ציורי תנ"ך / היולדת עורגת לבית הנקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblicai paintings by Ahuva Klein- The maternity misses coming to the temple

" וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ". 

 [ויקרא  י"ב, ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מקום המקדש והבאת הקורבנות / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblica paintings by Ahuva Klein- Temple place "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה".   [דברים י"ב, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא-'ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא- ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הברכה על הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך, ברכת פריה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ניצחון עם ישראל על אויביו, בחסדי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]

ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 הפרשה פותחת במצוות  הבאת  ביכורים ובתיאור  אופן הכנת המצווה:

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".

 [דברים כ"ו, א-ג]

השאלות הן:

 א] ממתי  התחייבו ישראל להביא ביכורים לבית המקדש?

 ב]  מה החשיבות בהבאת ביכורים מראשית הפירות – דווקא?

 תשובות.

מצוות  הבאת ביכורים.

על פי דברי הספרי: ישנה הוראה לעם ישראל להביא ביכורים לבית המקדש  -

 ובשכרה יכנסו לארץ.

 המלבי"ם מסביר:  לא התחייבו ישראל להביא ביכורים ,אלא לאחר שהתיישבו כבר בארצם- "לאחר ירושה וישיבה" ועצם העניין שעם ישראל קיבלו עליהם כבר מעכשיו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לכשיכנסו לארץ המובטחת – הדבר היווה זכות בידם- להיכנס לתוך ארץ הקודש.

 על פי דעת מקרא: "וְהָיָה, כִּי"-הכוונה כי כבר נהיה כמו שכתוב:

"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו".[שמואל-ב, ז', א']

 כלומר- לאחר שעם ישראל המליכו עליהם מלך- כמו שנאמר במסכת סנהדרין:

"תניא: רבי יוסי אומר: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זכרו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק", הווי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין 'כסא' אלא מלך, שנאמר (דהי"א כ"ט, כג) "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ".

רש"י מסביר על סמך הגמרא [קדושין ל"ז]  שישנן שתי מצוות בלבד שעם ישראל התחייבו בהן רק אחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה והן: מצוות הבאת ביכורים והמלכת מלך עליהם. וההוכחה לכך שבשתי מצוות אלה נאמר:

"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". [דברים י"ז, י"ד]

 בעל העקדה טוען: שלאחר שעם ישראל יכנסו לתוך הארץ המובטחת ויהיו יושבים בה כבר ימים רבים ,קיים החשש שהם יזקפו את כל הצלחת  פירות ארץ ישראל לזכותם וכוחם הבלעדי- בבחינת- כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, שמא ישכחו  את הדברים הנפלאים והניסים שעשה עימם ה' , לכן בכך שהתחייבו לקחת ביכורים  לאחר שהשתקעו בארץ - הדבר יזכיר להם- כי לה'  הארץ ומלואה והוא אשר העניק לנו את מתנת ארץ ישראל והוא אשר משפיע על כל הצלחת העם.

 בעל הטורים מפרש את המילה: "וְלָקַחְתָּ"- בגימטריא- "בשבעה מינין"

 רבינו בחיי אומר בדומה לדברי רש"י: מצוות ביכורים חלה על עם ישראל לאחר שירשו את הארץ והתיישבו בה- היינו- לאחר כיבוש וחילוק הנחלות.

     " וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה "  

על פי דברי רש"י:  נאמר: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית ..." ולא  כל ראשית- אין כל הפירות חייבים במצוות ביכורים- אלא- שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,

 כגון זית- זית משובח- דבש- תמרים משובחים.

 וכיצד מבצע היהודי את המצווה- הלכה למעשה? על כך מתארת לנו המשנה:

"כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים.

ורבי שמעון אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע".

 [מסכת ביכורים פרק ג, א]

 דעת מקרא מבהיר: כמו שנאמר: "רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ " [שמות כ"ג, י"ט] הכוונה לפירות משבעת המינים- מובחרים.

 וכאשר עם ישראל כבר  מיושבים בארצם ,עליהם לזכור שפירות אלה הם מתנה מה' ויניחו את הפירות בטנא כפי שמסביר אונקלוס: לשם כבוד- כמו שמובילים שי למלך- אל בית המקדש ששם נמצא ארון הברית- ושם שורה השכינה.

וראיתי בספר: "מטה שמעון" הסבר דומה לדברי רש"י- שמביאים  ביכורים אך ורק משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,  כמו שנאמר:

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ".[דברים ח, ח]

 ובהמשך מספר מקרה מעניין:

 על פי מסכת תענית: "פעם אחת גזרה מלכות על ישראל שלא יביאו עצים למערכה,ושלא יביאו ביכורים לירושלים, והושיב שומרים על הדרכים כדרך שהושיב יורבעם בן נבט- שלא יעלו ישראל לרגל, מה עשו עשרין של אותו הדור ויראו חטא? הביאו כלי ביכורים וחיפום בקציעות [כלומר- כיסו את הביכורים בתאנים יבשות] ונטלום ועלי על כתיפהן [הכוונה- מכתש] וכיון שהגיעו אצל השומרים, אמרו להם השומרים: להיכן אתם הולכים? אמרו להם: לעשות שני עיגולי דבלה במכתשת שעל כתיפנו, כיון שעברו מהן, עיטרום בסלים והביאום לירושלים" עולי הרגל כאשר ראו שהשומרים בדרכים –כוונתם להערים עליהם מכשולים במצוות הבאת ביכורים- הסבירו להם: שהם  לוקחים איתם מכתש ,שני עיגולים של תאנים מיובשות וכך הצליחו לעבור את הביקורת של שומרים אלה.

 רש"ר מוסיף ואומר: נאמר:

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ"

 כשם שהמילה: "מראשית" מורה על מבחר מפירות הארץ, הרי המילה: מארצך

מורה: יש להביא מפירות שבעת המינים הצומחים בחבלי הארץ המתאימים  ביותר לגידול פירות אלה.

בעל הטורים מסביר: כל "ראשית – מיועדת לה' כמו שנאמר:

"ֹקודֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" [ירמיהו ב, ג]

 רבינו בחיי אומר: מכאן ניתן ללמוד: שכל מצווה וכל דבר שנועד לאלוקים- צריך שיהיה מן המובחר כמו  שהתורה מתארת את הבל הצדיק - שהביא קורבן מן המובחר כפי שמתואר:

"וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן" [בראשית, ד, ד]

 "שפת אמת" מסביר רעיון יפה: אומנם כיום אין מקיימים מצוות ביכורים, אלא ישנה תפילה לה', ואותה צריכים לתת ראשית בכל יום כמו הביכורים, שהרי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית וכל יום יש להסתכל על  הבריאה בצורה מחודשת, למרות שכלפי חוץ קיימת קליפה המסתירה את ההתחדשות הזו כמו שנאמר:: "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" [דברי שלמה המלך, קהלת ,א, י"ט] האדם חייב למצוא בכל יום מחדש את התגלות האור וכך כל אדם צריך לזכור את הראשית שלו מחדש- את שורשיו ואת כל מה שעשה ה' למען עם ישראל  כאשר הוציאם ממצרים.

 באופן זה יגלה את  האור- ואין אור אלא שמחה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי מצוות ביכורים נועדה להזכיר לעובד האדמה: כי כל ההצלחה בפירות שגידל- היא הודות לה'  ואין אדם רשאי לזקוף זאת להצלחתו הבלעדית ומתוך כך ילמד לראות  את ההתחדשות בחיי היום- יום- להתחבר אל בוראו ולהתמקד באור הגנוז במעשה הבריאה ויזכה לשמחה.-

ויפים דברי דוד המלך:

"עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה." [תהלים, ק, ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך, מצוות הקהל/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

 

The people of Israel gatered in the temple to listen to the king's reading of the Torah

" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."

[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכוהן / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכהן.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי בנושא: יום הכיפורים:



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את הקהל במוצאי יום הכיפורים בחוצות  ירושלים/ציירה:
אהובה קליין
(c)

ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן ושני השעירים לגורלות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן והשעיר המשתלח../ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ רחיצת הרגליים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/הכהן הגדול מקטיר קטורת/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יונה הנביא בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)

יום הכיפורים מוזכר  בתורה כיום מיוחד וקדוש החל בעשירי בתשרי כפי שמופיע בתורה מספר פעמים:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם..."    [ויקרא כ"ג, כ"ו-ל"ב]

"וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..." [במדבר כ"ט ז-י"א]

בנוסף מופיע בחומש ויקרא :העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:

"ְונָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּורָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָייְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּוה ה' אֶת מֹשֶׁה". [ויקרא ט"ז]

הנביא ישעיהו פונה אל עם ישראל  לחזור בתשובה: "רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ הָרֵעַ".[ישעיהו א, ט"ו] ובהמשך אומר הנביא:" אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ." [שם,א, י"ח]

בנוסף לתענית ולשאר ההלכות של היום הקדוש והמיוחד הזה ,קוראים אנו בתפילה על עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים - בזמן שהמקדש היה קיים.

השאלות הן :

א] כיצד ניתן לכפר על החטאים בזמננו- באין  מקדש ובאין עבודת כוהנים?

ב] מה גנוז בעבודת הכהן הגדול ?

ג]  מסירות הנפש של הכוהן הגדול- כיצד?

תשובות

כפרה על החטאים בזמננו.

מתברר ,  שישנו כוח מיוחד לכפר על החטאים כפי שמסופר בזוהר הקדוש:   "אמר רבי פינחס, פעם אחת הייתי הולך בדרך, ופגשתי את אליהו הנביא זכור לטוב, ובקשתי ממנו שיאמר לי דבר טוב אשר בכוחו להועיל לבריות. אמר לי אליהו הנביא: גזירה גזר הקב"ה, והיו לפניו כל המלאכים הממונים לקטרג ולהזכיר את עוונותיו של האדם, שכל זמן שיאמרו בני האדם את פרשת הקורבנות שציווה משה רבינו בתורה, ויכוונו בהם, אזי כל המלאכים יזכירו אותו רק לטובה"

בנוסף כתוב: "אמר רבי כרוספדאי, כל מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ענייני הקורבנות והמנחות, ויכוון בהם, נכרתה ברית על זה, שהמלאכים המקטרגים שמזכירים את עוונותיו - לא יוכלו לעשות לו כל רע אלא רק טוב".

הזוהר הקדוש מביא אף ראיה מאברהם אבינו,בזמן שקיבל את פני שלושת המלאכים בסבר פנים יפות, נאמר:  "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" [בראשית י"ח]  כאן השאלה המתבקשת היא:  מה פירוש: "עליו"?

עונה הזוהר הקדוש: הרי היה צריך שיהיה כתוב: "ניצבים לפניו" ותשובתו: "עליו"- לעיין בדינו של אברהם. היות ונשמתו של אברהם חשה בזאת מיד, נאמר בהמשך: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם.." [בראשית י"ח, ז]- מסביר הזוהר הקדוש: זוהי פרשת הקורבנות, אברהם ראה שמעיינים בדינו, מיד רץ לבית המדרש כדי לעסוק בתורת המנחות והקורבנות.

נאמר במדרש רבה- שיר השירים: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם [בכוח יתכפרו עוונותינו?] אין לנו לשון  זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם הקב"ה: 'כחוט השני שפתותיך'- רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית [כלומר : אם תלמדו את פרשיות הקורבנות וסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בזמן שהיה מקדש- אסלח לחטאיכם]

רבי אבהו אמר:[שמכאן לומדים]:" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ".[הושע י"ד ,ג] מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח? שְׂפָתֵינוּ"!

החפץ חיים מוכיח שלימוד עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- גורמת להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: הוא מסתמך על מסכת מגילה, שם מסופר כאשר המן בא להלביש את  מרדכי על מנת להרכיבו על הסוס בחוצות העיר שושן, ראה שמרדכי עסוק בלימוד הלכות קמיצה, לפי שאותו יום היה ט"ז בניסן –יום תנופת העומר. באותו זמן הבחין מרדכי בהמן הרשע והציע לחכמים שלימד אותם את ההלכות- לנוס מפני המן-מהטעם שהבין שכוונותיו של רשע זה להורגו והוא דאג שהם לא יפגעו, החל מרדכי מתפלל לה', ראה זאת המן והחליט להמתין, עם סיום התפילה שאל  את מרדכי במה עסק הוא וחבריו? השיב לו מרדכי: בזמן שהמקדש היה קיים ,אדם שהיה מנדב מנחה היה מביא קומץ ומתכפר לו.

ענה לו המן: אם כך בא הקומץ ודחה את עשרת אלפים  כיכרות הכסף שלי- סכום שהמן היה מוכן לשלם לאוצר המלך אחשוורוש- על מנת להוציא לפועל את הגזירה נגד היהודים. מכאן ניתן להבין את  דברי הזוהר הקדוש: שהזכות ללמוד את  תורת הקורבנות עד כדי כך  חשוב-שמי שרוצה לקטרג- אינו מצליח להזיק ,אלא רק לגרום לטובה.

הגנוז- בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה: "שעיר המשתלח ביום הכיפורים מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בן שהודיע לו בין שלא הודיע לו, הכול מתכפר בשעיר המשתלח, והוא בתנאי שעשה  תשובה"

במילים אחרות- עבודת הכהן ביום הכיפורים- מכפרת על עוונותיהם של עם ישראל.

רבי  אהרון הכהן – חתנו של החפץ חיים- מחבר הספר: "עבודת הקורבנות"  מבהיר : "נכון לכל איש זר אשר לא מזרע אהרון הכהן הוא, להכניס עצמו בזה, ולבקש לכהן בעבודה בעת אשר יש לאל ידו, הכוונה בזה היא: שהרי כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, אזי תימסר העבודה  דווקא  לידי הכוהנים כי אז העבודה  בזר פסולה, ועתה היא העת המוכשרת להיות גם זר- ככהן ! ומדוע יתעצל  כל איש נבון לעשות עבודה כאחד מן הכוהנים בני אהרון בעת שיש לאל ידו"?

מסירות הנפש של הכוהן.

בנוסף לכל ההכנות שהכהן עשה במשך שבעה ימים קודם יום הכיפורים וכל עבודתו המדוקדקת בבית המקדש ביום הקדוש בשנה, כאשר היה שב לביתו במוצאי החג היו תושבי ירושלים מחלקים לו כבוד רב, אף יותר מאשר בזמן שהלך לעבודתו לבית המקדש.

על כך ישנה עדות  מפי נוכרי רומי שסיפר: "וכל הכבוד הזה היו עושים לו בהיכנסו לבית המקדש. ואילו ביציאתו משם חולקים לו כבוד כפול ומכופל, כי כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו, רובם באבוקות של שעווה לבנה דולקות, וכולם לובשים בגדי לבן, וכל החלונות מעוטרים ברקמה ומלאים נרות, וספרו לי הכוהנים-כי הרבה מהשנים לא היה הכהן הגדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה, מפני דוחק העם העובר, וריבוי הגדול, שאף על פי שהיו כולם מתענים, לא  היו הולכים לבתיהם עד שיראו אם יוכלו לנשק את ידו ולבקש את ברכתו של הכהן הגדול אחרי שיצא בשלום מן הקודש הקודשים.

לסיכום, באין מקדש כיום, הלומד את סדר עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- ביום הכיפורים, זוכה שכל קטרוג לא ישפיע  עליו לרעה- אלא ההפך- הקטרוג  יגרום לו שיתכפרו עוונותיו והכל יהיה לטובה.

יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה ובע"ה נחזה בבניין הבית השלישי  –  בעבודת הכוהנים ביום הכיפורים וברכת הכהן הגדול את עם ישראל בצאתו מבית קודש הקדשים בשלום. אמן

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון אחרית הימים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון אחרית הימים

שיר מאת: אהובה קליין©

עת שחר פוקחת עיניה

ציון מנערת בגדיה

עטורה  זיו שכינה

 פניה  כאור הלבנה.

שאון משק כנפיים

שיירת אדם בירושלים

מארבע רוחות שמים

הידד נושאים כפיים.

חזון אחרית הימים

 קורם עור וגידים

בית מקדש מפואר

מתנוסס בראש ההר.

כעיר שחוברה יחדיו

צל השכינה חיש שב

הכול מרננים ומהללים

שירי תודה לאלוקים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך, הבאת העומר למקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל מביאים עומר למקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of Israel bring the Omer to the

Temple.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והברית/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך  והברית.

שיר מאת: אהובה קליין ©

שלמה המלך  מימש נבואה

מפי אלוקים  לאביו הובאה

 בניית בית הבחירה

 מקום השראת  השכינה.

ראשית  משכן  קדוש

אותו העם לא ייטוש

עשוי עצי שיטים

מיני  מתכות ובדים.

בהמשך בניית מקדש

 מעלתו אור חדש

מציון  יאיר למרחקים

 אליו עולים  ברגלים.

בזכות מתנת שמים

חכמת  שלמה כמים

כרת ברית שלום

 עם חירם מלך צור.

 הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה וההפטרה מלכים-א, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)