דברים ל"ב, מ"ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 ביוני 2015

ציורי תנ"ך/ שירת הבאר בפי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת חוקת]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"אז ישיר ישראל את- השירה הזאת עלי באר ענו --לה:
באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם.."
[במדבר כ"א,י"ז-י"ח]

הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting

By Ahuva Klein

(c)

The people of israel sing a song about well

water


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביוני 2015

פרשת בהעלותך- מה הקשר בן משה למנורה?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך-  מה הקשר בין משה למנורה?


מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו כוללת נושאים רבים: מנורת הזהב במשכן, חצוצרות הכסף , מסע בני ישראל במדבר , המתאוננים ועוד ..

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות//ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בפרשה משתקפת מנהיגותו של משה לאורך כל הדרך ומעניינת במיוחד-פנייתו אל יתרו בבקשה : שיתלווה אל עם ישראל  בכניסה אל הארץ המובטחת, כפי שהכתוב  מתאר: "ויאמר משה לחובב בן רעואל  המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל— המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל : ויאמר אליו לא אלך כי אם אל- ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על- כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיניים: והיה כי תלך עמנו והיה  הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והיטבנו לך ": [במדבר י, כ"ט-ל"ב]

השאלות הן:

א]באיזה אופן פנה משה אל יתרו ומדוע רצה בהצטרפותו למסע העם?

ב]  מהו המסר שמשה מעביר בדבריו אל  יתרו?

ג]  מה הקשר בין משה למנורת הזהב?

התשובות.

דברי משה אל יתרו.

דעת מקרא  מתפלא: מדוע משה קורא ליתרו שהיה חותנו - בשם חובב בן רעואל ? והוא מביא את דברי רש"י על שמותיו של  יתרו: רש"י מסתמך  [לפי המכילתא] : כי ליתרו היו שבעה שמות : רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קני, פוטיאל, ויש אומרים: כי רעואל הוא אביו של יתרו.

שהרי מסופר על בנות יתרו: "ותבאנה אל רעואל אביהן"." מלמד שתינוקות קורין לאבי אביהן אבא".

השם יתרו ניתן לו- מפני שיתר פרשה אחת בתורה- כלומר נקראה פרשה אחת על שמו: יתרו.

חובב- על שם שחיבב את התורה.

דעת מקרא  מביא שני פירושים לשם: חובב.

א] חביב.

ב]  מלשון 'חבאב'- שפירושו- נחש.

רבינו בחיי מביא כמה דעות על רצון משה בהצטרפות יתרו אל העם:

א] דעת  הרמב"ן : משה היה מעוניין בהצטרפותו של יתרו  למסע בני ישראל- כדי שישמש להם לעיניים ויראה להם את הדרך לכיבוש הארצות. ורמז שייתן לו אחוזה וארץ טובה כשכר על עזרתו בכיבוש הארץ.

ועל פי הרמב"ן התוצאה הסופית הייתה שיתרו נתרצה ועשה כן.

על כך רבינו בחיי מעלה קושייה: הרי ידוע שעמוד הענן היה מורה לעם ישראל את הדרך, אם כן מה צורך היה בעזרתו של יתרו?

ב] רבינו בחיי מפרש : כי משה רצה לחזק את  קטני האמונה שליבם היה מתנחם ומתחזק במנהיג  בשר ודם.

ג] אונקלוס סובר כי: יתרו ישמש לעיניים- כלומר ישמש עדות בפני אומות העולם ויספר להם את כל האותות והמופתים שראה במו עיניו, והם ילמדו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה.

ד] על פי המדרש: כל דבר שנעלם מעיני ישראל, יתרו יהיה מאיר עיניהם.

ה] פירוש נוסף: שיתרו יהיה חביב על עם ישראל כמו גלגל עיני העם.

כמו שנאמר: "ואהבתם את הגר" [דברים י]

ספורנו אומר: שמשה רצה שלפחות בניו של יתרו יצטרפו אל עם ישראל , כי אם הם יעזבו הם יגרמו לחילול ה' בעיני אומות העולם שיגידו : שאילו יתרו היה רואה בהם עניין אלוקי, לא היה עוזב אותם עם בניו.

מתברר, כי יתרו הסכים עם משה לגבי השארות בניו: בעוד שהוא חזר אל מדיין, בניו נשארו עם ישראל, כמו שנאמר בספר שופטים: "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה"[שופטים א, ט"ז]

המסר של משה בדבריו אל יתרו.

על פי דברי רבי צבי אלימלך שפירא בספרו: "אגרא דכלה"  בכל התנ"ך נמצא הביטוי: "דיבר טוב" פעמיים.

פעם אחת במגילת אסתר [ד, ז] :"דיבר טוב על המלך" וכאן הכוונה  למלך מלכי המלכים-הקב"ה.

וכאן בדברי משה אל יתרו: "כי ה' דיבר טוב על ישראל"

דבר זה מרמז  שתמיד יש לדבר רק טוב על עם ישראל, ולא לקטרג על העם. ומי שנוהג להגיד דברים טובים על עם ישראל- כאילו דיבר גם דברים טובים על הקב"ה .

הקשר בין משה למנורת הזהב.

המנורה רומזת על אורה של התורה שהרי מקומה היה בצד דרום- בתוך היכל  משכן.

ועל כך נאמר: "הרוצה להחכים ידרים" [בבא בתרא דף כה,ב]

הגר"א זי"ע כותב בספר: "אדרת אליהו" [פרשת דברים]איך  המנורה מרמזת לחוכמת התורה ומביא את הכתוב ב:[מסכת ראש השנה דף כ"א, ב]

:" נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד:, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"

כאשר משה היה מתבונן במנורה, היה רואה שיש לה: 7 קנים 11 כפתורים,9 פרחים,22 גביעים, סך הכול הם 49 - כנגד מ"ט שערי בינה שניתנו למשה, ואילו מנורת הזהב היא כנגד שער החמישים שממנו יוצאים כל מ"ט השערים.

מסיבה זו אומרים חז"ל: " שנתקשה  משה במעשה המנורה"[מנחות כ"ט] מפני שהמנורה רומזת לשער החמישים  שהיה חסר למשה, לכן משה נתקל  בקשיים בעשיית המנורה- עד שה'  הראה לו באצבעו, כנאמר: "וזה מעשה המנורה"

רש"י  מסביר: כי ה' הראה למשה באצבעו את המנורה לפי שמשה התקשה בה.

על כן המנורה שקולה כנגד חמישים שערי בינה.

על פי האר"י  ז"ל: לפני חטא העגל משה היה משיג  את כל שערי הבינה גם את שער החמישים , אך לאחר חטא העגל אמר ה' למשה: "לך רד כי שיחת עמך.." ל"ך הוא  בגימטריא –חמישים -והכוונה שה' אמר למשה: לך רד  משער    החמישים שהגעת אליו.

השל"ה אומר: שבסוף ימיו של משה הוא עלה שוב לשער החמישים-שהרי נאמר עליו: "ויעל משה מערבות מואב" שנתעלה מ: מ"ט שערי חכמה "אל הר נבו" שעלה להר נבו- לראות את ארץ ישראל, האותיות: "נ'- בו" האות נ' במילה: נבו היא שער החמישים.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

ניתן ללמוד על משה כמנהיג המצטיין בחכמתו – חכמה הקשורה לחוכמת התורה- ותבונה המשתקפת במנורת הזהב במשכן.  באמצעות  בינתו זו  הוא הנהיג את עמו וכך גם ניסה לשכנע את יתרו שיצטרף אל עם ישראל ואכן בני יתרו הצטרפו לישראל.

מי ייתן ועם ישראל יזכה למנהיג מדרגתו של משה .
נושאים נוספים המופיעים בפרשת בהעלותך:

ציורי תנ"ך/עמוד הענן במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 במאי 2015

עץ החיים ופריו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עץ החיים ופריו/ שיר מאת: אהובה קליין©

החפץ לחיות בארצו

להתענג מתוצר אדמתו

ליהנות מעמל כפיים

לזכות מברכת שמים.

 

יאחז בעץ החיים

 יהגה  בלילות ובימים

יתמיד לחסות בצילו

יתברך  מטוב פריו.

 

חייו על מי מנוחות

נטולי מכאוב ודאבות

שמחה תזרום בעורקיו

כנהר אדיר ויובליו.

 

יחוש ביטחון בסביבתו

לשובע יהא מזונו

במזמורים יודה לאלוקים

על כל הטוב והחסדים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר