יום רביעי, 28 בנובמבר 2018

פרשת וישב- מה גנוז בשנאת האחים ליוסף?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב -  מה גנוז בשנאת האחים ליוסף ?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי  לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יוסף רועה את צאן אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ יעקב  יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/   האחים מבחינים בהגעתו של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף מושלך לבור/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]




בפרשה זו  יוסף  - בציווי יעקב אביו - הולך לתור אחר אחיו הרועים בשדה ולדרוש בשלומם

כפי שהכתוב מתאר:  "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.  וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:  הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.  וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.  וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ:  לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.  וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם.  וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד.." [בראשית  ל"ז, י"ח- כ"ה]

השאלות הן:

א] מהיכן נבעה שנאת האחים ליוסף?

א] מה משמעות השלכת יוסף לבור?

ב] התנהגות האחים לאחר השלכת  יוסף לבור?

תשובות.

שנאת האחים ליוסף.

הסבר יפה  לסיבת  שנאת האחים  כלפי יוסף כותב הרב אליהו שלזינגר בספרו "אלה הדברים" על התורה.

שתי הסיבות העיקריות  לשנאה זו כלפי יוסף היו:

א] "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת- דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם".[ בראשית ל"ז, ב]

ב] וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  "וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". [בראשית ל"ז, ג- ד]

נשאלת השאלה - האם  בגלל שתי סיבות – ישנה הצדקה להרוג את יוסף?

אלא הייתה סיבה נוספת לשנאתם .

אברבנאל ו"בעל העקדה" מסבירים: השבטים ראו – כי אברהם, ראש לכל האבות והיו לו בנים רבים: יצחק, ישמעאל ובני קטורה, אולם, רק יצחק נבחר להיות חלק של כלל ישראל, כפי שהכתוב מציין:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". [שם, כ"א, י"ב] ליצחק היו שני בנים- יעקב ועשיו, אך מתוך השניים - רק יעקב נבחר להמשיך את שושלת האבות ולבנות את בית ישראל ,לעומתו עשיו נדחה ולא זכה לשום חלק בכלל ישראל.

לכן , כשראו האחים שיוסף מוציא דיבה רעה עליהם ,מלשין עליהם שהם אוכלים אבר מן החי ומזלזלים בבני השפחות וחשודים על עריות,

בנוסף , יעקב אהב את  יוסף אהבה יתרה, נפל עליהם פחד  נוראי -  משום כך חששו שיעקב יעביר את כוחו כממשיך השרשרת של כלל ישראל -רק ליוסף ואילו  שאר האחים לא  ישתייכו בתוך כלל ישראל.

זה הטעם לכך ששנאו אותו ,זממו להורגו ולסלקו מדרכיהם. בדומה לכך שיעקב לקח את הברכות מעשיו בדרך רמייה ,היות ועשיו שאף לקבל את הברכות מיצחק אביו - באמצעות הצייד הכפול שלו- הן בשדה והן בפיו-  צד ומרמה את אביו כמצטייר בעיניו צדיק וישר דרך. באופן זה החליטו  אחי יוסף להבטיח את המשך השושלת  של יעקב בתוך כלל ישראל , הסבר זה מתאים לתוכן הפסוקים ולהסברו של רש"י: הטוען: כי יוסף - היה בן זקונים ליעקב וכל מה שלמד אצל שם ועבר - מסר רק ליוסף, מכך הסיקו האחים שיעקב מעוניין לדחותם  וההוכחה - שלימד את יוסף בלבד תורה ופסח עליהם.

חז"ל אומרים: שכל  השנאה  של האחים כלפי יוסף וכל הפעולות שהתלוו  לתחושתם כלפיו - נבעה מתוך ההחלטה של ההשגחה העליונה בשמים כדי לקיים את הבטחת ה' :

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג].

השלכת יוסף לבור.

על פי רש"י: מהמילים:" וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" – מלשון "נכלים"  ערמומיות ניתן להסיק: שהאחים- הפעילו מחשבות ותחבולות להרע לו ולהורגו.

 וכאשר אמרו: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ"-  ענתה להם רוח הקודש:

"וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" לפי  שגזירת ה' הייתה לקיים חלומותיו וכוונותיהם של האחים הייתה להורגו ולבטל את חלומותיו. לכן אומר הכתוב: נראה רצון   מי יצא לפועל? רצון ה': שיתגשמו חלומות יוסף? או, רצון האחים להרוג את יוסף? ולא ניתן לפרש את דברי האחים: כביכול מה יהיו חלומותיו של יוסף לאחר שיהרגוהו!

לפי רש"י, ראובן הבכור רצה למנוע את ההריגה על ידי שיבוא הוא אחר כך להעלותו מן הבור ולהשיבו לאביהם. יוצא, אפוא, שראובן היה  שונה משאר אחיו בדעותיו - לפי שהבין שהאשמה תוטל עליו בהיותו הבכור.

יוסף מושלך לבור כשהאחים מפשיטים מעליו את כותונת הפסים, הבור היה ריק ממים, אך מלא בנחשים ועקרבים.

ה"אוזניים לתורה"  [רבי זלמן סורוצקין.]מסביר: מעלת הבור הייתה: שהיה ריק ממים, ואילו החיסרון - ששרצו בו נחשים ועקרבים והסכנה רבה לזה שמצוי בקרבתם ,אך בתורה לא מפורש שהיו בבור נחשים ועקרבים, אלא הכתוב מציין את חוסר המים. חז"ל מסיקים: אם על הבור התורה לא מציינת בפירוש את החיסרון דהיינו- הנחשים והעקרבים -קל וחומר שעל בני אדם עלינו לדבר במעלותיהם  באופן ברור ואם יש הכרח לספר  את חסרונותיהם עלינו רק לרמוז על כך ולא  באופן גלוי ומפורש.

הרמב"ן אומר: [על סמך מסכת שבת כ"ב]  שהיו נחשים ועקרבים בתוך החורים של  הבור, או בתחתית הבור והם לא ידעו על כך , שאילו היו מבחינים בהם ורואים שהם אינם מזיקים לו, היה  הדבר ברור להם שנעשה ליוסף נס כי הוא צדיק גמור והיו יודעים שהזכות שלו מצילה אותו מכל רע ואיך יגעו במשיח ה' שהוא חפץ בו ומצילו. כפי שנאמר:

"אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא--וְלָא חַבְּלוּנִי; כָּל-קֳבֵל, דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי,.." [דניאל ו, כ"ג] אבל הדבר הזה לא היה ידוע להם.

רבינו בחיי מביא מדרש: הבור של יעקב נתרוקן ממים אל בניו, שלא ידעו תורה, נאמר: שאין בבור מים והכוונה  שאין בהם דברי תורה - שנמשלה למים לפי שנאמר: "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" [ישעיהו  נ"ה, א]   ההוכחה: שלא ידעו על האיסור שכתוב בתורה: "כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ, גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ, וּמְכָרוֹ--וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ". [דברים כ"ד, ז]

התנהגות האחים בתום השלכת יוסף לבור.

נאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם"

רבינו בחיי -  מסביר בשני פירושים:

א] האחים קבעו עצמם בסעודה.

ב]  ובמדרש תהלים :"אמר הקב"ה אתם מכרתם אחיכם בתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם" הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך מאכל ומשתה, שנאמר: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו.." [מגילת אסתר א, ג] והמן בא ולוקח אתכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה". [מגילת אסתר ג, ט"ו]

כלומר - בזמן שנגזר לאבד ולהשמיד את היהודים, המלך והמן  חוגגים במאכל ומשתה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק על אחי יוסף ,כי בנוסף לאותם  גורמים שהביאו אותם לשנאתם – האהבה היתרה של אביהם וחלומותיו, הרי היה גם גורם גנוז- והוא: הפחד שרק הוא ימשיך את שושלת אבותיהם ואילו הם ידחו הצידה - כדוגמת עשיו.

שנאתם וקנאתם הייתה  בגדר:

"הַקִּנְאָה, ְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם"

[מסכת אבות ד, כ"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מושלך לבור/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מושלך לבור.

 שיר מאת: אהובה קליין ©



 בציווי אביו -יעקב התמים

יוסף  כצבי  רץ לאחים

שרעפים  ממעל בו צופים

קל כנשר רב פעלים.



בראות אותו אחיו הזועמים

בחדרי ליבם  רעה זוממים

חיש להמיתו יחדיו מתנכלים

באמתחתם פירות בְּאֻשִׁים.



 תוכניות ותחבולות מיד רוקמים

 להעלים חלומות בן הזקונים

 אל הבור אותו משליכים

 נטול המים- מלא נחשים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  וישב [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה באזור שכם/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

 Jacob buys a plot of land in Shcem area

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.  וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה."

 [בראשית ל"ג, י"ח- י"ט]



 ציורי  תנ"ך/ יעקב רוכש  חלקת שדה באזור שכם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

פרשת וישלח-"איזהו חכם הרואה את הנולד"? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

      פרשת וישלח - "איזהו חכם הרואה את הנולד"?

מאת אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל:"הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ציירה:אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה  ליד שכם/ ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הר שעיר- מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין.(c)

בפרשה זו יעקב קונה  חלקת שדה בארץ ישראל,   בהגיעו לסביבת שכם, כך התורה מתארת  את ההתרחשות:

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.  וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה.  וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".  [בראשית ל"ג, י"ח- כ]

 השאלות הן:

א]  באיזה מצב הגיע יעקב  לעיר שכם?

ב]  מדוע רכש  חלקת שדה -מול שכם?

תשובות.

יעקב מגיע  לשכם.

רש"י מסביר: יעקב מגיע לשכם - שלם בכל ענייניו:

שלם בגופו- כלומר  בריא - שנתרפא מצליעתו , בעקבות המאבק עם  מלאכו של עשיו כפי שנאמר:

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.  כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ".[שם ל"ב, כ"ה]

חז"ל אומרים: כי איש זה - הוא  שרו של עשיו שביקש  להרוג את יעקב.

שלם בממונו - שלא היה חסר לו כלום מכל אותו דורון ששלח לעשיו אחיו.

שלם בתורתו - לפי שלא שכח תלמודו בעשרים שנות מגוריו עם לבן הארמי.

רש"י מפרש: אף שהכתוב כבר ציין את יציאתו של יעקב מבית לבן:

"וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ, וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ--מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם:  לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן".[בראשית  ל"א, י"ח]

 חזר הכתוב והדגיש את יציאתו ממקום זה בשנית:

כאדם האומר לחברו בדרך פלא - "יצא פלוני מבין שיני אריות ובא שלם" כך גם כאן הכתוב מתאר את הפלא שבדבר.

על פי רש"י: יעקב  הגיע  מחוץ לשכם ולא נכנס לתוכה היות ואותו זמן היה: ערב שבת ומפאת קדושת היום היה אסור לו להמשיך בהליכתו.

ה"בני יששכר" מפרש: "שָׁלֵם"- ראשי תיבות- שם, לשון, מלבוש, יעקב לא שינה את שמו העברי לא את לשונו ולא את מלבושו.

זאת למרות שהיה אצל לבן וגם פגש את עשיו וקשר עמו ידידות -  על אף שכל זה יכול היה להשפיע עליו לרעה, מכאן ניתן ללמוד : כי שלמותו של יהודי מתבטאת  בכך- שהוא  משכיל לשמור על שלושת עקרונות אלו!

הרמב"ן סבור: כל עוד יעקב  היה בסוכות [שם מקום] כפי שקראנו :

"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת". [שם ל"ג, י"ז]

היה פוחד מעשיו - כי סוכות נמצאת בעבר הירדן מזרח , במלכות סיחון- כפי שמוזכר בספר יהושע:

"וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה-גָד, לִבְנֵי-גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם. ...וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן, יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל--עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. [יהושע  י"ג, כ"ד- כ"ח]- ובין אם המקום הוא אחר- הוא קרוב יותר לשעיר  -ממשיך ואומר  הרמב"ן : "ועד היותו בארץ כנען לא שקט ליבו, כי אז ידע שלא יגע בו כי אביו נשיא  אלוקים בתוכם, או שזכות הארץ תצילהו ולכן אמר עתה [בראשית רבה ע"ח, ט"ז] כל אותן החודשים שעשה יעקב אבינו בסוכות היה מכבד את עשיו באותו הדורון, כי היה מתיירא ממנו שם ומשלח לו אותו  הדורון בכל חודש וחודש, או פעם בשנה.

במילים אחרות: כל עוד יעקב היה בסוכות - הוא לא היה רגוע כי המקום נמצא באזור לא בטוח - עבר הירדן במלכות סיחון, ואף אם היה גר במקום אחר- הרי היה קרוב לשעיר מקום מושבו של עשיו  , אך משהגיע לשכם הוא הרגיש שלמות - לפי  שאז  עשיו לא יכול להזיק לו, כי אביו קרוב משם, או שאנשי הארץ יכולים לסייע לו - כי אביו היה  נשיא אלוקים בתוכם, או שזכות ארץ ישראל תצילהו ,לכן נאמר בבראשית רבה: כל עוד יעקב היה בסוכות היה יעקב מכבד את עשיו  כי היה   מתיירא ממנו , על כן היה שולח לו דורון כל חודש, או פעם  בשנה.

"ספורנו" מבאר: יעקב הגיע בשלום לארץ כנען כמו שהבטיח לו ה':

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ".[בראשית כ"ח, ט"ו]

 כמו שיעקב נדר:

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.  וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ".[שם כ"ח, כ- כ"ב]

לא המתין שיהיה בבית אביו, קיים מיד את נדרו והקים מזבח.

"החיזקוני" מפרש בשתי דרכים:

א] בא לשלם  - שהיא אחת  מערי שכם שהוא נשיא הארץ.

ב] יעקב הגיע עד שכם כשהוא שלם, והואיל ובשכם הוזק בביתו עם דינה, - רצה הכתוב להזכיר שעד הגעתו לשכם יעקב היה עדיין שלם.

רש"ר: מסביר: יעקב בא בשלמות גופנית ומוסרית בהתחשב עם הסכנות  המוסריות שהאדם נחשף אליהם - תוך כדי מאבק להשגת עצמאות חומרית.

וכאן מחדש רש"ר: המילה: "שָׁלֵם" קרובה למילה :"צלם" הצורה החיצונית של הצלם היא מגלמת גם את המהות הפנימית של הדבר. וכן "שלום" אמיתי- השלום לא נוצר רק כלפי חוץ אלא חייב לבוא מבפנים בשיתוף מלא עם רעיונותיהם של חיי הכלל.

יעקב קונה חלקת שדה.

רבינו בחיי מסביר: יעקב לא רצה להיות אכסנאי- כמישהו שגר  אצל רעהו, אלא רצה לרכוש בעלות על השדה ולא נהג  לעשות כן בכוונה, אבל הייתה כאן חשיבה לעתיד - כי את המקום הזה ירשו בניו בטרם ירשו יושבי הארץ.

בהמשך  מביא רבינו בחיי את דברי החכם - רבי אברהם: הקנייה הזו בא ללמדנו: כי יש מעלה גדולה לארץ ישראל, וכל מי שיש לו חלק בה- נחשב לו שיש לו חלק לעולם הבא.

ה"כלי יקר" מסביר: יעקב רכש את  שטח האדמה היות ורצה לבנות מזבח, על כן לא רצה להקריב עולות ה' חינם, בדומה למה שאמר דוד המלך כאשר רכש מארוונה היבוסי את הגורן, הוא שילם לו  סכום מלא, כפי שמסופר:

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אֲרַוְנָה, לֹא כִּי-קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי, עֹלוֹת חִנָּם; וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים.  וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים.." [שמואל-ב, כ"ד, כ"ד- כ"ה]

הכתוב מתאר לנו: כי יעקב קנה את השטח בסכום של מאה  קשיטה - כנגד  המזבח  בבית העולמים -  שהיה גבהו - מאה אמה, זאת על מנת לכפר על כל החטא הנמשך מאז חטאו של האדם הראשון שנברא מקצה השמים עד קצהו  ונתמעט בחטאו והועמד על מאה  אמה, היה המקדש גבוה מאה אמה- כי משם נוצר האדם ממקום שנאמר בו:

"מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, ......." [שמות  כ, כ"א]. כי מקום הארץ היה סיבה גם לחטאו כמו שכתוב:

"וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ" [בראשית א', י"ב] לכן הכתוב מציין: כי יעקב קנה את השדה- להקמת המזבח במאה קשיטה.

על פי "אבני אזל"  המבסס דבריו על "מדרש רבה" יעקב הגיע בזמן של דמדומי חמה - כאשר שולטים טשטושי הגבולות וערבוב הדעות ולא קיים הבדל ברור בין היום ובין הלילה בין האור לחושך, דווקא  במצב זה יעקב מוכיח שיש בכוחו לקבוע גבולות: בין הטוב ובין הרע ולגלות  בעליל את המהות של כל דבר. קדושתה של ארץ ישראל – דורשת מידה גדולה במיוחד של הבדלה ובהירות ללא ערבוב של קודש וחול. ולא להמיר את השם "ארץ ישראל"- בהתאם להבנת התורה- במושג: "ארץ" כפי שאומרים אומות  העולם!

לפיכך, כאשר הוא מגיע לעיר  הראשונה בארץ ישראל ורואה: "דמדומים" -  טשטושים וספקות- הוא קובע  עובדות בשטח !

על פי רש"י: "קשיטה" הוא שם של מטבע. "מעה" ובשפה הכנענית היה קרוי: "קשיטה" ומספר רבי עקיבא: כאשר היה מפליג  לעיירות רחוקות מעבר לים היה שומע שהסוחרים קוראים למעה - "קשיטה".

הספורנו מסביר: יעקב קנה את חלקת השדה  בארץ ישראל – לקבוע  מקום בכסף מלא כדי להציב שם מזבח – כפי שאמרו גולי בבל:

"אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה, עַל אַדְמַת נֵכָר"? [תהלים קל"ז, ד]

"קשת אהרון" מבהיר: זה אחד משלושת המקומות שאין אומות העולם יכולות לרמות את ישראל ולומר להם: אתם גזלתם את אדמותינו  ואלו המקומות:

א] מערת המכפלה. ב] קבורת יוסף, ג] בית המקדש.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יעקב אשר הגיע בשלמות ,בסייעתא דשמיא לשכם, כנראה- ראה ברוח הקודש את העתיד – שעתידים אומות העולם לתבוע את שטחי ארץ ישראל, השכיל לרכוש את חלקת  השדה בכסף מלא כדברי חז"ל:

                     "איזהו חכם הרואה את הנולד". [תמיד ל"ב, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב רוכש חלקת שדה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב רוכש חלקת שדה.

 שיר מאת: אהובה קליין ©



 עת יצא יעקב  משיני אריות

 לא איבד   לרגע עשתונות

  חכמתו כמעיין המתגבר

  כתמר וארז- לא יישבר.



 על אף שעת הדמדומים

 כשחושך ואור  מחוללים

 מתרחק מפיתויים ובלבולים

 משקיף ברוחו למרחקים.



שלם בגופו, תורתו וממונו

מול שכם קובע חנייתו

מקום בו נטה אוהלו -

מאבי שכם רוכש בכספו.



 זכות גדולה נפלה בחלקו

דוגמת אברהם ודויד מלכו

כחוליה בשרשרת הדורות

 במעות- קובע עובדות!

 הערה: השיר בהשראת  פרשת  וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בכיו של יעקב אבינו לפני רחל ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Jacob weeps before Rachel at the well    


" ..........וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ"

 בראשית כ"ט, י"א]

ציורי תנ"ך/ יעקב בוכה בפני רחל ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין(c) [ שמן על בד].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 17 בנובמבר 2018

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר