יום רביעי, 19 באוגוסט 2020

פרשת שופטים- במה הוזהרו עם ישראל בבואם לארץ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  שופטים - במה הוזהרו  עם ישראל בבואם לארץ?

מאת: אהובה קליין.


היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]

Biblical paintings by Ahuva Klein- The King is holding the Torah


 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",
[דברים י"ז, י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך- החכם באדם/ ציירה: אהובה קליין (c


ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ משפט  צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ משה שופט  במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות 

ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך "/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את עם ישראל- טרם יציאתם למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

בפרשה זו, נושאים רבים , אחד מהם: האיסור על עם ישראל ללמוד ממעשה הגויים , חלילה, כפי שכתוב בפרשה:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.  וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים.  כִּי-תוֹעֲבַת יְהוָה, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.  תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".  [דברים י"ח, ט- י"ד]

השאלות הן:

א] במה הוזהרו עם ישראל בכניסה לארץ ?

ב] מה פירוש הציווי: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" !

תשובות.

התורה מזהירה את עם ישראל.

כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל-  נאמר:  "לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם"

רש"י מסביר: עם ישראל יבין מתוך ההתבוננות במעשה הגויים כמה מעשיהם מקולקלים ועל עם ישראל מוטל ללמד את בניו לא לנהוג  כמותם , כי מעשיהם הוא חוק לגויים. רש"י מבסס את דבריו על [מדרש ספרי ]

דעת מקרא שואל: מדוע התורה קשרה בין איסור כשפים לביאת הארץ? התשובה: כשיכנסו עם ישראל לארץ יהיו נצרכים לירידת גשמים ועל כך נאמר בראשית רבה [ פרשה י"ג, ב] כל תפילתן של הבריות  היא על הארץ על כן הוזהרו שלא יפנו אל הקוסמים לשאול על הגשמים [על פי העמק דבר להנצי"ב]

הלימוד הזה  למען עשיית כשפים נאסר על עם ישראל. בדומה לכך: נצטווה המלך בישראל  ללמוד תורה – למען ילמד ליראה את ה' ולא יסור ימין ושמאל מן התורה הקדושה. ויש להתרחק מתועבות הגויים - לפי שהכשפים משפילים גבהות אדם , לכן היא תועבת ה' ! בתחילה התורה  מכנה את עושי הכשפים בלשון : "הַגּוֹיִם הָהֵם"- זהו לשון רמז של זילות. 

בהמשך, התורה מחמירה בלשון: "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ".- בדומה לאיסור של אכילת שאור בפסח כמו שנאמר:

"שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם": [שמות, י"ב, י"ט] מה שלא הזהיר כן על דברים אחרים שגם הם אסורים!

ספורנו מדגיש את הסיבה  לכך: שאסור לעשות: כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹייִם – כי בסופו של דבר עם ישראל יגלה - כי כל זה שקר וכזב וכל אשר ינבאו להם - המעוננים, הקוסמים וחוזי הכוכבים, יתבדה לגמרי.

הה"ק מהר"ם ז"ל מאמשינוב טוען:  כי כל העמים אינם מסוגלים – להתגבר על כוחות הרוע שבהם, ואלו הם: המעוננים , קוסמים והמקננים בלבם וזאת - מפני שיצר הרע מסית אותם לעשות רע והם משתכנעים לציית לו. אבל היהודי- הוא שונה- היות וה' נתן לו  כוח התנגדות כדי שיוכל להגיד: "לא כן !"  אינני רוצה לשמוע  בקול היצר הרע" לכן נאמר:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"

ונאמר: " נָתַן לְךָ "-  שנתן לכך את הכוח של "לא כן"!

רבינו בחיי מבהיר: דרשו רז"ל- אתה חייב ללמוד  להבין , כדי  להורות ומצאנו בשבעים  אנשי הסנהדרין שהיו צריכים להיות בקיאים בכל החכמות, כולל חכמת הכשפים - כדי שיוכלו לדון בכל הנושאים- דין אמת - על פי משפט התורה. אילו לא היו מגיעים לשלמות ידיעת כל סוגי הכישוף והיה חסר להם סוג אחד של כישוף שלא ידעו, לא היו מסוגלים לפסוק בו הלכה.

מנה הכתוב  תשע תועבות - כשפים שהיו הכנענים עוסקים בהן והחל ב"מולך" שהיו מקריבים את הילד שלהם לעבודה זרה -  ומתוך שהעבירה כה הייתה כבדה - על כן העונש הוא: כרת. ואילו יתר סוגי הכשפים- הם אסורים בגדר "לא תעשה" מאחר שהתורה הזהירה  מלהחזיק בעבירות אלה ואחר כך דיברה התורה על יראת שמים.

קסמים- הכוונה: שהיה האיש אוחז במקלו והיה חושב: האם כדאי לו ללכת למקום מסוים - או לא כדאי ללכת.

ועל כך אמר הנביא  הושע: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" [הושע ד, י"ב]

מְעוֹנֵן -  יש בזה שלוש משמעויות:

א] לשון עונה [תקופה] – על כך אומר רבי עקיבא: שיש אנשים הסוברים: שעונה מסוימת יפה להתחיל במשהו מסוים.

ב] לשון עין – חכמים אומרים - הכוונה לאוחזי העיניים.

ג] לשון ענן: מביט בעננים ועל פי זה נותן עצות.

מנחש-   כגון , פת הלחם נפלה מפיו, או צבי הפריע לו בדרך ועל פי זה הוא מחליט החלטות.

יש הסוברים: כי מנחש- הוא מביט בעופות, או בכנפיהם או, בצפצוף שלהם, כפי שנאמר: "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר".

[קהלת  י, כ]  הכוונה לזה המכיר בצפצוף שלהם - אחד שמזהה על פי חיבוט הכנפיים או בפרישתן - ומסיק מיני מסקנות.

מכשף- רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: מכשף - הוא שם כללי לכל סוגי הכישוף.

חובר חבר וידעוני- הם סוגי כישוף שונים וגם בהם אסור לשאול. ויש לדעת ולהבין שבענייני כשפים,: ה' שברא הכול יש מאין- דאג שיהיו  עליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהם.

"נתן כוח הארץ וכל אשר לפניה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ועשה עוד על הכוכבים והמזלות- מנהיגים מלאכים ושרים- שהם נפש להם".

וחובר חבר:- מאסף שדים ומחבר אותם, או שמאסף נחשים ועקרבים במקום אחד.

ושואל באוב- שמעלה את נשמת המת- בבית השחי שלו ומדבר משחיו.

דעה  אחרת למקצת רבותינו שבתלמוד- שיש כוח למי שיודע את חכמת האוב- להחיות את המת ולהשיב את נפשו לגופו במשך י"ב חודשים בלבד.

ידעוני- אדם מכניס עצם –של חיה ששמה ידוע לתוך פיו- ומדבר על ידי כישוף ואותה חיה  נקראת: "בני השדה"- כפי שכתוב:

"כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ". [איוב, ה', כ"ג]

ודורש אל המתים: "זה המעלה בזכר והנשאל בגולגולת, או בכל עניין אחר שידרוש בהם"

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

הרמב"ם סובר  שיהודי יהיה תמים בדעה והשכל ואל יאמין בניחושים ,קסמים וכשפים מפני שהם תוהו והבל ומי שנמשך אליהם  הוא חסר דעת.

שאלו פעם את הצדיק מלובלין: מי יותר חשוב - אדם גדול ,או תמים? והשיב להם: כי תמים חשוב יותר והראיה לכך, כאשר אנחנו רואים לפנינו שתי חלות: האחת גדולה, לא שלמה והשנייה קטנה ושלמה, הדין הוא: שצריכים לברך על החלה הקטנה  שהיא שלמה.

"החפץ חיים"  הביא משל, למה  הדבר דומה?  מעשה באיש כפרי שנסע לעיר לפני חג הסוכות ,לקנות אתרוג מהודר בשביל  חותנו, כששב לביתו, התפאר באתרוגו בפני איש כפרי אחד, האיש הכפרי מאד התלהב וביקש ממנו שימכור לו חצי מאתרוג זה - בכסף  מלא, ואכן מכר לו את חצי האתרוג ואת החצי הנותר מהאתרוג הביא לחותנו, ברגע שחותנו ראה את חצי האתרוג כעס מאד, התפלא האיש על הכעס ושאל: מדוע  הנך כועס? הרי  אני יודע בוודאות מהרב- שזהו אתרוג מהודר., ענה לו חותנו: הלוואי שהיית מביא עשרים אתרוגים פשוטים, לא כל כך מהודרים, אבל שלמים. וזה היה עדיף מחצי אתרוג מהודר, אך פסול!

הנמשל: יש אנשים שמהדרים במצוות בין אדם למקום - אך מנגד מזלזלים במצוות שבין אדם לחברו, או ההפך. אנשים אלה - הם בבחינת אתרוג מהודר- חתוך לחצאים, עדיף היה שלא היו מהדרים כל כך, אבל שלמים, לקיים  שתי מצוות: בין אדם למקום ובין  אדם לחברו [אוצר החיים]

רש"י מסביר: על היהודי  להתהלך  בתמימות עם ה' ולצפות רק ממנו ויש להימנע מלחקור עתידות, אלא כל מה שבא עליו  יקבל בתמימות.

דעת מקרא מסביר: יהודי יהיה  תמים עם ה' - יראת ה' תהיה שלמה ולא תהיה עם אמונה  זו- שום כוח של כישוף וניחוש ושום כוח אחר ויראה זו- היא האמונה בשלמות הלב!

בעל הטורים סובר: האות ת' גדולה - שאם  תלך בתמימות –עם ה', כאילו  קיימת מצוות מאלף עד ת'.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  הקב"ה מזהיר את עם ישראל –טרם הכניסה   לארץ לא ללמוד מתועבות הגויים הפונים- לכשפים ,קוסמים ויידעונים,  אלא     להאמין  בקב"ה וללכת אתו בתמימות. הדבר מצווה עליהם ,דווקא עם  בואם לארץ- כי בארץ הם חייבים  להתברך בגשמים ובפרנסה מבורא עולם ובגלל -החשש של קטני אמונה העלולים לגשת ליידעונים ומנחשים למיניהם,  התורה מצווה: להיות  יראי שמים ולהלך בתמימות לפני ה' - בדומה לדרכו של אברהם אבינו- אבי האומה שעליו  נאמר:

"וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־ אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־ אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים"׃


ציורי תנ"ך/"רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב
" / ציירה: אהובה קליין (c)


"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה.  הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה, אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית--מָצִית...
 מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.   קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.   חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

להיות תמים עם אלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

להיות תמים עם אלוקים

שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום שנות נדודים

טרם לארץ נכנסים

עם נבחר אלוקים

מתועבות הגויים  מוזהרים.

 

להימנע מחיבור ליידעונים

להתרחק מכשפים וקוסמים

לבטוח נאמנה באלוקים

 להיות  עמו תמים.

 

זוהי ארץ הבחירה

עיני ה' תמיד בה

מראשית עד אחרית השנה

לעם נבחר עתיר אמונה.

 

בנים אנחנו לאלוקים

בנתיבי אבות הולכים

בשורשים תמיד דבקים

מאבינו בשמים מתייראים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת שופטים [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על הגויים- ברכת השלום/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

פרשת ראה- כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל? מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה :



העלאת תמונות

  

- Biblical paintings

BY Ahuva Klein



Mount Gerizim and Mount Eival



"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".
[דברים  י"א, כ"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/עם ישראל כארי/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ניפוץ עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על  הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  עונשה שח עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה בשנה השביעית/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך" שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שילוח עבד  עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו פותחת בברכה והקללה, הברכות תבואנה על עם ישראל – אם יקיימו את  מצוות התורה ואילו הקללות באות, חלילה, אם לא יקיימו את התורה ומצוותיה:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

כך הכתוב מתאר את התנאי להשגת הברכות: "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, יְהוָה, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ -

רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  וכִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".  [דברים ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מדוע התורה פותחת בלשון יחיד "ראה" וממשיכה בלשון רבים?

ב] "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ" , מהי הברכה?

ג]  כיצד יגיע  עם ישראל למשול בגויים?

תשובות

ראה

נאמר: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

[דברים, י"א, כ"ו]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.." [דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

הגאון רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה. ועל פי המסקנה - תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: ה' אומר: אני פונה אל עם ישראל ואומר: על יסוד כל הדברים שראיתם בעבר והובאו לתודעתכם בסקירה על עברכם - על סמך זה אתם  מבינים שכל אחד- עתידו בידו לברכה, או  חלילה - לקללה, וזאת על פי מה שכתוב בתורה.

"...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"

דעת מקרא מסביר: ה' יברך את עם ישראל  בכך שאלוקים יעזור לו להתגבר  על אויביו כפי שנאמר :"כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ". [שמות כ"ג, כ"ב] ובהמשך ה' מבטיח:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ " [שם פסוק כ"ה]

כאן בפרשתנו נאמר:

"בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים.." [דברים ז, י"ד]

על המילים: "וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים"- מסביר דעת מקרא: מלשון = עבוט- פרושו: משכון- שעם ישראל יהיה במצב כה טוב -  כתוצאה משמירת המצוות - שהוא ילווה לגויים הלוואות - תמורת משכון שיקבל מידם- אבל עם ישראל עצמו לא   יזדקק ללוות מהגויים תמורת משכון שהרי נאמר לפניכן: "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" [פסוק ד'] במצב בו עם ישראל מקיים הלכה למעשה את המצוות – מצבו הכלכלי יהיה יציב וטוב ולא יזדקק להלוואות מהגויים.

עם ישראל מושל  על הגויים.

נאמר בפרשתנו: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".

הנביא ישעיהו  מנבא בהפטרה לפרשה: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"ז]

רבים הפסוקים בתנ"ך  על נושא: השלום הנה  כמה מהם: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."[ ויקרא כ"ו, ו]

"יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.[ במדבר ו, כ"ו]

"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם." [ישעיהו ל"ב, י"ז]

"וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת." [ישעיהו ל"ב, י"ח]

"כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ."[ ישעיהו ט"ו, י"ב]

"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה." [ירמיהו י"ד, י"ג]

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."[יחזקאל ל"ז, כ"ו]

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת."[חגי, ב', ט]

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." [תהלים ל"ד, ט"ו]

"וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם."[תהלים ל"ז, י"א]

כאשר עם ישראל מקיים את המצוות והחוקים עליהם נצטווה בהר סיני- קיימת מידה כנגד מידה . כפי שנאמר במסכת סוטה: "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".

כפי שהפרשה פותחת  בעניין הברכה והקללה, האדם רשאי לבחור כאוות נפשו את דרכו -  בין ברכה ובין קללה, הברכה תינתן לפרט ולכלל כאשר ילכו בדרך הישר:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.."

לעניות דעתי: על מנת להגיע  לחיים שקטים ושלווים בארץ ,הרי בנוסף לקיום החוקים והמשפטים הכתובים בתורה  אשר כאיש אחד בלב אחד: התחייבנו לקבלם –בהיותנו לרגלי הר סיני במילים  " ..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

עלינו להתרחק מהמחלוקת ומשנאת החינם ולהרבות שלום בין איש לרעהו, אז נזכה להגיע לשלום המיוחל- בין עם ישראל לגויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, כל יחיד ויחיד בישראל יש בכוחו להגדיל את אור השלום והגאולה- על ידי מעשיו הטובים- כי עם ישראל  הוא כגוף אחד וכל פרט ופרט הוא חלק מישראל ואם נבחר בברכה- ונקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- נזכה  לימים טובים ולבוא הגאולה – כפי שמנבא  הנביא ישעיהו:

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו ב, ד]


 [א1]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר