יום רביעי, 28 באפריל 2021

פרשת אמור- מדוע השבת בראש מועדי ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת אמור - מדוע השבת בראש מועדי ישראל?

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ שבת ומועדים/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) ]שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ אכילת מצות טרם יצאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ראשית הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבאת העומר למקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הגשת העומר לכהן במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הנפת העומר במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תענית ביום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חג האסיף [חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חג סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חג הקציר [חג השבועות]/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג השבועות- המנהג לאכול דברי חלב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג השבועות-המנהג לקשט את בתי הכנסיות בירק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבאת המקלל לפני  משה/ ציירה: אהובה קליין (c)

אחד מהנושאים בפרשה: מועדי ישראל והשבת  כפי שהכתוב מתאר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.  אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.  בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--בֵּין הָעַרְבָּיִם:  פֶּסַח, לַיהוָה".

[ויקרא  כ"ג, א-ו']

השאלות הן:

א] מדוע השבת מופיעה בראש מועדי ישראל?

ב] מה חשיבותם של המועדים לעם ישראל?

תשובות.

השבת המופיעה בראש המועדים.

הגאון רבי אליהו מווילנא [הגר"א] שואל על הפסוק: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ"

קשה[סדר הפסוק], התחיל לומר "אלה מועדי ה' " שההוראה: כי רצונו לכתוב המועדות, ובהמשך : "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", מה עניין שבת לפה? וביאר, כי גם מאמר:

 "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"  מדבר רק מן המועדות, כי המועדים בכלל המה: שישה ימים והם: שני ימים בחג הפסח - "ביום הראשון מקרא קודש.. וביום השביעי- מקרא קודש"

יום אחד שבועות, שני ימים בסוכות: "וביום הראשון מקרא קודש... וביום השמיני מקרא קודש" ראש השנה - יום אחד: ובחודש השביעי באחד לחודש", אם כן המה ששה ימים ויש עוד יום אחד: יום הכיפורים, אבל אין דינו כאלו ששת הימים, כי בכל אלה- מותר לעשות מלאכת אוכל נפש, לבשל ולאפות, ויום הכיפורים- דינו כשבת שגם זה אסור-זהו שנאמר:" שֵׁשֶׁת יָמִים"- מתוך המועדים הנ"ל "תעשה מלאכה"- היינו- מלאכת אוכל נפש [אשר לכן לא אמר: תעשה כל מלאכה"] "וביום השביעי"- כלומר מאלו הימים- טובים- הוא יום הכיפורים "שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו"- היינו- אפילו מלאכת אוכל קודש ומכאן ואילך התחיל לפרטם אחד אחד ואמר: "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו במועדם"- כל אחד בעתו ובזמנו. וזהו שנאמר בסוף שורת החגים:

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה...."- מלבד שבתות ה' " שהרי הפסוק:- "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"- אינו מדבר משבת כלל רק מהמועדות"

מתוך דברי  הגר"א- ניתן להבין  כי השבת רומזת על מספר המועדים.

על פי הכתוב בתורתנו -שמירת השבת- היא אות בין עם ישראל לאלוקים- לדורות כפי שנאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"- מה עניין שבת לפה?

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.  בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם:  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ". [שמות  ל"א, י"ב- י"ז]

ה"חפץ חיים"- מסביר מסר זה על פי משל: למה הדבר דומה?- לאדם שהוא בעל חנות ועל הדלת ישנו שלט המתאר את סוג העסק, כגון: חיט, שען  וכ"ו.  כל עוד השלט קיים, כל הסביבה יודעת על מקום ועל טיבו של המקום, אך ברגע שהשלט הוסר מהדלת, מבינים כולם, כי האיש עזב את  העסק.

הנמשל: השבת היא האות, או השלט של היהודי המעיד עליו כי הוא קשור לתורה הקדושה, אך ברגע שהוא "מסיר" את השלט - המשמעות היא: שיום השבת נהיה אצלו כיום חול רגיל בשבוע - והוא מנותק למעשה מהתורה.

ידוע, כי מצוות שמירת השבת- היא אחת מעשרת הדיברות כמו שהתורה מתארת: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: השואל מה עניין שבת אצל המועדים?

התשובה- מכאן  באה התורה ללמד אותנו: שכל המחלל את המועדים מעלים עליו- כאילו חילל את כל השבתות. ומנגד: כל המקיים את המועדים- מעלים עליו- כאילו מקיים את כל השבתות.

ה"נתיבות שלום" מסביר מדוע בפרשת המועדים, ראשית מדובר על שבת ותשובתו: שבת קודש היא הראשית והיא תמיד משמשת ליסוד של כל  הימים הטובים, מפני שהיא מאירה את האמונה ביהודי ואחרי זה  באים המועדים  

כל יום טוב ומידתו הפרטית, כגון:  פסח- זו מידת החסד- חג השבועות- מידת התפארת.......

לגבי שבת נאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ"- הכוונה: שגם השבת – היא בבחינת מקרא קודש כמו המועדים, בנוסף על האמונה שהקב"ה  נותן שהיא בבחינת שביעה [להשביע את הנפש הרעבה-כי האמונה בה' –היא בבחינת שביעה]שנקראת. שבת שבתון – ישראל ממשיכים להתעלות מבחינה גשמית וגם - להתענג על ה'- שזה בבחינת- מקרא קודש.

רעיון נוסף: בשבת ישנו כוח סגולי של קדושה שעל ידי שהיהודי מקיים את השבת כראוי- מסוגל להתקדש בקדושה של מעלה- כי השבת-היא מעיין הקדושה - לכל שאר ענייני הקדושה- רק באמצעות שמירת השבת- ניתן להגיעלקבלת התורה ולכל תרי"ג מצוות!

חשיבותם של מועדי ישראל.

"נתיבות שלום" סובר: בעוד שהשבת נקראת "קודש"- לפי שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם" [שמות ל"א, י"ד]היא קיימת ואינה תלויה בקביעת החודש ועבודתם של ישראל,

מה שאין כן לגבי מועדי ישראל - כי קדושתם נמשכת על ידי ישראל- מכוח הכנתם ועבודתם,- ולכן נקראים: "מקרא  קודש" ומהסיבה הזאת: בתפילות שבת-  נוהגים להגיד: "מקדש השבת"- הקב"ה מקדש את השבת- ללא קשר עבודת ישראל, ואילו במועדים אומרים: "מקדש ישראל והזמנים"- מהטעם: שקדושת הזמנים נמשכת על ידי ישראל.

המועדים הם כנגד המידות:- חג הפסח:- כנגד מידת החסד, חג השבועות- מידת התפארת- וחג הסוכות- גבורות ממותקות- אלו הן מידות פרטיות בחיי תענוגים ומעדנים.

רבינו בחיי מבאר: נאמר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה"   התורה מייחסת את המועדים לשם המיוחד   והמילה: ""אֵלֶּה.."- מורה על קיום. ובא לרמוז לנו: שאין המועדים בטלים לעולם- אבל יש להם קיום- כל זמן שהעולם הזה הגשמי נוהג-  כפי שנהוג בזמננו  ויש לדברים אלה הוכחה בכתובים, לפי שכתוב: "...לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם" [דברים כ"ט, כ"ח]

בהמשך לדבריו, מביא רבינו בחיי מדרש: גוי אחד שאל את רבי עקיבא: למה אתם עושים  מועדים, לא כך אמר לכם ישעיהו הנביא:

"חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי.." [ישעיהו א' י"ד]

ענה לו רבי עקיבא:  אילו נאמר: חודש ומועד שנאה  נפשי - הייתי מבין אותך. אבל לא נאמר "חודשכם ומועדיכם"- אלא בשביל אותם המועדים- שעשה המלך ירבעם שנאמר:

"וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה,.. וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ--כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה; וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל, אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה". [מלכים –א, י"ב, ל"ב]

הוא עשה חג על דעת עצמו- חג שבדה מליבו ולא הוזכרו שבתות ה'.

לעומת זה, מועדי ה' אינם  בטלים לעולם! ההוכחה: שהם נקראים: "מוֹעֲדֵי יְהוָה" דוד המלך אומר על מועדי ישראל: "סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם;    עֲשׂוּיִם, בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר".[תהלים קי"א, ח]

רבינו בחיי מדגיש: כי קידוש המועדים מסור לבית הדין ואפילו לא בזמנו ואפילו בטעות - לפי שדרשו  רז"ל: "אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מטעים"   ההוכחה לכך: שנאמר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", [שמות י"ב, ב]

המשמעות: שלכם -הוא!

"כלי יקר"  מעביר מסר חשוב:

נאמר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם"

מכאן לומדים: שקריאה זו היא: בדברי תורה- שיתרגלו לפני כל חג לקרוא וללמוד את ההלכות של אותו חג לפני בוא החג. לקראת חג הפסח, ילמדו הלכות פסח, לפני ראש השנה - ילמדו את ההלכות הקשורות לחג וכן בשאר החגים. ולכן נאמר:

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי"- כי כאשר אין עוסקים בלימוד דיני החג- אלא עסוקים רק במאכל ומשתה- אין הם מועדי ה' ועליהם נאמר: "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי.." [ישעיהו א' י"ד]

מנגד נאמר: "אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה, בְּמוֹעֲדֵיכֶם--לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם, וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם". לפי שכל יהודי צריך להקדיש עצמו, חציו לה' וחציו לו  ולמקורביו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: השבת – מופיעה בראש - כי היא מקור הקדושה נחשבת למעיין קדושה- בעלת כוח סגולי גבוה שממנה שואב היהודי את כוח האמונה והקדושה לגבי  קיום שאר המצוות ובכללם- שמירת מועדי ישראל והכל מתוך אמונה, אהבה ושמחה- בעבודת ה' כפי שאומר דוד המלך:

"עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה;  בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. דְּעו כִּי יְהוָה, הוּא האֱלֹהִים"

[תהלים ק']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת ומועדים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שבת ומועדים

מאת: אהובה קליין ©

אי שם במדבר השומם

בו נודדים בני ישראל

שמועה עברה מפה לאוזן:

על דבר יקר כאבני החושן.

 

כצאן האובד במדבר

בחולות  גבע והר

הרימו פעמיהם בנעלים

התקבצו יחדיו כאיילים.

 

נושאים עיניהם לשמים

ממתינים למשמע אוזניים

לפתע, קול קדושה נשמע

מרומם כמחול שיבולים בקמה.

.

דברי משה מהדהדים

אוצרות מבית הגנזים

שבת  קודש ומועדים

המעניקים טעם לחיים.

הערה: השיר בהשראת  פרשת אמור [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 21 באפריל 2021

פרשת אחרי מות- קדושים-הקשר בין השבת למקדש/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת אחרי מות קדושים  הקשר בין השבת למקדש.

 

מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה.



ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה".








ציורי תנ"ך/ הכהן  נוטל ידיו ורגליו טרם טבילתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/שמירת שבת/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ארץ נחלים ועיינות/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"לא תעשו עוול  במשפט.."



ציורי  תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

https://www.facebook.com/avodat.asem/videos/474544410636265


הפרשה פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". אחד הנושאים המופיע בפרשיות אלה: מצוות שמירת שבת.

נאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא י"ט, ג]

עוד נאמר: "אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה" [שם י"ט, ל ]

השאלות הן:

א] מה המשמעות: " קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" ?

ב] השבת והמקדש - מה הקשר?

תשובות.

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"- המשמעות.

על פי רש"י: הכוונה להיות קדושים ופרושים מן העריות, כי כל מקום שיש גדר ערווה - ניתן למצוא גם קדושה.

רש"י מפרש את הקשר בין סוף פרשת :"אחרי" לפרשת "קדושים" - בסוף פרשת: "אחרי מות" - מדובר על איסורי עריות ובגמרא נאמר: "אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"  [מסכת יומא כ"ט]

לפיכך,  הפורש מן העריות - הוא בגדר "קדושים תהיו" בדומה לכך גם בפרשת: "אמור" שם מדובר על איסור נישואי נשים מסוימות לכוהנים ולכהן הגדול נאמר: "קדוש יהיה" , קדושתו  נובעת מכך : "כי אני ה' מקדשו"

רבי בונם, מבאר את הפסוק: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".  הרי נאמר פעם אחת: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" - ללא האות וו', ואילו במילים: "כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי.."- נכתב באופן מלא עם האות ו"ו - מכאן שקדושתו של ה' היא למעלה מהקדושה של עם ישראל- כך סובר רש"י. ועל כך אומר המגיד ממעזריטש: קדושתו של ה' למעלה בגבהי מרומים - היא באה כביכול מתוך קדושת עם ישראל - משום שעל ידי שיהודי מתקדש - גורם- כביכול לקב"ה שיתקדש לעילא ולעילא ויש כאן  יחסי גומלין בין ה' לעמו. בתחילה הקדושה חסרה אצל היהודי, ורק אחרי שמתקדש בקדושה של מעלה תתמלא הקדושה בשלמותה עם האות ו"ו. [מתוך החוברת : ["באר הפרשה " / ר' אלימלך בידרמן]

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מבהיר: שהציווי להיות קדוש מופנה לכולנו כיהודים , המשמעות היא: לשאוף , להתאמץ להגיע לדרגה הגבוהה ביותר של שלמות אנושית מוסרית, הדבר נאמר לגבי כל  אחד ואחד - ללא קשר לגילו, מעמדו, או גורלו - עליו להגיע לדרגה המוסרית הגבוהה ביותר- כלומר: כולנו חייבים להיות קדושים.

ההגעה אל פסגות הקדושה – כרוכה בעבודה מרובה הדבר נקנה באמצעות שליטה על כל הכוחות והיכולות של האדם- להתגבר על כל הפיתויים והנטיות  המובילות ללכת בדרכים עקלקלות - תמיד להיות מוכנים לקיים את צוויי ה'.

רש"ר רואה בשליטה העצמית - את האומנות הגבוהה ביותר שביד האדם להתאמן - בה. וכל זה למען  קיום רצון ה' בחיינו.

כיצד ניתן להגיע להשגת אומנות זו ? התשובה היא: רק על ידי תרגול - יש לנו לאמן את כוח הרצון המוסרי שלנו לשלוט בנטיות הלב. לשעבד את כל כוחנו לקיום רצון אלוקים.

כל אדם יתאמן לתכלית זו על פי תכונותיו המאפיינות אותו וישים דגש על פנימיותו.

הרב אביגדור הלוי נבנצאל מסביר: נכון שמראש ה' בחר  את בניו כעם קדוש אך אין די בכך - אלא על עם ישראל מוטל התפקיד לממש קדושה זו ולהוציאה מהכוח אל הפועל.

הקדושה – פירושה : לייעד דבר מה למטרה ייחודית להפרישו לדבר מסוים  דוגמת דברי ה' לירמיהו הנביא:

"בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ". [ירמיהו  א', ה]

דוגמא נוספת: איש אומר לאשתו ביום נישואיהם: "הרי את מקודשת לי"- הכוונה  את מקודשת רק לי.

אומנם יש קדושות שונות: קדושת ישראל, קדושת הלוי, הכהן, הכהן הגדול . קדושת הנזיר היא הגבוהה משאר ישראל, אך עלינו לזכור כי: עם ישראל ככלל- הוא מיוחד ושייך לה' יותר מכל אומה ולשון.

כך גם סוגי הקדושה האחרים - שגם בהן דרגות שונות:

 קדושת המקום - ארץ ישראל בהשוואה ליתר מדינות העולם , נאמר עליה:  "בְּאֶרֶץ יְהוָה" [הושע ט, ג]

ירושלים  קדושה יותר משאר ערי  ישראל,- והר הבית- קדוש יותר.

קדושת הזמן - יש גם בה דרגות —חגי ישראל- שבתות- אך השבת קדושה מכל המועדים .  יום הכיפורים שני לה במעלתו - כולם קדושים - אך בהם דרגות שונות.

האדמו"ר מסקולען  אמר:  מעלה יתרה יש לקדושה- כאשר נובעת מתוך  אהבה ושמחה. כפי שאנו מבקשים מה' בברכת החודש:

"... חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא  ..... שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם". מדוע מבקשים אנו פעמיים  יראת שמים? אלא שבתחילה אנו מבקשים שיהיו לנו חיים שיש בהם יראת שמים ואחר כך אנו מוספים בקשה: שתהיה בנו- אהבה ליראת שמים ותיבת "אהבת" 'עולה על 'תורה' וגם על  יראת שמים כי אינה דומה יראה הבאה מתוך שמחה וחדוה למי שבאה לו ללא השמחה!

על כך משל יפה: מעשה באדם שהיה מרקד ומפזז בשמחתו בכל הכוח בעודו נושא את בנו הקטן על כתפיו ,ללא כל ספק, אין שמחתו הגדולה נפגמת מיראתו לבל יינזק בנו הקטן. ודאגתו לבנו הקטן אינה גורעת את עוצמת שמחתו הפורצת מתוכו.

מעלת השבת והמקדש.

נאמר בפרשת קדושים: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

נשאלת השאלה מה הקשר בין כיבוד הורים לשמירת השבת?

רש"י עונה: התורה כתבה בסמוך שמירת שבת למורא אב, ללמדנו: אף על פי שהתורה מזהירה אותנו על מורא אב - יש לשים לב, שאם אביו - יאמר לו לחלל את השבת - אל יקשיב לו , כך גם בשאר המצוות.

נאמר גם: "אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"

הרמב"ן סובר: לגבי השבת ישנן אזהרות רבות בתורה כמו בעבודה זרה- הטעם לכך: כי מי שאינו שומר שבת - מכחיש את מעשה הבריאה ונחשב שאין לו תורה כלל.

רבותינו שואלים: האם בניין בית המקדש - דוחה את השבת?- תלמוד לומר: את שבתותי תשמרו ומקדשי תראו אני ה' "

ה"נתיבות שלום" שואל: מדוע נאמר "שבתותיי" בלשון רבים?

תשובתו:- מרמז לשתי בחירות של שבת:

א] ישנה הבחירה שנאמרה בלוחות ראשונות : "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ". [שמות כ, י]

ב] הבחירה השנייה נאמרה בלוחות השניות:  "וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת". [דברים  ה, י"ד] ועל דרך זו מזכירים בקידוש של שבת את שני העניינים האלה.

הרעיון של בריאת העולם שהיה במשך שישה ימים ובתום ששת ימי הבריאה היה צריך העולם להגיע לתוהו ובהו, אך הקב"ה  ברא יום אחד - זוהי השבת שמשפיעה על נפש חדשה בבריאה - להתקיים עוד שישה ימים נוספים וכך מידי שבוע בשבוע - כשמגיעה השבת - נוצרת התחדשות הבריאה המעניקה כוח לששת הימים הבאים  להתקיים. זו המשמעות של כוח בראשית - וזו הכוונה- זיכרון למעשה בראשית.

לגבי הרעיון של זכר ליציאת מצרים:- השבת מביאה גאולה לעולם משום  שהשבת היא בבחינת גאולה - היות וימי השבוע - הם בחזקת גלות ואפלה,

לכן נאמר: "כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" כי ה' עושה את השבת לצורך גאולה- מכאן שכל שבת - היא בבחינת יציאת מצרים שעל ידי השבת יוצאים מחשיכת הגלות לגאולה.

שני המסרים החשובים האלה אמורים לגבי כל יהודי - שהשבת היא זיכרון למעשה בראשית  ובשבת היהודי מתחדש ולא רק בכך שעושה תשובה, אלא מתחדש להיות בריה חדשה. על כן עשה ה' את סדר הבריאה שתתחדש בכל שבת ושבת ולא יהיה קיום הבריאה ברציפות אחת - וזאת – כדי להעניק ליהודי כוח להתחדש במשך השבת והרעיון של  זכר ליציאת מצרים ,גם אם אין בכוחו של היהודי להגיע למדרגה המרוממת של לוחות ראשונות - להתחדש כבריה חדשה ,יש את המדרגה של לוחות שניות - הרי גם אם במשך השבוע יהודי מרגיש את היותו בגלות שמשמעה שהוא רחוק מבורא עולם ,הרי בשבת אות היא בין ה' לעם ישראל ,חוזר היהודי להתקרב אל ה' וזוהי גאולה.

"הנתיבות שלום" שואל: מה המשמעות:" וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"   הרי לכאורה - בית המקדש הוא אהבה ,  אך יש רמז יפה במילה:  "בראשית" —אותיות : יר'א  שב"ת  , לכן כשם שה' ציווה לתת מורא למקדש -  כך ציווה לתת מורא לשבת.

על כך אומר  השל"ה הקדוש - יש יראה מחמת אהבה היות והוא אוהב את הקב"ה- הוא  גם מתיירא מכל דבר שיש בו חשש לפגום את האהבה ,לכן יראה זו - נובעת משורש האהבה - ומתוך אהבה זו נובעת היראה שלא תיפגם האהבה. לכן המשותף לשבת ולבית המקדש - זוהי היראה מחמת אהבה.

רש"ר מסביר: כי הקשר של השבת והמקדש מורים ליהודי  - לא להקשיב למעוננים והמנחשים , אלא לקיים את השבתות והמועדים על פי ציווי ה'.

ואם המנחשים והמעוננים יורו ליהודים על כל מיני פיתויים שיש בהם מזל טוב, אין להקשיב להם -  אלא - "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ":  תקיימו רק את מצוות ה' הנלמדים במקדש - תורת ה' !

במסכת יבמות נלמדו שני רעיונות מהקשר של שבת והמקדש:

א] אין להפוך - מורא מקדש לעבודת אלילים כמו שבשמירת שבת - לא מהשבת היהודי מתיירא, אלא מה' - כך גם לגבי המורא במקדש - לא מהמקדש  מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש !

בנוסף: כמו ששמירת שבת נצחית - כך גם המקדש - למרות  שנחרב - משמש  מקום קדושה ושכינה לנצח! ונוהג בו קדושה בכל הדורות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מגיעים אנו למסקנה- כמה חשובה יראת שמים הנובעת מתוך אהבה אצל כל יהודי כלפי ה' ורעיון זה מתבטא במילים:

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"  שקולה השבת כנגד כל התורה כולה, ועל ידי שמירת השבת היהודי מגיע  לרוממות גבוהה של קדושה ובזמן הגלות כל בחינות בית המקדש - ישנם בשבת. שנזכה בקרוב בע"ה לגאולה שלימה ולבניין בית המקדש השלישי. אמן

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר