יום רביעי, 22 במאי 2019

פרשת בחוקותי-השגת כוח הרתעה- כיצד?/ מאמר מאת:אהובה קליין..

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותיי- השגת כוח הרתעה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.


היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אם בחוקותי תלכו.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הברכות שורות על פרי ארצנו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)

" וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם"; [ויקרא  כ"ו, י"א]



ציורי תנ"ך/ "וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/



מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  ברכת השלום- "וגר זאב עם כבש"


פרשה זו- היא הפרשה האחרונה בחומש ויקרא ,

והיא פותחת במילים:

"אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.."

 [ויקרא  כ"ו, ג-ז]

השאלות הן:

א] בזכות מה  נזכה למטר?

ב] מהן הדרכים להשגת השלום וכוח הרתעה?

תשובות.

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם"

מעשה שהיה:

בימיו של רבי תנחומא  הייתה עצירת גשמים לכן  היה צורך לפתוח בתענית, באו ישראל לפניו ובקשו ממנו: "רבי, גזור תענית" מיד גזר עליהם תענית -במשך שלושה ימים ראשונים- לא ירדו כלל גשמים, מה עשה הרבי? נכנס לבית הכנסת ונשא דרשה בפני הציבור וביקש מהם: אתם תתמלאו רחמים- איש על רעהו וכך הקב"ה יתמלא  רחמים עליכם.

 מיד התחילו לחלק צדקה לעניים, אך שמו לב שיהודי אחד  נותן כספו לגרושתו, מיד באו אנשים אלה להתלונן בפני הרבי ואמרו לו: יש כאן אדם שעושה מעשה עבירה בכך שנותן מעות לגרושתו, התחיל חוקר אותם ושואל: מה ראיתם? ענו לו: ראינו אדם פלוני נותן ממון לגרושתו. ביקש מהם להביא את האיש לפניו וכשהגיע אליו, שאל אותו: מפני מה אתה מעניק מעות לגרושתך? ענה האיש לרבי:

 כשראיתי שגרושתי נמצאת בעניות כה גדולה- התמלאה ליבי ברחמים עליה ועל כן תרמתי לה ממון. מיד נשא לשמים הרב את עיניו ופנה אל ה' בתפילה: אלוקים ,תראה אדם שאינו חייב לפרנס את  האישה לאחר גירושיה וראה בצרתה ומתוך רחמים נתן לה מעות- אז אתה הקב"ה שנאמר עליך: "רַחּם וְחַנּוּן יְהוָה;    אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חָסֶד". [תהלים ק"ג, ח]- האם לא תתמלא רחמים עלינו? הרי אנחנו בניך – בני אברהם יצחק ויעקב ,כל שכן תתמלא עלינו רחמים! מיד התחילו לרדת גשמים ובכך באה רווחה לעולם.

[מתוך פרפראות לתורה].

מכאן אנו מסיקים: אם בקרבנו ישנם רחמים  איש על רעהו- ממילא קיימת מידה כנגד מידה  מצד בורא עולם  אשר מרעיף עלינו מרחמיו.

 הגר"א [הגאון הרבינו אליהו מווילנא]  מצטט:

"מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים"[הכוונה בתפילת- שמונה עשרה] [משנה ברכות ל"ג, א] ואמרו בגמרא [תענית ב, א] "לפי שאין יורדין בגבורה לכן נקראו גבורה.

 נשאלת השאלה: מדוע השתמשו במילה "גבורה" לגבי הגשמים ,דווקא- יותר משאר הלשונות שבהם נברא העולם? שהרי לגבי שאר פעולות הבריאה נאמר: "בעשרה דברים נברא העולם"? [מסכת חגיגה י"ב, א', ובמסכת אבות ה', א] כנראה  קיים הבדל בין המילה: "גבורה" לבין המילה- "גדולה"

וההבדל הוא: "גדולה"- זה משהו תמידי, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש-דוגמת השמש- שעולה במזרח ושוקעת במערב- יום, יום. אנשים רואים את זה כמשהו רגיל ואין רואים בזה גבורת ה'.

מנגד המילה: "גבורה" זה משהו שמתרחש לפרקים - שבכך מבחינים בגבורת אלוקים,

דוגמא: כאשר במצב של עצירת גשמים , מופיע הצדיק ומתפלל לירידת הגשמים- ואז כתוצאה מתפילתו – לפתע יורדים גשמים, אבל יש גם מצב שהגשמים, למרות זאת לא ירדו כלל.

לכן נקראו: "גבורת גשמים"- וקבעוהו ב"תחיית המתים".[קטע בתוך  תפילת שמונה עשרה]

וכן לגבי-"רופא חולים וסומך  נופלים"

"וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"

 מתברר שהשגת כל הברכות- כגון: הגשמים, שלום וכו' תלוי בהיותנו  הולכים בדרך המצוות ועשייתן.

על כך כמה דעות  של פרשנים:

על פי תורת כוהנים לא די לשמור את המצוות ,אלא עלינו להיות עמלים בתורה.

במסכת אבות נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו  יתנהלו  על פי התורה  הקדושה.

רבי משה אליקים מקוז'ניץ סובר :  אין הכוונה רק ללמוד תורה, אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם- גם בדרך זו עמל  בתורה- כי מקיים את  המצוות בפועל.

דוד המלך אומר:

"לוּ--עַמִּי, שֹׁמֵעַ לִי;    יִשְׂרָאֵל, בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ.  כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ;    וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב יָדִי".[תהלים פ"א, י"ד]

וישעיהו הנביא אומר:

"לוּא הִקְשַׁבְתָּ, לְמִצְוֺתָי; וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ,.." [ישעיהו  מ"ח, י"ח]כמו כן נאמר:

"מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם".[דברים ה', כ"ה]

ה"כלי יקר" מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [ בדברים רבה ד, ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין מידה כנגד מידה-אם  תקפיד להימנע מעשיית דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.

התוצאה תהיה: "יהי שלום בחילך"

רבינו בחיי בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא: "וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]

החתם סופר אומר: כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..

"בעל הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו  מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות נפשית  אמיתית.

לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ.."

[ישעיהו י"א, ו]

על פי דעת  מקרא: הזאב יגור במחיצה אחת עם הכבש ולא יזיק לה, אומנם הדברים נאמרים בלשון יחיד, אבל הכוונה שהזאבים יגורו עם הכבשים.

מכאן - שהשלום שורה גם  על  החיות והבהמות.

ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.

רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה"[ישעיהו נ"ב, ז]

בעל הטורים   מסביר  את  משמעות המילים:"ווְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" –"שלום"- אותיות של ה' – כי שמו  של הקב"ה – הוא: ה"שלום".

ועל המילים:

ו"ְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה": בגימטריא אלו הם ארבע מלכויות: בבל, מדי ,יון, אדום.

 מצאנו שהמלכויות משולות לחיות כפי שנאמר: "וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה.." [יחזקאל ל"ד, ח']

רש"ר מסביר: כי מדובר בשלום  בתוך הארץ כתוצאה משביעות רצון בין איש לרעהו -הדבר מאפשר  לפרוח  עם קיום התורה והמצוות - הגורם לאור וברכת ה' על  כלל ישראל.

ולשלום החברתי בתוך הארץ יתווסף שלום מדיני שמשמעותו: זוועות מלחמה שיתרחשו מחוץ לגבולות ישראל- לא תפגענה בעם ישראל.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, בעקבות קיום המצוות ,הלכה למעשה- יחולו כל הברכות המוזכרות בפרשה זו באופן  שיעורר השתאות בכל העמים-כדברי הרמב"ן.

 ובאופן זה יסיקו עמי הארצות:

"וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ" [דברים כ"ח, י]

כלומר- עם ישראל ירכוש באופן זה את כוח ההרתעה- כלפי האויבים.

ההפטרה :

רמיהו ט"ז- י"ז]:
 הנה קטע מתוך ההפטרה:

 "יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי, וּמְנוּסִי--בְּיוֹם צָרָה; אֵלֶיךָ, גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי-אָרֶץ, וְיֹאמְרוּ אַךְ-שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל וְאֵין-בָּם מוֹעִיל.   הֲיַעֲשֶׂה-לּוֹ אָדָם, אֱלֹהִים; וְהֵמָּה, לֹא אֱלֹהִים.   לָכֵן, הִנְנִי מוֹדִיעָם, בַּפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדִיעֵם אֶת-יָדִי וְאֶת-גְּבוּרָתִי; וְיָדְעוּ, כִּי-שְׁמִי יְהוָה. ..."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון השלום/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון השלום

שיר מאת: אהובה קליין ©



ויהי היום השמים מרננים

בן המלך משקיף למרחקים

לפתע מחזה פלאים

זאב וכבש מלחשים.



 בוחן בעיניו מתקשה להאמין

 השלום קורם עור וגידים

 שלווה פורשת כנפיה

 הארץ שוחקת כובשת פניה.



עתה מעלעל  בספר הספרים

קורא בשקיקה חזון הנביאים:

משישובו הבנים לכור מחצבתם

השלום והשלווה יפלו בחלקם.


 הערה: השיר בהשראת פרשת  בחוקותי- [חומש  ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שמיטה גם בכרם- בשנה השבעית/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  The Seventh

year  is also  in the vineyard


"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. ..." ויקרא  כ"ה, ו]
ציורי תנ"ך/ שמיטה גם בכרם/ ציירה: אהובה קליין (c) 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 במאי 2019

פרשת בהר- מה הקשר בין שנת השמיטה לחיי האדם?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהר - מה הקשר בין שנת השמיטה לחיי האדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי  לפרשה:


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:



אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה:אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שילוח עבד  עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל..  תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/"כי  ימוך אחיך.." /ציירה: אהובה  קליין (c{ [שמן על בד] 


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הברכה המובטחת בשנה השישית/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)


פרשה זו פותחת במצוות השמיטה כפי שכתוב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹרדַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָהשָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹרשְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָתִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל". [ויקרא כ"ה, א-ח]

 השאלות הן:

 א] מה הקשר בין שנת השמיטה לחיי האדם בכלל?

 ב] למי  מיועדת האכילה בשנה השביעית?

 תשובות.

מצוות השמיטה וחיי האדם.

על פי  ספר: "מטה שמעון" ראיתי הסברים יפים ומעניינים.

באמצעות מצוות השמיטה - התורה מעוניינת - לתת לאדם עצה נדיבה כיצד יחשב שנותיו וימי חייו בכלל?

משל: לאיש עני שהיה מחזר על הפתחים בעיר מספר שנים . כשהזדקן, היה מתפאר בעשירותו . ניגש אליו אחד מבני העיר ואמר לו: אתה סכל, הרי כל מה שבידך- תוצאה של קבלת נדבות-פרוטות- מאנשים, לכן, אתה סבור שאתה עשיר ,אך אם תהפוך אותם לדינרים אז התוצאה תהיה: שלא יהיו לך אפילו עשרה דינרים ואז תיווכח שאינך עשיר כלל ותפסיק להתגאות!

הנמשל: באותו אופן שהאדם מחשב את חייו בעולם הזה- הוא מגיע למסקנה: כי יש לו הרבה זמן לחיות, אם הוא למשל: בן שמונים שנה - ימיו מסתכמים בעשרים ותשעה אלף ומאתיים יום. כתוצאה מחישוב זה- הוא יחוש שהוא אזרח בעולם הזה. אבל אם האדם יעשה מכל השנים שמיטות, או יובלות אז יעלה בידו עשר, או אחת עשרה שמיטות, ויגיע למסקנה: כי הוא סך הכול תושב, או גר בארץ והדבר ייתן לו תמריץ לעסוק במעשים טובים  והליכה בדרך התורה. ["אוהל יעקב"]

 וכמה מחכימים דברי דוד המלך: "הוֹדִיעֵנִי יְהוָה, קִצִּי--וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא;    אֵדְעָה, מֶה-חָדֵל אָנִי".  [תהלים ל"ט, ה']

משל נוסף : סוחר  אחד היה בקי  בדרכי המסחר ,יותר מסוחרים אחרים. היה לו שותף לעסקיו - איש עשיר מאד,

אשתו של הסוחר הייתה דורשת ממנו שיקנה לה תכשיט -כמו שנהוג אצל שותפו העשיר והייתה מדברת מתוך קנאה ואומרת לו: ראה כיצד העשיר קונה לאשתו תכשיטים, אך היא לא ידעה את האמת- שבעלה שותף רק עשירית מהרווחים בעסק, והיא הייתה כל הזמן מקניטה ומלחיצה אותו בדבר תאוותה לתכשיט. למחרת ניגש  בעלה אל השותף העשיר וביקש ממנו לחלק את החשבון ביניהם ,שותפו לעסק שאל אותו: מה התרחש היום- שהוא דורש את החשבון ביניהם? ענה לו האיש: אני פשוט רוצה לקבל את הדין וחשבון על הרווחים שלי בעסק- על מנת להראות לאשתי- מה הסכום שעומד לרשותי לפי שהיא מכעיסה אותי בדרישותיה.

הנמשל:  האדם בעולם הזה- בהביטו על עצמו- חי חיים בלתי קצובים לו בזמן. יצר הרע, מידי פעם מנסה לפתותו לעשיית חטאים באופן של מסר: כי עוד יחיה חיים ארוכים שיוכל לפרוע את מעשיו ובכך הוא מטעה אותו בשנים שלא בטוח שיגיע אליהם.

לכן גם דוד המלך, ביקש  מה' -לדעת כמה שנות חיים נותרו לו למען ידע מה אין לו לעשות ובכך ידע עד כמה חדל הוא.

האכילה בשנה השביעית.

על פי ספר: "מעיינה של תורה": האדם עלול לחשוב שבשנת השמיטה הוא עלול להגיע להפסדים, היות ובשנה זו אינו עוסק במלאכות הקשורות לעבודת האדמה והצמחייה, כגון: זריעה, קצירה ועוד.

 לכן  באה התורה ואומרת:

"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל".

למרות שהיהודי לא יעבוד בשדהו בשנת השמיטה, היבול יהיה בצורה מספקת בשדה, או הכרם- לו לאנשי ביתו ואף לבהמה ולחיה.  יתר על כן, בזכות  קיום שנת השמיטה כהלכה -יושפע שפע רב של ברכות גם בששת השנים הבאות.

כפי  שנאמר בהמשך הפרשה: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם.."

לכן  השמיטה נקראת: גם בשם: "שבת"

רש"י טוען: "שבת לה' "- לשם ה' -כמו שנאמר בשבת בראשית- ששבת קודש משפיעה ברכה על כל השבוע-  באותו אופן -שמירת שנת השמיטה בשנה השביעית- משפיעה- שפע ברכות על ששת השנים הבאות.

רעיון זה אמור גם על הר סיני, בעוד שכל ההרים הגבוהים- רצו  והשתדלו שהתורה תתקבל עליהם ,דווקא. מנגד  הר סיני ,מפאת צניעותו ,פרש לצדדים ולא עשה דבר- לכן זכה דווקא הוא שהתורה תתקבל עליו-  היינו-  השפעת הקדושה לעולם. מכאן שגם הר סיני וגם שנת השמיטה אינם עושים דבר ולמרות זאת משפיעים מקדושתם על אחרים.[ אמרי שפר]

חת"ם סופר מסביר: כי יש עניין שמיטה אצל הר סיני- לפי ששנת השמיטה מוכיחה : כי התורה ניתנה על הר סיני מן השמים ומשה רבינו לא  בדה אותה, חלילה- מתוך ליבו. שהרי בן אנוש אינו יכול להעז להבטיח:

"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים".

רק אלוקים יכול להבטיח הבטחה כזו שהיא בטוח  תתקיים.

רש"י  מפרש: שגם הנוכרים יכולים בשנת השמיטה ליהנות מן ההפקר ולכאורה-  המסר קשה להבנה שהרי מצוות- שכחה, פאה מיועדים רק לעם ישראל ולא לנוכרים, אלא שהמסירה- כלומר האכילה מן ההפקר-   כביכול מוסרים את השדה  לרשותו של ה' היות והמסירה לה' חייבת להיות מוחלטת בלי שיור, לפיכך צריכים להפקיר את השדה עם היבול, או הכרם ,מסירה מוחלטת ללא שיור של בעלות , כי אם המקום ישמש הפקר רק לישראל ולא לנוכרים- עדיין נשאר בשדה  בעלות מסוימת.[על פי "נתיבות שלום"]

 לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי השמיטה  מביאה לאדם מסר לחיים: עליו לדעת כי חייו על פני  האדמה קצובים וחולפים מהר ,על כן ינצל את ימיו לקיים מצוות ולחיות על פי התורה- חיים של קדושה- חיים של עשיית מעשים טובים וחסדים גם לזולת.

בנוסף כדאי שידע כל אדם- בשנת השמיטה למרות שאינו עובד את אדמתו- יזכה לברכות ולשפע רב של ישועות.

יפים דברי שלמה המלך: "בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ". [משלי י', כ"ב]

ההפטרה השבת:


ירמיהו פרק  ל"ב

הנה קטע מההפטרה:

 "וַיֹּאמֶר, יִרְמְיָהוּ:  הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  הִנֵּה חֲנַמְאֵל, בֶּן-שַׁלֻּם דֹּדְךָ, בָּא אֵלֶיךָ, לֵאמֹר:  קְנֵה לְךָ, אֶת-שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת--כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה, לִקְנוֹת.   וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן-דֹּדִי כִּדְבַר יְהוָה, אֶל-חֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת-שָׂדִי אֲשֶׁר-בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי-לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה, קְנֵה-לָךְ; וָאֵדַע, כִּי דְבַר-יְהוָה הוּא.   וָאֶקְנֶה, אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן-דֹּדִי, אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וָאֶשְׁקְלָה-לּוֹ, אֶת-הַכֶּסֶף, שִׁבְעָה שְׁקָלִים, וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף.   וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם, וָאָעֵד עֵדִים; וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף, בְּמֹאזְנָיִם.  וָאֶקַּח, אֶת-סֵפֶר הַמִּקְנָה, אֶת-הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים, וְאֶת-הַגָּלוּי.  וָאֶתֵּן אֶת-הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה, אֶל-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה בֶּן-מַחְסֵיָה, לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי, וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה--לְעֵינֵי, כָּל-הַיְּהוּדִים, הַיֹּשְׁבִים, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.   וָאֲצַוֶּה, אֶת-בָּרוּךְ, לְעֵינֵיהֶם, לֵאמֹר.   כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה, וּנְתַתָּם, בִּכְלִי-חָרֶשׂ--לְמַעַן יַעַמְדוּ, יָמִים רַבִּים.  {ס}   כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים, בָּאָרֶץ הַזֹּאת".
 בשבוע הבא, נחגוג בע"ה את ל"ג בעומר:

ל"ג בעומר שמח- לכל עם ישראל!


ציור לל"ג בעומר/ שמחה סביב המדורה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציור לל"ג בעומר/ בר כוכבא במלחמתו נגד הרומאים. / ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת אלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת אלוקים.

 שיר מאת: אהובה קליין ©


 בזיעת אפו אוכל לחמו

אמונה זורמת בחדרי ליבו

לעולם אינו חושש למחייתו

בוטח בה' מרבה תפילתו.



במשך שש שנים

חייו אינם קלים

משכים בעלות השחר

בשמחה ולא בצער.



רגבי האדמה עודר

כרמו מטפח ללא היכר

הגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ

חש  סיוע אלוקי וכוח.



 בשנה השביעית יבולו מפקיר

 לרשות הרבים מעביר

 ברכת אלוקים היא  תעשיר

 מודה לבורא  במזמור ושיר.



  מספר שנות השמיטה

  מעוררים בו מחשבה

  כי חייו  חיש חולפים

 מחוגי השעון אינם עוצרים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהר [חומש  ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר