‏הצגת רשומות עם תוויות מצרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מצרים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 בינואר 2018

פרעה ועבדיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



פרעה ועבדיו



שיר מאת: אהובה קליין©



עת יצאו משה ואהרון

עבדי פרעה זעקו חרון

פנו אל מלך מצרים

לאות מחאה הרימו ידיים.



עד מתי נספוג מכות

שוט זורע מלקות

די לנו מזה המוקש

הסר מעלינו מלכודת אש!



אין  בכוחנו לשאת אבדון

ממלכה מתנפצת בביזיון

את האנשים חיש גרש

למען לא נתרסק ונתייאש!



 פרעה שומע ומאזין

לזעם ההולך ומעצים

יושב  בכיסא מלכותו

אלוקים מכביד ליבו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת בא  [חומש שמות].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 בינואר 2018

ציורי תנ"ך/ משה הקטן נמסר לידי בת פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוכבד מגישה את משה הקטן לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings





Little Moshe was handed over to Pharaoh's daughter


" וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.."



[שמות ב',י]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 בינואר 2018

פרשת שמות- מדוע משה גדל והתחנך בבית פרעה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- מדוע משה גדל והתחנך בבית פרעה?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי  לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוכבד מגישה את משה הקטן לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על  בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בת פרעה ונערותיה בגילוי משה  בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה והסנה / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

פרעה פונה אל המיילדות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר  רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין(c)


פרשה זו פותחת בתיאור עבדות מצרים בפועל , ומנגד תחילת דרכו של מושיען של ישראל - הלוא הוא משה רבינו:

"וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי.  וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.  וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.  וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.  וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.  וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.  וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד.  וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד.  וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת-הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי, אֶתֵּן אֶת-שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ.  וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

השאלות הן:

א] מדוע הוצרך משה לגדול ולהתחנך דווקא בבית פרעה?

ב] מי הייתה בת פרעה ומדוע חמלה על משה?

תשובות.

משה רבינו גדל ומתחנך  בבית פרעה.

הרב סורוצקין ב:"אוזניים לתורה" מסביר כי התורה רוצה להוכיח כי: "רבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי י"ט, כ"א]

הרי פרעה גזר להשליך ילדים ליאור ולהטביע כל זכר מישראל ודווקא אז הקב"ה מגלגל את האירועים באופן כזה שמושיעם של ישראל מתחנך במצרים- בבית פרעה ועוד ניצול על ידי בת פרעה ומארמונו של פרעה הוא יוצא אחר כך אל אחיו ונהפך למנהיג העם ונותן את התורה.

מכאן -בניין אב לכל  תקופות בהיסטוריה שאין אדם בשר ודם יכול לראות את אשר יקרה בעתיד.

אבן עזרא מוסיף כיוון מעניין ,הוא  גם שם את הדגש על: "מחשבות ה' עמקו, ומי יוכל לעמוד בסודו, ולו לבד נתכנו עלילות" ממשיך ואומר: אולי סובב ה' שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגת הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים, הלא תראה שהרג המצרי בעבור שעשה חמס,

כוונת הדברים: שאילו היה משה מתחנך בביתם של יהודים היו עשויות להיות תכונותיו: "גלותיות" לא היה מסוגל לפעול בדרכים של אומץ לב ,לכן דאג אלוקים שמשה יגדל ויתחנך בבית שאין בו מורא מפני בשר ודם-  ונפשו תהיה בעלת עוז לבצע דברים גדולים ונפלאים.

בנוסף, מסביר אבן עזרא: "אילו היה גדל בין אחים ויכירוהו מנעוריו לא היו יראים ממנו, כי יחשבוהו כאחד מהם"

במילים אחרות ,אחיו היהודים של משה היו אומרים: הוא משלנו ולא היו יראים מפניו ומכבדים אותו במלוא שיעור קומתו  ואף לא היו מוכנים לקבל את מרותו.

לעניות דעתי, הסבר יפה זה מזכיר את התנהגות אחי יוסף אל יוסף כשפגש אותם בשדה: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ...? " [בראשית ל"ז, ח]

אך הדבר עשוי להשתנות כאשר המנהיג מגיע ממקום אחר ואינו מוכר לאף אחד, ברור שהסביבה תסתכל עליו בכבוד.

אברבנאל  אומר רעיון דומה: "נסמכו שלושת הסיפורים האלה, רוצה לומר –הריגת המצרי, ומן השני אנשים רבים, ומבנות מדין, אחרי סיפור גדולת משה בבית פרעה, לא מפני שהיו רצופים בזמן אחד, אלא להודיע מעלת משה ושלמותיו" הוא נתגלה לראשונה בבית פרעה כדי שילמד טכסיסי המלוכה ודרכי ההנהגה והמלכות, שהוא ממה שיאמץ לבבו ויגדל את רוחו, שנמשך לו מזה היותו אמיץ בגיבורים, לא ישיב מפני כל, והבט אל עמל לא יוכל, לא במצרים וגם לא במדיין, שהיה גר ובורח, ולמדנו מזה שמשה היה בטבעו ותכונותיו צדיק וישר וגדול הלב, והן המצוות הראויות אל נביא, והמכינות אל הנבואה באמת"

מתוך דברי אברבנאל ניתן להבין: כי משה  מבלה את שנותיו הראשונות בבית פרעה במטרה -להכינו נפשית לקראת האתגרים העומדים לפניו מתוקף היותו נביא, מושיע  ,גואל ישראל  וכל זה שתכונותיו יוכלו להתפתח לקראת הבאות, ללא חסימות מצד  הסביבה וללא חותם הגלות.

מדרש יפה אומר: על המילים: " וַיִּגְדַּל משה"- במה הייתה גדולתו? לפי שיצא אל אחיו ולא הסתגר בארמון המלך פרעה - במטרה להקל את עול מלכות השעבוד.  על ידי התנהגות זו, משה מוכיח את יכולת מנהיגותו על ישראל בהמשך.

בת פרעה וחמלתה על משה.

מעניין כי התורה אינה מזכירה את שמה של בת פרעה כלל, לעומת זאת את שמה, אנו מוצאים בדברי הימים-א,[ ד, י"ח]:

"וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד.."

חז"ל טוענים: כי השם "בתיה" ניתן לה רק לאחר - מכן, כאות תודה על הצלת משה ולכן אמר לה ה': את קראת לו משה - אני אקרא לך בשם: "בתיה"

אך מתברר שמופיע במדרש: כי  עוד במצרים קראו לה בשם: "בתיה" וההוכחה לכך: שדתן ואבירם אמרו למשה: למרות שאתה טוען שאתה הבן של בתיה הרי האמת היא: שאתה הבן של יוכבד.

ואכן, פרעה שהחשיב עצמו לאליל, קרא לה בשם: "בתיה" שבשפה המצרית המשמעות: בת אלוהים, וכך כינו אותה גם דתן ואבירם, אלא שהתורה לא הייתה מעוניינת לתת לבת  פרעה תואר אלוהי ולכן נקראה בלשון הכתוב: "בת פרעה" וזאת במקום- "בת- יה" ,אולם בתום עזיבתה את עבודת אלילי אביה ונגשה להציל את משה הקטן שבה התורה לקרוא לה: "בתיה" היות שמאותו רגע שעזרה למשה איננה מתייחסת עוד לפרעה ,היות ועל ידי דרכה הטובה למען הצלת משה- נעשתה לבת אל חי.[על פי אבן- אזל]

רבינו בחיי  מסביר את המילים: "וַתַּחְמֹל עָלָיו—" מדוע בת פרעה חמלה על משה?

התשובה על כך דרשו חכמים: בא  המלאך גבריאל והיכה את משה כדי שיבכה וכך התמלא ליבה של  בת פרעה- רחמים עליו.

ומדוע חיפשה לו מינקת עברייה דווקא? לפי שמשה לא רצה לינוק מן המצריות, אומנם תחילה , בת פרעה לקחה את משה הקטן אל הנשים המצריות, אך הוא פסל אותן ולא שיתף פעולה איתן ביניקה. אמר הקב"ה: "פה שעתיד לדבר עם עמי ינק מן המצריות? כפי שנאמר בישעיה: "אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם". [ישעיה  כ"ח, ט]

ַ"ויִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן";

רבינו בחיי מבהיר: בת פרעה הייתה כל  כך אוהבת את משה, הייתה מרבה לנשקו ולחבקו ולא הייתה מוציאה אותו מחוץ לארמון ואף פרעה היה מחבקו ומנשקו והיה משה נוטל את כתר פרעה מראשו ומשליכו לארץ לאות מה שעתיד לעשות לו בסוף וכשגדל יצא מארמון פרעה "מי שאיבד אותו ואת מלכותו ויצא אש מתוכו ושרפתו כעניין שכתוב :בחירם מלך  צור שאמר לו הקב"ה:".. וָאוֹצִא מֵרֹב אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל רֹאֶיךָ" [יחזקאל  כ"ח, י"ח.]

לבת פרעה הייתה הזכות לקרוא למשה בשמו: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

נתנה לו את השם: "משה"- על שם הנס שאירע לו שהיא הוציאה אותו מן המים וניצל מן המיתה והקב"ה  נתן לה שם זה בליבה ולא קרא לו בשם אחר.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  סובב הקב"ה את העניינים באופן שדווקא משה אשר נועד להיות מנהיג ישראל ולתת להם את התורה-גדל והתחנך ,דווקא בבית פרעה- במטרה לסגל לעצמו את התכונות המתאימות  אשר ילוו אותו מאוחר יותר בקיום  שליחותו  כמנהיג– לה נועד מראש ולבת פרעה היה חלק בדבר ובזכות זה נקראה בשם בתיה- בת אלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה בבית פרעה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה בבית פרעה.

 שיר מאת אהובה קליין ©

בת פרעה קראה לו בשמו

 ברוח הקודש חזתה גדולתו

חדרי ליבה נתמלאו רחמים

 על זה הנער ובכיו התמים.



יוכבד אמו  אשרי - יולדתו

 בחסדי ה' זכתה להיניקו

 בעת נגמל הרך בשנים

השיבה בנה לבת -אלוקים.



אהבה אותו כאם הבנים

גדל, התחנך בארמון מלכים

למד גינוני מלכות ותכסיסים

בעתו ימלא שליחותו ברבים.



נבחר להושיע ישראל

נצטווה על ידי האל

להוציא בניו  מגלות חשוכה

להפכם לעם   ולהנחילם תורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמות- [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך-[טריפטיכון]- יוסף מצליח במצרים,מתעלה וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין(C)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)


Biblical paintings by Ahuva Klein-

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

פרשת ויגש- לב מלכים ושרים ביד ה'- האמנם?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת ויגש – לב מלכים ושרים ביד ה' – האמנם ?




מאת: אהובה קליין.


 הציורים שלי על הפרשה:



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה מציע את כל טוב מצרים ליוסף ומשפחתו/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ יעקב זוכה לפגוש את יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



הקטעים המרגשים בפרשה:  בואם של אחי יוסף, ההתוודעות לאחים והבכי של יוסף ובנימין מגיע  עד לארמונו של פרעה, כפי שמתואר:

"וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר, בָּאוּ, אֲחֵי יוֹסֵף; וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ:  טַעֲנוּ, אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.  וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי; וְאֶתְּנָה לָכֶם, אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִכְלוּ, אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ.  וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ:  קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת, לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם, וּנְשָׂאתֶם אֶת-אֲבִיכֶם, וּבָאתֶם.  וְעֵינְכֶם, אַל-תָּחֹס עַל-כְּלֵיכֶם:  כִּי-טוּב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָכֶם הוּא". [בראשית  מ"ה, ט"ז- כ"א]   

השאלות.

א] מה כוונת הכתוב:  וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה ... וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה.."

ב] מה הציע פרעה ליוסף?

התשובות.

"וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה"

על פי רש"י: הקול, שאחי יוסף הגיעו למצרים נשמע עד לתוך ארמונו של פרעה.   ספורנו  מתייחס למילים: "וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה", והוא אומר על כך:  כי פרעה חשב שמכאן ואילך תהיה השגחת יוסף על ארץ מצרים לא  כהשגחת גר -מנהיג אלא כהשגחת אזרח חושב בארץ - הוא וזרעו ומטעם זה הוא ישגיח בכל ליבו - על מנת להיטיב עם ארץ מצרים ותושביה.

רבינו  בחיי מסביר בשני פירושים:

א] כל אנשי  מצרים היו יודעים כי ליוסף יש אחים  נכבדים בכנען- לפי שסיפר להם על כך. אבל עכשיו שהם שמעו  את מפגש האחים, הדבר מצא חן בעיני פרעה,  אלא שבהתחלה   בעיני המצרים  חרפה הייתה - שמושל עליהם איש נוכרי- עבד מבית האסורים  שיוצא למלוך עליהם ,אבל כעת הם שמחו מאד  בראותם כי יוסף מכובד וכל  בית אביו אנשים נכבדים.

ב] על פי מדרש: "וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה"-  היות והאחים הכירו את יוסף, רצו להורגו, ירד מלאך משמים ופיזר את  האחים לארבע פינות הבית ואז יהודה צרח בקול גדול ונפלו כל חומות השווקים במצרים  והפילו כל המעוברות ויוסף נפל מכיסאו , גיבורים שעמדו לידו נהפכו פניהם שנאמר:  "שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ". [איוב ד' ,י'] לכן הקול שנשמע בבית פרעה- זה היה קולו של יהודה שאמר:" שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה" [דברים  ל"ג, ז]

הצעת פרעה ליוסף.

על פי רש"י: הצעתו של פרעה אל יוסף הייתה : שהאחים יטעינו את הבהמות במשא של תבואה וילכו לארץ כנען – על מנת להביא את אביהם – את  יעקב  וכל בתיהם וירדו למצרים והוא ייתן להם את החלק המשובח של מצרים- שהיא ארץ גושן. וכאן פרעה ניבא  נבואה ולא ידע מה ניבא? למעשה יצאה נבואה  מפיו שסופם של ישראל יהיה: שיזכו בטוב  הארץ במצרים. וכשיצאו בעתיד ברכוש גדול ממצרים הם ירוקנו את ארץ מצרים מכל נכסיה -ממש כמו המים העמוקים הקרובים לקרקעית הים שאין שם דגים.

רבינו בחיי שם את הדגש על דברי פרעה ליוסף:" וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת,"

שהיה יודע  פרעה על ענוותנותו של יוסף ונאמנותו שלא היה שולח כלום לאביו ולאחיו , אלא אם כן יצווה עליו. לכן אמר לו את הדברים בדרך של ציווי.

רש"ר מבהיר באופן דומה: פרעה מגלה כאן רגישות יתר, שהרי למרות שליוסף    הייתה אפשרות לתת פקודה כזו בעצמו , פרעה הבין שאדם בעל יושר כאשר מגיע למשרה גבוהה- ייזהר במיוחד  שלא לבצע דברים שעשויים להתפרש כשימוש לרעה בכוחו.

ולעניין העגלות- ששלח  לו סימן , שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, לכן בהמשך כתוב:" וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם".  [בראשית מ"ה, כ"ז]

על פי דברי הרשב"ם: פרעה מצווה את יוסף לקחת בהמות ועגלות- מהטעם ששום אדם לא היה יכול להוציא עגלה מן המלכות-ללא רשותו של פרעה.  

רש"ר מתייחס למילים: "טַעֲנוּ, אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן". ישנם יצורים חיים שאינם יכולים להסיר  עצמם מהרצון האלוקי - ביצורים האלה כל דחף וכל פעולה -היא פועל יוצא , בלתי רצוני, של האש האלוקית שנתנה להם חיים וכל פעילות חייהם היא: "הבערה" כל עוד כוח האש הזה טמון בהם אינם יכולים להיפטר ממנו, לכן: "בעיר" הוא השם הייצוגי ביותר לבעל חי מצד טבעו שאינו חופשי והוא האינסטינקטיבי. מטעם זה,  פעולותיהם  הטבעיות של בעלי החיים עלולות לפגוע בממון הזולת = "שן ורגל", שלגביהן בעל החי מועד מתחילתו והבעלים נושא בהן באחריות המלאה לשלם נזק שלם.

המושג: "בער" מכוון כלפי אדם חסר כישרון- החי את חייו מתוך  דחפים טבעיים וכמעט שאינו ברמה  גבוהה יותר מאשר  הבהמה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאורך כל הדרך ניתן לראות: איך שלב אחר שלב כל מה שאלוקים הבטיח לאברהם אבינו קורם עור וגידים  :  הבטחת ה' שעם ישראל,  בתום עבדות מצרים -יצאו ברכוש גדול, פרעה המבטיח את  טוב מצרים מנבא נבואה שלא ידע עליה – שבסופו של דבר בני ישראל יזכו בטוב מצרים, כפי שאכן התרחש : " וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.  וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם". [שמות י"ב, ל"ה- ל"ו]

מכאן : ש "לב שרים ומלכים בידי ה' " ויפים הם דברי שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". [משלי, כ"א, א]

המלב"ים  מסביר:

"פלגי מים לב מלך ביד ה'" – "הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רעה ישחית רבים ועצומים, לכן ליבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בענייני הכלל משולל הבחירה.

כן לב מלך , אחר שממעשהו יפלגו ענייני הכלל, אם לשבט אם לחסד, אם למלחמה אם לשלום, הם ביד ה', ויטה אותם כפי רצונו , בהנהגת הכלל, אם זכו יטהו לטובה, ובהיפך. ולא ימתין לשנות גמר מעשהו לפי רצונו, רק תחילת נטיית הלב יטה לרצונו, כמו שמטים פלגי מים בהתחלת הפלגותם".

במילים אחרות, כאשר המלך נבחר למלוך על הציבור, לעומת אדם פשוט שאינו שולט על הציבור והוא יכול לפעול באופן חופשי – לטוב או לרע, הרי המלך היות ומשנבחר למלוך על העם, אושר העם תלוי בו ואם ירצה לבחור בדרך רעה הוא ישפיע לרעה על רבים, לכן ליבו מופקד בידי אלוקים ובענייני הכלל- אין לו יכולת בחירה!

אחרי שממעשהו יתחלקו ענייני הכלל, אם  למצב קשה, אם לחסד, אם למלחמה, או לשלום- כל הדרכים  בידי ה' והוא יטה את דרכי המלך  על פי רצונו הוא- אם הקהל טוב זכו- וה' יטה את  דרך המלך לטובה, אם  חטאו הדרך   תהיה לרעתם, אלוקים לא ייתן למלך זמן כדי לשנות את דרכיו על פי בחירתו, רק בהתחלה כביכול נדמה למלך שהוא יפעל כאוות נפשו כמו מקור מים היוצא מנקודה אחת- אך  בהמשך הדרך המים מתפצלים לכוונים שונים על פי החלטת ה'!

"וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה"

על פי רש"י: הקול, שאחי יוסף הגיעו למצרים נשמע עד לתוך ארמונו של פרעה.   ספורנו  מתייחס למילים: "וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה", והוא אומר על כך:  כי פרעה חשב שמכאן ואילך תהיה השגחת יוסף על ארץ מצרים לא  כהשגחת גר -מנהיג אלא כהשגחת אזרח חושב בארץ - הוא וזרעו ומטעם זה הוא ישגיח בכל ליבו - על מנת להיטיב עם ארץ מצרים ותושביה.

רבינו  בחיי מסביר בשני פירושים:

א] כל אנשי  מצרים היו יודעים כי ליוסף יש אחים  נכבדים בכנען- לפי שסיפר להם על כך. אבל עכשיו שהם שמעו  את מפגש האחים, הדבר מצא חן בעיני פרעה,  אלא שבהתחלה   בעיני המצרים  חרפה הייתה - שמושל עליהם איש נוכרי- עבד מבית האסורים  שיוצא למלוך עליהם ,אבל כעת הם שמחו מאד  בראותם כי יוסף מכובד וכל  בית אביו אנשים נכבדים.

ב] על פי מדרש: "וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה"-  היות והאחים הכירו את יוסף, רצו להורגו, ירד מלאך משמים ופיזר את  האחים לארבע פינות הבית ואז יהודה צרח בקול גדול ונפלו כל חומות השווקים במצרים  והפילו כל המעוברות ויוסף נפל מכיסאו , גיבורים שעמדו לידו נהפכו פניהם שנאמר:  "שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ". [איוב ד' ,י'] לכן הקול שנשמע בבית פרעה- זה היה קולו של יהודה שאמר:" שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה" [דברים  ל"ג, ז]

הצעת פרעה ליוסף.

על פי רש"י: הצעתו של פרעה אל יוסף הייתה : שהאחים יטעינו את הבהמות במשא של תבואה וילכו לארץ כנען – על מנת להביא את אביהם – את  יעקב  וכל בתיהם וירדו למצרים והוא ייתן להם את החלק המשובח של מצרים- שהיא ארץ גושן. וכאן פרעה ניבא  נבואה ולא ידע מה ניבא? למעשה יצאה נבואה  מפיו שסופם של ישראל יהיה: שיזכו בטוב  הארץ במצרים. וכשיצאו בעתיד ברכוש גדול ממצרים הם ירוקנו את ארץ מצרים מכל נכסיה -ממש כמו המים העמוקים הקרובים לקרקעית הים שאין שם דגים.

רבינו בחיי שם את הדגש על דברי פרעה ליוסף:" וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת,"

שהיה יודע  פרעה על ענוותנותו של יוסף ונאמנותו שלא היה שולח כלום לאביו ולאחיו , אלא אם כן יצווה עליו. לכן אמר לו את הדברים בדרך של ציווי.

רש"ר מבהיר באופן דומה: פרעה מגלה כאן רגישות יתר, שהרי למרות שליוסף    הייתה אפשרות לתת פקודה כזו בעצמו , פרעה הבין שאדם בעל יושר כאשר מגיע למשרה גבוהה- ייזהר במיוחד  שלא לבצע דברים שעשויים להתפרש כשימוש לרעה בכוחו.

ולעניין העגלות- ששלח  לו סימן , שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, לכן בהמשך כתוב:" וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם".  [בראשית מ"ה, כ"ז]

על פי דברי הרשב"ם: פרעה מצווה את יוסף לקחת בהמות ועגלות- מהטעם ששום אדם לא היה יכול להוציא עגלה מן המלכות-ללא רשותו של פרעה.  

רש"ר מתייחס למילים: "טַעֲנוּ, אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן". ישנם יצורים חיים שאינם יכולים להסיר  עצמם מהרצון האלוקי - ביצורים האלה כל דחף וכל פעולה -היא פועל יוצא , בלתי רצוני, של האש האלוקית שנתנה להם חיים וכל פעילות חייהם היא: "הבערה" כל עוד כוח האש הזה טמון בהם אינם יכולים להיפטר ממנו, לכן: "בעיר" הוא השם הייצוגי ביותר לבעל חי מצד טבעו שאינו חופשי והוא האינסטינקטיבי. מטעם זה,  פעולותיהם  הטבעיות של בעלי החיים עלולות לפגוע בממון הזולת = "שן ורגל", שלגביהן בעל החי מועד מתחילתו והבעלים נושא בהן באחריות המלאה לשלם נזק שלם.

המושג: "בער" מכוון כלפי אדם חסר כישרון- החי את חייו מתוך  דחפים טבעיים וכמעט שאינו ברמה  גבוהה יותר מאשר  הבהמה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאורך כל הדרך ניתן לראות: איך שלב אחר שלב כל מה שאלוקים הבטיח לאברהם אבינו קורם עור וגידים  :  הבטחת ה' שעם ישראל,  בתום עבדות מצרים -יצאו ברכוש גדול, פרעה המבטיח את  טוב מצרים מנבא נבואה שלא ידע עליה – שבסופו של דבר בני ישראל יזכו בטוב מצרים, כפי שאכן התרחש : " וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.  וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם". [שמות י"ב, ל"ה- ל"ו]

מכאן : ש "לב שרים ומלכים בידי ה' " ויפים הם דברי שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". [משלי, כ"א, א]

המלב"ים  מסביר:

"פלגי מים לב מלך ביד ה'" – "הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רעה ישחית רבים ועצומים, לכן ליבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בענייני הכלל משולל הבחירה.

כן לב מלך , אחר שממעשהו יפלגו ענייני הכלל, אם לשבט אם לחסד, אם למלחמה אם לשלום, הם ביד ה', ויטה אותם כפי רצונו , בהנהגת הכלל, אם זכו יטהו לטובה, ובהיפך. ולא ימתין לשנות גמר מעשהו לפי רצונו, רק תחילת נטיית הלב יטה לרצונו, כמו שמטים פלגי מים בהתחלת הפלגותם".

במילים אחרות, כאשר המלך נבחר למלוך על הציבור, לעומת אדם פשוט שאינו שולט על הציבור והוא יכול לפעול באופן חופשי – לטוב או לרע, הרי המלך היות ומשנבחר למלוך על העם, אושר העם תלוי בו ואם ירצה לבחור בדרך רעה הוא ישפיע לרעה על רבים, לכן ליבו מופקד בידי אלוקים ובענייני הכלל- אין לו יכולת בחירה!

אחרי שממעשהו יתחלקו ענייני הכלל, אם  למצב קשה, אם לחסד, אם למלחמה, או לשלום- כל הדרכים  בידי ה' והוא יטה את דרכי המלך  על פי רצונו הוא- אם הקהל טוב זכו- וה' יטה את  דרך המלך לטובה, אם  חטאו הדרך   תהיה לרעתם, אלוקים לא ייתן למלך זמן כדי לשנות את דרכיו על פי בחירתו, רק בהתחלה כביכול נדמה למלך שהוא יפעל כאוות נפשו כמו מקור מים היוצא מנקודה אחת- אך  בהמשך הדרך המים מתפצלים לכוונים שונים על פי החלטת ה'!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר