יום רביעי, 3 באוגוסט 2022

פרשת דברים - "שבת חזון"- מה החשיבות?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת דברים - "שבת חזון"-מה החשיבות?

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ "חזון ישעיהו בן אמוץ"/ ציירה: אהובה קליין(c)





 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים עם פירות ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ האנשים-החוטאים שעלו להר נגד רצון ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/בכיים של החוטאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




Biblical painting

"קומו סעו ועברו את--נחל ארנון.."[דברים ב, כ"ד]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יהושע  וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין.(c)




ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

.

פרשת  דברים – הראשונה בחומש החמישי –  הנקרא גם בפי הקדמונים: "משנה תורה" -  משום שנישנים בו  נושאים רבים שהופיעו כבר  בחומשים  קודמים – הפרשה פותחת בדברי  משה לעם:

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.  אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.  וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵיהֶם" [דברים א, א-ד]

פרשה זו נקראת בשבת הסמוכה לתשעה באב הקרויה בשם: "שבת חזון" על שם ההפטרה בספר ישעיהו [פרק א'].

השאלות הן:

א] במה חשיבות – "שבת חזון" -  לכל עם ישראל ?

ב] מה הקשר  בין השבת לתשעה באב ולדברי ישעיהו בהפטרה?

תשובות.

חשיבות השבת טרם תשעה באב.

ה"נתיבות שלום"- מזכיר את הפיוט הידוע שנוהגים קהילות אשכנז לשיר בשבת:

כל מקדש שביעי / סימן משה.

"כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ
שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ
אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ

אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְייַן אֲרִיאֵל
בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל
גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל
בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל "....

הוא שואל: מדוע נוהגים לשיר פיוט זה ולשמוח בשבת קודש כמקבלי מתנת  נחליאל- הרי עדיין חסר להם בניין אריאל [המקדש] והרי עם צאת השבת נקבל השנה בע"ה- את צום תשעה באב?

על פי חז"ל - אין נוהגים ענייני אבלות בשבת , אוכלים כסעודת שלמה בשעתו ומשמע אפילו אם לא  רגיל לאכול כך. ועוד אמרו במסכת [יבמות, ו] אין בניין בית המקדש  דוחה שבת.

עוד צריך להבין  את המילים: "שישו ושמחו" הרי לא מצאנו  מצוות  שמחה בשבת. אם כן מה המשמעות דווקא לשמוח - כמקבלי מתנת "נחליאל" [המקדש]?

ניתן להסביר זאת בכמה אופנים:

אמרו חז"ל במסכת  [תענית כ"ו] במאמר הכתוב: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ".

[שיר השירים ג', י"א]

"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ"—הכוונה - לחג מתן תורה - היינו הנישואין - שהיה במתן תורה.

"וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"- זה בניין בית המקדש. - בבחינת ייחוד הבאה לביתו -שהייתה בבית המקדש.

וכמו שסברו חז"ל: הכרובים בבית המקדש היו מעורים זה בזה.

כך זה גם לגבי שבת קודש: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ"—זה: מתן תורה - בשבת ניתנת  תורה לישראל.

"וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"- גם כן ישנה בשבת קודש כמו שכתוב: "בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת ־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת ־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ"׃[ שמות ל"א, י"ז]

כנסת ישראל והשבת. כמו  שנאמר בתורה: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם.."- ביום שמחתכם- אלו השבתות.

 נאמר בספר: "תפארת  שלמה" בנוגע ל"שבת חזון": בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה הבחינה של "שמחת לבו" - במשך כל השבוע - גם בימות החול - היה יחוד הקב"ה וישראל- על ידי בית המקדש  ואילו בשבתות היה  הייחוד  גדול יותר במעלה.  אך בזמן הגלות- לאחר החורבן יש בשבת קודש את בחינת בית המקדש - ואילו בשאר ימות השבוע השכינה בגלות.

אבל בשבת קודש- היא יום שמחת לבו—כביכול קיימת שמחה למעלה מהייחוד העליון בין ה' לעם ישראל.

זה במדרגה יותר גבוהה מהשבתות בזמן שבית המקדש היה קיים - כי אז היה ייחוד תמידי ,מה שאין כן לאחר החורבן שהרי במשך כל ימות החול אין הייחוד הזה קיים- אלא רק בשבת קודש ולכן השמחה כה עוצמתית!

זו הכוונה בפיוט: "אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְייַן אֲרִיאֵל"- שבמשך כל השבוע  היהודים מחכים ומצפים לבניין "אריאל" ובמיוחד  עם הגעת שלושת השבועות - תקופת בין המצרים ותשעת הימים - לכן ביום השבת הזאת: ""שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל"

בשבת אין אבלות- כי השבת היא בבחינת קדושת בית המקדש. ומטעם זה- עבודת בית המקדש אינה דוחה שבת – שהקדושה שהייתה  בבית המקדש נמשכת על ידי שבת קודש - שבה ניתן להשיג את כל המדרגות של בית המקדש.

"שבת חזון"- קשורה –לתשעה באב ולהפטרה [ בספר ישעיהו א].

נאמר בפרשת דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף.."

 פרשה זו נקראת בכל שנה קרוב מאד לתשעה באב ומקור הטעם לכך: בפתח  הפרשה  מסופר על חטא המרגלים - על כך שהוציאו את דיבת הארץ רעה והדבר גרם לאסון כבד על דור יוצאי מצרים . הגזרה שנגזרה – מאת ה'- על דור יוצאי מצרים: שימותו במדבר ולא יזכו לעלות לארץ המובטחת  ואותו לילה שהם בכו כפי שמופיע בספר [במדבר י"ד, א']: "וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא"   [במדבר י"ד, א]- ליל תשעה באב היה.!

אמר להם ה': אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם – בכייה של דורות. לפי שבליל תשעה באב - ישראל בוכים ומתאבלים על חורבן בית המקדש.

שבת זאת נקראת בשם: "שבת חזון" על שום שמפטירים בנבואת התוכחה: "חזון ישעיהו בן אמוץ"

 הנה כמה קטעים מדברי הנביא ישעיהו:

"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.  שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר:  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל--נָזֹרוּ אָחוֹר.  עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן"  [ישעיהו א ,א- ז]

עוד קטע:

 "לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.  אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם--טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם--חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר [שם. א, י"ח כ']

הנביא פונה אל  בני ישראל ומשתף אף את השמים והארץ הנצחיים וזאת - במטרה שגם הברואים יקשיבו לדברי התוכחה ודבריו אלה מזכירים גם את דברי משה רבנו בפרשת "האזינו" "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי" [דברים ל"א, א]

מדוע לקח משה דווקא את השמים והארץ לשמש- עדים?

התשובה לכך: מפני שהם נצחיים לעד ובכוחם גם להיטיב עם הברואים- כמו לספק להם מטר- בזמן שמקיימים את המצוות כהלכתן, אך יכולים גם להעניש - בזמן  שאין- חיבור לתורה - באופן מעשי , חלילה, על ידי עצירת גשמים , הוא הדין גם לגבי האדמה- בימים טובים - כאשר הגשמים יורדים - הכול צומח ויש מזון בשפע לעם, אך בימים שעם ישראל - סר, חלילה  מדרך הישר- האדמה יבשה ואין היא מצמיחה תבואה ופרי- אלא קוצים ועשבים רעים.

מכאן ואילך  הנביא ישעיהו מדבר מפי ה':

סיפקתי לבני ישראל את כל אמצעי המחייה עד שגדלו והפכו לאנשים רמי קומה - אבל הם כפויי טובה - לפי שחטאו ופשעו בי!

והביזיון הגדול: שאפילו שור מכיר את אדוניו והוא מתמסר ונכנע לו והאדון נעזר בו בעבודתו , גם החמור יודע בדיוק היכן האבוס שאדוניו מכין לו  למטרת מאכלו. אך עם ישראל- אינו מכיר שאביו - הוא אלוקים וגם בוראו!

בגמרא בירושלמי מסופר: רבי יוחנן מכר שור לנוכרי, התעקש השור ולא רצה לחרוש בשבת על אף שספג מכות מהנוכרי - ללא רחמים - עד שהופיע רבי יוחנן ולחש לו לאוזנו: יהא ידוע לך שאינך עוד ברשותי, כי אם נתון אתה ברשותו של נוכרי ועליך לעבוד כל אימת שעולה ברצונו, מיד קם השור לעשות את עבודתו כיון שראה זאת הנוכרי ,הלך והתגייר ומאז נקרא רבי יוחנן בשם: "בר תורתא"

 דוגמא נוספת בעניין השור:

חז"ל מספרים על השור שנתן אליהו הנביא לנביאי הבעל [נביאי השקר] על מנת להקריבו על מזבחם בהר הכרמל, לא רצה השור להיות נשחט - למטרת עבודה זרה.

עד שאליהו אמר לו : כי על ידו - עתיד להתקדש שם שמים - רק אז נכנע והלך!

לסיכום, לאור האמור לעיל: השבת טרם  תשעה באב- נקראת בשם: "שבת חזון"- על פי דברי חזון הנביא ישעיהו - יש לזכור שיש לשמוח בשבת זאת יותר מאשר בשבת רגילה - לפי שאנו מצפים ביתר שאת בשבת זו לגאולה - הצפייה לבניין בית המקדש השלישי ועל פי דברי הנביא - אם נטיב את דרכנו - מובטח לנו שירושלים תהיה סמל למשפט צדק:

"וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל- בְּדִילָיִךְ.  וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ

 כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה"

 [ישעיהו א, ה]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

2 תגובות:

הרב אבינר