‏הצגת רשומות עם תוויות שאול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שאול. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

מבט אל הרוח- בעין מקראית/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל הרוח בעין מקראית.

מאת: אהובה קליין



חום הקיץ הולך ונחלש ומפנה דרכו לרוחות הסתיו הגורמות לנו לחוש נעימות והקלה בתום הימים החמים גדושי הלחות.

מעיון בספר הספרים , נמצא גם רוחות  מסוג אחר. כגון: רוח רעה התוקפת את האדם: זוהי רוח בעלת אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד, קנאה, תאווה...דוגמת  רוחו הרעה של קורח אשר בא בטענות אל משה  ואמר לו: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? ובכך יצא בהתרסה כנגד מנהיגותו של משה וכנגד אהרן שנבחר לכהן, שהרי כולם שווים הם לפני המקום "כולם קדושים" - כולם שמעו "אנכי ה' אלוקיך" בהר סיני.

סופו של קורח שנבלע באדמה עם חבורתו.

דוגמא נוספת   לרוח רעה  היא: אצל שאול המלך. כנאמר בשמואל א,[י"ח, ט]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שאול מנסה לפגוע בדויד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"

מתוך הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדוד וחושש מהצלחתו.

כפי שנאמר: "ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו וייחר לשאול מאד וירע הדבר הזה ויאמר: נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: ויהי שאול עוין את- דוד מהיום והלאה" [שמואל- א, י"ח, ז]

שלמה המלך אומר: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם." [משלי י"ז, כ"ב]

השמחה תיטיב לגוף כדבר גהה (רפואה), ורוח נכאה (שבורה) תייבש גרם (מוח העצמות).

כלומר רוח טובה שפותחת שערי שמחה- היא מועילה לבריאותו של האדם ואילו רוח של דכאון מזיקה לו מאד.

יש אדם בעל רוח טובה, רוח זו נובעת מתוך אמונה  בקב"ה והיא עוצמתית עם ראייה חיובית כלפי המציאות המורכבת בחיינו ,אדם כזה זוכה לסייעתא דשמיא- לעזרה מאלוקים והשכינה שורה עליו.

דוגמת יוסף  הצדיק, הוא היה בעל אמונה  חזקה בבורא עולם וכל הייסורים שעבר לא שברו את רוחו, אלא ההפך. הוא הבין שכל הניסיונות שעבר היו לטובתו וחישלו אותו- אדם כזה ראוי להערכה ואכן יוסף זכה לדברי שבח מפי מלך מצרים כנאמר :

"וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  ַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".[בראשית מ"א, ל"ז- ל"ח]

דוגמא נוספת לאיש בעל רוח טובה, הוא:  כָלֵב בן יפונה –המוזכר בפרשת המרגלים, הוא ויהושע בן נון- ראו את טוב הארץ בעיניהם  הטובות  וזאת בניגוד לאחרים שהוציאו את דיבת הארץ רעה ונענשו.

וכך אמר ה' על כָלֵב בן יפונה:" וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְיתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ, יוֹרִשֶׁנָּה".

על יעקב אבינו שרתה רוח טובה כאשר גילה מחדש את יוסף:

"וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי  אדם המעוניין  שהרוח הטובה תשרה עליו  ינקוט באמצעים הבאים:

א] עין טובה- לראות את המציאות המורכבת מתוך אמונה: כי הכול לטובה.

ב] להאמין  שיש בורא לעולם והוא  רוצה תמיד בטובתנו.

ג] הקשבה למוסיקה- מרוממת את רוח האדם.

ד] שירה ומחול -משמחים את האדם ומחזקים את רוחו הטובה.

ה] לעסוק בתחביבים האהובים עלינו.

ויהי רצון שנפעל תמיד מתוך רוח טובה בחיינו. ונזכה תמיד לרוממות רוח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 במרץ 2016

שבת זכור/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת זכור


מאמר מאת: אהובה קליין.

 בשבת הסמוכה לפורים- נוהגים לקרוא את פרשת זכור  מתוך חומש דברים[כ"ה, י"ז- י"ט]

 בה אנו מצווים  לזכור את אשר עשה עמלק לעם ישראל  בדרך כאשר יצאו ממצרים,

וזאת מהטעם :כי המן הרשע אשר   תכנן להרוג  ולהשמיד את  היהודים – ולא עלה בידו-היה מזרע עמלק.

וכך הכתוב מתאר את עמלק:

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.   אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים."[שם  כ"ה, י"ז- י"ח]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/  ציירה: אהובה קליין (c)


השאלות הן:

א] מיהו עמלק?

ב] מה ניתן ללמוד  מההפטרה  לפרשת זכור - בספר שמואל- א, ט"ו- ב- ל"ד]

 

זהותו של עמלק.

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה.

מעניין כי: בנבואת בלעם-עם זה  מכונה בשם: "ראשית גויים"

זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק כי הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה:

לאחר שנעשים לעם ישראל ניסים  ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר  הוא בא לפני משה  בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]

הכלי יקר אומר:  רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה והם נופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית.

אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו סתם מים.

עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין- הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום ולהרחיב את הפרצות.

היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים.

מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

הרמב"ם אומר: כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה.

את עמלק ניתן לפגוש גם אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד עם עשרת בניו.

 הרמב"ן אומר: כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא  בא כמתגבר על ה'- זהו מאבק  נגד ה' .

ודבר נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו- מבלי כל התגרות   מצד עם ישראל.

 המלבי"ם  מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"

  ההפטרה לשבת זכור [ קוראים בספר שמואל-א ,ט"ו] .

מסופר על עם ישראל כשבראשם עמד המלך שאול- שנלחם בעמלקי, למרות ששמואל הזהיר את שאול להכות את עמלק ללא חמלה ולהשמידו. שאול בחטאו-חמל על אגג – מלך עמלק ועל הצאן והבקר.

כתגובה- שמואל בעצמו הרג את אגג והודיע לשאול על  הפסד מלוכתו היות ולא ציית לציווי ה'- להשמיד את עמלק כולו-כולל הצאן והבקר .כפי שנאמר: "ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:...." [שמואל-א, ט"ו, כ"ח]

"וישסף שמואל את- אגג לפני ה' בגילגל " [שם, ל"ד]

תוקף הצו האלוקי של השמדת עמלק בתורה-  הוא המסביר את חטאו החמור של שאול אשר לא הקפיד על כל הפרטים במלחמה נגד אויב אכזרי זה.

 לכן  נושא זה נבחר  כהפטרה   לשבת זכור. כדי להצביע  מצד אחד על הקשר שבין הצו האלוקי להשמדת עמלק - שנכתב בתורה לדורות –לבין  הציווי   מאת ה' בפי  שמואל אל שאול המלך ומצד שני על השלמת מילוי הצו- על ידי אסתר המלכה ומרדכי- צאצאי שאול המלך במהלך התרחשות נס פורים.

 בקהלת רבה [וילנא] כתוב :," רשב"ל אומר: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן, ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן? שנאמר[שמואל-א, כ"ב]"ואת נוב עיר הכהנים הכה  לפי חרב "ולא תהא נוב כזרעו של עמלק, ורבנן אמרין: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמידת הדין פוגעת בו שנאמר:[ שמואל –א, ל"א]"וימת שאול ושלושת בניו"

 לסיכום, לאור האמור לעיל-  ניתן להסיק: כי  את הצו האלוקי: מחיית עמלק יש לקיים בכל דור ודור כאשר קמים עלינו לכלותינו.

ואין לרחם על אכזרים - כי מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר  במקום שעליו להיות רחמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 באוגוסט 2015

תכנון הציפיות לקראת הבאות- בעין המקרא/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תכנון הציפיות לקראת הבאות - בעין המקרא.


מאמר: מאת: אהובה קליין.

האדם נמצא במהלך חייו במרוץ של זמן,שבתות, חגים ,מועדים ואירועים משפחתיים, בין לבין הוא נמצא בהכנה לבאות ומתכנן את מהלכיו בהתאם למטרות שהציב לעצמו.

מעניין להתבונן בספר הספרים ולבדוק, כיצד היו ההכנות באירועים שונים באותם ימים והאם תאמו את הציפיות?

הנה כמה דוגמאות:

אברהם אבינו דאג ליצחק בנו לשידוך הגון ,לשם כך ביצע כמה הכנות, ראשית רתם למשימה את אליעזר עבדו והשביע אותו  שלא יביא ליצחק מבנות הכנעני.

ציורי תנ"ך/אליעזר- עבד אברהם-מתפלל להצלחת מציאת שידוך ליצחק/ציירה: אהובה קליין (c)


אליעזר מתכונן לבאות ברמ"ח איבריו , הוא  מתפלל לבורא שיסייע לו במציאת בת הזוג הנכונה ליצחק , לוקח איתו  מבחר  תכשיטים.

התוצאה הסופית תואמת את הציפיות ואכן הוא מגלה את רבקה טובת המראה אשר דואגת גם לגמליו.

לדעת רש"י :שליחות עבד אברהם – הצליחה כל כך שאפילו הייתה  לו קפיצת הדרך  ובאותו יום שנפרד מאברהם הגיע לארם נהריים.

הראייה לכך :אליעזר בעצמו מספר: "ואבוא היום אל העין.."[בראשית כ"ד, מ"ב]

רש"י מוסיף ואומר: כי היו עוד סימנים שהוכיחו שאליעזר מצא את השידוך התואם ליצחק: כל עוד שרה הייתה חיה- היה באוהל נר דולק מערב שבת לערב שבת , הברכה  הייתה שרויה בעיסה וענן השכינה היה קשור לאוהל, אך משנפטרה - כל הסימנים הללו פסקו.

בעת שרבקה הגיעה  לאוהל – שבו כל הסימנים שהיו באוהל בזמן חיי שרה אמו.  זאת הייתה ההוכחה שהשידוך אכן הצליח  מעל המצופה.

אך ישנם מקרים בהם האדם מתכנן תוכנית והכול  "משתבש", או לכאן, או לכאן.

כדוגמת הסיפור על שאול: אביו של שאול, קיש -  ביקש ממנו לחפש את האתונות שאבדו לו, שאול נענה לציווי אביו מתוך מצוות כיבוד אב ואם.

ואכן הלך לחפש את האתונות יחד עם נער נוסף, בדרך שאול מתייאש לאחר שהחיפושים לא העלו דבר, ועוד חשש שמרוב שהזמן התארך ,אביו עשוי לדאוג לו יותר מאשר לאתונות, לכן מציע  לשוב לביתו ,אולם הנער שנלווה אליו מציע : שיפגשו את איש האלוקים, הלוא הוא שמואל הנביא, אך שאול אומר שיש לשלם לנביא עבור נבואתו, ואין בידו דבר , הנער מרגיעו  ומגלה שנמצא בידו רבע שקל כסף.

התוצאה הסופית הייתה: "וייקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו"

[שמואל- א י, א] יוצא ,אפוא, כי שאול זכה למלוכה- דבר שכלל לא ציפה לו.

ציורי תנ"ך/ שמואל ממליך את שאול למלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


מעניין להתבונן ביוכבד אימם של משה, אהרון ומרים.

בעת גזירות פרעה: וביניהם הציווי להשליך את כל היילוד ליאור, היא מחליטה להסתיר את משה הקטן בתיבה  בתוך קני סוף.

ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


היא ציפתה שהוא יינצל ממלך אכזרי זה, ובוודאי לא העלתה בדעתה, שבתיה בת פרעה תבוא ותיקחהו ותגדל אותו  ובהמשך ינהיג את ישראל  ויוציאם ממצרים.

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ישנם דוגמאות נוספות בתנ"ך ,אולם מכולם למדים אנו כי לא תמיד מהלך העניינים מתגלגל לפי ציפיותינו ותוכניותינו  , כדברי החכם באדם- שלמה המלך: " רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" [משלי י"ט, כ"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר