יום שני, 21 במאי 2018

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מונים את ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings 

Moses and Aaron count the people of Israel in

the desert

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר. שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.   מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן".
[במדבר א, א- ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 במאי 2018

פרשת במדבר- הקשר בין היהודי, לתורה ולמדבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר- הקשר בין היהודי- לתורה והמדבר.

מאמר מאת: אהובה קליין.


הציורים לי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מונים את  בני ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל נודדים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את כלי הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

.


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר- לומדי תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



חומש במדבר נקרא גם בשם: "חומש הפקודים"- מהטעם: שבראשיתו ולקראת סופו קוראים אנו - על מפקד מקיף שנערך לעם ישראל בצווי ה' וכך התורה מתארת את המפקד הראשון במדבר:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן.  וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה--אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, הוּא". [במדבר א, א-ה]

השאלות הן:

א] מדוע  מופיע הציווי  למשה ואהרון למנות את  ישראל?

ב] מה הקשר  בין –היהודי לתורה והמדבר?

תשובות.

הציווי למנות את עם ישראל:

על פי רש"י: מרוב  שהקב"ה מחבב את בניו – הוא מונה אותם בכל שעה, כשיצאו ממצרים- ספר אותם וגם לאחר שנפלו רבים בעונש בעקבות חטא העגל- זאת כדי לדעת כמה נותרו בחיים. וכן כשבא ה' להשרות שכינתו על ישראל , באחד  בניסן כשהוקם המשכן ובאחד באייר- ספר אותם.

רש"ר-[הרב  שמשון רפאל הירש] סובר: מטרת הספירה: אינה נובעת ממניעים כלכליים, מדיניים, אלא למען התורה אשר עם ישראל קיבל בסיני ועול המצוות הם מקבלים באוהל מועד. התורה  ניתנה לישראל כהוכחה שנטהרו מחטא העגל ובחודש אייר ימנו כל השבטים והמשפחות והאנשים למען התורה ומפה יצעדו קדימה , יקבלו את התורה במטרה לשמור ולקיים את מצוותיה הלכה – למעשה.

נאמר [שמות ,ל, י"ב]: "כל העובר על הפקודים ייתן מחצית השקל, וכל הסכום של הכסף שייאסף יינתן לצורך אחזקת המקדש- "על עבודת אוהל מועד" מכאן שכל אדם מישראל  נמנה ונחשב רק על פי מחויבותו  לתורה - לכן כל מפקד   מתבצע לצורך המקדש ומטרותיו.

ה"חיזקוני" סובר: כי הספירה הייתה למטרה צבאית: כי באותה תקופה הם ראויים לצאת  ולבוא בצבא המלחמה.

על פי של"ה הקדוש: המפקד גרם לכך- שהשכינה תשרה על עם ישראל ,היות ובתוך העם ישנו חשבון מדויק ויש חשיבות לכל אחד ואחד, לפי שהיחיד עלול  להכריע את גורל העולם כולו, כדברי חז"ל: "לעולם יהא אדם רואה את עצמו ואת העולם חציו זכאי וחציו חייב,  עשה מצוה אחת- אשריו- שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו- לכף זכות, עבר  עבירה אחת-  אוי לו  שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה"

חשבון זה שכל יהודי ויהודי הוא אחד מתוך רבים- מביא לשני דברים:

 א] לתשובה.

 ב] להשראת השכינה.

החיד"א  מסביר רעיון דומה, נאמר: "מחצית השקל בשקל"[שמות ל- י"ג]- חייב אדם מתוך ישראל לדעת שעל ידי קדושתו מכריע את כל העולם אשר משקלו תמיד במחצה- והרמז במילים : "מחצית השקל"

"חידושי- הרי"ם- מעלה רעיון מעניין:

"דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל" הקב"ה- לא מעוניין שבניו יהיו בטלים בתוך אומות העולם לכן ציווה למנות אותם וכך עשאם ל"דבר שבמניין" שאינו בטל בתוך הרוב. ומוסיף ומדגיש: "כי אף שדין זה אינו אלא מדרבנן, הרי מניין שהתורה גופה ציוותה- עליו , אינו בטל אפילו  מן התורה.

 ה"שפת אמת" מסביר: עצם הספירה של עם ישראל מוכיחה  שלתבונת הקב"ה אין מספר, לכל אדם יש ידיעה ובינה מיוחדת האופיינית רק לו – ובכך מתגלה גדולתו של בורא עולם. ולמרות שכולם נטבעו בחותמו  של האדם הראשון,  אף על פי כן-לכל אחד פנים שונות וגם הדעות משתנות מאדם לאדם וכל אחד יש לו כישרון  שונה מחברו- ומכאן שאין מספר לתבונת אלוקים. ולכן הם נמנו לגולגלותם לבית אבותם- היות והאבות כוללים את דעות הבנים- באופן כללי ואחר כך - זה מתפשט לפרטים.

התורה והמדבר.

החיד"א מבהיר: ש"במדבר סיני"- הוא בגימטריא: "בשלום" [378] וחז"ל אמרו כאשר עם ישראל התאחדו במעמד הר סיני- כאיש אחד שהרי נאמר: "ויחן שם ישראל" [שמות י"ט, ב] התאחדו כאיש אחד בלב אחד וכך זכו אבותינו למעמד  קבלת התורה  מפי הגבורה , ומהטעם שברוב השנים נוהגים לקרוא את  פרשת במדבר בשבת -טרם חג השבועות מן הראוי להרבות שלום בין אדם לחברו -עוד טרם  חג מתן  תורה ,כפי שנהוג סמוך לימים הנוראים.

מדרש רבה, שואל: מדוע "במדבר סיני" ?  לומר לך: כל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר [ במילים אחרות: מי שאינו מוכן  לוותר על הונו ורכושו למען התורה] אינו  יכול לקנות את התורה והחכמה.

רבי  מנחם מנדיל העיר על מדרש זה: רק אדם השם עצמו כמדבר, השמח בחלקו ואינו דורש למענו דבר מהזולת -מן הראוי שהשכינה תשרה עליו וראוי להתבשם מאור התורה ,למה הדבר דומה? לאדם הנודד לבדו במדבר וחייב להישען על כוחות עצמו ואינו יכול להסתמך על עזרתם של אחרים- באופן  זה האדם חייב לעמול בתורה –וכך יגלה את צפונות התורה ורזיה.

גם ההוגה בתורה ביום ובלילה - חייב לדעת שעדיין לא נגע ממש בתורה הקדושה וזאת בדומה למדבר שלא נגע בו יד האדם- לא נחרש ולא נזרע. ועל כן הוא  לא שלם.

לסיכום, פרשת במדבר נקראת תמיד  סמוך לחג  השבועות- חג מתן תורה וגם  בסמיכות ליום ירושלים- והדבר המשותף לשני האירועים החשובים: אחדות העם וכך ישנו קשר אדוק בין היהודי- המדבר והתורה.

יהי רצון, שעם ישראל יזכה תמיד לעסוק בתורה ולהיות מאוחדי – כאיש אחד בלב אחד ומעוצמה זו נזכה לכך שהשכינה תשרה על עם ישראל ונזכה במהרה  לבוא הגאולה  ולדברי ה' – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מניין ישראל במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מניין ישראל במדבר

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 ויהי היום ציווי משמים

למשה ואהרון השניים

חיש לפקוד כל יוצא צבא

מבן עשרים שנה ומעלה.



אלוקים אוהב בניו

מאהבה מונה אוהביו

כאיש הסופר מעותיו

מחשיבם כמאור עיניו.



משה ואהרון  כאיילים

בחולות המדבר  מהלכים

נעצרים על אחד הסלעים

 יחדיו עדת ישראל מונים.



ענני שכינה מחוללים

אורות גנוזים מתגלים

ברקיעים חוגגים שרעפים

ברכות כמים מרעיפים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הבטחת השלום לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings 

God promises peace to Israel

".....אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם.   אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה.  
 אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.   וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.   וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".

[ ויקרא כ"ו, ב-ו]

ציורי תנ"ך/ ברכת השלום לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 במאי 2018

פרשת בחוקותיי- המתכון האמיתי להשגת שלום!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחקותי המתכון האמתי להשגת  שלום !

מאת: אהובה קליין.


ציורים לפרשה:
העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ש אם בחוקותיי תלכו"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן עלבד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ועץ השדה ייתן פריו"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/


מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה קליין(c)




בפרשה זו מגלה לנו התורה: מהו המתכון האמתי להשגת שלום: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת- מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"  ..........וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם, אֶת - אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.  וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". [ויקרא כ"ו, ג-ט]

השאלות הן:

א] המתכון להשגת שלום- מהו ?

ב] ברכת שלום , מהי ?

תשובות

המתכון להשגת השלום .

רש"י מסביר: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"- שתהיו עמלים בתורה , לשמור ולקיים את מצוותיה - הלכה למעשה, כפי שנאמר: "..,. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".  [דברים כ"ו, ג]

רש"ר  מבהיר: למעשה ישנם שני מישורים: "החוקות נצרכות לטהרתו המוסרית של האדם, "והמצוות" קובעות: לאדם את תפקידיו"

הוא  חייב לקיים תפקידים אלה מתוך שמירת  הציווי שהופקד בידיו מאת ה', וחייב ללמוד אותם בשכלו ולעמוד על המשמר במצפונו- שניהם  קרויים: "שמירה" ולקיימן בעשייה נאמנה".

רש"ר מסביר: אם נלך  בחוקות ה' ונקפיד לשמור את המצוות, הרי בכך אנו מקיימים את כל הנדרש מאתנו על ידי ה' -במטרה לכונן את ההישגים הגשמיים החברתיים והמדיניים – כל היתר יגיע מהקב"ה.

אם נהיה טהורים מבחינה מוסרית ומתוך שנשכיל נקיים  ונדקדק בקיום המצוות נקיימם הלכה למעשה וכן את הצדק והחסד בעולם- בזכות דרכינו, זו הטובה -ה' ישחרר מעלינו את כל  המערכת המדינית של העולם - כך- הקב"ה ישרה שלום- בין השמים לארץ. שום מכשול לא יעמוד בדרכינו והקב"ה ידאג להצלחתנו. ואם ההצלחה תשרה בארצנו הדבר ישפיע על כל העולם סביבנו.

על פי פירוש "מלא עומר": אם עם ישראל יהיו עמלים בתורה ,קל יהיה להם להתרחק ממצוות  לא  תעשה –כי עצם העיסוק בתורה- מציל את האדם מן היצר הרע  כפי שאומרים חז"ל:

"בעידנא דעסיק בה אגוני ומצלא" [כשעוסק בתורה היא מגינה ומצילה אותו]

 ר' משה- ליב מססוב מבהיר  באמצעות משל: אדם הנכנס לארמונו של מלך ומתייצב לפניו כדי לבקש בקשה - הוא  חש יראה ופחד. לא כן, כאשר מגיע  בעל מלאכה אל הארמון ועליו לבצע פעולה מסוימת בהתאם לדרישת המלך, אילו היה עושה זאת מתוך יראה ואימה- הדבר היה מפריע לו לבצע את מלאכתו כראוי.

הנמשל: כאשר אדם מקדיש את כל פעולותיו למטרת התורה הוא חש חירות כדברי חז"ל: "אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה"

אך, אם אדם עוסק בעניינים גשמיים- גם אם עושה תפקידיו לשם שמים, עליו לאורך כל הדרך לנקוט בזהירות מתוך מורא מתמיד- כדי שלא יעשה עיסוקיו למען  תועלתו בלבד, זוהי דרך הדורשת עמל רב- כדי לא להיכשל בדרך האמת והיושר. לכן משמעות המילים: "שתהיו עמלים בתורה" - לעמול רבות כדי שכל הפעולות יותאמו לתורה הקדושה.

בעל "חידושי- הרים"- מביא הסבר יפה: כל אדם נועד לשם מילוי שליחות ספציפית לתקן דבר שאין בכוחם של אחרים לבצע. ולכן הוא חייב לבטל את עבודתו שלו בפני כל ישראל- בלי ביטול בפני הכלל אין אפשרות  לקיים את שליחותו המיוחדת, כפי שנאמר: "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" [מסכת אבות ו, י"ד] הכוונה: את השליחות שלי מישהו אחר לא יוכל למלא, אך מנגד כשאני לבדי בלי הכלל- לא אוכל לפעול מאומה.

וזהו  הסבר המדרש:" בכל יום ויום הייתי מחשב למקום  פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך" הייתי מחשב איך אבצע את שליחותי הבלעדית-"והיו רגליי מוליכות אותי לבתי כנסיות"- אך רגליי הוליכו אותי לכלל ישראל שאם לא כך ודאי לא הייתה בי היכולת למלא את תפקידי.

 בעל הטורים מסביר: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"-הכוונה ללכת בדך האבות .

ברכת שלום

רש"י מבסס את הסברו על  תורת כוהנים: "שמא תאמרו: הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר: "ונתתי שלום בארץ- מכאן שהשלום שקול כנגד הכול. משום כך נאמרה ברכת השלום אחר ברכת השובע, מפני שהשלום הוא שקובע את ברכת השובע וללא שלום ודאי שאין משמעות לשובע. מכאן שברכת השלום משלימה את ברכת השובע.

רש"ר מסביר: כי מדובר בשלום פנימי והמשמעות – שרק על ידי  קיום התורה בארץ תהיה שביעות רצון בקרב יושביה ושלום בין איש לרעהו כך יתברכו כל עם ישראל בשלווה ושמחה - מתוך  ברכת ה'.

אור החיים הקדוש ומפרשים נוספים אומרים: הכוונה לשלום בתוך העם- בין הפלגים השונים, ,אם יהיה שובע ואושר בארץ - השלום בתוך העם יהיה יציב יותר. ואם אין שלום בעולם- אין שלום בארץ, התורה מבטיחה: כי למען השלווה בארץ ישמר גם השלום העולמי.

"מלאכת מחשבת" לר' משה חפץ מגביל את השטח, שלום יהיה בין הגויים מסביב -  הם לא יסתכסכו בינם לבין עצמם, ועל ידי כך לא יהיה פחד ואימה בארץ. והשלום  של  עם ישראל ייתן השפעתו גם על האויבים סביב.

"החת"ם סופר" מבהיר: "ונתתי שלום בארץ"- הכוונה שאנשים יסתפקו במה שיש  להם  ולא תהיה להם שאיפה אחר הישג נוסף של דברים גשמיים.

"בעל ליקוטי כתר": - "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"- הכוונה להבטחת השלום בקרב היסודות  הטבעיים  של אדמת הארץ- והמשמעות: שלא תתרחש רעידת אדמה והארץ  תקבל את  שלוותה.

והשלום הזה -  מבטא גם את הרעיון: "וגר זאב עם כבש" – כלומר גם בין החיות ישרור שלום.

ה"כלי חמדה" מביא רעיון מעניין: חז"ל מספרים: שדוד המלך מעולם לא ראה חלום טוב מהטעם שכל ימיו ידע מלחמות -  והן גזלו את מנוחתו גם בלילות מכאן  למדים: שהאדם בזמן שלום נם את שנתו בשלווה ואינו חולם חלומות רעים - הגורמים  לו לחוסר מנוחה בשנתו.

לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וגר זאב עם כבש" השלום גם שורה על  החיות והבהמות.

ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.

רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה" [ישעיהו נ"ב, ז]

לסיכום לאור האמור לעיל: ישנה הבטחה לעם ישראל – שאם ילך  בדרך התורה- הלכה למעשה- יזכו לכל הברכות – כולל ברכת השלום המובטחת: ויפים דברי  דוד המלך: "שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלָ֑‍ִם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ" [תהלים קג"ב, י]

יהי רצון שיתקיימו במהרה - ובא לציון גואל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת שלום/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת שלום.

 שיר מאת: אהובה קליין ©



 עם למוד סבל ומלחמות

 נדודים ייסורים מיניי גלויות

 שבע תקוות - שווא וחלום

 תר אחרי שלווה ושלום.



 אוזניו  נחשפות לאיומי אויבים

 חיש מעיין בספר הספרים

 בו מתגלים סודות ורזים

 כיצד להימנע משפיכות דמים.



 כהרף עין  מתכון בפסוקים

בתורה  להיות  תמיד עמלים

 לזכות בברכת שמים

 שאלו שלום ירושלים.



הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר