ציורי תנ"ך/ קורח יוצר מחלוקת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings- korach  creates controversy against Moses and Aaron " וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.   וַיָּקֻמוּ.."     [במדבר ט"ז, א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מונים את ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings  Moses and Aaron count the people of Israel in the desert "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר. שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.   מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן". [במדבר א, א- ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מניין ישראל במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מניין ישראל במדבר

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 ויהי היום ציווי משמים

למשה ואהרון השניים

חיש לפקוד כל יוצא צבא

מבן עשרים שנה ומעלה.

אלוקים אוהב בניו

מאהבה מונה אוהביו

כאיש הסופר מעותיו

מחשיבם כמאור עיניו.

משה ואהרון  כאיילים

בחולות המדבר  מהלכים

נעצרים על אחד הסלעים

 יחדיו עדת ישראל מונים.

ענני שכינה מחוללים

אורות גנוזים מתגלים

ברקיעים חוגגים שרעפים

ברכות כמים מרעיפים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משיחת אהרון לכהן גדול/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings 

By  Ahuva Klein

Moses poured oil on Aaron's head

" וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ, אֹתוֹ".

 [שמות כ"ט, ז']

ציורי תנ"ך/ משיחת אהרון לכהן גדול/ ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוכבד- - משה,אהרון ומרים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) -פרשת פינחס.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר  ילדה אותה ללוי במצרים -

ותלד לעמרם את- אהרון ואת משה ואת מרים אחותם"

[במדבר כ"ו,נ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings

 By Ahuva Klein

Yocheved and her children
:Moses.Aaron and Miriam in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- ציווים לחכמי הלב- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- ציווים לחכמי הלב- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי –חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשת תצווה היא מיוחדת, לפי  ששמו של משה אינו  מוזכר כלל  בתוכה.

על כך אומר הגאון מווילנה: ברוב השנים חל התאריך  ז' באדר- יום מותו של משה- בשבוע שבו קוראים פרשה זו ,לפיכך אין שמו מופיע - וזאת  כדי להזכיר את יום פטירתו.

אחד הנושאים שהכתוב מתאר: בחירת אהרון ובניו לכהונה ועשיית בגדי קודש לכוהנים:

"ואתה הקרב אליך את- אהרון אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו – לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון:  ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת: ואתה תדבר אל כל חכמי- לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי" [שמות כ"ח, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע  נצטווה משה  לקרב אליו את אהרון מתוך בני ישראל?

ב]  מה מטרת בגדי הכהונה?

ב]  מי הם חכמי הלב?

הציווי למשה לקרב אליו את אהרון.

הצדיק רבי מאיר'ל  מפרימישלאן מסביר:

הרי ידוע כי משה ואהרון היו שונים באופיים ובהתנהגותם: בעוד שמשה היה נוהג יותר להתבודד: "ומשה ייקח את האוהל ונטה מחוץ למחנה" [שמות ל"ג, ז'] לעומתו אהרון היה מעורב יותר עם הבריות, כמו שנאמר עליו שהיה "אוהב שלום ורודף שלום ומקרבם לבריות"

לכן כאן הקב"ה מבקש ממשה שיקרב אליו את  מידתו הטובה של אהרון -המעורב  עם הבריות בכל זמני היום, שהרי כך ראוי למנהיג  אמיתי  לרדת לגובה העם  ולא להתרחק מהעם על ידי מחיצות, או מרחקים.

 הכלי יקר מפרש: כי  בגלל מעשה העגל שאהרון היה שותף בו,  נתרחק אהרון כמו שנפסלו בכורי ישראל, אך משה קירב את אהרון באמצעות תפילתו ,כמו שנאמר: "ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא" [דברים ט, כ]

בתפילתו זו - הביע משה את בקשתו כי אהרון הוא אחיו בשרו והשמדתו עלולה לגרום כאילו נאכל חצי בשרו של משה, משה התפלל על אהרון כפי שהתפלל על מרים אחותו כאשר נענשה בצרעת. מכאן שבזכות תפילת משה הצליח לקרב אותו אליו ועל כן נבחר אהרון בזכות משה וזאת למרות שהיה שותף למעשה העגל.

 הכלי יקר מביא פירוש שני: משה היה צריך לקרב את אהרון מתוך בני ישראל, לפי שאין הנבואה שורה על נביאי ישראל, אלא בזכות עם ישראל, ולכן למרות שהיה נחוץ להרחיק את אהרון בגלל השתתפותו בחטא העגל- בכל זאת הקב"ה רצה לקרב אותו בגלל שתי סיבות:

א] בעבור משה שהוא אחיו וכבודו של אהרון הוא גם כבודו של משה.

ב]  בזכות בני ישראל שהיו זקוקים לכהן כדוגמת אהרון שיש ביכולתו לעשות שלום.

מטרת בגדי הכהונה.

ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין.(c)[שמן על בד]

הרמב"ן אומר: כי בגדי הכהונה  היו צריכים לשמש: "כבוד ותפארת" כלומר בגד הכהן היה חייב להיות נכבד ומפואר כמו שנאמר: "כחתן יכהן פאר" [ישעיהו  ס"א, י],אלה הם מלבושי מלכות: "כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה"

כמו שיעקב עשה ליוסף כותונת פסים שפירושו: "מרקמת כדמות פסים, והיה כותונת תשבץ.. והלבישו כבן מלכי קדם"

בגדי הקודש האלה מטרתם לשרת בהם לכבוד ה' השוכן בתוכם לתפארת עוזם-כמו שכתוב: "כי תפארת עוזמו אתה":[תהלים פ"ט, י"ח]

רבינו בחיי אומר: בגדי הכהן צריכים להיות ברמה שהכהן יתכבד ויתפאר בהם,  הוא לבוש בבגדי מלכות בתוך העם, הוא כמלך נכבד ומפואר ואז יהיה שלם בכול- היות ובגדים אלה הם בגדי מלכות.

 בדומה לדברי הרמב"ן גם רבינו בחיי מזכיר את כותונת הפסים של יוסף.

והמעיל של הכהן כמו שנאמר: "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" [שמואל –ב י"ג, י"ח]

בעל העמק דבר אומר ,רעיון דומה: "באשר נדרש העניין, שיהא אהרון מקדש עצמו ומתנהג בחסידות ובפרישות, נבדל מכל ישראל, זה אי אפשר, אלא באופן שיהיה נכבד בעיני הבריות, שידעו ויבינו, שהוא במעלה עליונה מהם, ולא יחשבו זאת לגבהות הרוח, לפיכך היה צריך שהבגדים לכבוד ולתפארת, ומזה הבינו בני ישראל כי חפץ ה' ביקרו, וראוי היה להיות מרכבה לשכינה" כלומר הכוונה שבאמצעות בגדי הכהונה יבינו ההמונים את החשיבות הרוחנית  והנעלה של הכהן.

הרמב"ם, בהלכות כלי המקדש פרק ח', פוסק להלכה: בגדי כהונה מצוותם שיהיו חדשים, נאים ומשולשים, כדרך בגדי הגדולים, שנאמר לכבוד ולתפארת"

ומוסיף הרמב"ם, שכהן שעובד עם בגדים מרושלים-עבודתו פסולה.

הכוזרי[מאמר ראשון צ"ט] מסביר: כי התורה מאד מדקדקת בהופעתו של הכהן ואסור שיהיה מום בגוף הכהן, מלבושיו ותכשיטיו.

חכמי הלב.

ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבינו בחיי אומר: בגדי הכהונה חייבים ליעשות על ידי  חכמי הלב שיעשו זאת מתוך מחשבת חכמה ותהיה העשייה לשמם.

הכלי יקר אומר: כי משה פונה אל חכמי הלב-לפי שהם קיבלו את האצילות ממשה ,כפי שנאמר: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם"[במדבר י"א, י"ז] וכך כל בעלי המלאכה אשר היו בצל האל קיבלו את החכמה  על ידי משה, כמו שנאמר: "ואתה תחזה מכל העם"[שמות  י"ח, כ"א] כלומר באמצעות רוח הקודש שהיה למשה -והכוונה שהיה עליו להשפיע על דייני ישראל מרוח הקודש שלו, כך גם מוטל על משה לדבר אל אומני המשכן- חכמי הלב, כדי שיקבלו אצילות ,אור השכל ממנו.

מסיבה זו- נאמר בתום כל מעשה המשכן:"ויכל משה את המלאכה"[ שם, מ, ל"ג]

הרי מי שכילה את המלאכה היו חכמי הלב, אך היות ומשה האציל עליהם את אור שֹכלו- היה  עניין מלאכת המשכן כאילו משה בעצמו עשה.

אומנם את החכמה המיוחדת- הקב"ה מעניק לחכמי הלב, כפי שנאמר: "כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה"[משלי ב, ו]

אבל היות ושפע החכמה יגיע  באמצעות משה אליהם, לכן נאמר למשה : "ואתה תדבר אל כל חכמי לב"- אתה תדבר מתוספת החכמה שבך אליהם  ולכן בסופו של דבר  כל מלאכת המשכן תיקרא על שימך.

הכלי יקר מתבסס בפירושו על דקדוקי הלשון שבפסוק, הרי נאמר לגבי חכמי הלב- אשר מלאתיו רוח חכמה"- בלשון יחיד- והיה צריך להיות כתוב: מלאתים רוח חכמה- בלשון רבים.

מכאן שמשה האציל מחכמתו שקיבל מה'- על חכמי הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הכוהנים מילאו תפקיד חשוב בקרב עם ישראל, כאז כן עתה, אלא שבתקופת המשכן ומאוחר יותר בתקופת המקדש – היו להם תפקידים רבים ובהתאם לכך היו לבושים בבגדי קודש – במטרה להבדיל אותם מההמון ולגרום לכך שיהיו מכובדים בבגדי כבוד ותפארת  תוצר ידי חכמי הלב.

מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ובניית הבית השלישי והכוהנים והלוויים ישובו לעבודת המקדש אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- שליחות וניסים ביציאת מצרים- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- שליחות וניסים  ביציאת מצרים - כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]

פרשה זו פותחת בתיאור גאולת ישראל, יציאתם מאפלה לאורה, זוהי שבת-"שירה"- שבת בה התורה מתארת את הנס הגדול של קריעת ים סוף ואת שירת הים ובנוסף ניסים אחרים מעוררי התפעלות..

ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"ויהי בשלח פרעה את- העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים: וייקח משה את עצמות יוסף עמו  כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה אתכם: וייסעו מסוכות ויחנו באתם בקצה המדבר: וה' הולך לפניהם יומם ובעמוד ענן לנחותם הדרך וליל בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם [שמות י"ג, י"ז- כ"ב]"

השאלות הן:

1] מדוע הוליך ה' את ישראל דרך המדבר- ים סוף?

2] מדוע דווקא משה נשא את עצמות יוסף?

3] מה היה טיבו של עמוד הענן במדבר?

אלוקים  מוליך את עם ישראל  דרך המדבר- ים סוף.

חז"ל אומרים כי: למרות שעם ישראל נכח בניסים גדולים- עשרת המכות והיציאה עצמה משעבוד לחירות, הרי עם ישראל היה שקוע בגלות רוחנית ולא השתוקק עדיין  לחופש.

רעיון זה מופיע במסכת מגילה [י, ע"ב]:" כל מקום שנאמר: "ויהי", אינו אלא לשון צער"

המילה –"ויהי" מביעה את צערו של ה'  על כך שעדיין  בני ישראל לא היו חפצים כל כך בגאולה מתוך שיעבוד מצרים. הם  לא יצאו מתוך רצונם החופשי, אלא בגלל שפרעה גירש אותם ממצריים לאחר מכת בכורות .

מכאן ניתן להבין מדוע אלוקים לא הוביל אותם בדרך הקצרה-היינו- דרך ארץ פלישתים.

אבן עזרא מסביר: "לא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים"- היות והמקום קרוב מידי למצרים ואם יתקלו במלחמה יגידו: "ניתנה ראש ונשובה מצרים"

רבי יהודה אריה ליב מגור- בעל "שפת אמת" –סובר כי הקב"ה בכוונה לא הוביל את ישראל דרך- פלישתים שהייתה קרובה, אלא הקב"ה  רצה שהם ילכו דרך ארוכה- דרך המדבר, כדי שיתנסו ניסיונות וקשיים , כך ילמדו ליישב את השממה והדבר ישמש להם הכנה טובה לקראת כניסתם לתוך הארץ היעודה- אשר בה ידרשו לעמול קשות באופן עצמאי.

הרמב"ם [בספרו: "מורה נבוכים"[חלק ג', פרק כ"ד] אומר רעיון דומה: ההליכה במדבר  היא רצון ה'- ותשמש לעם ישראל הכנה לקראת היותו עם בני חורין בארצו.

"אין זה מטבע האדם שיהיה  בשעבוד העבדות, בחומר ובלבנים, ומיד יוכל להילחם עם ילידי הענק ולהיות לוחם אמיץ. וכך היה רצונו של השם יתברך, שעיכב את בני ישראל ארבעים שנה במדבר עד שיתחזקו- וכפי הידוע, המדבריות ופראות הנוף מביאים אומץ לאדם - ונולד דור חדש אשר לא הורגל לכניעה ועבדות"

משה נושא את עצמות יוסף.

חז"ל אומרים: כי התורה רצתה להדגיש את חסידותו של משה -  בעוד שעם ישראל עוסקים בהשאלת כלי כסף וזהב מהמצרים, משה עסוק דווקא בנשיאת עצמות יוסף.

אומנם  גם השאלת הכלים מהמצרים הייתה בגדר  מצווה, אך אינה דומה מצווה הכרוכה במאמץ פיסי ובאיבוד ממון – בה עסק משה ,למצווה  אשר שכרה בצידה- בה עסקו עם ישראל אשר זכו לרכוש רב ..

רבינו בחיי מסביר: מדוע זכה יוסף שמשה נשא את עצמותיו ? התשובה : מפני שיוסף עסק בקבורת אביו יעקב, כפי שמסופר בפרשת ויחי[חומש בראשית] וזו מדה כנגד מדה.

"ויקרבו ימי- ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם- נא  מצאתי חן בעינך שים –נא  ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים: ושכבתי עם אבותיי  ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי אעשה כדבריך: ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית מ"ח, כ"ט-ל"א]

ורבינו בחיי ממשיך ואומר: והיה ביד יוסף זכות קבורת אביו ולכך זכה בגדול ממנו -זה משה ומשה גם כן זכה בגדול ממנו -זה הקב"ה שנאמר:["ויקבור אותו בגיא.."[דברים ל"ד]

והוא מביא עוד טעם:

 שמשה  הוצרך לקיים  מצווה זו  היות וחז"ל אמרו שבזכות יוסף  - נקרע הים לשניים, שהרי נאמר על יוסף:"וינס ויצא החוצה"[בראשית  ל"ט, י"ב]הכוונה  במעשה  אשת פוטיפר אשר  רצתה לפתותו לדבר עבירה והוא נס מפניה והתגבר על ייצרו.

ובתהלים נאמר:" הים ראה וינוס" מה ראה הים? הוא ראה את עצמות יוסף אשר נס בעודו בחיים מאשת פוטיפר.

ועוד נאמר על יוסף :שהוא ניחם את אחיו כאשר חששו אחרי מות אביהם שישיב להם רעה על כל מה שעוללו לו בנערותו, אך הכתוב מציין  כי  יוסף הרגיע אותם באומרו להם: "ועתה אל- תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על  ליבם" [בראשית נ, כ"א]  וכנגד זה  נאמר [בשמות ט"ו]:"בלב ים"

עמוד  האש ועמוד הענן.

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבינו בחיי אומר: כי לשני העמודים-עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום- היו תפקידים שונים :

עמוד האש בלילה :היה מאיר לעם ישראל את הדרך ועמוד הענן : תפקידו היה: להנחות להם את הדרך.

שני עמודים אלה  שימשו כהוכחה שהקב"ה  עמהם  גם ביום וגם בלילה-  הם היו משמשים לעם ישראל עיניים במדבר  והגנה והצלה מפני המצרים ועליהם נאמר:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים".[שמות י"ט, ד']

ואילו המצרים נידונו באמצעות עמודים אלה, לפי שנאמר: "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן " [שמות, י"ד, כ"ד]

ומכאן הסיקו חז"ל: כי בקריעת ים סוף המים נעמדו כחומה  לעם ישראל מימין ומשמאל.

אך למצרים הם שימשו חימה [כעס]

ובדומה לכך מסופר על סנחריב: "והיה אור ישראל לאש "[ישעיהו  י', י"ז]

הכוונה: לישראל עמוד האש שימש אור, אך לסנחריב: אש.

ורבינו בחיי מוסיף עוד פירוש: "ה' היה שוכן בתוך עמוד ענן והולך לפניהם ביום ובית דינו שוכן בתוך עמוד האש והולך לפניהם בלילה, וזהו שאמרו: הוא ובית דינו ובאורו: הרחמים והשכינה"

ועוד  מדגיש רבינו בחיי: עמוד הענן היה משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן" במילים אחרות- עם ישראל זכה לשמירה הדוקה מאת ה' –יומם וליל.

רש"י   המסתמך על דברי מכילתא, מבאר:  בזמן שעם ישראל חצו את ים סוף והים נבקע לשניים, היכן  שהם הלכו האדמה הייתה יבשה, אבל ברגע שעמוד הענן ירד הוא הרטיב את האדמה והפך אותה לטיט ועמוד האש הרתיח את המקום  וכך  כשהמצרים מגיעים אחריהם  רגלי סוסיהם  שוקעים  בטיט ומפאת החום של עמוד האש - נשמטו  הטלפיים שלהם.

הרמב"ן מביא  מדרש על פי שמות רבה [י"ט, ו]: בעבר ה'  ובית דינו  הלכו לפני עם ישראל- אבל לעתיד לבוא ה' לבדו ילך לפני העם, שנאמר:" כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלוקי ישראל" [ישעיהו נ"ב, י"ב] והכוונה-  שבגאולה ראשונה  היה ה' מהלך לפני עם ישראל ביום ובית דינו בלילה. אך לעתיד לבוא מידת בית דינו תתעלה ברחמים וה' ילך עמהם לבדו ואז: "ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה"[תהלים קל"ט, י"ב]

אור החיים אומר:

עמוד הענן היה מגן על עם ישראל בימי החום המדברי-כדי שלא יקבלו מכת שמש.

וענן זה  לא כלל ענן  שקדם לו ותפקידו היה ליישר ולסלול להם את הדרך- להנמיך את הגבוה ולהגביה  את העמקים במשך כל הזמן.

פירוש זה מתבסס על הפסוק: "ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה לראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם"[דברים א, "ג]

מכאן שהיו ג' עמודים: עמוד אש- להאיר בלילה, עמוד ענן המיישר להם את הדרך –במשך כל הזמן ועמוד ענן מלמעלה שתפקידו לצנן את האוויר במדבר מפני השמש הקופחת עליהם כדי שלא יינזקו.

ועוד מוסיף אור החיים: כי עמוד האש היה מופיע בלילה רק כאשר היו צריכים בני ישראל ללכת מחוץ למחנה  מהטעם - שבמקום מושבותיהם היה להם תמיד אור.  

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

לאור האמור לעיל : ניתן להסיק כי גאולת ישראל בתום גלות מצרים הייתה נס המורכב ממספר  ניסים.

מי ייתן ועם ישראל יזכה בקרוב לגאולה בכלל ובפרט ונזכה לחזות בבית המקדש השלישי.

כנאמר:" וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְיתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה. [עובדיה א, כ"א]

ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מחיית  זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה מבשר למשה ואהרון -על קץ העבדות במצרים /ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו....ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם"

[שמות י"ב,ל-ל"א]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical  painting

Pharaoh said to Moses out of Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא- בואה של הגאולה- כיצד?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בֹּא- בּוֹאה של הגאולה-כיצד ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה  ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו  מתארת את תחילת  גאולת עם ישראל ,הדבר הפלאי הוא: שדווקא מתוך החושך יוצאת הגאולה המיוחלת לדרך.

"ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כיסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה: ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל- מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת: ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם: גם- צאנכם גם- בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי:[שמות י"ב ,כ"ט-ל"א]

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical painting

By Ahuva Klein

השאלות הן:

א] מה היה טיבו של  ליל מכת בכורות?

ב] באיזה אופן פרעה חיפש את משה?

ג] כיצד התרחשה הגאולה?

ליל מכת בכורות.

אור החיים מסביר: כי אותו לילה - ליל מכת בכורות במצרים- היה לילה מיוחד הוא האיר בבהירות כמו אור יום והדבר רמוז בפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" [שם י"ג, ח] השאלה היא: האם אור זה האיר לטובים ולרעים גם יחד?

והתשובה היא : כשקם פרעה בחצי הלילה , ה' מנע ממנו את האור והוא היה שרוי בחשכה.

הרמב"ן מביא את דברי הגמרא [מסכת ברכות, ט]: הגאולה התרחשה בלילה שנאמר: "הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה, אך היציאה ממש התרחשה ביום, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים"

פרעה קורא למשה ואהרון.

רש"י מבאר: כי פרעה היה מחזר על פתחי העיר וצועק: היכן משה נמצא? היכן אהרון נמצא?

רש"י מסתמך בדבריו על  מכילתא: "מגיד שהיה פרעה מחזר ושואל בכל ארץ מצרים: היכן משה שרוי? היכן  אהרון שרוי?[פסחא פ' י"ג ]

ועל פי מדרש חז"ל: מסופר רעיון זה לפרטיו: היה פרעה מחזר על פתחיהם של בתי עבדיו, אוסף אותם אתו והולך בלילה בשווקים וקורא: היכן משה, היכן  גר כעת?

כתגובה- ילדי ישראל היו לועגים לו ושואלים: פרעה לאן פניך מועדות? היה עונה להם כי את משה הוא מחפש והם היו ממשיכים ללעוג לו וכל פעם מצביעים על מקום אחר, כאשר סוף, סוף פרעה ראה את משה: אמר לו : קומו צאו מתוך עמי" [שמות י"ב, ל"א]

 

ענה לו משה: האם אנחנו נחשבים לגנבים שנצא דווקא בלילה?

 ה' ציווה עלינו: "לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" [שם י"ב, כ"ב]

עלינו לצאת ביד רמה לנגד עיניהם של תושבי מצרים.

אור החיים מבאר כי מהמילה :"לילה" – המופיעה פעמיים –ניתן ללמוד- כי פרעה חשש כאשר קרא למשה ,שמשה לא יצא  לקראתו מחשש  הגזירה: שאמר לו בפעם האחרונה: "לך מעלי הישמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דיברת לא –אוסיף עוד ראות פניך"[שם י, כ"ח-כ"ט]

פרעה רצה  שמשה לא יחשוש שגזירה זו תתקיים -לכן הלך לחפשו  בלילה שהרי בגזירה נאמר: "ביום" ועוד  מהטעם שבלילה משה לא יכול לראות את פני פרעה וממילא הגזירה שנועדה אך ורק למשך היום-"אל תוסף ראות פני" אינה פועלת בשעות הלילה-כי בחשכה לא ניתן לראות איש את רעהו.

אור החיים מוסיף: כי מהמילים: "קומו צאו" ניתן ללמוד שמשה ואהרון לא רצו לבוא אל פרעה-לכן  פרעה קרא למשה ואהרון לקום- מפני שחשב שאינם  חפצים להתעורר  ולבוא אליו  לפיכך אמר: כי קריאתו זו למשה ואהרון תגרום הנאה, שהרי יבשר להם לצאת מתוך עמו אל גאולתם.  הטעם שמשה ואהרון לא הלכו אל פרעה בלילה –לפי שה' ציווה: "לא תצאו איש מפתח ביתו..."

גאולת ישראל במצרים.

פרעה  אומר למשה ואהרון: "קומו צאו מתוך עמי. גם אתם וגם בני ישראל.."

לפי דברי רשי: הרי שפרעה בתום המכה העשירית נכנע והוא אומר: שכולם רשאים לצאת: הגברים כולל הטף  יוכלו לקחת איתם את צאנם ובקרם- הקערה נהפכה על פיה, כעת פרעה היה מוכן שהיציאה ממצרים תיערך כרצון משה ולא כרצונו  שלו, כפי שהיה בהתחלה.

רש"י מבסס את דבריו על מכילתא: "אני אמרתי [שם י, ח]:"מי ומי ההולכים" ואתם אמרתם בנערינו וזקנינו נלך",,, אני אמרתי: "רק צאנכם  ובקרכם יוצג" ואתם אמרתם [שם, כ"ו] "וגם מקננו ילך עמנו". על כך אומרים חז"ל : כי פרעה כעת נכנע והוא הביע הסכמה לכל דרישותיו  של משה.

ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח טרם היציאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ועוד מסימני הגאולה, המופיעים בפרשה: בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב ממצרים  כפי שאמר להם משה: "וה' נתן את- חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את  מצרים"

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבינו בחיי מדגיש: כי התורה מנתה את מה שישראל שאלו ממצרים לפי גודל ערכם וחשיבותם : מהקטן לגדול, תחילה כלי כסף לאחר מכן, זהב ושמלות-השמלות חשובות מהזהב.

רעיון  זה  מזכיר את דבר ה' לאברהם: "לך- לך  מארצך וממולדתך ומבית אביך"- בית האב

חשוב מארץ המולדת של אברהם.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי  טרם עם ישראל יצאו ממצרים ,לא אמרו: כיצד נצא למדבר  ללא צידה לדרך?

ועל כך זכו לשבחים על ידי הנביא ירמיה: "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"

התורה מתארת את: הכנת קורבן הפסח ואכילתו בחיפזון., קיום פסח מצרים. וכן את הציווי לספר על הגאולה לבנים .

רבי עקיבא נותן  הסבר יפה על הפסוק: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים ס"ח, ז ]

ה' הוציא את ישראל ממצרים - בחודש כשר,[נוח] לא בחודש תמוז , היות ובאותו זמן יש חום ושרב, לא בטבת המתאפיין בצינה, אלא בחודש ניסן שהוא  נוח מאד ליציאה לפי שאינו חם מידי ואינו קר מידי, ואם  נשאל מדוע לא יצאו  ממצרים בחודש תשרי? שגם הוא חודש נוח מאד?

אלא שבתקופה זו עלולים לרדת גשמים ,דבר שמקשה על אלה ההולכים בדרכים, לכן ה' הוציא את בני ישראל בניסן שהוא מתאים מבחינת מזג האוויר להליכה ארוכה.

לאור האמור לעיל: ניתן לראות בברור כיצד התרחשו הניסים לעם ישראל ,בזה אחר זה ואיך נגאלו בידי ה', כאז כן עתה: מי ייתן שנזכה כולנו לראות בקרוב את הגאולה מתממשת  כמו שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה  ז, ט"ו]

ציורי  תנ"ך/ מכת החושך במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)