מוֹעֲדֵי ה'- מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מוֹעֲדֵי ה'- מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ.

 שִׁיר מֵאֵת: אהובה קליין©

 

בָּנִים  אֲנַחְנוּ לֶאֱלֹוקִים

בָּנוּ בָּחַר מִכָּל הָעַמִּים

לָנוּ הֶעֱנִיק כֶּתֶר תּוֹרָה

בּוֹ גָּנַז סוֹדוֹת חָכְמָה.

 

מַתְּנַת שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים

נִתְהַדֵּר בִּכְסוּת וּמַטְעַמִּים

מֵהַחוֹל חִישׁ מִתְנַתְּקִים

קְדֻשָּׁה עִילָּאִית סוֹפְגִים.

 

אֶת צִימְאוֹנֵנוּ מַרְווִים

מִתּוֹךְ סֵפֶר הַסְּפָרִים

לְרָז וּבְאוּרִים מִתְוַודְּעִים

אַגָּדוֹת, פְּנִינִים וּפֵרוּשִׁים.

 

כִּי לָהּ' אָנוּ עֲבָדִים

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

עָלֵינוּ מַרְעִיף אוֹרָה

גִּיל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת אֱמֹר [חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא, כ"ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום העצמאות ה74 למדינת ישראל – כיצד נחגוג?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יום העצמאות ה74 למדינת ישראל – כיצד נחגוג?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי למאמר:

 

 

ציורי תנ"ך/ ישראל לעתיד לבוא/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ נבואת ירמיהו הנביא- "עוד אבנך ונבנית.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה ליין (c) [הבטחת הארץ לאברהם]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c}

ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']

ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

יום העצמאות ה 74  – נחגוג השנה וכמו בשנים שעברו - נקיים לפניו את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה שנפלו במערכות ישראל  - או בפיגועים  קשים בידי אויב אכזר המאיים עלינו – בכל  פעם  כפי שאנו קוראים בליל חג הפסח – מידי שנה:

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם"

ביום זה ,כאיש אחד בלב אחד, כל העם מתאחד ונוהגים להדליק נר נשמה עבור נשמתם של הנופלים על המולדת ,בנוסף נעשים טקסים צבאיים לזכר הנופלים  ברחבת הכותל ובמקומות אחרים ברחבי מדינת ישראל. הדגל מורד לחצי התורן - לאות האבל.  יהי זכרם ברוך.

בתום יום  הזיכרון –במעבר חד עם ישראל – עובר מיגון לשמחה  לחגוג את יום  העצמאות.

השאלות הן:

א] על מה אנו חוגגים וכיצד?

ב] חשיבות דברי נבואה על ארץ ישראל- כיצד?

תשובות.

חגיגות יום העצמאות.

מדינת ישראל הוקמה  בשטחי ארץ ישראל,  ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948,

על כך אנו חוגגים וגם מודים לה' בתפילות בבתי הכנסת.

בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה - היו מקיימים מצעד צבאי ברחובה של עיר- אירוע מרשים ומכובד וכל  הקהל היה צופה  בחיילי צה"ל בהנאה מרובה.

אך עם הזמן -  אופן חגיגת החג השתנה ועם ישראל חוגג באופן יותר מגוון, כגון: אירועים המוניים עם  הופעת זמרים - מטס חיל האוויר, חידון התנ"ך העולמי המבורך - שהוא  דבר מאד ערכי וסמלי לעם היהודי.

ככל שהשנים חולפות עם ישראל  מעצים את  המנהג לצאת בהמוניו לפארקים לחגוג בחיק הטבע  בעריכת סעודות משפחתיות  - כדי לחוש את השמחה שבחסדי ה' זכינו למדינה עצמאית משלנו.

הדבר בהחלט  משמח לחגוג את היום  הגדול הזה בתום אלפיים שנות גלות.

אך עלינו גם "לתבל" את החגיגה הגשמית עם דברי תורה - כדי להאיר את  חשיבות היום גם בממדים רוחניים - כפי שנאמר במסכת אבות:

"רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:  שלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים,  ........אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"א, כ"ב):"וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁולְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'." [מסכת אבות ג, ג]

עלינו לזכור - כי ארץ ישראל הובטחה  לאבותינו: אברהם יצחק ויעקב.

לאברהם - בברית בין הבתרים:

"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת".[בראשית  ט"ו, י"ח.]

כאשר אברהם נימול - אלוקים מבטיח - "ברית עולם"- כפי שכתוב: "וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.  וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד.  וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לֵאמֹר.  אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.  וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.  וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.  וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ.  וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם.[בראשית י"ז, א- י]

כן הובטחה הארץ גם למשה.

רש"י כבר צפה מה יגידו אומות העולם על ארץ ישראל בעתיד -  בפירושו בתחילת ספר בראשית , שואל: מדוע התורה מתחילה דווקא בסיפורי הבריאה ולא במצוות: "החודש הזה לכם"? והוא עונה:

" אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות י"ב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

עלינו להיות מודעים לכך: כי בהיותנו העם הנבחר אשר קיבל את התורה – פה אחד ב:"נעשה ונשמע" לרגלי הר סיני – מצווים אנו לקיים את התורה לנצח נצחים כפי שאומר דוד המלך:

"ַיִּיתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ- בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

כלומר- עם ישראל חייב לקיים את התורה – הלכה למעשה - וגם מהטעם :

שאלוקים מתבונן בה ללא הפסק:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]

עוד עלינו לדעת: להיזהר לא לתלות את כל הנחלת הארץ בזכות כוחנו הבלעדי כפי שהתורה מזהירה אותנו:

"וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־ הַחַ֥יִל הַזֶּֽה"[ דברים ח, י"ז]

אלא לזכור תמיד- כי מלך מלכי המלכים - הוא ורק הוא העניק לנו את הארץ לעם ישראל - בתנאי שנקיים את התורה הנצחית.

חשיבות דברי נבואה  על ארץ ישראל.

ידוע כי ארץ ישראל נקנית בייסורים:

חז"ל מציינים זאת:

"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל ועולם הבא".

למרות הקשיים - ארץ ישראל - המיועדת  רק לעם ישראל, בתקופת הגלות - כאשר עמים רבים ניסו ליישב אותה - הם לא הצליחו  כי הארץ שמרה אמונים לעם שלנו וכיום המתבונן על שטחי הארץ רואה באופן ברור- כי דברי הנביאים קורמים עור וגידים – הארץ - היא ארץ זבת חלב ודבש הולכת – מתפתחת ונבנית  ועוד היד נטויה , בע"ה, כדברי הנביא ירמיהו:

"כֹּה, אָמַר יְהוָה, מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר, עַם שְׂרִידֵי חָרֶב; הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ, יִשְׂרָאֵל.  מֵרָחוֹק, יְהוָה נִרְאָה לִי; וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל:  עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.  עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן; נָטְעוּ נֹטְעִים, וְחִלֵּלוּ.  ה כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. 

כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ, בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם; הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ, הוֹשַׁע יְהוָה אֶת-בעַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל". [ירמיהו ל"א, א-ז]

יהי רצון שנתחבר ביתר שאת אל ארץ ישראל ולתורה הקדושה ונזכה  במהרה לגאולה  שלמה כדברי הנביא ישעיהו:

"לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים" [ישעיהו י"א, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נְבוּאַת הַנֶּחָמָה לְיִשְׂרָאֵל./ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

נְבוּאַת הַנֶּחָמָה לְיִשְׂרָאֵל.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

הַחַמָּה  זוֹרַעַת חִיּוּכִים

יוֹם שִׂמְחָה שָׁמַיִם מְרַנְּנִים

יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא נוֹשֵׂא דְּבָרִים

לְעַם שרִידֵי חֶרֶב וְיִיסּוּרִים.

 

 בְּשׁוּרָה חוֹדֶרֶת לַלְּבָבוֹת

 מְאִירָה נְשָׁמוֹת בְּאוֹר נְגוֹהוֹת

 דִּבְרֵי נְבוּאָה  חֲדָשִׁים

 נֶפֶשׁ  יִשְׂרָאֵל מְרוֹמְמִים.

 

עוֹד  יִזְכּוּ לִבְנוֹת בָּתִּים

לַחֲזוֹת בְּחַסְדֵי אֱלֹוקִים

לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת מִשְׂחָקִים

הָרֵי שׁוֹמְרוֹן יְכֻסּוּ כְּרָמִים.

 

כְּרוֹעֶה הַמְּקַבֵּץ עֶדְרוֹ

יוֹשִׁיעַ ה' עַמּוֹ

יַעֲנִיק לָהֶם נַחֲלָתוֹ

הַכֹּול יֶחְזוּ בִּישׁוּעָתוֹ.

 

הערה: השיר בהשראת נבואת ירמיהו הנביא  [ירמיהו ל"א, א' - י"ג]    

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קדושים- מה גנוז בקדושת ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קדושים- מה גנוז בקדושת ישראל?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ " כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)

מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]

 [ר' יוסף קמחי]

ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"

ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך'/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] (c)

ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת השבוע פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  אַל-תִּפְנוּ, אֶל- הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"   [ויקרא  פרק י"ט, א-ד]

קיים קשר הדוק בין פרשת קדושים לפרשה הקודמת :"אחרי מות" –לפי ששם התורה מזהירה  את  עם ישראל:

"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ". [ויקרא  י"ג] וכאן התורה מדגישה: כי לא די רק להתרחק מכל העבירות, אלא יש לשאוף להגיע לרמה של קדושה- באמצעות המעשים הטובים המצוות וכאן מופיעות חמישים ואחת מצוות.

השאלות הן:

א] מה משמעות הציווי: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ?

ב] שמירת שבת וכיבוד הורים - מה הקשר?

תשובות.

"קְדֹשִׁים תִּהְיו "- המשמעות.

על פי "אור החיים" הקדוש : קדושים - שיהיו ישראל קדושים – דוגמת המלאכים שנקראים: "קדושים" כפי שנאמר:

"אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם;    וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם". [ תהלים פ"ב, ו '] לפי שהקב"ה השרה את שכינתו בתוך בני ישראל.

הבן איש חי כתב על הפסוק: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ"  [שמות י"ט י'] כאן שיבח את האדם שבחר בו ה' יותר  מאשר את המלאך, הרי המלאך נשאר באופן קבוע באותו מצב , לכן אין חידוש ופלא בקדושתו . הוא רוחני ומשולל מכל חומר, אך בניגוד לכך האדם עשוי מחומר ורוח ולכן אם יגיע לדרגה של קדושה זה פלא!

משל: אחד הלך לשוק ומצא בחנות צורת עוף מפוסל מאבן - מעשה ידי אומן והיה נראה העוף ממש אמתי- חפץ האיש לרכוש את העוף ושאל את בעל החנות: מה מחיר עוף יפה זה ? ענה לא המוכר: עשרה זהובים. ענה לו האיש:

 

שוטה שכמוך הרי עוף אמתי  עולה רק  עשרה פרוטות - ואתה רוצה עשרה  זהובים?

ענה לו החנווני: עוף אמתי הוא מעשה  שמים ויש כמוהו רבים אלפים ורבבות לכן נמכר בזול, אבל עוף שאני מוכר - יצר אותו אומן מעץ ואבן וכל המתבונן בעוף זה חושב כי אמתי הוא. לכן הוא יקר- כי לא ניתן להשיג  דוגמתו.

הנמשל: המלאכים רוחניים לגמרי ללא כל חומריות ויצר הרע, לכן קדושתם מובנת ויש רבים ואלפים ורבבות של מלאכים שהם כולם קדושים ,אך האדם שנוצר מחומר ורוח ויש לו יצר הרע - אם יהיה קדוש כמלאך- זה פלא פלאים  ולכן הוא חביב בעיני  הקב"ה ביותר.

מהסיבה הזו  שעם ישראל מתגבר על יצר הרע למרות שיש בו גם רוח וגם חומר –נעשה קדוש - לכן נאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש"

עם ישראל נדרש להיות קדוש – כי כולם חצובים מתחת כיסא הכבוד ממקום קדוש ויסודם קדוש ואם יטמא איש ישראל - על ידי שיטהר עצמו - יהיה טהור, אבל אומות העולם לא יצליחו לטהר את עצמם בכל דרך שהיא!

רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה ב- הקהל- במעמד, אנשים ,נשים וטף מפני שרוב יסודות התורה – כתובים  ונרמזים בפרשה זו. וקדושים – הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]

הרמב"ן מפרש:  כי כוונת התורה להזהיר, דווקא , על פרישה מעניינים שלא התפרשו  בתורה  לאיסור, דוגמת אכילת בשר לשובע, בעוד שמבחינת דין  תורה - אין בכך איסור.

אדם שאוכל בשר וממלא בה את כרסו, נחשב: "נבל ברשות  התורה"

הסבר יפה בספרו  נותן הרב אליהו שלזינגר [ספר: "אלה הדברים"]: כי הקב"ה- כולו רוחניות - סביבו ישנם מלאכים- מלאכי השרת בעוד שאת האדם ברא - באופן שיהיה נזקק לדברים  גשמיים, לכסף, למזון- לבשר ודגים.

בגמרא  במסכת חגיגה [ט"ז, א] נאמר:" בשלושה דברים שווה האדם למלאך ובשלושה דברים לבהמה, יש להם דעת כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקודש כמלאכי השרת, שלושה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין כבהמה, ומוציאין רעי כבהמה"- האדם מצד אחד  גשמי- שהרי נוצר מעפר  הארץ, אך מצד שני הוא גם רוחני- בהיותו בעל נשמה.

אולם האדם יכול לחיות בקדושה גם  עם  הדברים הגשמיים שלו,  זה תלוי באורח החיים שהוא סולל  לעצמו. אם הוא משתמש בכספו וכן אוכל ושותה – כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'- אז כל הדברים הגשמים נעשים שמימיים.

דוגמא יפה להמחשת הדברים – מופיע במסכת אבות [ג, ד]:רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "כי כל שולחנות מלאו  קיא צואה, בלי מקום", אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי  תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר: "וידבר אלי: זה השולחן אשר  לפני ה' "

ניתן לראות, איך על ידי דברי  תורה שנאמרו ליד השולחן- נהיה  מהפך- לפני דברי התורה - כל השולחן היה גשמי ועל ידי שאמרו דברי תורה הכול נהפך והשולחן נהיה  קדוש - שולחן לפני ה'.

מכאן מובן מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל, מפני שישנם הרבה מצוות שיכולות להיות  גשמיות, אלא שעל ידי כוונת מקיים המצווה - הן נהפכות לרוחניות.

לדוגמא: אפשר לירא את ההורים מחמת שזקוקים לכספם, אך אפשר לכבדם  בגלל שהם שותפים לבריאתו.

גם השבת יכולה להיות - יום מנוחה מעמל השבוע, אך שמירת השבת  חייבת להיעשות בקדושה, לפי שכתוב: "יום מנוחה וקדושה נתת"

זוהי המצווה של : קדושים תהיו-כי קדוש אני ה' אלוקיכם.

לכן הגמרא בברכות [ס"ג ,א ] אומרת: "איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה-שנאמר: "בכל דרכך דעהו " [משלי י"ג]

האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם שואל: היה צריך להיות כתוב: "קדושים הֱיוּ"- בלשון ציווי ,אם כן, מדוע הכתוב משתמש בלשון עתיד: "קדושים תהיו"?

תשובתו: במילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ":  הכתוב מודיע לנו: יש כאן הבטחה לעתיד לבוא מאת ה' : עם ישראל עתידים להיות קדושים וטהורים וכך יזכו לגאולה שלמה

כדברי הרמב"ן בהלכות תשובה [ז'- ה'] : שכבר הבטיחה התורה כי בסוף הגלות עם ישראל – יעשו תשובה. כפי שנאמר:

"וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.  וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה" [דברים ל', א'- כ']

מעניין כי פרשת "קדושים" מתחילה בציווי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"  ומסתיימת בציווי: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה"

בכך רומז הכתוב - על האדם מוטל לעלות במעלות הקדושה ולהתעלות בה עד  הגעתו למדרגה העליונה שהיא הקדושה האלוקית.

שמירת שבת - והקשר לכיבוד הורים..

הגמרא [מסכת בבא מציעא] שואלת: מה הטעם שנסמכה מצוות שמירת שבת- למצוות כיבוד ומורא אב ואם ?

התשובה: הדבר מלמד אותנו: שאם אביו של האדם יאמר לבנו לחלל שבת, להיטמא למת, לא להחזיר אבידה, או לא לקיים את אחת ממצוות התורה- במקרים אלה: אל ישמע לו, לפי שנאמר:"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"

לכאורה, יש צורך להבין - הרי מסמיכות מצוות שבת למורא אביו ואמו, מראה שרק בשמירת שבת לא יקשיב בקול אביו ומאין ההוכחה שגם במצוות אחרות עליו לנהוג באופן דומה לשמירת שבת - לא לשמוע בקול אביו?

התשובה על פי דברי ה'חינוך' [מצווה ל"ג]: התורה חייבה את האדם בכבוד אביו ואמו - בכדי שייתן אל ליבו- שהאב והאם הם סיבת היותו בעולם, על כן באמת ראוי לו, לעשות להם כבוד וכל תועלת שהוא יכול - כי הם הביאוהו לעולם.

מכאן לומדים: שאם אנו מצווים לכבד את ההורים מסיבת הביאם אותנו לעולם הזה, קל וחומר שאנו חייבים בכבודו של ה' וקיום מצוותיו לפי שברא את כל העולם ואת כל אשר בו, כפי שכתוב:

" כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי "[שמות כ, י] ועל ידי קיום שמירת שבת אנחנו מעידים על כך.

כך נבין את עניין סמיכת שמירת שבת לכיבוד ההורים - "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" את כל המצוות אנחנו חייבים לקיים ולשמוע בקול ה' גם אם האב מתנגד לכך כי עליונות הקב"ה – היא מעל כולם גם על אביו ואמו של האדם- והשבת היא ההוכחה לכך שהקב"ה ברא בכבודו  ובעצמו את העולם.

על כן חז"ל דרשו מסמיכות שמירת שבת ומצוות כיבוד הורים שלא יקשיב הבן לאביו כאשר נדרש לפעול, חלילה מעשים - שהם  בניגוד לתורה. [על פי ספר "אור שלום" של הרב: שלום ברגר שליט"א

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו מהי מידת הקדושה ההכרחית לכל עם ישראל כעם  נבחר שקיבל את התורה לרגלי  הר סיני - כאיש אחד בלב אחד.

על כן , נאמרה פרשה זו בהקהל - כדברי ה"מסילת ישרים" שאין היחיד יכול להגיע לקדושה - כי הקדושה היא מתנה ורק על ידי כוח הרבים המאוחדים יחד ראויים הם לקבל מתנה זו כפי האמור בפרשה :

"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)