בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ראש
השנה- יום תרועה- יום הדין, האומנם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לכבוד ראש השנה:
ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."
מתוך: "ונתנה תוקף"
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך, אברהם מבחין באיל / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון- בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ תפילת דוד המלך- "אשא עיניי אל ההרים.."/ ציירה: אהובה קליין (c)[תהלים קכ"א]ציורי תנ"ך/ תפילת דוד-"והיה כעץ שתול...[תהלים א'. ג'] ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ קדושת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)" אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]
ציורי תנ"ך/ אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical painting
"והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את פיה" [שמואל-א, א,י"ב]
ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל לבית ה' לאחר שנגמל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ גאולה בירושלים/ (c)ציירה: אהובה קליין
ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
ראש השנה בפתח ואנו
חשים היטב-את המתח באוויר - מידי פעם רוחות סתיו נושבות והימים, אט, אט מתקצרים - יש
והשמים מתכסים בעננים "וּבוֹשָׁה הַחַמָּה".
כאילו מסתירה
פניה וחשה את -האווירה בתוכנו אשר אינה יציבה המחלוקות בעם - מגבירות את אי השקט
בתוך ארצנו – אך, כאשר התפילות מתגברות
וקול השופר מהדהד , הדבר מעורר אותנו
בבחינת: "אייכה" שחייב היהודי לשאול את עצמו: היכן הוא נמצא כעת מבחינה
רוחנית? מה עליו לתקן טרם יום הדין - המשפט בו אלוקים שופט את הברואים ואין משפט זה דומה כלל למשפט של שופטי- בני אדם -
בשר ודם העלולים לטעות בשפיטתם את האזרח הקטן - לחייבו , או לזכותו - שלא כדין - מה שאין כן אצל מלך מלכי המלכים: הבוחן את האדם באופן פנימי ומדויק כדברי ירמיהו הנביא: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת
וָלֵב " [ירמיהו
י"א, כ']
בפרשת שופטים [ ספר
דברים] נאמר: "לֹא-תַטֶּה
מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא - תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר
עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
צֶדֶק צֶדֶק , תִּרְדֹּף --לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" [דברים
י"ט- כ"א]
אם אלוקים דורש משפט
צדק משופטי בשר ודם - קל וחומר שאלוקים הוא מלך עליון השופט בצדק ללא רבב כדברי ישעיהו
הנביא:
"אֲנִי
יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק, מַגִּיד מֵישָׁרִים". [ישעיהו מ"ה, י"ט]
המועד בו אנו חוגגים
את ראש השנה הוא: א' תשרי כפי שנאמר: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ
יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם". [במדבר כ"ט, א']
וכן נאמר: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד
לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִיכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ.
כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ"[ויקרא, כ"ג, כ"ד]
השאלות
הן:
א] מדוע נקרא ראש
השנה בשם "יום הדין"?
ב] מה הטעם בתקיעת
שופר בראש השנה?
תשובות.
ראש השנה -
הוא יום הדין.
על פי התלמוד: מתברר כי היום הראשון של הבריאה היה: ביום כ"ה באלול . ביום השישי לבריאה – א' תשרי - נוצר אדם הראשון.
על פי מדרש חכמים [ויקרא רבה, פרשה כ"ט] -
באותו היום שברא אלוקים את אדם הראשון - הוא חטא ונידון על חטאו כפי שאמר לו
אלוקים:
"וּלְאָדָם
אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר
צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ,
בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב
הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל
לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב".[בראשית ג', י"ז- כ']
במדרש נאמר:" אמר הקב"ה
לאדם: זה סימן לבניך, כשם שעמדת לפניי
בדין ביום הזה, כך עתידים בניך לעמוד לפניי בדין ביום זה"
על פי זה, מתברר, כי
החטא ודינו נבראו יחד עם האדם, מכיוון שאדם הראשון נידון ב : א' בתשרי - נקבע יום
זה ליום דין - לכל הדורות.
את יום הדין אנחנו
מבטאים באופן ברור ונרגש בפיוט: "ונתנה תוקף". הנה קטע קצר מתוך התפילה:
"וּנְתַנֶּה
תּוֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי
הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ
תִּינָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וִיכּוֹן בְּחֶסֶד כִּיסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת,
כִּי אַתָּה הוּא: דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ
וְעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה.....וְכָל בָּאֵי
עוֹלָם יַעַבְרוּן
לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרו מַעֲבִיר
צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ..."
ניתן לחוש את היראה הגדולה
שאדם מרגיש כאשר הוא נידון בדומה לצאן הנבחר לחיים, או למוות על ידי הרועה - הסופר ובוחן את העדר. ישנם שלושה דברים שיהודי חייב
לעשותם- על מנת לפתוח דף חדש היינו - שער
חדש לשנה החדשה והם - שלושת היסודות המופיעים בפיוט "ונתנה תוקף,.":
ּתְשׁוּבָה
וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה",
ההסבר:
א] יהודי צריך לעשות תשובה - על ידי שמביע חרטה על חטאיו.
ב] יתפלל את
התפילות המיועדות לראש השנה – מתוך כוונה
מלאה ובתוכן גם תפילות דוד המלך מתוך תהלים.
נוהגים גם לומר את
"תפילת חנה"- תפילה שחנה מודה לה' על כך שהעניק לה את בנה שמואל - שאותו הקדישה שיהיה
כל חייו בבית ה' ואכן היא מילאה את נדרה
כאשר נגמל שמואל- הביאה
אותו לבית ה' אמרה לעלי הכהן: "... חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי; אֲנִי
הָאִשָּׁה, הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה.
אֶל-הַנַּעַר הַזֶּה, הִתְפַּלָּלְתִּי; וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת-שְׁאֵלָתִי,
אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. כח וְגַם
אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל
לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה". [שמואל א', פרק א',
כ"ו - כ"ח]
אחר כך בתפילתה היא
מודה לה' ומשבחת את גדולתו:
"וַתִּתְפַּלֵּל
חַנָּה וַתֹּאמַר: עָלַץ לִבִּי בַּיְהֹוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיְהֹוָה רָחַב
פִּי עַל אוֹיְבַי – כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּיְהֹוָה
כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ......"
תפילת חנה כה עוצמתית
שיש הנוהגים לאומרה - גם בשאר ימות השנה..
ג] נהוג גם להרבות
במתן צדקה לעניים.
תקיעת
השופר בראש השנה.
תקיעת השופר יש בה
משהו מיוחד
ראשית היא מתבטאת
בשם: "זִיכְרוֹן
תְּרוּעָה"- תרועת השופר- מעוררת
את המתפללים כדברי הנביא עמוס:
"אִם-יִתָּקַע
שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ"
[עמוס ג,ו]
מתברר כי בכל יהודי -
פועמת בלב אהבה מוסתרת אל ה' וזוהי האהבה
- שירשנו מאבותינו ,אך בזמן תקיעת השופר מתגלה אהבה זו ופורצת החוצה ,אפילו, החל מהמדרגות
הנמוכות באדם - השופר מעורר חרדה וזעזוע אפילו אצל כאלה שהם בבחינת
"עם"- מלשון- עוממות- הדבר דומה
לאותו מפוח שמשלהב את הניצוץ ומוציא את האש מן הנסתר אל הגלוי.
עניין תקיעת השופר
הוא משהו נצחי, בדומה לנצח ישראל !
ראשיתו בזמן שעם
ישראל מקבל את התורה במעמד הר סיני , כפי שנאמר:
"אַתָּה
נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ. עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן
הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ. וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר.
גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּו חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ
מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה
וּמִצְוֹת, וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת
אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם
הוֹפָעְתָּ..., [מתוך תפילת מוסף
לראש השנה [נוסח ספרד]
ואחריתו בשמיעת השופר
בזמן הגאולה העתידית של עם ישראל:
"וְהָיָה
בְּיוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹובְדִים בְּאֶרֶץ
אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר
הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָים"
[מתוך
המשך התפילה]
לסיכום, לאור האמור לעיל: יהי רצון ונשכיל כולנו - לקראת יום הדין להתחבר לתורה הקדושה ולשוב
מדרכנו –בה חטאנו- אל דרך חדשה של דבקות בקב"ה כפי שנאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא
הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ."[דברים ד', ל"ה]
וכדברי דוד המלך: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים -- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
עֶזְרִי,
מֵעִם יְהוָה -- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם
וָאָרֶץ".[תהלים קכ"א,
א-ב]
נרבה באהבת חינם ובאחדות העם ונזכה בע"ה -עוד
השנה לגאולה:
"וְעָלוּ
מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָייְתָה לַיהוָה
הַמְּלוּכָה":
[עובדיה
א', כ"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
