יום רביעי, 11 באוגוסט 2021

פרשת שופטים- חשיבות התורה- לעתיד עם ישראל/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שופטים – חשיבות התורה- לעתיד עם ישראל.

מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי לפרשה זו ולהפטרה בספר ישעיהו.



ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)[ישעיהו, נ"ב, א- ב]

" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.   הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."\



ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך "/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי ץנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings 

 by Ahuva Klein- The King is holding the Torah


 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",


ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחה באביב/ ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם שבאדם/. ציירה: אהובה קליין (c)
heMarker Cafemhurh
ורי תנ"ך/ מלך אוחז בתורה/ ציירה:

אהובה קלי
ין"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"

 [דברים י"ח,] 

ציורי תנ"ך/ נביא אמת נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם= טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה



 ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ץיורי תנ"ך/  דבורה שופטת את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שופטים פותחת במילים:  "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק". [דברים  ט"ז, י"ח]

פרשה זו נקראת תמיד בחודש אלול, יש קשר הדוק לחודש  זה – הידוע כחודש הרחמים והסליחות. אווירת הימים הנוראים וכבר בתחילת החודש נוהגים לתקוע בשופר - כדי לעורר את הלבבות - לקראת הימים הנוראים ובתום ימים אלה בתשרי –נחגוג בע"ה –את ראש השנה לברואים - בו בני מרום  ישפטו על ידי בורא עולם-על פי מעשיהם במהלך השנה.

על כך מסביר: השל"ה הקדוש:

לאדם ישנם שערים רבים, כגון: שער השמיעה, שער הדיבור שער הראייה, שער החוש ושער המישוש... מה תפקידו של האדם לגבי שערים אלה?

התשובה לכך: עליו למנות את עצמו ואת שני יצריו שישמשו שופטים ושוטרים – אשר יהיו אחראים על כל השערים המצויים באדם.

באופן זה ניתן להגיע לתשובה זכה ואמתית.

אחד הנושאים בפרשה הוא:  המלך, התורה דורשת ממנו התנהגות אשר תשמש – דוגמא אישית לאזרחים:

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.  וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן- הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול-לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". [דברים  י"ז ט"ו- כ']

השאלות הן:

א] מה חשיבות הציווי –"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ",

ג] מדוע חשוב שהמלך יהיה מחובר לתורה?

ב] מה הקשר בין ההפטרה לקריאת  הפרשה?

תשובות.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ",

על פי חז"ל: על שלושה דברים מסר משה  נפשו עליהם ונקראו על שמו: 

א]  משה מסר נפשו על התורה ולכן נקראת על שמו, לפי שנאמר:  "זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" [מלאכי ג, כ"ב] ועוד נאמר:  "וַיְהִי-שָׁם עִם-יְהוָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה; וַיִּכְתֹּב עַל- הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים". [שמות ל"ד, כ"ח]

ב] משה מסר  את נפשו למען ישראל ולכן נקראו על שמו: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [שמות ל"ב, ז'] דברים אלו נאמרו למשה במעשה העגל .

עם ישראל נחשב לעם ה' כפי שנאמר:

"וְהֵם עַמְּךָ, וְנַחֲלָתֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל, וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה".[דברים ט', כ"ט] מה תלמוד לומר: "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ"? התשובה לכך, כי משה נתן נפשו עליהם, נקראו על שמו. ועוד הוכחה שמשה  נתן נפשו עליהם? שנאמר:  "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם" [שמות ב', י"א]

ג] משה נתן את נפשו גם על הדינים - [נאבק למען הצדק והמשפט]  ונקראו על שמו כפי שנאמר:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן- לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ.." והרי המשפט שייך לאלוקים, מה תלמוד לומר " תִּתֶּן- לְךָ", אלא מתוך שמשה נתן נפשו עליהם- נקראו על שמו.

מהיכן לומדים שנתן נפשו עליהם? לפי שנאמר: "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי; וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.  וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת- הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן.." [שמות  ב', י"ג- י"ז]

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: "אל תהא מלגלג [לועג ומזלזל] בדין שהוא אחד משלוש רגלי [ יסודות העולם] ששנו חכמים:

עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:

עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, [מסכת אבות  א', י"ח]  [שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):"אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם".

מכאן לומדים: אסור להטות את הדין - שאם הטית את הדין ,אתה בכך מזעזע את העולם - שהוא הדין - אחד מרגליו.

בנוסף על האיסור להטות משפט - אסור גם לקחת שוחד ועל כך אמר: רבא: "מה טעמו של שוחד?[מדוע אוסרת התורה את לקיחת השוחד?] כוון  שנוטל שוחד מחברו, דעתו מתקרבת אצלו הרי הוא כגופו - ואין אדם רואה חובה לעצמו.

משוחד- הוא מלשון - חד- שהנותן והמקבל  - נעשים לב אחד.

חשיבות התורה אצל המלך.

רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש ביתר שאת - על התורה והיראה.

כפי שהתורה מצווה - על המלך להיות מחובר לתורה הקדושה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב]- נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחת תהיה מונחת בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשנייה  שלוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה - אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות ,כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד - על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

"נתיבות שלום" אומר רעיון יפה: המלך זקוק לשני ספרי תורה ויקרא בהם כל ימי חייו ,כדי שילמד ליראה את ה'.

 

לעניין שני ספרי התורה: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שצמודה אליו תמיד- כאן מרומזים שתי דרכי הנהגה:

 

א] כשהמלך בינו לבין עצמו .

 

וכאן מרומז- כאשר המלך נמצא לבדו ,ידע כי מעליו ישנו מלך מלכי המלכים- הצופה במעשיו בכל רגע. כפי שנאמר:

 

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה". [ירמיהו כ"ג, כ"ד] זהו הספר בבית גנזיו. כשהוא לבדו, בביתו ידע כי ה' משקיף עליו בכל רגע.

ב] ספר התורה הצמוד אליו בצאתו ובואו לפני אנשים. מכאן ילמד את כל סדר הליכותיו של תלמיד  חכם- כיצד יתנהג בזמן שאוכל ושותה  ובזמן שמדבר וכן ביתר הדברים הגשמיים- הכול מתוך אמונה ויקפיד  שיתקדש שם שמים על ידו.

 

 הקשר להפטרה בספר ישעיהו: [ישעיהו נ"א, נ"ב]

 

הנה כמה משפטים –מתוך ההפטרה- שאומר הנביא ישעיהו: "כֹּה-אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה, וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה--אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא-תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.  וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד- מוֹגַיִךְ, אֲשֶׁר-אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה; וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ, וְכַחוּץ לַעֹבְרִים". [ישעיהו נ"א, כ"ב- כ"ג]

ההסבר: למרות שבעבר ה' כעס על ציון וגער בה- לא הסיר את  אדנותו ומלכותו מעליה והוא עתיד לבוא ולרחם עליה. ילחם ה' באויבי עמו ויושיע את עמו מידם. אומר הנביא ישעיהו אל ציון : אני לוקח ממך את כוס התרעלה- כלומר ה' מסלק מעל ישראל את כל הייסורים. את כוס הכעס של ה' שציון הייתה שותה ממנו ומתוך הכוס הזה לא תוסיפי לשתות עוד. את כוס התרעלה הזה-יעביר ה' ביד המענים שלך- האויבים  שלך. כדי שישתו אותה- כי כל הייסורים שהיו מנת חלקך בעבר – כעת יעברו  לאויבים- כמו שה' מבטיח בתורה: שייתן את כך הקללות על האויבים של ציון.

 

"עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.  הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי, יְרוּשָׁלִָם; התפתחו (הִתְפַּתְּחִי) מוֹסְרֵי צַוָּוארֵךְ, שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן.  כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם; וְלֹא בְכֶסֶף, תִּגָּאֵלוּ". 

ובהמשך נאמר:

 

"וָלכֵן יֵדַע עַמִּי, שְׁמִי; לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי-אֲנִי-הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי.  מַה -נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם. חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל- הגויים; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ".

הנביא מנחם את ציון ואומר לה:  בדרך של פיוט: להתעורר מהמצב שכולם רמסו אותה- וללבוש בגדים חגיגיים במקום בגדי האבל בזמן החורבן- והשמלה החגיגית- מסמלת את ירושלים הולכת ונבנית בבניינים יפים המכסים את אדמתה. הרשעים יפסיקו לשעבד אותך, ובסופו של דבר יופיע המבשר-והגאולה בוא תבוא. וכולם יתאספו לחזות בגדולת ה'.

הקשר בין ההפטרה לפרשה- לראות בסופו של דבר את עם ישראל נאחז בתורה הקדושה ובדרכי משפט והצדק – העם שב לחיות חיי תורה

 ונהנה מפירותיה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: הקב"ה - מצווה על עם ישראל - לחיות בארצו על פי דרכי התורה - הלכה למעשה – ולשמש אור לגויים והמטרה הסופית - על פי דברי הנביא - ימים טובים - ציון  מתעוררת מתרדמתה מנערת את בגדיה והשכינה שבה אליה והכל צופים בגאולתה.

ויפים מילות הנביא: 

"וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ".אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון בשיא תפארתה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ציון  בשיא תפארתה.

מאת: אהובה קליין ©

צִיּוֹן מְרִימָה רֹאשָׁהּ

לְאָזְניה צְלִיל נֶחָמָה

נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה

עֵת שִׂיא תִּפְאַרְתָּהּ.

 

הִתְעוֹרְרִי מֵעֶלְפוֹנֵךְ

צְאִי מִבּוֹר יְגוֹנֵךְ

לֹא עוֹד כּוֹס תַּרְעֵלָה

חִגְגִי עַטִּי תְּהִילָּה.

 

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוֹמִי

לִבְשִׁי עֻזְּךָ תְּנוּחְמִי

חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם פּוֹצְחִים

בְּזֶמֶר שִׁירַת גְּאוּלִים.

 

לְפֶתַע בַּמִּקְדָּשׁ תַּבְחִינִי

יְשׁוּעַת ה' תָּבִינִי

אוֹתוֹת גְּאֻלָּה מְבַשְּׂרוֹת

שְׂפָתַיִךְ שִׂפְתֵי רְנָנוֹת.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה[יְשַׁעְיָהוּ נ"א, י"ב- נ"ב- פָּסוּק י"ג]

 לְפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים. חֻמַּשׁ דְּבָרִים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 באוגוסט 2021

פרשת ראה- הדרך לחיים טובים ופירותיה- בעתיד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה - הדרך לחיים טובים ופירותיה –בעתיד?

 מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]


ציורי תנ"הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר גריזים- הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין .(c)

- Biblical paintings

BY Ahuva Klein



Mount Gerizim and Mount Eival



"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".

[דברים  י"א, כ"ט]


ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואישתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)

הפרשה פותחת בפסוקים: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל -מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  לא כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם".[דברים י"א, כ"ו-ל"ב]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין הראיה - לכוח הבחירה?

ב] מהו הקו המשותף בין פרשת ראה- להפטרה בספר ישעיהו?

תשובות.

כוח הבחירה אצל היהודי והגמול.

הפרשה פותחת בנושא הברכה והקללה,

רש"י מסביר: הברכה – ניתנת בהר גריזים ואילו הקללה בהר עיבל. הברכה - ניתנת אם ישמעו בקול ה' ואילו הקללה - אם לא ישמעו בקול ה'.

אומר רש"י לגבי עובד עבודה זרה : הוא נחשב שסר מכל הדרך  אשר הצטוו בני ישראל ומכאן [על פי הספרי נ"ד] אמרו חז"ל : המודה בעבודה זרה - נחשב ככופר בכל התורה כולה.

דעת מקרא שם דגש על המילה: "רְאֵה"  והפירוש: לשון זירוז - שייתן אדם דעתו ויתבונן - ראיית אדם בשר ודם משמשת גם להבנת השכל וכך גם העין- משמשת להבנת השכל , הכוונה לאיבר הראייה שבאדם.

ר' אברהם אבן-עזרא מסביר : נאמר :"ראה" בלשון יחיד - התורה פונה אל כל יחיד.

תיקון הכלל תלוי בתיקונו של הפרט - התורה פונה אל כל אחד בנפרד ואומרת לו: אם הנך שואף לחיות בתוך חברה טובה- צא תחילה ותקן את עצמך! יש בכך דוגמא אישית לסביבה.

יש מפרשים באופן הפוך - ישנה כאן קריאה תחילה לכל העם—בלשון "ראה" ואחר כך אמר: "לִפְנֵיכֶם" כי בתוך העם יש אנשים רבים. [רבי יוסף אבן כספי]

הסבר יפה ראיתי:- הראיה היא חכמה – והחכמה - היא ראייה - ראיית האמת וחכמת האמת - נובעים מהקב"ה, כפי שכתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"  [דברים ד, ל"ה] הקב"ה- שממנו נובע האור האין סופי - פונה אל כל יחיד ויחיד: ראה היכן אתה נמצא בעולם,  תביט על חייך ותכליתם.

לעומת אלוקים - ראייתו של האדם מוגבלת , כל אחד רואה לפי דרגתו, רמתו, השכלתו וידיעותיו.

הקב"ה צופה בנו ומשגיח אחר מעשינו ורוצה שגם אנחנו נראה - כדברי הנביא יחזקאל : "וְרָאוּ, כָּל-בָּשָׂר, כִּי אֲנִי יְהוָה" [יחזקאל  כ"א, ד]

אין האדם יכול להתחמק מראיית ה' את מעשיו- כמו שנאמר: "אִם -יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא- אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה". [ירמיהו כ"ג, כ"ד.]

פרשת ראה - סמוכה לחודש אלול - הידוע כחודש הרחמים והסליחות. חודש שכל אדם יראה ויבדוק את  מאזן חייו. [מתוך ספר התמצית/ מאיר ינאי]

הספורנו טוען: כי התורה מזהירה אותנו: יש רק שתי דרכים: ברכה, או קללה אין דרך אמצעית פושרת. אנחנו שונים מהגויים, אצלם יש מצב של חצי וחצי- כי נשמותיהם באות מתוך הטומאה. מצד אחד יכול האיש לעשות מעשים טובים ומנגד לבצע פשעים נוראים. על עם ישראל מוטלת הבחירה ולדבוק בדרך הטובה - דרך התורה כפי שאמר אליהו הנביא:

"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִיפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו"  [מלכים א, י"ח כ"א]

לכן, מתוך הראייה הנכונה של האדם- יגיע לידי בחירה נכונה ויזכה רק לטוב.

מדרש חז"ל: משל  לאדם שיושב בפרשת דרכים והוא מבחין בשני שבילים:   השביל האחד- תחילתו מישור וסופו מכוסה בקוצים.

השביל השני: תחילתו קוצים וסופו מישור והיה אותו איש מודיע להולכי הרגל:  שביל זה: תחילתו מישור- כמה פסיעות, אך המשכו קוצים - אך השביל השני מתחיל בשטח של קוצים במשך כמה פסיעות ,אך המשכו וסיומו בדרך חלקה וישרה.

הנמשל: משה אמר לבני ישראל: אתם רואים את הרשעים מצליחים במשך זמן קצר – הצלחתם בעולם הזה, אבל סופם להידחות באחרונה, לפי שנאמר:

"כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ". [משלי כ"ד, כ]

לעומתם, אתם רואים את הצדיקים - בעולם הזה הם מצטערים - יש להם הרבה  צער - בשניים ושלושה ימים - אך סופם לאחרונה לשמוח לפי שנאמר:  "וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ": [דברים ח', ט"ז]

הגאון רבי אליהו מווילנא עונה על השאלה: מדוע פונה משה לכל עם ישראל בלשון יחיד: "רְאֵה"?

תשובתו: משה רבינו בא ללמד כל יחיד מתוך עם ישראל: מוסר השכל חשוב בחיים, שלא יאמר היחיד: היות ורוב האנשים הולכים בדרך מסוימת אלך גם אני בדרכם - בעצימת עיניים ואין אני זקוק לבדוק את טיבה של אותה דרך מהטעם הזה – התורה פונה לכל יהודי: "רְאֵה!" אתה צריך לבדוק בעצמך אם הדרך שרבים הולכים בא - היא טובה ורצויה? או שהיא שלילית? ועל פי תוצאות הבדיקה תבחר בדרך שאתה חפץ ללכת בה.

לכן  הראיה הנכונה מביאה לידי יראה - את ה'.

הקשר בין הפרשה להפטרה.

[ההפטרה- ישעיהו נ"ד, י"א- נ"ה- י']

ההפטרה מתחילה במילים: "עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים. וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ. וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.  בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ...........

הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב לָמָּה תִשְׁקְלוּ-כֶסֶף בְּלוֹא -לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם. 

 הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.  הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.  הֵן גּוֹי לֹא-תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא-יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ--לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".

בהפטרה מתוארת ציון כענייה סוערה- הנמצאת במצב של ייאוש ואינה מוצאת נחמה - אך הנביא מנחם את ציון: הנה יבואו ימים טובים - היא תהיה בנויה מאבנים יקרות – ברוב פאר  ובניה ילמדו תורה:

בהפטרה מודגשת הדרך בה בחרה ציון:

"וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ".

"הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם",- מפרשים רבים מסבירים את הצימאון למים - כמשל לצימאון  לדברי תורה.

ירושלים תהיה עיר של שלום וגם אם האויבים ינסו להרע לה: כלי המלחמה שלהם לא  יצליחו לפגוע בישראל:

כדברי הנביא: "כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח"

לאור המצב האידאלי: שעם ישראל יתחזק באמונה בה' , ה' מבטיח  לעם ישראל על חידוש הברית שכרת ה' בעבר עם דוד המלך. והנביא מתאר מצב אידאלי

יש כאן הדגשה בכוח הבחירה - והדרך הנכונה אשר בוחרים בה - גורמת לתוצאות טובות ומבורכות.

הדבר המרכזי המקושר לפרשה: כדי להגיע לאמונה בה' דרושה  ראיה וגם שמיעה.

לשמוע את דבר ה' ולהסיק מסקנות נכונות מתוך ראייה שכלית - לא רק  לכיוון ההווה והעבר - אלא גם אל העתיד והעתיד צומח מהדרך הנכונה בה אנו בוחרים.

דוגמת רבי עקיבא: שבשעה שהחכמים בכו למראה גודל החורבן - רבי עקיבא צחק באומרו: כי לאחר קיום נבואת החורבן יזכו גם   לחזות בנבואת הגאולה מתגשמת!

לכן כדי להגיע לעתיד טוב ומבורך - דרושה ראייה למרחוק ואמונה חזקה לשמוע את דברי ה' ובכוח זה פעלו גם אבותינו - אברהם ושרה במשך כל חייהם - בהפצת שם ה' בעולם ובכוח אמונה זה - עתידים הדורות בעתיד להמשיך ולצפות בגאולה גם בימים  הקשים לישראל.

לכן נאמר בהפטרה:

"שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם. 

הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

הברית  שנכרתה לדוד - תחול על כל השומעים לדבר ה' .

לסיכום , לאור האמור לעיל - הקב"ה  מאפשר לכל יהודי לבחור את הדרך בה יחפוץ ללכת, אך בטרם יבחר את הנתיב בה ירצה ללכת ,עליו ללמוד  מראש את התוצאות של הדרך אותה בחר.

משום כך עליו להצטייד בחוש הראיה וחוש השמיעה - לשמוע את דבר ה'

דברי הנביא ישעיהו  באים לנחם את עם ישראל- בתקופה הקשה ומנבא להם: כי לאור בחירתם ללכת   בדרך ה' - יזכו לימים טובים –ימי שלום - אליה ינהרו הגויים-לחזות בפאר ירושלים.

 ויפים דברי שלמה המלך : "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון וברית העולם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

צִיּוֹן  וּבְרִית הָעוֹלָם

 שִׁיר מֵאֵת:  אהובה קליין©

 

צִיּוֹן שְׁקוּעָה בַּעֲנִיּוּתָהּ

חַסְרַת מַרְגּוֹעַ סֹעֲרָה

לְפֶתַע קוֹלוֹת מְהַדְהֲדִים

חִישׁ עַצְבוּתָהּ מִנְּעָרִים.

 

מִפִּי הַנָּבִיא שׁוֹמַעַת

נֶחָמָה בִּשְׁקִיקָה גּוֹמֵאת

בָּנֶיהָ לוֹמְדֵי תּוֹרָה

בַּתְיָה, אַבְנֵי אוֹרָה.

 

צִיּוֹן יִרְאַת שָׁמַיִם

זוֹכָה לִבְרָכוֹת כְּמַיִם

מָזוֹן וּשְׁתִיָּה לְפִיהָ

גִּיל וְשָׂשׂוֹן  פָּנֶיהָ.

 

בְּרִית דָּוִד  קוֹרֶמֶת עוֹר וְגִידִים

בְּרִית עוֹלָם לְנֶצַח נְצָחִים

מִתְעַנֶּגֶת  כֻּלָּהּ בְּתַעֲנוּגִים

לְעֵינֶיהָ חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת  הַפְטָרַת דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ[ נ"ד, י"א- נ"ה, ז'] לְפָרָשַׁת  רָאָה.

[חֹמֶשׁ דְּבָרִים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר