פרשת
ואתחנן - התנאי להאריך ימים על אדמת הקודש.
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משה מצווה לעלות להר העברים/
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מתחנן לה' להיכנס לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל מההר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הסכנה בשכחה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[מתוך ההפטרה
[הפטרת ואתחנן, בספר ישעיהו, מפרק מ פסוק א, עד פרק מ פסוק כו].
ציורי תנ"ך / "שאו מרום עינכם"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
אחד הנושאים בפרשה :
האמונה באלוקים - וקיום התורה הלכה למעשה:
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי
יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד,
מִלְּבַדּוֹ. מִן-הַשָּׁמַיִם
הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ
הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר
בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם. לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים
מִמְּךָ--מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת-לְךָ אֶת-אַרְצָם נַחֲלָה--כַּיּוֹם
הַזֶּה. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ
אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ
מִתָּחַת: אֵין, עוֹד. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֺתָיו,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ
אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים". [דברים ד, ל"ה- מ"א]
השאלות הן:
א] כיצד התגלה לעם
ישראל, כי ה' הוא האלוקים?
ב] מה יהודי חייב
לדעת לאורך חייו?
תשובות
גילוי
מציאות אלוקים - לעם ישראל.
נאמר: "מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ;
וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ,
מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".
על פי רש"י
א] בני ישראל ראו
במעמד הר סיני- כי ה' הוא האלוקים.
ב] לפי המדרש [שיר
השירים] בזמן מעמד הר סיני – פתח ה' את שבעת הרקיעים-כשם שקרע ה' את העליונים- כך
קרע את התחתונים- וכולם ראו שאלוקים הוא
אחד ויחיד ! לכן נאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת"
האגדה מספרת:
"והאורה הגדולה
אשר יצאה מדבר ה'- מלאה את כל הארץ ויאספו מלכי האדמה אל בלעם בן בעור ויאמרו לו:
הואל נא והגדת לנו:
המביא ה' שנית מבול על הארץ? ויען אותם בלעם לאמור: הלא הוגד לכם- כי נשבע ה'
לבלתי הביא עוד מבול על הארץ לשחתה!
ויוסיפו המלכים לדבר
ואמרו אל בלעם: אולי יביא עתה ה' מבול אש? ויען אותם בלעם: את תורתו הוא נותן
לבני ישראל, וממנה יצאה האורה הגדולה הזאת אשר נבהלתם ממנה, וישמעו המלכים את
דברי בלעם ויניחו [נרגעו] וישובו איש, איש
אל ארצו ואל מלכותו"
דעת מקרא סבור: תכלית הראיות היא - למען שעם ישראל ידעו - כי ה' הוא האלוקים.
ה', זה שם מיוחד- הוא
האלוקים ,בעל כל הכוחות ,הוא ברא את העולם וגם מנהיג אותו.
כך קראו לה' בזמן
אליהו הנביא, כפי שכתוב: "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ
הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם
יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; ובדבריך
(וּבִדְבָרְךָ) עָשִׂיתִי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי יְהוָה, עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם
הַזֶּה, כִּי-אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת-לִבָּם,
אֲחֹרַנִּית. וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה,
וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים, וְאֶת-הֶעָפָר;
וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה.
וַיַּרְא, כָּל-הָעָם, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ—
יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". [מלכים-א, י"ח, ל"ו- מ]
בכך הודו כולם: שהם מאמינים בה'. במוצאי יום הכיפורים
אנו אומרים כך שבע פעמים.
חובת
היהודי לדעת.
האלשייך הקדוש אומר
רעיון מעניין:
אם אנחנו רואים בעולם
הזה שהאחד מצליח בכל אשר ילך וטוב לו ומאושר, לעומתו על השני עוברים ייסורים
ופגעים, אין זה נובע מהטעם שיש שינוי
מבחינת ה' כלפי המקבל.
אלא, ההשפעה היוצאת
ממנו אל ברואיו באופן שווה. השינוי קורה
רק מצד מקבלי ההשפעה. מי שהוא ראוי-
זוכה לקבל שפע וכל טוב מאת ה'. ומי שאינו זוכה בגלל מעשיו השליליים - ההשפעה
האלוקית כלפיו משתנה בהתאם להתנהגותו.
דוגמא נהדרת היא:
השמש. היא משפיעה את אורה וחומה במידה שווה על כל העולם ובכל זאת ניתן לראות שוני
בין העצמים השונים - לגבי תוצאת קרני השמש עליהם. עצם בהיר נהיה כהה ומנגד הפשתן
הכהה נהיה לבן. בזמן שהשמש מקשה את המלח הנמס - מנגד היא ממיסה את השעורה, ודאי לא
נחשוב שהשינויים נוצרים בגלל השמש עצמה - מזריחתה והשפעתה. אלא הדבר נובע מאופיים
וטבעם של העצמים המגיבים להשפעתה – באופן שונה.
"וְיָדַעְתָּ
הַיּוֹם" - כשתתבונן בזריחת השמש - תגיע למסקנה: כי למרות שזריחתה
שווה על כל העצמים, הרי התוצאות עליהם משתנות- על פי אופיים ותכונותיהם.
"וַהֲשֵׁבֹתָ
אֶל-לְבָבֶךָ" שה' הוא היחיד והמיוחד
והשפעתו היא על כל פני תבל, ההבדלים שאנו רואים אצל הבריות - נובעים בגלל
אופיים ,או תכונותיהם השונות. הכול תוצאה של מעשיהם, זה - זוכה למידת הדין והשני זוכה
למידת הרחמים. אבל גם מידת הדין וגם מידת הרחמים - מאת אלוקים היחיד בעולם.
חובת
היהודי לדעת:
"וְיָדַעְתָּ
הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם
מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת":
על פי "ספרים": יש לדעת: "ה' הוא האלוקים בשמים ועל הארץ מתחת" ידיעה זו-
היא יסוד ושורש כל הידיעות בעולם...
הפסוק: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם,
וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל
וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת": מסיים את הקטע הראשון של
תפילת: "עלינו לשבח" בברכת "מלכויות" בראש השנה ובסיום
התפילות בכל ימות השנה.
רבי האי גאון מייחס את התפילה הזו ליהושע בן נון שהתפלל בזמן כיבוש יריחו. [יהושע
ו]
יש כמה מחז"ל הטוענים: כי המשפט: "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת" ניתן
ללמוד: מהי הדרך הנכונה שילך בה האדם?
א]" בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל"- כשמדובר ברוחניות- בהשגת יראת שמים ולימוד התורה ועבודת
המידות - יש להתבונן " מִמַּעַל"- כלפי אלה שעומדים
בתחומים אלה מעליך- כלומר בדרגות מעליך- וזה ייתן לך תמריץ להידמות עליהם ולעלות
במעלות היראה והתורה.
ב] "וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת": בעניינים גשמיים - נכסים, ממון עליך להתבונן באלה שיש להם "מִתָּחַת"- שיש להם פחות
ממך ומבחינה גשמית הם פחות ממך- הדבר ייתן לך תמריץ להיות שמח בחלקך ואז תפנה את עיקר שאיפותיך לנתיב הרוחני -
קיום מצוות - לימוד ועשייה בפועל.
רבינו בחיי אומר על
המילים: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם,
וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים"- כי זוהי מצוות עשה מן התורה לדעת את ה' ,עלינו לחקור ולא נסתמך רק על הקבלה
בלבד באופן שטחי.
הידיעה לבדה אינה
מספקת- כמו שאומר שלמה המלך:
"כְּבֹד
אֱלֹהִים, הַסְתֵּר דָּבָר;" [משלי
כ"ה, ב] כי אי אפשר שהאדם המתחיל
לחשוב ישיג את המהות של אלוקים,
אלא עליו להתבונן
במעשה הבריאה- לחזור ולהתבונן כמו שמצאנו
אצל אליהו הנביא:
"לֹא
בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה;
וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". [מלכים א, י"ט, י"א- י"ב] ואם יצר הרע יבלבל את האדם
כאילו יש שתי ראשויות- אז האדם יתגבר
וישיב על ליבו- כי ה' הוא היחיד בעולם , אין עוד מלבדו !
רש"ר [הרב שמשון
רפאל הירש] מסביר:
הכרת ה' אינה מבוססת
על אמונה, אלא על ידיעה , על סמך וודאות
של אירוע אישי ישיר שהיית בו והוא הוצג
בפני כל האומה בבת אחת. על ידי התגלות ה'
שראית במו עינך - תסיק שהוא האל היחיד והאמתי גם שאר האנושות מאמינה
בו בהרבה צורות ותעתועים.
"אֵין
עוֹד, מִלְּבַדּוֹ" ה' הוא הוא המצוי
היחידי וכל שאר הנוכחים- תלויים רק בו!.
במעמד
הר סיני ראית אותו כאלוקים שכבודו מלא עולם – הוא שוכן באותה מידה בשמים ובארץ- הכרת ה' דרך נס יציאת מצרים ומתן תורה ודרך הברית שכרת ה'
עם אבותיך- אברהם , יצחק ויעקב, והברית הזאת עוברת מדור לדור בקרב הצאצאים –אשר התחנכו ללכת בדרך ה'
ועל סמך כל האירועים האלה- אתה אמור לדעת
בהחלטיות וודאית את מציאות אלוקים ואם חלילה אתה עלול לשכוח את ה' ,חזור ותיזכר
בכל המופתים שה' עשה לאבותינו- ותשיב את אמונתך
אל הלב ותזכור כי ה' נמצא בכל מקום, בשמים מעל ,אבל גם מציאותו על הארץ
"מתחת.- כתוצאה מידיעה זו עליך לקיים
את המצוות והחוקים שה' מצווך- והם מהווים תנאי להישאר בארץ ישראל המיועדת
לך לעד- ותוכל להישאר בה רק- כל עוד אתה נאמן לאביך שבשמים ומקיים את התורה ככתבה ולשונה.
לסיכום, לאור האמור לעיל- ניתן להסיק: כי יהודי חייב לדעת את בוראו, לזכור את
כל הנסים והמופתים, יציאת מצרים ומעמד הר סיני..., וכאז כן עתה -יודה לאלוקים על כל הנסים הגלויים
והנסתרים בימינו ויזכור לקיים את הבטחותיו
לרגלי הר סיני: "נעשה ונשמע"! התנאי לחיות כאן בארצנו הקדושה וחשובים
דברי דוד המלך:
"וַיִּתֵּן
לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל
לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר,
יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו-- וְתוֹרֹתָיו
יִנְצֹרוּ;הַלְלוּ-יָהּ".
[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
