יום רביעי, 15 ביולי 2020

רפידים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רפידים

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת הגיעו  העם לרפידים
 רפתה אמונתם באלוקים
 עם משה החלו מריבים
 השכחה גדשה שיאים.

 פתחו פתח למהמורות
 הבלבול יצא במחולות
 חיצים נורו לכל עבר
 רוח משה  כולה שבר.

 צימאון  ההמון למים
 הצמיח  אהבה למצרים
 משה חשש מסקילה
 פנה לבורא בתחינה.

להכות בצור הצטווה
במטהו מתוך ענווה
לפתע, מים זרמו  כנהר
"מַסָּ֖ה  וּמְרִיבָ֑ה" במדבר.

הערה: השיר בהשראת- פרשת מסעי [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יהושע בן נון וכלב  בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין ©

Biblical paintings- Joshua and Galeb Ben Jephunneh.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 8 ביולי 2020

פרשת פינחס- מי היו הנותרים מדור המדבר?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פנחס - מי היו הנותרים מדור המדבר?
מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה זו:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה הנותרים מהמרגלים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ בנות צלופחד לפני משה ואלעזר הכהן ולפני נשיאי העדה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעלות להר  העברים/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוכבד ושלושת ילדיה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/  משה סומך את ידיו על יהושע/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יהושע ואנשי גבעון/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות



''





 ציורי תנ"ך/ יום תרועה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות 
ציורי תנ"ך/ משה מתפלל לה' למען השגת מנהיג לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פינחס וברית השלום/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "צרור את המדיינים והכיתם אותם"/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ אליהו הנביא בצל עץ הרותם ועוגת הרצפים וצפחת המים/ציירה: אהובה קליין (c)  [ציור מתוך ההפטרה  [מלכים א, פרק י"ח]

 vvpyr
פרשה זו מתארת לנו את  מפקד בני ישראל –יוצאי מצרים- מבן עשרים שנה  ומעלה –המפקד נערך בערבות מואב סמוך לירדן יריחו - מקום    בו חנו בני ישראל , טרם  חצו את הירדן.
כך הכתוב מתאר: "וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃ מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּֽאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּֽצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם..." [במדבר כ"ו, ב-ו]
בהמשך - התורה  מתארת בפרטי פרטים את מניינם במדבר ובסופו של דבר הכתוב מציין:
" וּבְאֵ֨לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּֽקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ כִּֽי־אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹֽא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן"  במדבר כ"ו, ס"ב- ס"ה]
השאלות הן:
א] מדוע היה צורך במפקד זה?
ב] מי היו האנשים שניצלו מדור המדבר?
תשובות:
מטרת המפקד:
דעת מקרא מביא  את  תשובת רש"י
רש"י מסביר בשני אופנים:
א] "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא  מונה אותם לידע מניין הנותרות,"
ב] "כשיצאו ממצרים  ונמסרו למשה, נמסרו לו במניין, עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו, מחזירן במניין" [מקור דברי רש"י במדרש תנחומא לפסוק: "ויהי אחר המגפה.."]
דעת מקרא מביא עוד נימוקים:
א] מטרה צבאית : טרם יכנסו בני ישראל לארץ – מוטל עליהם לכובשה- לכן יש צורך למנות אותם. וכל זה בדומה למפקד במדבר סיני- כלומר עריכת מפקד של יוצאי צבא, אשר יוטל עליהם לכבוש את עבר הירדן המערבי ובנוסף הייתה גם מטרה צבאית מידית - להילחם כנגד מדיין ,כמו  שהכתוב מתאר:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם"  [שם  כ"ה, י"ז].
אברבנאל סובר: דרך המלכים שימנו חייליהם לבוא למלחמה"- כלומר המלכים דואגים למנות את חייליהם לפני כניסתם  למלחמה.
ב] חלוקת  הארץ  כפי שנאמר  אחרי המפקד, אותה מתארת התורה:
"לָאֵלֶּה, תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה.." [כ"ו, נ"ג]
עוד מוסיף "דעת מקרא": לא ניתנו  פרטים מדויקים כיצד לבצע את המפקד -כפי שניתנו באחד לחודש בשנה השנית לצאתם ממצרים ,אלא התורה מתארת את המפקד באופן כללי ,אך ישנו דמיון למפקד הקודם בכך: שגם פה נפקדו בני ישראל  בנפרד ושבט לוי נמנה באופן נפרד.
רש"ר הרב שמשון   רפאל הירש סבור: התורה מלמדת אותנו- כי אחר המגפה שהתרחשה בעקבות  כל הנצמדים לבעל פעור- שזו הייתה עבודה זרה, מעתה נפתח  פרק חדש וטהור בחיי עם ישראל, לאחר שמתו כל החוטאים בעבירה חמורה זו, יכלו ישראל כעת להפיץ אור בטהרת ענייני האישות הטבועה בהם ועברה אליהם בירושה מאבותיהם. בצורה  שראה  בלעם לפני הפיתוי של פעור.  עצם העניין - שכל אחד ואחד היה יכול להימנות לבית אביו – כפי שהתרחש  קודם, ארבעים שנה במדבר לאחר יציאת מצרים - הוכיחה שלא  ייתכן ספק מי הוא אביו של כל ילד בישראל וכל מה שהתרחש  בחטא פעור- היה משהו חד פעמי.
האנשים שניצלו מדור המדבר.
יהושע בן נון -  וכלב בן יפונה:
יהושע - זכה להגדלת שמו על ידי משה, לפי  שתחילה  נקרא בשם: "הושע"- אבל הוא נטל שכר –עשרת המרגלים שנתווסף לשמו האות- יוד- בגימטריא- עשר. והאות יוד מהיכן הגיעה  אליו? מאשת אברהם, לפי שתחילה נקראה בשם: "שרי" והיות והיא קראה תיגר [התרעמה והתלוננה]. וכך האות יוד עברה להושע- שנהפך ליהושע! והוכחה לכך- כפי שכתוב:
"וִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁע"ַ. [במדבר י"ג, ט"ז]- אמר לו : "יה יושיעך מעצת המרגלים!
יהושע – מצטייר כאדם בעל אמונה חזקה בבורא עולם ומסור למשה, משום כך נבחר להנהיג את העם בהמשך, ולא בניו של משה, אומנם גם הם  התאימו  לתפקיד ,אך יהושע התעלה עליהם.
ההנהגה שונה ממלכות וגם מכהונה, בעוד שכהונה עוברת בתורשה וגם מלכות עוברת בדרך כלל מאב  לבנו, הרי יש כתר מיוחד – כתר תורה - יכול לזכות בו רק כל מי שעוסק - ועמל בתורה ואכן כזה היה יהושע, הוא היה מרבה  לעסוק  בתורה ולא היה מבזבז  זמנו לריק.
כמו שנאמר במסכת אבות :"רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה....ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין שאינו פוסק וכנהר שמתגבר והולך..." [אבות ו, א] מכאן שאדם שעמל בתורה כדוגמת יהושע – זוכה לתבונה מיוחדת ומתמצא גם  בדברים של הנהגה.
אכן , הגמרא מעידה על יהושע, שכאשר  משה עלה  להר סיני  לקבל את התורה- יהושע היה נוטה לו אהל לרגלי ההר- וכל זה על מנת לקבל את פני רבו  ראשון- למען יספוג ממנו דברי תורה  וירווה מהמצוות והחידושים.
כמו כן ,היה משרת אותו, היה מסדר את הספסלים במקום התכנסות  תורה-  על מנת ללמוד.
נאמר: "וזרח השמש ובא השמש: [קהלת א, ה]כל עוד לא שקעה שמשו של משה- [לפני שירד משה מגדולתו כמנהיג]הייתה זורחת שמשו של יהושע.
בנוסף יהושע היה איש רוח - הכוונה מנהיג המבין את הלך הרוח שלכל אחד ואחד, כמו שאמר הקב"ה  למשה: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו" [במדבר כ"ז, י"ח]
יהושע היה: "אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ" אדם בעל הבנה ורגישות מיוחדת ,המצליח למצוא שפה משותפת עם  כל המגזרים. נאמר עליו: "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל".[שמות ל"ג, י"א]- יהושע מוכן לבטל את כל עצמיותו -על מנת לקבל את התורה הקדושה וגם משמש כנער  משרת את משה- יהושע הוא נער התורה ולכן אדם בדרגתו ראוי להנהיג את עם ישראל!
כלב בן יפונה-   רש"י  מסביר: כאשר המרגלים  עלו   לארץ, נאמר: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן", [במדבר י"ג, כ"ב]
מסתבר, שכלב לבדו עלה והשתטח על קברי אבות ונשא תפילה לה' –כדי שלא יהיה שותף לעצתם של יתר חבריו המרגלים- אשר  עתידים לדבר בגנות הארץ.
ניתן לומר עליו: כי הוא שחה כנגד הזרם, הוא לא נגרר למוציאי הדיבה על ארץ ישראל ,אלא אמר את דעתו בנחרצות:
"וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".
 רבינו בחיי אומר רעיון מעניין: הרי נאמר בפרשה:
"וְלֹֽא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן" וכאן מדגיש רבינו בחיי: כי ה' הקדים את כלב ליהושע, כי כך גם ה' יקדים אותו ראשון כי הוא הקדיש עצמו יותר מיהושע בקנאתו של הקב"ה בעניין המרגלים כמו שכתוב:
"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ" [במדבר י"ג, י]
תגובותיהם להוצאת  הדיבה של המרגלים הייתה: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל-תִּירָאֻם".
 תגובת העדה הייתה:
"וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הָעֵדָה, לִרְגּוֹם אֹתָם, בָּאֲבָנִים; וּכְבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֶל-כָּל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל".[במדבר י"ד, ו - י']
כלב בן יפונה מקבל את התואר: "עבדי"-
וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ, יוֹרִשֶׁנָּה" . [במדבר י"ד ,כ"ד]
אבל משה מקדים את יהושע לעולם ,לפני  כלב וזה  בגלל מעלת החכמה.
 ומה שנאמר: על דור המדבר:
"וְלֹֽא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ.."- על כך דרשו: רז"ל איש ולא אישה! מכאן שלא הנשים בגזירת המדבר ולכן מטעם זה נסמכה פרשת בנות צלופחד- באו לתבוע ירושה על הארץ, וכמו שנאמר  במדרש: האנשים היו שונאים את הארץ וההוכחה שאמרו: "וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:  נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה", אבל הנשים מחבבות את הארץ  ודורשות:" תנה  לנו אחוזה".
זו גם דעתו של רש"י.
לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו: כי מדור המדבר  שמתו בעבור שלקחו חלק בהוצאת דיבת הארץ. נשארו הנשים שלא חטאו והייתה להן אהבה לארץ ישראל וכן יהושע בן נון וכלב בן יפונה -  שעמדו כסלע איתן כנגד  דיבת המרגלים והיו בדעתם של משה ואהרון: כי הארץ טובה ויש לעלות ולרשת אותה.
על יהושע נאמר:
" נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד". [משלי כ"ז, י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יהושע וכלב בן יפונה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יהושע וכלב בן יפונה.
 שיר מאת: אהובה קליין ©
יהושע משרת משה
לצדו כלב בן יפונה
אישים רמי מעלה
כקטורת דעתם  נעלה.


חוסמים זרם איתן
נאמנים לריבון עולם
אהבתם לארץ  חמדה
עולה , עורגת ערגה.

דור המדבר לא שרד
עבור לשונו  החד
הוציא  מילות דיבה
חיש על חטאו נתבע.

מותו מצא בישימון
מציאות ולא חלום
יהושע וכלב שרדו
הנשים לנחלה זכו!
 הערה: השיר בהשראת פרשת פנחס [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בלק לוקח את בלעם לראש הפעור/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות
"וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן"׃
 [במדבר כ"ג, כ"ח]
 Biblical paintings by Ahuva Klein-Ballasm and Balak on the Head of the mountain
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 1 ביולי 2020

פרשת בלק/ מהי מסקנתו הסופית של בלעם? / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק - מהי מסקנתו הסופית של בלעם ?
מאת: אהובה קליין .


יצירותיי לפרשה זו:




    ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בלק שולח  מלאכים לבלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בלעם חובש את אתונו/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בלק חובש את אתונו/  ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו מול המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בלעם משקיף על אוהלי עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (Cׂ





ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא  יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין


 (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "הן--עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בלק כועס על בלעם- על אי הצלחתו לקלל../ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות


 בלק לוקח את  בלעם לראש פעור- כדי לקלל את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו נקראת על שם: בלק בן ציפור, ומי היה מלך זה? על כך  תשובת - הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק - המסביר: בלק לא היה מזרע המלוכה במואב! ולא התאים למלוכה מעוצמת סגולותיו האישיות - אלא לאחר  הניצחונות הנפלאים של ישראל בעבר הירדן המזרחי - החליט בלק  לעיני  המואבים-לשמש כצופה המתייצב בשער ומתריע בפניהם - מהסכנה הצפויה להם  - מפני ישראל החזקים והיות ונעשה מקטרג  ראשי על עם ישראל ובא בהצעות שונות כדי להפריע להצלחתם – המואבים מינו אותו  למלך עליהם, הדבר היה רק משום  צורך השעה, כפי שהכתוב מדגיש:
"וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא". אנשי מואב היו חדורי אמונה - שכשם שבלק מתריע בפניהם מסכנת ישראל- כך מסוגל הוא לחלץ אותם מאיום זה .
רש"י מביא את דברי תנחומא: "והלוא מתחילה – נסיך היה שנאמר: אֶת-אֱוִי וְאֶת-רֶקֶם וְאֶת-צוּר וְאֶת-חוּר וְאֶת-רֶבַע, נְסִיכֵי סִיחוֹן, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". 
מתברר , שמשנהרג סיחון המליכו אותו תחתיו לצורך השעה. לא ברור , כיצד תנחומא מגיע למסקנה שבלק היה נסיך על פי פסוק זה, ישנם הסוברים: שצור- הוא למעשה- בלק.
הרא"ם סבור: שבלק , היה מנסיכי סיחון.
על פי הזוהר הקדוש [,בלק, קצו']: בלק היה מבני בניו של יתרו, כפי הידוע, יתרו ובניו התגיירו ושרתה עליהם השכינה ובניו היו לומדים בלשכת הגזית, לעומתם בלק נטש את דרך אבותיו ,משראו זקני מואב ומדין - שהוא התרחק ממשפחתו החליטו להמליך אותו עליהם. [מתוך  ספר " מטה שמעון"]
בלק  מגייס את בלעם שיקלל את עם ישראל- ולאחר ניסיונות רבים שבלעם מנסה לעשות כן, ונכשל. לבלק יש עוד רעיון  ולוקח את בלעם לראש הפעור, כפי שהכתוב מתאר:
"וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, גַּם-קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ; גַּם-בָּרֵךְ, לֹא תְבָרְכֶנּוּ.  וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק:  הֲלֹא, דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה.  וַיֹּאמֶר בָּלָק, אֶל-בִּלְעָם, לְכָה-נָּא אֶקָּחֲךָ, אֶל-מָקוֹם אַחֵר; אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם.  וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת-בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.  וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִם. [במדבר כ"ג, כ"ז- ל]
השאלות הן:
א] מדוע לקח בלק את  בלעם לרֹאשׁ הַפְּעוֹר?
ב] לאיזו מסקנה הגיע בלעם?
תשובות.
בלק לוקח את  בלעם לרֹאשׁ הַפְּעוֹר.
רש"י סובר: כי בלק היה קוסם גדול והוא ראה שעם ישראל עתיד ללקות על ידי פעור, אך לא ידע במה? לכן אמר: יתכן שהקללה תחול על ישראל ממקום זה וכך דרכם של החוזים בכוכבים הרואים - ואינם יודעים בדיוק מה רואים - כיצד הדבר מתגשם  בדייקנות ובאילו  תנאים !
דעת מקרא מסביר: הפעור הוא הר בארץ מואב ועליו היה מקום פולחן לאליל שנקרא בשם זה. ההר  נשקף לכיוון הישימון על פני ערבות מואב – שם חנו בני ישראל, כפי שהכתוב מציין:
"וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ". [במדבר  כ"ב, א]
זהו ניסיונו  השלישי של בלק להביא את בלעם למקום שבלק חושב- שהוא ראוי משם לקלל את עם ישראל, אך כאן כבר הספק מכרסם בתוך נפשו של בלק ,הוא אינו משוכנע שמפה תצא הצלחת קללת ישראל. הוא מתחיל להבין שהדבר תלוי ברצונו של ה'. אך היה סבור שזה מקום מוכן לפורענות לישראל.
ה"כלי יקר" אומר רעיון מעניין: בלק לוקח את בלעם לראש פעור – זהו הניסיון השלישי לקלל את עם ישראל, וזאת לאחר מסקנה: שלא ניתן לתת דופי בשורשים ולא בענפים של העם ותכלית השלמות היא: וכל דבר ששלם מכל צד יש עין הרע לשלוט בו – על ידי שיברך את רעהו בקול גדול וישבח  אותו בקול רם והתוצאה: שישמעו על כך כל אומות העולם ויתקנאו בישראל ויכניסו בהם עין הרע , משום כך לקחו לראש הפיעור כדי שכאן יפתח את פיו.
רש"ר [ הרב  שמשון רפאל הירש] סבור:  בלק לוקח את בלעם לראש הפעור- מקום שמשמש פסגת "העבודה זרה של חוסר הבושה" המשקיפה על  ארץ השממה, שהרי זה כל מקור כוחו של פעור: הוא אל האלים , מהווה את הצד הבהמי של הגופניות האנושית האומרת לאדם: מה עליך לחשוב על צניעות? תתבונן בגופך ותראה שאתה אינך שונה מן הבהמה ואין לך להתבייש  בפני האלים! לכן, יוצא אפוא,  שבלק על ידי שמביא את בלעם למקום זה - מציב לפניו את השאלה: מה יחסו של העם לקדושה ולצניעות? בתחום חיי האישות.
על כך אומרים  חז"ל [במדרש רבה, כ, י"ח]: "בלק היה בעל קסמים ובעל נחש יותר מבלעם שהיה נמשך אחריו כסומא. למה הדבר דומה? [לשניים שרוצים לנתח את הגוף] לאחד בידו סכין ואינו מכיר את חלקי הגוף וחברו מכיר את  חלקי הגוף ואין בידו סכין, כך היו שניהם דומין" הכוונה: בלק מראה לבלעם להיכן לכוון את חוד קללתו.
מסקנת בלעם.
על פי ספר: "כל  אגדות ישראל"- בלעם אחרי  הניסיונות לקלל את ישראל ואין הדבר עולה בידו הוא אומר לבלק:
".. הלוא אמרתי לך: את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור  לדבר. וילעג בלק לבלעם ויאמר: כחומר ביד היוצר הנך ביד ה'! וייחר לבלעם ויאמר: הנה אנוכי מדבר בשם ה' ואתה יושב, על כן אנוכי אומר לך: עמוד! פן יחרה אף ה' בך ועשה אתך כלה. ויקם בלק ויעמוד. ויאמר בלעם: איכה אוכל ואררתי את העם אשר ה' אלוקיו לא ינום ולא ישן ושומרו תמיד! ויאמר בלק: אם אינך יכול לקללם  בגלל משה, וקללתם בגלל יהושע. ויאמר בלעם: גם האיש הזה אל יקל בעינך! הנה אנוכי רואה אותו מריע ותוקע ומפיל חומה!
וימררו הדברים האלה את בלק עד מאד ויאמר: האמנם אין עצה ואין תחבולה להשמיד את העם הזה אשר יצא ממצרים ?!
ויאמר בלעם: אל תאמר: יצא העם הזה, ואמרת: ה' הוציאם מארץ מצרים! וייתן לו חוקים ומשפטים ויבדילום מכל העמים: הנה העם הזה יוצא למלחמה ולא ינחש ולא יקסום [לא יעסוק בכשפים] כי אם ישאל מאת: כוהנו הגדול ללבוש אוריו ותומיו ולשאול בהם התצליח דרכם אם לא!
אין עם ולשון אשר ישמע שם ה' על פיו כעם ישראל: בשוכבו יפקיד רוחו ביד ה' ובקומו יאמר: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד! ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד! בצאתו לפועלו ולעבודתו יתחנן אל אלוקיו לאמור: ברך נא את מעשי ידיי! ובשובו לביתו יברך את אלוקיו עוזרו ומושיעו! על כן עיני ה' תמיד בעמו זה. לא ינום ולא יישן שומר ישראל!"
בלעם מדגיש את צורת חייהם של עם ישראל: "וישא בלעם את עיניו וירא את האוהלים אשר בני ישראל יושבים בהם והנה פתחיהם אינם מכוונים [זה לעומת זה] ויאמר: אשרי העם העושה ככה! איש מהם לא יראה את הנמצא באוהל רעהו ולא יקנא בו ולא יחמוד את אשר לו. ועתה בלק, שא עינך וראה את מעשי העם החכם והנבון הזה. והשתאית [והתפלאת] כמוני ואמרת גם אתה: מי כמוך ישראל?! "
לסיכום, לאור האמור לעיל, בלעם הגיע למסקנה: כי עם ישראל- הוא עם קדוש נבחר ה'- קיבל את התורה וחי את חייו לאורה לאורך כל הדרך.
אלוקים שומר עליו יומם וליל, זה עם אשר בוטח באלוקים וזוכה לשמירה נצחית- בעל  כוח רוחני אדיר  המרבה בתפילה  ובקבלת -  עול מלכות שמים במילים:
"שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד"  עם כזה לא ניתן לנצח!

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר