פרשת עקב- האם ישנו שכר על קיום מצוות?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  עקב-האם ישנו שכר על קיום מצוות?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה זו:

 

BiblicaL paintings by Ahuva Klein- The blessed

Land

" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".

 [דברים ז,י"ג]

ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  מפרי הארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  "והיה עקב תשמעו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים,/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על ]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות"[ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

פרשה זו פותחת   בהסברים- כיצד ניתן להתברך במיטב הברכות מאת: בורא עולם? וכיצד אף אפשר להגיע  לבריאות טובה – והדבר בהחלט מהווה חיסון רוחני כנגד מחלות- טרם ימציאו המדענים תרופות כנגד המגפה הנוראה:

וכך נאמר:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים:  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ.  וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם.."

 [דברים, ז, י"ב- י"ז]

 השאלות הן:

א] " והָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן,.."-מה המשמעות?

ב] מה השכר שהתורה מבטיחה עבור  קיום המצוות-ואימתי?

תשובות

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן"

הרר"ב מפשיסחה מסביר:

משל למה הדבר דומה?  לבן שאביו פונה עליו ודורש ממנו שירצה ללמוד תורה, ואם יסרב-  אביו ילקנו- עד שהבן ייכנע ויגיד: "רוצה אני" ברור שהיה רצוי שהבן ירצה מיד לכבד את רצון אביו - כדי לחשוך את המלקות.

 באופן זה פונה גם משה רבינו אל בני ישראל ואומר: "וְהָיָה עֵקֶב.."

 הרי בסופו של דבר,  "תִּשְׁמְעוּן" תהיו מוכרחים לשמוע ,שהרי יכפו עליכם  לציית לדברי ה' לכן מוטב שתשמעו לאלתר!

על פי "אור- צדיקים" בשם הה"ק רמ"ל מססוב:

לפני כל צעד שאדם הולך לעשות, עליו לעצור ולחשוב: האם הדבר הוא בהתאם לרצון ה'? ואם- לא, שלא יעשה זאת. לכן הכוונה במילה: " תִּשְׁמְעוּן" תשמעו תחילה, אם הדבר שאתם חושבים לעשות- הוא לרצון ה'? ואם הדבר נוגד  את רצון הקב"ה- אז אין לקיים זאת!

 חז"ל אומרים: המילה –" והָיָה"- זוהי לשון שמחה.

"אורח חיים" סבור: עתידה להיות שמחה גדולה בשמים "עקב"- כאשר בתום ימי הגלות, בעקבתא דמשיחא"

  יבואו ניסיונות קשים  על היהודי מישראל ולמרות זאת עם ישראל יקיים את : "תִּשְׁמְעוּן"

 עם ישראל ימשיך לשמוע בקול ה' ולשמור את התורה ומצוותיה-

אז ישמח ה' שמחה גדולה.

"משך חכמה" מתייחס למילים: "...תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים"

 ושואל: מה הוא הטעם שהכתוב מזכיר כאן רק את "המשפטים"

 והתשובה: בני ישראל שנדדו במדבר היו "דור דעה"-  אשר במשך ארבעים שנות נדודים במדבר- עברו הרבה ייסורים ועמדו בניסיונות קשים מאד ולכן מצוות התורה השתרשו אצלם נעשו חלק מן "האני" שלהם באופן אפילו החוקים – היו להם למשפטים,  כי כלל לא יכלו להבין אחרת ונפשם הגבוהה השיגה גם את החוקים כמו המשפטים.

הבטחת שכר המצוות.

על פי "תולדות פרץ" [ספר "מטה שמעון"]

 שכר המצוות שמורים לאדם לעולם הבא- אך כדי שנוכל גם ליהנות בעולם הזה, צריכים לקיים את המצוות בשמחה- לכן כתוב: "והיה " – והמילה הזו מרמזת על שמחה. היות ושכר שמחת מצווה מקבלים בעולם הזה,

 ישנה חשיבות גדולה מאד- בעבודת ה' מתוך שמחה- לפי שכתוב:

"תַּחַת, אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב--מֵרֹב, כֹּל.  וְעָבַדְתָּ אֶת-אֹויְבֶיךָ" [דברים כ"ח, מ"ז]

"וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה", [קהלת ח, ט] הכוונה לשמחה המלווה עשיית מצווה- שאין השכינה שורה- לא מתוך עצלות ,מתוך עצבות ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ודברים בטלים.- אלא מתוך שמחה  של מצווה, לפי שנאמר:

"ְעַתָּה, קְחוּ-לִי מְנַגֵּן; וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד-יְהוָה". [מלכים ב', ג', ט"ו]

 מילים אלו נאמרו על הנביא אלישע היות וכעס על יהורם בן אחאב .

ועוד נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע[אל יהורם ] אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מַה-לִּי וָלָךְ--לֵךְ אֶל-נְבִיאֵי אָבִיךָ, וְאֶל-נְבִיאֵי אִמֶּךָ";

[שם י"ג] ובעבור שכעס לא חלה עליו הנבואה-

 

כי אין הנבואה שורה ,אלא  מתוך שמחה, לכן כאשר החל לנגן שרתה עליו רוח הנבואה ועוד נאמר: כי מיום שנסתלק אליהו הנביא- רבו- לא שרתה עליו רוח  הנבואה- כי עדיין היה באבל אבל כעת – "כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן"- שרתה עליו רוח הנבואה.,
 ועוד נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מַה-לִּי וָלָךְ--לֵךְ אֶל-נְבִיאֵי אָבִיךָ, וְאֶל-נְבִיאֵי אִמֶּךָ";

[שם י"ג]

 חז"ל אומרים: שאומנם שכר מצווה בעולם הבא- אבל  בעניין שמיעה- יש גם שכר בעולם הזה כפי שכתוב:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ"

 מכאן לומדים: כי חייבים לשמוע דברי תורה, תוכחות ומוסרים  תלמידי חכמים. כפי שנאמר על אברהם אבינו. בזמן שהיה רעב בארץ ויצחק בנו –הלך לגרר ומשם רצה ללכת למצרים, אמר ה' ליצחק:

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.   עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" [בראשית כ"ו, ב'-ו']

 ועוד נאמר:

"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ". [שמות ט"ו, כ"ו]

 על פי דוגמאות אלה- לומדים אנו : שאם שכר מצווה בעולם הבא, הרי שכר שמיעה בעולם הזה.

 יש לשים לב, כי הפרשה פותחת בלשון  רבים ומסיימת  בלשון יחיד.

ארז"ל  [ בתורת כוהנים כ"ו, ח] אינו דומה המצב בו   רבים מקיימים את המצווה - למצב שבו מעטים העושים את המצווה.

 רש"י [בפרשת שלח] "משא שמרים אדם לבד, אינו אלא שליש המשא שמסיעין אותו להרים"

 וכך גם בלימוד תורה: ישנה סגולה יותר- כאשר קבוצה גדולה ,היינו- רבים מצטרפים ללימוד., אך בעניין קבלת שכר- הדבר משתנה מיחיד ליחיד- כל אחד ואחד נוטל שכר באופן נפרד- כפי מידת הכוונה שלו בלימוד- שהרי אין הכוונה זהה אצל כולם במידה שווה.

 כפי שנאמר במסכת אבות:

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א,), וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.

אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג,), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם". [מסכת אבות ג, ב]

 אבל גם אדם שלומד תורה לבדו- לשמה- גם הוא מקבל שכר על הלימוד.

 [על פי: אבות דרבי אליעזר]

 ועל כך משל: "אחד שהיה לו בן קטן, השאיר אותו בביתו והלך לשוק, לקח הבן את המגילה –היה מניחו על ברכיו- יושב ולומד. כשחזר אביו מן השוק, אמר: הנה בני  הקטן על דעת עצמו למד תורה- שכרו ודאי מתקבל בשמים וזוהי הכוונה: שה' קובע לו שכר.

ואחד הדברים החשובים בחיי האדם : הבריאות שאלוקים מבטיח- למקיימי המצוות:

"וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ".   [דברים ז, ט"ו]

 רבינו בחיי מסביר בשני פירושים:

א] החולי הוא ממנהגו של עולם  וכל מדווי  מצרים היו מחוץ למנהגו של עולם.

ב]  כל חולי שבא מחוץ לגוף, כגון השינוי מזג האוויר  וקלקולו.

 וכל מדווי מצרים- מחלות הנובעות- מתוך גופו של האדם- אלוקים לא ישים על יהודים- המקיימים את התורה – ומצוותיה.

 הרמב"ם סבור: כי לגבי הבטחת הברכות החומריות- מטר ארצכם ועוד כיוצא בזה- - אין זה מתן שכר- אלא- הבטחה מה': שייתן את התנאים המתאימים -כדי  שאפשר יהיה לקיים תורה ברוגע, שהרי, מחלות וייסורים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: ישנה חשיבות גדולה  לקיום מצווה מתוך שמחה, כי שמחת המצווה- גורמת לאדם להיות  שרוי באושר   וליהנות מזיו השכינה, למעשה- השכר האמיתי על המצוות- יקבל  היהודי- בעולם הבא, אך בעולם הזה-  יזכה תמורת קיום המצוות- בתנאים גשמיים טובים- כולל בריאות טובה ואיתנה- רוגע ושלווה- אשר יאפשרו לו – להמשיך ללמוד בהנאה. ויפים דברי המשנה:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.

הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין" [מסכת אבות ד', ט"ז]

ההפטרה:

ישעיהו מ"ט:

קטע מתוך ההפטרה:

 יד וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי.  טו הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. טז הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  יז מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. יח שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה.  יט כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ:  כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.  כ עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ:  צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה.  כא וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.  {פ}
כב כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.  כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי.

ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון 

ושמחה ימצא בה וקול זמרה"

[ישעיהו נ"א, ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחת חיים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחת חיים

 שיר מאת אהובה קליין ©

 עם חכם ונבון

 יודע מבין  נכון

 תמים עם אלוקיו

 לשמים נושא עיניו.

 

 זוכר נדודי מדבר

 נסים נפלאות עבר

 אבות יצאו ממצרים

 חצו יבשה ומים.

 

שואף להיות בשמחה

 נטול חולי וצרה

מדפדף בלוחות ליבו

מזור מגלה  לנפשו.

 

עקב  ישמע משפטים

זוכה   לברכות וחסדים

 מבורך בכל צעד ושעל

מוגן מה'  לעד - ממעל.

 

 אהבה לזולת יעניק

 שנאת חינם ירחיק

 שמחה תניס אפלה

 ממנו   תסור מחלה.

הערה: השיר בהשראת: פרשת "עקב"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אין עוד מלבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין ©

Biblical paintings by Ahuva Klein- God  is no other than Him ©

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- התנאי להאריך ימים על אדמת הקודש/ מאמר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן - התנאי להאריך ימים על אדמת הקודש.

 מאת: אהובה קליין.


 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה מצווה לעלות להר העברים/

 ציירה: אהובה קליין (c)

 

 ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה מתחנן לה' להיכנס  לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל מההר/  ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הסכנה בשכחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[מתוך ההפטרה

[הפטרת ואתחנן, בספר ישעיהו, מפרק מ פסוק א, עד פרק מ פסוק כו].

ציורי תנ"ך / "שאו  מרום עינכם"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אחד הנושאים בפרשה : האמונה באלוקים -  וקיום התורה הלכה למעשה: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.  מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם.  לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ--מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת-לְךָ אֶת-אַרְצָם נַחֲלָה--כַּיּוֹם הַזֶּה.  וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת:  אֵין, עוֹד.  וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים".  [דברים ד, ל"ה- מ"א]

השאלות הן:

א] כיצד התגלה לעם ישראל, כי ה' הוא האלוקים?

ב] מה יהודי חייב לדעת לאורך חייו?

תשובות

גילוי מציאות אלוקים - לעם ישראל.

נאמר: "מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". 

על פי רש"י  

א] בני ישראל ראו במעמד הר סיני- כי ה' הוא האלוקים.

ב] לפי המדרש [שיר השירים] בזמן מעמד הר סיני – פתח ה' את שבעת הרקיעים-כשם שקרע ה' את העליונים- כך קרע את התחתונים- וכולם ראו שאלוקים הוא  אחד ויחיד ! לכן נאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת"

האגדה מספרת:

"והאורה הגדולה אשר יצאה מדבר ה'- מלאה את כל הארץ ויאספו מלכי האדמה אל בלעם בן בעור ויאמרו לו:

הואל נא והגדת לנו: המביא ה' שנית מבול על הארץ? ויען אותם בלעם לאמור: הלא הוגד לכם- כי נשבע ה' לבלתי הביא עוד מבול על הארץ לשחתה!

ויוסיפו המלכים לדבר ואמרו אל בלעם: אולי יביא עתה ה' מבול אש? ויען אותם בלעם: את תורתו הוא נותן לבני ישראל, וממנה יצאה האורה הגדולה הזאת אשר נבהלתם ממנה, וישמעו המלכים את דברי בלעם ויניחו [נרגעו]  וישובו איש, איש אל ארצו ואל מלכותו"

דעת מקרא סבור: תכלית הראיות היא - למען שעם ישראל ידעו - כי ה' הוא האלוקים.

ה', זה שם מיוחד- הוא האלוקים ,בעל כל הכוחות ,הוא ברא את העולם וגם מנהיג אותו.

כך קראו לה' בזמן אליהו הנביא, כפי שכתוב: "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; ובדבריך (וּבִדְבָרְךָ) עָשִׂיתִי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  עֲנֵנִי יְהוָה, עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי-אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת-לִבָּם, אֲחֹרַנִּית.  וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים, וְאֶת-הֶעָפָר; וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה.  וַיַּרְא, כָּל-הָעָם, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ—

יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". [מלכים-א, י"ח, ל"ו- מ]

בכך הודו  כולם: שהם מאמינים בה'. במוצאי יום הכיפורים אנו אומרים כך שבע פעמים.

חובת היהודי לדעת.

האלשייך הקדוש אומר רעיון מעניין:

אם אנחנו רואים בעולם הזה שהאחד מצליח בכל אשר ילך וטוב לו ומאושר, לעומתו על השני עוברים ייסורים ופגעים,  אין זה נובע מהטעם שיש שינוי מבחינת ה'  כלפי המקבל.

אלא, ההשפעה היוצאת ממנו אל ברואיו באופן שווה. השינוי קורה  רק  מצד מקבלי ההשפעה. מי שהוא ראוי- זוכה לקבל שפע וכל טוב מאת ה'. ומי שאינו זוכה בגלל מעשיו השליליים - ההשפעה האלוקית כלפיו משתנה בהתאם להתנהגותו.

דוגמא נהדרת היא: השמש. היא משפיעה את אורה וחומה במידה שווה על כל העולם ובכל זאת ניתן לראות שוני בין העצמים השונים - לגבי תוצאת קרני השמש עליהם. עצם בהיר נהיה כהה ומנגד הפשתן הכהה נהיה לבן. בזמן שהשמש מקשה את המלח הנמס - מנגד היא ממיסה את השעורה, ודאי לא נחשוב שהשינויים נוצרים בגלל השמש עצמה - מזריחתה והשפעתה. אלא הדבר נובע מאופיים וטבעם של העצמים המגיבים להשפעתה – באופן שונה.

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" -  כשתתבונן  בזריחת השמש - תגיע למסקנה: כי למרות שזריחתה שווה על כל העצמים, הרי התוצאות עליהם משתנות- על פי אופיים ותכונותיהם.

"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ" שה' הוא היחיד והמיוחד  והשפעתו היא על כל פני תבל, ההבדלים שאנו רואים אצל הבריות - נובעים בגלל אופיים ,או תכונותיהם השונות. הכול תוצאה של מעשיהם, זה - זוכה למידת הדין והשני זוכה למידת הרחמים. אבל גם מידת הדין וגם מידת הרחמים - מאת אלוקים היחיד בעולם.

חובת היהודי לדעת:

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת": 

על פי  "ספרים": יש לדעת: "ה' הוא האלוקים בשמים ועל הארץ מתחת" ידיעה זו- היא יסוד ושורש כל הידיעות בעולם...

הפסוק: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת":   מסיים את הקטע הראשון של תפילת: "עלינו לשבח" בברכת "מלכויות" בראש השנה ובסיום התפילות בכל ימות השנה.

רבי האי גאון מייחס את התפילה הזו ליהושע בן נון שהתפלל בזמן כיבוש יריחו. [יהושע ו]

יש כמה מחז"ל הטוענים: כי המשפט: "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת" ניתן ללמוד:  מהי הדרך הנכונה שילך בה האדם?

א]" בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל"- כשמדובר ברוחניות- בהשגת יראת שמים ולימוד התורה ועבודת המידות - יש להתבונן " מִמַּעַל"- כלפי אלה  שעומדים בתחומים אלה מעליך- כלומר בדרגות מעליך- וזה ייתן לך תמריץ להידמות עליהם ולעלות במעלות היראה והתורה.

ב] "וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת": בעניינים גשמיים - נכסים, ממון עליך להתבונן באלה שיש להם "מִתָּחַת"- שיש להם פחות ממך ומבחינה גשמית הם פחות ממך- הדבר ייתן לך תמריץ להיות שמח  בחלקך ואז תפנה את עיקר שאיפותיך לנתיב הרוחני - קיום מצוות - לימוד ועשייה בפועל. 

רבינו בחיי אומר על המילים: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים"- כי זוהי מצוות עשה מן התורה לדעת את  ה' ,עלינו לחקור ולא נסתמך רק על הקבלה בלבד באופן שטחי.

הידיעה לבדה אינה מספקת- כמו שאומר שלמה המלך:

"כְּבֹד אֱלֹהִים, הַסְתֵּר דָּבָר;" [משלי כ"ה, ב] כי אי  אפשר שהאדם המתחיל לחשוב ישיג את המהות של אלוקים,

אלא עליו להתבונן במעשה הבריאה-  לחזור ולהתבונן כמו שמצאנו אצל אליהו הנביא:

"לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.  וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". [מלכים א, י"ט, י"א- י"ב] ואם יצר הרע יבלבל את האדם כאילו יש  שתי ראשויות- אז האדם יתגבר וישיב על ליבו- כי ה' הוא היחיד בעולם , אין עוד מלבדו !

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר:

הכרת ה' אינה מבוססת על אמונה, אלא  על ידיעה , על סמך וודאות של אירוע  אישי ישיר שהיית בו והוא הוצג בפני כל האומה בבת אחת. על ידי התגלות ה'  שראית במו עינך - תסיק שהוא האל היחיד והאמתי גם שאר האנושות מאמינה בו  בהרבה צורות ותעתועים.

"אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ" ה' הוא  הוא המצוי היחידי וכל שאר הנוכחים- תלויים רק בו!. 

במעמד הר סיני ראית אותו כאלוקים שכבודו מלא עולם – הוא שוכן באותה  מידה בשמים ובארץ- הכרת ה' דרך  נס יציאת מצרים ומתן תורה ודרך הברית שכרת ה' עם אבותיך- אברהם , יצחק ויעקב, והברית הזאת עוברת מדור לדור בקרב הצאצאים –אשר התחנכו ללכת   בדרך ה' ועל סמך כל האירועים האלה- אתה  אמור לדעת בהחלטיות וודאית את מציאות אלוקים ואם חלילה אתה עלול לשכוח את ה' ,חזור ותיזכר בכל המופתים שה' עשה לאבותינו- ותשיב את אמונתך  אל הלב ותזכור כי ה' נמצא בכל מקום, בשמים מעל ,אבל גם מציאותו על הארץ "מתחת.- כתוצאה  מידיעה זו עליך לקיים את המצוות והחוקים שה' מצווך- והם מהווים תנאי להישאר בארץ ישראל  המיועדת  לך לעד- ותוכל להישאר בה רק- כל עוד אתה נאמן לאביך שבשמים ומקיים את  התורה ככתבה ולשונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל- ניתן להסיק: כי יהודי חייב לדעת את בוראו, לזכור את כל הנסים והמופתים, יציאת מצרים ומעמד הר סיני..., וכאז  כן עתה -יודה לאלוקים על כל הנסים הגלויים והנסתרים  בימינו ויזכור לקיים את הבטחותיו לרגלי הר סיני: "נעשה ונשמע"! התנאי לחיות כאן בארצנו הקדושה וחשובים דברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.  בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים  ק"ה, מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)